המספר שש מסמל על פי היהדות את מימדי המרחב בתוך הטבע: ימין ושמאל, פנים ואחור, למעלה ולמטה. שלמה המלך כתב בספר קהלת (א, ד) "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.". עולם, מלשון העלם, נעלם, חסר. כלומר במציאות הגשמית (הארץ) אנחנו לא רואים את המציאות כמו שהיא, רק את מה שהחושים שלנו קולטים. גם מהכרת הפיזיקה, ניתן לדעת שהאוזניים והעיניים שלנו קולטות חלק מאוד קטן מתחום התדרים הידוע. כלומר מי שמגביל את עצמו לחושים שלו, נמצא בהעלם, בהסתרה.

המספר שבע מייצג מחזוריות של זמן, בתוך עולם הטבע בכללותו. 

ביהדות, ניתן לראות שיש לנו שבעה ימים בשבוע, סופרים שבעה שבועות בספירת העומר, ויש לנו שנת שמיטה כל שבע שנים ושמיטת יובל כל שבע שמיטות (49 שנים).

בהדלקת נר שישי, נחפש בעצמינו איפה אנו נעולים, איפה אנחנו בהסתר? אילו אמונות מגבילות יש לנו לגבי המציאות? איפה החשיבה שלנו מקובעת? איך נוכל לראות דברים אחרת? מה אחרים יודעים שאני לא יודע? איך אוכל לפתח ולפתוח את החשיבה שלי אל מעבר למה שגדלתי עליו?

בהדלקת נר שביעי, נבחן את היחס שלנו לזמן. האם אני מנהל את הזמן או שהזמן מנהל אותי? האם אני מעריך כל דקה ושניה בחיי? מהו סף ההערכה שלי לזמן שלי? כמה אני מרשה לעצמי לבזבז ללא תועלת? שנה? חודש? יום? שעה? מה באמת חשוב לי שאני לא מקדיש לו מספיק זמן? איך אני מתכוון לחיות את החיים שאני רוצה לחיות ולנצל את הזמן שניתן לי לחיות?

חשבון נפש כזה יוציא אותנו מחוץ למגבלות הטבע שלנו, ויפתח לנו פתח לחיים יותר מספקים ומאושרים :)