ב-31 בדצמבר נהוג בעולם המערבי לקבל החלטות לשנה החדשה. רוב המטרות האלה קשורות לדיאטה ולהתעמלות (בפרט אחרי הזלילה הגדולה בחנוכה), רק מעטות קשורות לשינויי האישיות, ומעטות עוד יותר עוסקות במטרות רוחניות, ולרוע המזל, עוד פחות מזה מחזיקות מעמד בסופו של דבר. אנו מוצאים את עצמנו ב-31 בדצמבר הבא, מחליטים בדיוק את אותן ההחלטות (למרות שחלק מאתנו מחליטות לעשות דיאטה יותר מפעם אחת בשנה!).

ראש השנה שונה. קודם כל, המטרות הן רוחניות ולא גשמיות. אנו רוצים לצמוח כבני אדם. לשפר את האישיות שלנו. אנו רוצים להעמיק את הקשר שלנו עם אלוקים. אנחנו רוצים להשיג שינוי בר קיימא. ואנחנו רוצים שהוא יחלחל ויופנם גם מעבר לפני השטח.

אולם זה לא הכל. ראש השנה, אינו עוסק בהחלטות, אלא בהתחייבויות. אין כאן עניין של רעיונות טובים, אלא של שינוי אמיתי. איך נבטיח שלא נגיע לראש השנה הבא כמו שאנו מגיעים לסופה של כל שנה אזרחית? בהתחייבות. בקביעה שלא ייתכן שנעבור על ההחלטה החדשה או ההנהגה החדשה שלנו.

אנחנו צריכים לבחור רק דבר אחד או שניים ולעבוד עליו

לא קל לעשות את זה. אנחנו צריכים לבחור את ההתחייבויות שלנו בזהירות רבה. הן חייבות להיות מספיק קטנות והגיוניות, כדי שיהיו לנו סיכויים גבוהים לעמוד בהן. אנחנו צריכים לבחור דבר אחד או שניים ולעבוד עליהם. ואנו צריכים להיות מציאותיים. חלקנו איננו מסוגלים להתחייב לא להרים את הקול יותר אף פעם בחיים על בן/בת הזוג או על הילדים. אבל כן נוכל להחליט שבכל יום, בין השעות 7-8 בערב, לא נתפרץ – אפילו אם נצטרך בשביל זה לנשוך את השפתיים, לצאת להליכה או לעסוק בתרפיית צעקות קדמונית בחדר אטום לקולות.

חלקנו איננו יכולים להתחייב לא לרכל יותר בחיים. אנחנו יודעים שהפיתויים גדולים מידי. אבל נוכל להתחייב לא לרכל כל יום בין השעות 11-12 בצהריים, עד כדי לא לענות לטלפון/אימייל/מסרונים במשך הזמן הזה, אם זה מה שנדרש.

אולי נוכל לבחור להדליק נרות בכל ערב שבת. ואולי נוכל להתחייב על חמש דקות של לימוד חכמה יהודית בכל יום. האפשרויות הן כמעט אינסופיות.

על מנת להבטיח שנדבק בהתחייבויות האלה, אנו חייבים לכלול בהן סקירת ביצועים יומית, או 'חשבון נפש' על פי המסורת היהודית. ראש השנה הוא סקירת הביצועים שאלוקים עורך לנו. אף מועסק אינו יכול לצפות לסקירה מוצלחת (והעלאה במשכורת!) אם הוא דחס כמה פרויקטים ביום שלפני ההערכה. סקירה מוצלחת דורשת מאמץ והערכה יומיומיים. היא דורשת התמקדות ונחישות. כך גם ביחס לשינוי רוחני. אנחנו צריכים 5 דקות יומיות כדי לבחון את עצמנו – איך אני מתקדם? האם זכרתי את ההתחייבות שלי? האם אני שומר עליה? אם לא, מה מפריע לי ומה אני יכול לעשות כדי שמחר יהיה אחרת?

הרב יונתן זקס, רבה היוצא של בריטניה אמר לא מזמן דבר מקסים: "אני מאמין שיש אלוקים, החדשות הגדולות הן שהוא מאמין בנו, וזה הרבה יותר חשוב מהאמונה שלנו בו."

יש לנו פוטנציאל להשתנות. יש לנו את היכולת. יש לנו את הכוח. יש לנו את הגיבוי והתמיכה של בורא העולם. אנחנו פשוט צריכים להכיר בזה, להאמין בזה, ולפעול על פי זה.