משפט חסידי מפורסם קובע: "צריך להקשיב למה שהנרות מספרים לנו". אז הנה רק קצת ממה שהרבי מלובביץ' למד מההלכות והמנהגים של חנוכה, עקרונות חינוכיים חשובים לכל השנה כולה:
 

א.חנוכה לא כתוב בתורה, בניגוד לחגים אחרים. לכן הוא מלמד אותנו על החשיבות של המסורת, של חז"ל, של התורה שבעל פה (לצד התורה שבכתב).
 ב. מדליקים נרות דווקא כשהחושך מגיע. לאורך דורות אנחנו לא מתרשמים מהחושך אלא אדרבא, יודעים שיש תקופות חשוכות, ואז מתאמצים ומאירים.
ג. ההלכה המקורית היא לא להדליק בתוך הבית אלא כלפי חוץ. כלומר, האדם לא רק יוצר אור אצלו בפנים אלא משקיע בהשתדלות להאיר את החוץ, את הרחוב.
 ד. שיטת ההדלקה מכונה "מוסיף והולך" - בכל יום מוסיפים עוד נר. לא משנה כמה עשית אתמול, עליך להתקדם ולעשות היום קצת יותר. 
 ה. הנרות מונחים במקום אחד ואסור להזיז אותם ממקומם. יהודי שעוסק בהארת הסביבה צריך לדעת שהמשימה הזו קבועה ויציבה בנפשו, היא מסדר חייו התמידי, ועליו לשים לב שלא יבלבלו ויזיזו אותו.
 ו. הנרות צריכים להמשיך לדלוק בכוחות עצמם אחרי שאנחנו הדלקנו אותם. כשמחנכים ומשפיעים על האחר צריך לוודא שזה יהיה משמעותי, שהוא ימשיך לדלוק לבד אחר כך לאורך זמן.

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews