בעוד שרוב חברותי בנות גילי כבר משיאות את ילדיהן ומגלות את ההנאות הטמונות בלהיות סבתא, אני עדיין לא זכיתי להיות לאם.
בכל אירוע אני שותפה מלאה בכל החיוכים וברכות השלום, עד שהבלתי נמנע מגיע. קבוצת הנשים נכנסת לשיחה ערה ומפורטת על צאצאיהן, צאצאי צאצאיהן, חוגים, מורים, בייביסיטר... אני ממשיכה לחייך, מבלי שיהיה לי מה לתרום לדיון, ובדרך כלל גם עוזבת מוקדם.
התחושה שלאחרים יש משהו שלי אין, אינה ניסיון חדש עבורי. עברתי את רוב חיַי הבוגרים כרווקה. כל יום הביא עמו תזכורות שלנשים האחרות יש בעלים. התחושה הזאת שא-לוהים נחוש למנוע ממני את כל הדברים הטובים, הייתה כל כך חריפה, שגם לאחר מספר שנות נישואין, אני לפעמים צריכה להזכיר לעצמי שבאמת יש לי בעל. כשהרגשת הקונפליקט חולפת, אני מסוגלת לפתח תחושות מענגות של הכרת תודה.
כן, אבל לאנשים אחרים יש גם ילדים. הנה זה מתחיל שוב...
לשכנים שלי יש שנים-עשר(!) ילדים. אני שומעת את הצחוק המתגלגל שלהם, קולותיהם נישאים בהרמוניה סביב כל שולחן שבת. אני מציצה בכמיהה מבעד לחלוני, כשכל אחד יושב בגאווה לפי התור על ברכי אביו, או רץ לקבל חיבוק מנחם מאמא.
ידידות שהן אמהות אומרות דברים מתוך כוונה לעודד ולייעץ, אבל הן מצליחות רק להטריד ולייאש. "מה שיש לאחרים לא קשור למה שיש לך".
אבל יש סיבה לכך שדברים מסוימים מתרחשים בקרבתי. אני חושבת שזה שיש לשכנה שלי תריסר, כן קשור אלי. וזה שאין לי, מהווה מסר עבורה – בייחוד ברגעי האימהוּת השוחקים שלה. זה מאלץ כל אחת מאיתנו להתמקד בערך של מה שכן יש לנו – לרצות אותו באמת, בכל לבנו, וכך להגביר את אהבתנו לברכה שבה זכינו.
אני בדרך כלל מרשה לעצמי להסתלק, אבל זה היה רק 15 דקות מאז שהאירוע התחיל! אז בחרתי באפשרות המילוט השנייה – השירותים.
החיים מורכבים מניסיונות. א-לוהים שלח את הנסיבות לקושי הזה. ואני יודעת שהוא חיוני עבור הנשמה שלי, משום שהוא חוזר ועולה שוב ושוב.
לפני שבועיים, יצאתי למסיבת 'שבע ברכות' של ידידה, בביתה של חברת ילדות. ישבתי בין ידידותיה הנשואות הוותיקות, הצגתי את עצמי, וקיוויתי שהשיחה שממנה אני חוששת "תישאר בנמל". אבל היא הפליגה לדרכה מהר מאוד. פלאפון פצח בנעימה. "זה בטח אחד הילדים"; "שלום מותק, אם זה משהו ארוך, אז אולי…"; "כמה ילדים יש לך?"; "שמעתי שחיתנת את הבכורה שלך"; "היא בדיוק ילדה בת"; "מזל טוב!"
אני בדרך כלל מרשה לעצמי להסתלק כשכמות הנחת שנשפכת סביבי מתחילה להיות מוגזמת, אבל זה היה רק 15 דקות מאז שהאירוע התחיל! בחרתי באפשרות המילוט השנייה – השירותים. ישבתי על דופן האמבטיה, כשראשי טמון בין כפות ידי, ותהיתי אם אוכל להישאר שם ולבחון את אריחי החרסינה התכולים עד שהאורחים ילכו. חשבתי, זה לא שאני מחפשת מותרות או רכוש; מדובר בכמיהות מוצדקות. מישהו נזקק לחדר השירותים, אז נאלצתי לצאת מהמחבוא שלי ולחזור לקו האש.
למחרת, בדרך לאוטובוס, ראיתי שכנה הרה שממתינה עם שלושה זאטוטים להסעה שלהם. אני חולפת על פניה כמעט מדי בוקר. לפעמים אני מכריחה את עצמי לחייך; הפעם הסבתי את עיניי. בנסיעה לעבודה, המשכתי להתייסר. עוד יום בלי משפחה. האם אי פעם אזכה לגדל ילד? אולי אני לא ראויה? אולי אני לא מתאימה לזה? התנחמתי מעט בידיעה שהמחשבות שלי, והכאב שנלווה אליהן, מוצדקים.
אולי היה זה ניצוץ של תשוקה שבא לידי ביטוי בין המחשבות השליליות - תחינה כנה נסתרת לשינוי עצמי - שהביאה אל דרכי 'נס של חודש אלול'. נס שהשגתי ביזע ובדמעות. מחשבה בודדת גירשה את הזמזום הטורדני וצעקה לפתע "אל תפסידי את היום הזה!"
לא יכולתי להתעלם מהאמת שבמחשבה הזאת. כל תא בגופי ידע שאני חייבת לעשות את ההחלטה הגורלית. ידעתי שאם אבחר להמשיך באומללות ה"מוצדקת לחלוטין" שלי, אפסיד את כל הטוב שיש בחיי. היום, היום הזה ממש, יש לי אפשרות ליהנות מהקשר ביני לבין בן זוגי; אני יכולה להתענג על הצצה בים האהבה בעיניהם של הורים מזדקנים; יכולה ליהנות ממלים שמרוממות ומעודדות חבר; יש לי יום נוסף להשתפר.
אני לא משלה את עצמי שהמאבק יסתיים כאן, אבל עכשיו יש בי את הרצון החזק והכוונה לטפח את הרצון הזה. אנחנו בונים את חיינו על רגעי מבחן; כל אחד מהם הוא הזדמנות יקרה לצמוח להיות מי שאנחנו אמורים להיות. כשאני מרחיקה את מחשבותי מהעצבות על החסר הזה בחיי, ומאמצת את הטוב שעומד מחייך מולי, אני – עם המון עזרה מלמעלה – משתמשת בכוחו של חודש אלול. אני בוחרת לפתוח אולם מרווח במחשבותיי, לבי ונשמתי – אל היום הזה.
(25) יסכה, 30/8/2012 14:28
כמה נכון, כמה כאב ותחושת החמצה
מזדהה אתך , עוברת מה שאת עוברת מלחמה יומיומית תחושת מחנק , ובעיקר בשבתות יום למשפחה.
(24) שלומי פריד, 29/8/2012 09:46
תודה רבה
מאמר מקסים שנוגע בלב כל הכבוד על האומץ ועל הגבורה אני מאחל לך שתחבקי ילדים רבים
(23) אילנה, 26/8/2012 13:33
לזרוק את "רחמים"
זה מה שנקרא לזרוק את "רחמים" (מהדלת /מהחלון) ולהכניס את החיובי את התקוה את מה שאנחנו מכנים "החיים", במובן החיובי של המילה. התובנה אליה הגעת והראיה החיובית של חצי הכוס המלאה היא דבר ענק מבחינת העבודה שכל אדם ואדם צריך לעשות. הרי כל חיינו אנו נתקלים בתחנות כאלה או אחרות בנסיונות קשים יותר או פחות אבל אפילו ממצבים קשים צריכים לקחת את התובנות הנכונות כדי לדעת שיש תמיד חיובי שמתוכו אנו נבנים. דווקא הדברים הקשים לנו באים אל פתחנו ומתוך הקושי אנחנו צריכים לצאת מחוזקים וחזקים יותר. תקוותי ואיחולי אליך לשנה החדשה שיתגשמו כל משאלות לבך לטובה, שתהיי תמיד בשמחה ברוכה מבורכת ומוארת בדרכך.
(22) רווה, 26/8/2012 12:28
תודה רבה
עזר לי מאוד. זה מה שהייתי צריך לקרא.
(21) חיים, 26/8/2012 10:54
מאמר מצויין. נתן לי רבות.
(20) יעל, 20/9/2011 16:08
כל כך מזדהה עם כל מילה
אני בחורה צעירה בשנות ה-20 נמצאת בהליכי גירושים תוך פחות משנה, אני שלמה עם ההחלטה לחלוטין אך מנגד לראות את כל חברותיי מסביב מאושרות עם בעלים טובים וילדים חמודים- גורם לי לחוש בדיוק אותן תחושות שציינת. מה שכתבת גרם לי כרגע להפסיק לבכות ולאזור כוחות ותעצומות נפש ולהתמקד בטוב שבחיי. אשרייך ותודה לבורא עולם שכיוון אותי לכתבה שלך הכל כך מחזקת!
(19) נעמי, 19/8/2010 22:50
ילדים
2 תגובות יש ליף האחת, אל תהיי בטוחה שכל האימהות שאת פוגשת באמת מאושרות, בטו יש שמקנאות בך על השקט, ועל כל מה שיש לך. והתגובה השניה - אפשר להפוך למשפחה אוהבת גם בלי ללדת - זהו גורלך שנקבע אבל יש ילדים רבים שמחפשים משפחה, אימוץ או אומנה - אם את מרגישה יכולת לאהוב ילד באשר הוא ילד גם אם לא מדמך הרי שאפשר להצליח בכך, ואני כותבת מתוך נסיון - אז דרך צלחה באשר תבחרי, היי מאושרת במה שיש, עשי מהלימון לימונדה, אם תוסיפי ילד למשפחה ואם לא תמיד למצוא את הטוב במה שיש.
(18) א.ג, 18/8/2010 05:38
תודה
זה מה שנקרא "אושר אמיתי" להיות שמח בלי קשר לסיבות חיצוניות, כל הכבוד לך שזכית לגדול מתוך הקושי ! שם בדיוק ה' נמצא "בתוך הערפל" גאה בך לגמרי, יהיה רצון שתזכי כעת לילדים ולכל הטוב שבאמת מתאים לנשמתך ולנשמת בעלך.
(17) א.פ, 16/8/2010 17:41
לך גוטמן יקרה...
גוטמן יקרה, כמה יפה תיארת את אשר מתרחש עמוק בליבך וכמובן את הכמיהה העזה להיות אם אוהבת ותומכת...יחד עם כל הכאב והתמודדויות היומיומיות שאת עוברת, אין ספק שאת אישה חזקה עם המון סבלנות, תקווה ואמונה תמימה שדברים עוד ישתנו לטובה. אהבתי את הכותרת שבחרת לתת - "אל תפסידו את היום הזה", אכן נכון! אין צורך להפסיד את היום הזה במיוחד בחודש קדוש זה - חודש הרחמים והסליחות...על חודש זה נאמר:"דרשו ה' בהמצאו , קראוהו בהיותו קרוב", מי יתן והקב"ה יפתח שערי שמיים לתפילותייך וימלא כל משאלות ליבך לטובה ותזכי יחד עם בן זוגך לגדל ילדים מתוך נחת, שמחה וטוב בקרוב!
(16) אנונימי, 16/8/2010 16:59
The big test- NO Children
אני מתפעלת מהחוזק שלך חוזק פנימי שיביא אותך לגבהים רוחניים לכל אדם יש ניסיון אחר שצריך לעבוד עליו לי יש ב"ה 5 ילדים לכל אחד מהם יש בעיה אחרת בתחום הבריאות הנפשית-אני מרגישה שה, שלח את הנשמות האלה אלי לזכך את הנפש שלי ושל בעלי העבודה מאוד קשה יהי רצון שהקבה, ישלח לך מנוחת הגוף והנפש וימלא משאלות ליבך לטובה
(15) ליבנת, 15/8/2010 21:27
תודה
נגעת לליבי ולנשמתי עד דמעות תודה לך על השיתוף הכנה נדלק בי ניצוץ של אמונה שדעך הזכרת לי כלי חשוב מכל, ההודיה. תודה לך מאחלת לך שתזכי במשאלת ליבך ולהמון נחת
(14) אנונימי, 15/8/2010 10:56
תגובה לכתבה.
גם אני צריכה להיתמודד עם מצב כזה ,אני לימדתי את עצמי לא להתבייש או להרגיש לא נוח עם המצב. אני אומרת כשושאלים בישירות ופשטות אין לי ילדים. אז מה זה עושה אותי אדם פחות טוב? פחות שוה? מה זה אומר? . אני מאמינה באמונה שלימה בהשגיחה פרטית אוהבת וחומלת ואים השם כך רצה אז סימן שזה הטוב ביותר עבורי. אפשר להעניק לבן הזוג למשפחה לאנשים ,יש לשמוח בעצם החיים זו מתנה גדולה לחיות! אין מה להיתלונן ובטח לא להיתבייש. חזקי ואימצי והרימי את ראשך יקירה,חבל לבזבזב את החיים על צער ,איפה שייש שמחה יש ברכה.
(13) , 15/8/2010 10:30
ריבונו של עולם ימלא את חסרונך בכל התחומים. ובינתיים, חיבוק והערכה על הרצון לחיות את החיים.
(12) אנונימי, 15/8/2010 09:56
תחשבי על הרווקות. לפחות את נשואה.
(11) אנונימי, 24/8/2009 11:17
סיוע
זו לא פרסומת. תפני לאייל פוליטי . תריצי את שמו בגוגל. יש המלצות עליו. הרבה נושעו משילוב של צמחי מרפא ודיקור סיני. לפוריות.
(10) מדריכת מודעות, 24/8/2009 08:38
מה ה' אלוקיך שואל מעמך
התרגשתי לקרוא את הדברים שלך, כל הכבוד לפתיחות שלך, אני מאד מבינה את הקושי שלך, הכרתי אותו מקרוב מאד. היום אני ב"ה כבר לא שם. הקב"ה לא רוצה שנסבול הוא פשוט מחכה לתיקון שלנו.ואין זמן יותר טוב להתחיל מאשר בחודש אלול. אם את מעוניינת לשמוע על כלים לתיקון שלך את מוזמנת לצור איתי קשר.
(9) רונית 24.8.09, 24/8/2009 06:04
מעורר התפעלות
זו נראת הדרך הנכונה להתמודד אבל עדיין מעורר התפעלות רבה . כולי תקווה שתזכי לילדים , כי את ראויה לכך ונראה שתגדלי אותם להרבה אהבה ואופטימיות . במידה ומתאים לך ,את יכולה להשתלב בעבודה או התנדבות עם ילדים . זה בודאי לא אותו דבר , אבל נותן סיפוק רב .
(8) אנונימי, 24/8/2009 04:57
מתפעלת מאד מהיכולת לבטא תחושות כל כך אמיתיות ואנושיות
הצלחת להעביר בעוצמה רבה את המקום הכואב והגדלת לעשות בבחירה שלך מתוך הכאב הזה לראות טוב.יהי רצון שיתהפך עליך הגלגל לטובה. ומתוך בחירתך להיות אוהבת ימים הקב"ה יברך אותך שתזכי בקרוב לראות טוב גם במוחשי.
