רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה ויום כיפור

הדרך הקלה לחיים טובים יותר

כ״ו באלול ה׳תשע״ו כ״ו באלול ה׳תשע״ו 29/09/2016 | מאת אהרן קרביץ

נאמץ אורח חיים שבו לא נרגיש את ההקרבה אלא נחוש שאנחנו נהנים מכל רגע ושסגנון החיים הזה מתגמל אותנו.

 חודש אלול היה תמיד בשבילי התחלה של דבר חדש. וזה לא רק החלפת האות של השנה אלא הרבה מעבר לזה. יחד עם החום הקיצי המהביל שפינה את מקומו לרוח סתווית צוננת, הימים שמתקצרים ושנת הלימודים שמתחילה (וזה לא משנה אם אתה לומד בכיתה ד' או שאתה אבא לילדה בכיתה ד', זו תמיד אותה התרגשות) יש משהו נוסף, חדש ורענן שמצטרף. אלו הם הימים הנוראים שתובעים ממך לשנות, להשתפר, להפוך פתאום לאדם "אחר". ההחלטה הפנימית שלך לקראת השנה החדשה היא שעכשיו, סוף סוף, אתה עומד להשתנות, להיות מי שאתה באמת רוצה להיות. להפוך לאדם שמהווה מודל לחיקוי ומקור להשראה. אדם ששולט בעצמו, שלא יוצא מהכלים, שמנהל נכון את הזמן שלו, שתמיד מחייך ומתחשב בזולת.

אלא שיש בעיה 'קטנה' בתחושה הזאת. פתאום אתה פוקח עיניים ויורד מהאולימפוס האוטופי אל חיי היום יום הסואנים. אתה שוב נפגש עם עצמך הקטן הזה. צר העין, המקנא, הנוטר איבה, הקצת-עצלן, הלא כל כך רוצה לשטוף כלים או לוותר בכביש. וההתנגשות הזאת גורמת לך להטיל ספק בכל הכוונות הטובות האלה. אדם עלול לחשוב שמשהו בתוכו פגום. וזה מתסכל, הדיסוננס הזה בין הרצונות למעשים. בין השאיפות לרמת הביצוע.

הרי כולנו רוצים שנה טובה. לא רק שתהיה לנו שנה טובה, אלא שאנו נהיה טובים יותר. כל אחד מסוגל לזהות בעצמו איזה דפוס התנהגות שהוא לא ממש מחבב. אבל איכשהו הוא למד לחיות עם זה, להתייחס לזה בסוג של סלחנות מתוך אילוץ. פשוט כי מאוד קשה לו להשתחרר מזה. כנראה, שאם היה מזהה דפוס פעולה דומה אצל מישהו אחר, הוא לא היה כל כך סלחני...

השאלה הזאת, כיצד אפשר להיגמל מהרגלים לא טובים, הטרידה אותי הרבה שנים. עד שנפל לידי רב המכר המפורסם של אלן "הדרך הקלה להפסיק לעשן". מזמן שמעתי על מעשנים שקראו את הספר ונגמלו בזכותו וגם מבקרים רבים עליו.  אבל תמיד תהיתי איך אפשר לגרום לאדם לעזוב הרגל פיסי מובהק כמו עישון באמצעות אותיות בלבד. ללא ניקוטין חלופי, סיגריות דמה ואפילו לא "כח רצון". הספר נמכר עד כה בכשמונה מיליון עותקים בעולם בשפות שונות, ורשת מרפאות הגמילה שפועלות על פיו מתפארות ב-94% גמילה. הן גם מבטיחות שכל כספך יוחזר אם הן לא עמדו במשימה. מה שרק הגביר את סקרנותי על השיטה המהפנטת והמכשפת הזאת שמצליחה להפוך דחף פיסי עמוק כל כך בצורה נקייה כל כך.

מודה ומתוודה, מעולם לא עישנתי, כך שקשה לי לשפוט אנשים אחרים שמעשנים. מעולם לא עמדתי בהתמודדות שלהם. למרות זאת ישבתי לקרוא את הספר רק כדי להבין את הסוד: איך אפשר להיגמל ממעשים מורגלים ואפילו התמכרויות באמצעות מילים?

מה הסוד?

קראתי, והופתעתי מהפשטות.

אלן קאר אומר את האמת הפשוטה בתכלית: העישון לא טעים, לא מענג, לא נחמד. הוא מגעיל, מר, דוחה, צורב, ועושה את כל מה שאתה לא רוצה שיהיה לך.

אלן קאר אומר את האמת הפשוטה בתכלית: העישון לא טעים, לא מענג, לא נחמד. הוא מגעיל, מר, דוחה, צורב, ועושה את כל מה שאתה לא רוצה שיהיה לך. אז למה אתה עושה את זה בכל זאת? פשוט כי שטפו לך את המוח, 'מרלבורו' יצרה דמות של הגבר-גבר על הסוס, עם כובע רחב שוליים וחגורת עור פרה ברחוב חצי אדם, ועם סיגריה בין השפתיים היציבות והשריריות. הצליחו ליצור אצלך בעמל רב את הרעיון שסיגריה היא מענגת. ואתה, התגברת על תחושת הדחייה והגועל ועמדת באתגר: הצלחת להתרגל לסיגריה. כל כך חזק עד שזה הפך להיות חלק ממך. כעת מה שמושך אותך פנימה זהו הניקוטין, שהוא מעט ממכר ותמיד רוצה עוד. למענו אתה מקריב חיים שלמים. אבל אם תפסיק לעשן, כעבור זמן קצר הוא יפסיק להציק ואילו אתה תתחיל ליהנות מחיים בריאים, מלאי אנרגיה ורעננות ובעיקר, בלי תלות.

ברגע שהבנתי את זה, אומר קאר, הפכתי בין יום מאדם שמעשן 3 חפיסות ביום, ללא מעשן אף סיגריה אחת. ולמה? כי הבנתי שאני פשוט לא נהנה מזה. זה לא שהייתי צריך להתמודד מול איזה אתגר נורא, להפך. הבנתי שזה בדיוק מה שכיף לי וטוב עבורי הרגע. לא הפחד מסרטן הניע אותי, הוא מסביר, אלא תחושת הרגע. כי אם סיגריה כל כך מציקה, אז למה לסבול? סוף ציטוט, פחות או יותר.

זה הכה בי. כל כך נכון, כל כך פשוט, וכל כך רלוונטי אליי. כי דווקא אני, הלא-מעשן הנצחי, זקוק יותר מכל אחד לספר הזה. הסוד הפשוט שאלן קאר גילה הוא רלוונטי לא רק לגבי עישון. הוא נכון לגבי "התמכרות" לשוקולד, לקלוריות, לעוד דקת שינה בבוקר, לפריקת עצבים על הנהג שלפניך, להתמכרות לטכנולוגיה ולרשתות חברתיות, ובקיצור, לכל דבר שאנו מבלים בו את רוב זמנינו, ומתחרטים על כך בחלק האחר של זמנינו. למה אנחנו בעצם עושים דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, הרי בינינו, אם אנו לא רוצים לעשות את זה, כנראה שאנו לא באמת נהנים מזה. סליחה, אנחנו סובלים מזה. סובלים ממש. ובכל זאת קשה לנו להתנתק מההרגלים הללו. אנחנו נשאבים לתוכם והורסים לעצמינו את החיים באלגנטיות.

כעת יש לנו שתי אופציות. האחת היא לפתוח במלחמת חורמה ולהילחם בכל הכח בטבע שלנו. מניסיון, זה לא עובד.

כעת יש לנו שתי אופציות. האחת היא לפתוח במלחמת חורמה ולהילחם בכל הכח בטבע שלנו. מניסיון, זה לא עובד. לא מניסיון שלי, מניסיון של מיליוני מעשנים בעולם כולל אלן קאר בעצמו. אבל הדרך השנייה היא פשוטה, נעימה, קלה וישימה. היא פשוט מובילה אותך להבין, ובעיקר להרגיש, שהחיים שלך נעשים הרבה יותר טובים כאשר אתה חי נכון. אתה לא נאבק מול משהו. להפך, אתה נסחף עם הטוב. ההכרה הפנימית והמודעות העצמית שמלווים את התהליך מעניקים לך בכל העת את הדחף להמשיך עם אורח החיים הבריא הזה. יעיד על כך על מי שעבר ממרגרינה לחסה. כי כשהחיים נעשים טובים יותר, אין סיכוי שנעזוב את הדרך החדשה.

וזה בעצם המקום שלשלם מוביל אותנו ראש השנה. פשוט לאמץ אורח חיים שלא נרגיש בכל רגע את ההקרבה אלא להפך. נבין ונחוש שאנחנו נהנים מכל רגע בעידן החדש. שסגנון החיים הזה מתגמל אותנו. אנו לא בורחים מעונש, אנחנו מקבלים פרס בכל רגע. או אולי, מעניקים לעצמינו פרס בכל רגע. כל מה שצריך זה לעצור לרגע, להתבונן, ולהשוות את מצב החיים הנוכחי מול המצב הטוב והחלומי שיהיה ברגע שנאמץ את דפוס החיים החדש ונשתחרר מהתלות בהרגל.

זה לא שאתה מאחל לעצמך שנה טובה, אתה מאחל לעצמך שנה שבה אתה תהיה אדם טוב יותר. זו לא רק שנה חדשה, זה אדם חדש.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן