רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה ויום כיפור

חודש אלול ואיכות הסביבה

י״ט באלול ה׳תשע״א י״ט באלול ה׳תשע״א 18/09/2011 | מאת מליסה גרומן

בשלב כלשהו צריך להשליך את כל הדברים המזיקים לנהר, ולהרגיש קלים יותר.

במחסן שלנו התאסף מצבור של פריטים ישנים שלא מרגיש בנוח לזרוק, אבל גם לא בדיוק כדאי לשמור. מצברים ושמנים של מכוניות, פחיות צבע ישנות וכו'. במשך שנים רבות בעלי ואני מתכננים לאסוף את הכל, ולהוביל למקום איסוף פסולת.

מכיוון שאיסוף הפסולת מתקיים במקום מרוחק יחסית, חיכינו הרבה זמן. וכשהגיע סוף סוף היום הגדול, העמסנו את חלקו האחורי של הטנדר שלנו בכל הדברים שמסתובבים לנו בין הרגליים כבר שנים.

כמה שכנים רצו להצטרף לפעולה, והגיעו עם מיכלי צבע מעלֵי קרום, נוזל הצתה ומצברים ישנים של המכוניות שלהם. נסענו עמוסים אל מגרש החניה של חברת האיסוף, שם קיבל אותנו גבר במכנסי גומי צהובים התלויים עליו ברפיון, כפפות פלסטיק גדולות וכן, גם מסכה על הפנים.

בעלי יצא מהמכונית כדי לעזור לפרוק את הפסולת הצבעונית שלנו, ושאל בקול הכי תמים שלו: "אז מה אתם עושים על כל הדברים האלה?"

"זורקים אותם לנהר", ענה האיש בכפפות.

"מה?!" בעלי ואני צעקנו בתיאום מושלם.

"סתם צוחק", הוא משך בכתפיו. "אני באמת לא יודע".

בדרכנו חזרה, קלים יותר, ומלאים בתחושה הנעימה שמילאנו את חובתנו האקולוגית, התחלתי לחשוב: האם זה לא בדיוק מה שאנחנו עושים כיהודים? בכל שנה, כשהחגים מתקרבים, אנחנו עורכים בדיקת מלאי. הגיע הזמן שנפסיק לדרוך על דברים בתוכנו, אנחנו צריכים לבחון את עצמנו במבט אמיתי, ובשלב כלשהו להשליך את כל הדברים הרעים לנהר,

ולהרגיש קלים יותר.

למרות שיש משהו מזכך בפנייה אל האני הפנימי שלנו, אנחנו לא יכולים להשליך דפוסי התנהגות או רגשות באותה דרך בה אנו נפטרים ממיכלי צבע ישנים. התת-מודע שלנו ממשיך לדבוק בהם בחוזקה, אפילו אם הם כבר לא מועילים לנו.

וחוץ מזה, אנחנו מדברים על סוף הקיץ, תקופה שבה ממש לא מתחשק לי לעשות שום דבר, שלא לדבר על עבודה עצמית על תכונות הנפש. להיפטר מהפסולת במחסן זה דבר אחד, ולקבוע פגישה עם עצמי כדי לפשפש בקישקעס ולבדוק מה באמת מזיק שם ומה לא, זה כבר משהו שונה לגמרי.

הכוח להתבוננות, סליחה ואהבה נמצא באוויר – שלושת הדברים שאנחנו צריכים לחפש בנפש

אבל זה גם אלול, חודש ההכנות לקראת הימים הנוראים. זוהי התקופה שבה הכוח להתבוננות, סליחה ואהבה נמצא באוויר – שלושת הדברים שאנחנו צריכים לחפש בנפש.

בחודש אלול א-לוהים מתקרב אלינו. זה לא שהוא לא מקשיב לנו ביתר ימות השנה, אבל אם אנחנו מתכוונים לאסוף את כל הדברים המכאיבים בתוכנו – טעויות שנעשו, כעסים צורבים, עצב כואב, גישות שלא פועלות לטובתנו – ולהיפטר מהם – אז הכי טוב לעשות את זה באלול, כשא-לוהים נמצא כאן כדי לאסוף את הפסולת.

הלוואי שמסלול ההצלחה הרוחנית היה חלק כמו הדרך למקום איסוף הפסולת, ובכל זאת, הוא גם לא קשה כמו שהוא נראה. אנחנו פשוט זקוקים למספר כלים, כמו זמן להיות לבד, נייר וכלי כתיבה, מעט אמונה ואולי כמה ממחטות נייר. אם נדבר בצורה מעשית, הכוונה בלנצל בצורה טובה את חודש אלול היא להעלות על הכתב פחדים, טעויות, תכונות וכעסים ישנים שעדיין מפעפעים בתוכנו, ולפרט את האנשים בהם פגענו ושפגעו בנו. כלומר לבקש סליחה, לסלוח לאחרים ולסלוח גם לעצמנו, ולבקש מא-לוהים לעזור כשזה נראה יותר מדי.

מצחיק אם כן, שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לעשות את זה בצורה מושלמת. השארנו במחסן שלנו כמה פחיות צבע, אולי כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו יכולים לחיות עם חוסר שלמות, בנו ובזולתנו, שעצם התהליך וההשקעה נחשבים, ושיש דברים שלוקח יותר זמן למצוא להם שימוש חדש או למחזר אותם למשהו שימושי.

בעלי ואני נהנינו מהנסיעה למקום איסוף הפסולת, מזמן האיכות משותף, ומההרגשה שעשינו את הדבר הנכון. אנחנו לא בדיוק יודעים מה עושים עם כל החפצים האלה, אבל בהחלט נעים להיפטר מהם, לוותר עליהם ולפנות מקום לדברים אחרים.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן