אחרי 35 שנה, חלומה של נטלי פורטמן עומד להתגשם. השנה עומדת השחקנית היהודיה זוכת פרס האוסקר לקבל לביתה עץ אשוח לחג המולד.

לא רק זה, אלא שהיא סבורה כי עץ לחג המולד הוא משאלתו הסודית של כל יהודי.

היא סיפרה לג'ימי פאלון, מנחה התוכנית The Tonight Show, שמכיוון שהיום הראשון של חנוכה וערב חג המולד חלים השנה באותו יום, משפחתה החליטה לחגוג את שני החגים יחד.

"לכל יהודי יש מן משאלה סודית כזו – שיהיה לו עץ אשוח בביתו בחג המולד... למה אנחנו לא יכולים שגם לנו יהיה?"

"שאלתי את בעלי (גוי שהתגייר), 'זה יהיה בסדר מצד המשפחה שלך אם לא יהיה לנו עץ?' ואז הוריי אמרו, "אנחנו יכולים גם להביא עץ...'" סיפרה פורטמן לפאלון. "זה כל כך מרגש! מעולם לא היה לי עץ חג מולד והנה עכשיו יש להם תירוץ נהדר כזה, כי זו מן משאלה סודית של כל יהודי – שיהיה לו עץ חג מולד... למה אנחנו לא יכולים שגם לנו יהיה?"

מבלי להבין זאת, נטלי פורטמן תמצתה במספר משפטים, לא רק את הטרגדיה האישית של ישראלית שעברה להתגורר בחו"ל ודי בחרה להטמע בתוך החברה הכוללת הלא-יהודית, אלא גם את האופן בו מתנהל קרב חג החנוכה אצל הרבה מיהודי הגולה בימינו. הדילמה של חודש דצמבר, בה יהודים מרגישים קרועים בין טירוף חג המולד – במיוחד השנה כשהנר הראשון של חנוכה וערב חג המולד חלים באותו יום, אינה מקרית. היא משקפת את האתגר הרוחני העומד בפני יהודים בני זמננו, אתגר ששורשיו נעוצים בסיפור החנוכה.

האיום שהציבו היוונים העתיקים בפני היהודים שחיו בארץ ישראל היה ייחודי. לא היה זה איום פיזי בהשמדה כמו שחווה העם היהודי בעבר. הייתה זו הפעם הראשונה בה עמדו היהודים בפני מלחמה דתית. היוונים לא ניסו להשמיד את העם היהודי; הם ניסו להשמיד את היהדות ואת אמונתה באל כל יכול שיוצר את העולם, מחייה אותו ומעורב בכל מה שקורה בתוכו. היה זה קרב על הייחודיות והזהות הרוחנית שלנו.

לאירועים מרכזיים בהיסטוריה היהודית יש שורשים רוחניים. כפי שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בהרבה מקומות בתורה: "מעשה אבות סימן לבנים". אנו יכולים להגיע להבנה עמוקה יותר של האירועים על-ידי בדיקת השורשים הרוחניים שלהם, היוצרים דפוסים בהיסטוריה היהודית.

הרב יצחק הוטנר (בספרו, פחד יצחק, חנוכה, מאמר ב), מסביר כי המלחמה בין המכבים לבין היוונים נובעת מהתקרית של יעקב שנאבק במלאך , שרו של עשו. יעקב התמודד עם איומים פיזיים על חייו מצד לבן ומצד עשו; מפגש זה היה הפעם הראשונה בה הוא התמודד עם סכנה רוחנית.

רק לאחר המאבק עם המלאך וההתגברות עליו, קיבל יעקב את השם ישראל. "וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל". (בראשית ל"ג, כ"ט).

זהותנו היהודית היא הנתונה בסכנה בקרב רוחני זה בין יעקב לבין המלאך ובין היהודים לבין היוונים בתקופת חנוכה... האם יבחרו היהודים להיטמע ולהתייוון, להתבולל ולאמץ את תפיסת העולם הלא-יהודית ולדחות את הייחודיות שלהם, או שמא יבחרו לדבוק בזהותם היהודים בגאווה איתנה ולשמר את המורשת הייחודית שלהם?

אנו זוכים להיקרא בשם "ישראל" ומקבלים את הזהות היהודית שלנו רק על-ידי התגברות על ההשפעות הלא יהודיות שמושכות אותנו מכל עבר.

חנוכה אינו קרב חד-פעמי. כל דור של יהודים עומד בפני אותו קונפליקט רוחני בתקופה זו של השנה; רק הצורה החיצונית שלו שונה. אנו זוכים להיקרא בשם ישראל ומקבלים את הזהות היהודית שלנו רק על-ידי התגברות על ההשפעות הלא יהודיות המושכות אותנו מכל עבר.

אל תתייחסו לרצונה של נטלי פורטמן בעץ חג מולד כאל אייטם רכילותי חסר חשיבות העוסק בסלבריטאית. רצונה מסמל את מלחמת החנוכה בת זמננו של היהודים – האם לשמור על זהותם היהודית ולא להיטמע בתרבות הלא-יהודית הגדולה יותר המבקשת למחוק את ייחודיותנו. כמה עצוב וכואב ששחקנית בולטת זו שולחת מסר כה שגוי בדיוק בזמן בו עלינו לחזק את זהותנו היהודית ולהתרחק מההשפעות החזקות של התרבות הלא-יהודית.

חג החנוכה הוא הזמן לנקוט עמדה בנוגע להיותנו יהודים, זהו הזמן להיות כמו השמן בפך הקטן שסירב בעקשנות להיטמע אל תוך המים המקיפים אותו. זהו הזמן לבטא את המשאלה הסודית שלכם לבטא את האור הפנימי הטמון בנשמתכם היהודית ולהתעלם מאורות חג המולד (או אף כאן בארץ, מהערכים הנוצצים האחרים של תרבות המערב) שעשויים להיות מפתים, אך הם לא שלנו.  

זהות יהודית לא נוצרת בתוך ואקום. היא מתעצבת ונדלקת על-ידי מקור אור זוהר הנובע מן התורה. בעודנו מדליקים את החנוכיות שלנו, שאורותיהן מייצגים את האש והחוכמה של התורה, הבה נתגאה בהיותנו יהודים ונוודא שאנו מעבירים את הלפיד לדור הבא.