(7) אנונימי, 24/8/2009 00:21
המסע פנימה אל האוצרות האמיתיים
היו היה איש שהחליט להקדיש את חייו כדי למצוא אוצר. הוא נסע מרחקים רבים ועבר יבשות כדי למצוא את האוצר הנחשק. שנים רבות עברו והנה הוא חולם כי מתחת לעץ בביתו טמונה מזוודה ובה ארבעה מטילי זהב. האיש כ"כ התרגש והחל במסע ממושך הביתה...והנה מרוב התרגשות התקצרה לה הדרך הביתה : הוא נאלץ לבזבז רק עשרים וארבע שעות כדי להגיע אל האוצר ששוויו לא ניתן להאמד אפילו בכסף....הוא חפר בהתרגשות עמוק בקרקע והנה הפלא ופלא,ארבעת מטילי הזהב חיכו לו שנים רבות באהבה רבה כדי שיפקח את עיניו ויבין כי תמיד היו שלו.
(6) אילנה, 23/8/2009 20:40
אני לא מצליחה
מבינה את כל הנאמר, אך אינני מצליחה להניע את עצמי לשכוח את מה שעושה לי רע ולא מצליחה לקדם את עצמי למקום בו אני רוצה באמת להיות.
אילנה, 26/8/2012 13:53
החיים יפים ויש המון יופי וטוב מסביב
אם תרימי את עינייך ותסתכלי סביבך תראה שבתוך כל הקושי יש המון יופי וטוב וכל יום מוליד ומביא עימו המון דברים חיוביים. אני עברתי תקופה קשה מאד וכל בוקר עמדתי מול המראה ועשיתי פרצוף עצוב ופרצוף שמח ולא היה יום שלא בחרתי בפרצוף השמח, בחרתי להיות שמחה ומאושרת בחלקי , למדתי להודות על הטוב כמו על הרע שממנו יצאתי מחוזקת ולא מוחלשת, בחרתי שמלימון אפשר להכין לימונדה ולמדתי לזרום עם החיים ולא נגדם, מנסיון, מהרגע ששיניתי גישה החיים החלו לחייך אלי יותר למרות הקשיים. לימדתי את עצמי לחייך גם לעצמי וגם לאחרים ולהיות מוארת יותר, חיובית יותר במחשבות ובעשיה והשינוי היה מדהים. אני מאחלת לך מעומק ליבי שתדעי להרפות ולקבל את הרע לצד הטוב מפני שאלו הם החיים , אל תחמירי עם עצמך ועם הסביבה תקחי את הכל בצורה קלה יותר מפני שכמעט כל דבר בחיים פתיר בדרך זו או אחרת . המשקל לכל מצב הופך להיות קל יותר אם את חיובית . אני שולחת לך חיבוק גדול ומקווה שה' יתן לך כוחות נפש לקראת השנה החדשה , כוחות נפש לחיוב ולשמחה!!! שנה טובה ומבורכת!!!
(5) אנונימי, 23/8/2009 19:23
היי גם בי זה נגע
בדיוק ביום, שבוע כזה ששוב כל האימהות מסביבי מתענגות ואני שואלת את עצמי...
(4) אנונימי, 23/8/2009 18:21
מאחלת לך שהקב"ה ימלא את כל משאלותייך
הלוואי שתזכי. אני נולדתי להוריי אחרי 12 שנה. זה אולי לא מעודד אבל נגעת ללבי.
(3) , 23/8/2009 16:33
מדהים ומרגש לראות איך את מקבלת את השלם שאינו מושלם! מאחלת לך המשך חיים של שפע, אהבה ...אני מאמינה שסבלנות יוצרת ניסים בחיים.
(2) אלון, 7/9/2008 01:39
כנות כל כך אמיתית, כל כך יפה
דעי לך שנתת לי הרבה כוח. תודה
(1) מירה, 31/8/2008 17:45
תודה
תודה לך על המאמר, על האומץ ושנזכה להיות ביום הזה כל השנה. תבורכי