רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

מדוע דווקא סביבונים?

כ״ה בכסלו ה׳תשע״ג כ״ה בכסלו ה׳תשע״ג 09/12/2012 | מאת הרב אפרים ניסנבאום

בחנוכה אנחנו מכירים בכך שגם כוחות הטבע הם למעשה נס.

מנהגים שונים קשורים לחגי ישראל. המשמעות שעומדת מאחורי חלק מהם ברורה לעין כל. מובן, למשל, שאכילת לביבות וסופגניות מטוגנות בשמן בחנוכה, מזכירה את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים.

אולם, משמעותו של הסביבון בעל ארבעת הצדדים שאותיות כתובות בכל אחד מצדדיו, אינה ברורה. יש מי שאומר שהסביבון שימש את היהודים בתקופת הגזרות היווניות נגד עם ישראל. אחת הגזרות אסרה על לימוד תורה, אולם היהודים העשויים ללא חת המשיכו ללַמד וללמוד תורה בסתר. במקרה שחייל יווני היה מגיע, הם היו מסתירים את ספריהם, מוציאים סביבונים ומשחקים עם הילדים.

בואו נבחן הסבר עמוק יותר לסביבון.

בימי בית המקדש השני, קבוצה קטנה של יהודים נלחמה באומץ נגד צבאות יוון האדירים, ובדרך נס היא גברה עליהם והשיגה חופש דת. למרות שהמלחמה נמשכה מספר שנים נוספות, ביום העשרים וחמש לחודש כסלו היהודים חזרו להדליק את המנורה במקדש. כל כדי השמן טומאו על ידי היוונים, ובכל זאת, בנס, נמצא פך שמן חתום אחד, שהיה בו די שמן לבעור במשך יום אחד. עוד נס קרה, והשמן בער במשך שמונה ימים, הזמן שנדרש כדי לייצר ולהביא שמן חדש.

נס הוא עצירה של השגרה

השם חנוכה מורכב משתי מילים: חנו כ"ה – "וקראום חנוכה – חנו [ממלחמתם] בכ"ה" (טור, אורח חיים תר"ע). מסבירים המפרשים שהמילה חנו, מעידה על כך שלא הייתה כאן עצירה מוחלטת אלא רק חניה – זמנית. מוזר ששם החג מזכיר הפוגה בקרב במקום את הניצחון הסופי עצמו. למה לחגוג את המלאכה בטרם הושלמה?

ננסה להבין את תפקידם של ניסים בכלל ושל נס חג החנוכה בפרט. חכמינו מסבירים שאין הבדל ממשי בין טבע לנס, שהרי יד הא-לוהים מכוונת הכל בעולם. ובכל אופן, לפעמים השגרה כל כך מסיחה את דעתנו, עד שאיננו מבחינים ביד הא-ל בכל מה שקורה סביבנו. "טבע" הוא לא יותר מיופי וסימטריה עוצרי נשימה של בריאת הא-ל, שהפכו עבורנו לשגרה. מטרת הנס, החריגה מהשגרה, היא להפנות את תשומת הלב שלנו לשליטה הא-לוהית בכל תחומי החיים – אפילו הטבעיים.

לכן החג נקרא חנוכה, לזכר אותה הפוגה במלחמה. רק אז הייתה ליהודים הזדמנות לעצור ולחשוב על העזרה השמימית שניתנה להם במהלך מלחמותיהם מול אויביהם החזקים מהם בהרבה – דבר שהם לא יכלו להעריך מספיק באמצע המלחמה.

הרעיון עשוי לסייע לנו להבין שאלה נוספת ששואלים לעתים קרובות על חנוכה. אם בפך הקטן היה די שמן ליום אחד, אז הנס נמשך למעשה רק שבעה ימים ולא שמונה. מדוע אם כן חוגגים את חנוכה במשך שמונה ימים?

אנחנו כבר לא רואים את הקסם שביום יום

התשובה לכך מונחת באותו העיקרון. אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה ששמן זית יכול לבעור, בעוד שמיץ תפוחים לא. אבל למה זה צריך להיות כך? מדוע עסיס של פרי אחד בוער, בעוד שהאחר פשוט מכבה את הלהבה? כל כך התרגלנו למהלך העניינים הזה שאנחנו כבר לא רואים את הקסם שבהתנהלות הרגילה של העולם. היום הנוסף של החג מעורר אותנו להבחין ביד הא-ל בטבעי כמו שבניסי.

וכאן אנחנו חוזרים אל הסביבון. על צדדיו של הסביבון מופיעות האותיות נ', ג', ה', פ', שמשמעותן נס גדול היה פה.

כשהסביבון מסתובב, האותיות מיטשטשות וחוזרות להיראות רק כשהוא עוצר. הסביבון מייצג כיצד אנחנו – השקועים בהתרוצצות העסקנית של חיי היומיום – לא יכולים להבחין בניסים שכל הזמן מתרחשים סביבנו. רק כשאנחנו עוצרים כדי לחשוב, העיניים שלנו נפקחות לראות את הניסים שלמעשה היו כאן כל הזמן.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן