רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

מבוא לסיפור חנוכה

י״ד בכסלו ה׳תשע״א י״ד בכסלו ה׳תשע״א 21/11/2010 | מאת הרב דניאל ברון

הקשר המדהים בין אלכסנדר מוקדון לשמעון הצדיק, הכהן הגדול בראשית תקופת בית שני.

יש הקדמה לסיפור חנוכה, ובתוכה מונח השורש, שמסביר כיצד הצליחה קבוצה של אנשים בלתי חמושים להביס את הצבא החזק ביותר בעולם.

מפגש עם שחר

המסורת שלנו מייחסת את יסודות ניצחון היהודים על היוונים לאדם שחי לפני כ-2,000 שנה: שמעון הצדיק, הכהן הגדול בראשית תקופת הבית השני.

התלמוד מביא סיפור תמוה כדי לתאר את גדולתו המונומנטלית של שמעון הצדיק. בתקופת חייו של שמעון עלה לגדולה אלכסנדר מוקדון האגדי. הוא היה לוחם גדול ומדינאי דגול, ומעולם לא הפסיד בקרב. תוך זמן קצר כבש את רוב העולם המיושב וגם שלט בירושלים. הוא איפשר ליהודים לחיות בשלווה ולהמשיך כסדרה את עבודת בית המקדש. אולם, אויבי היהודים שכנעו את אלכסנדר שהיהודים מהווים איום, ושכנעו אותו להחריב את המקדש. אלכסנדר מוקדון החל לצעוד לעבר ירושלים עם האויבים ועם צבאו. הכוח היה כל כך אדיר שליהודים לא היה שום סיכוי.

השמועה על הסכנה הקרבה הגיעה אל שמעון הצדיק, שמייד נערך בהתאם. הוא חבש לראשו את המצנפת הלבנה ועטה עליו את יתר בגדי הכהן הגדול, אסף קבוצה של זקנים נושאי לפידים, ויצא אל עבר כוחותיו של אלכסנדר מוקדון.

עם עלות השחר, הגיעו קבוצת הזקנים ושמעון הצדיק אל אלכסנדר. ואז קרה דבר מוזר - אלכסנדר הגדול, כובש הארצות והאיש בעל העוצמה הרבה ביותר באותה תקופה, ירד ממרכבתו – והשתחווה לפני שמעון הצדיק.

שרי צבאו של אלכסנדר הוכו בתדהמה. "מדוע משתחווה המלך הגדול ל... יהודי?"

"בכל מלחמה, ממש לפני שאני מנצח", ענה להם אלכסנדר, "מופיעה בעיני רוחי דמותו של האיש הזה."

הצעידה לירושלים נעצרה, ואלה שעודדו את התקיפה נמסרו לידי שמעון הצדיק ופמלייתו.

סוף תקופת הנביאים

כעת, אנחנו חייבים לנסות להבין למה דווקא דמותו של שמעון, אדם שאלכסנדר מוקדון מעולם לא פגש, הייתה זו שהבזיקה לנגד עיניו לקראת הניצחון הצבאי. ומעבר לכך, כיצד מהווה סיפורו של שמעון הצדיק בסיס לניצחון החשמונאים על יורשיו של אלכסנדר, כמאתיים שנה אחר כך!

כדי להשיב לשאלות הללו ולהגיע לשורשו של חג החנוכה, עלינו להבין טוב יותר הן את שמעון ותרומתו למורשת היהודית, והן את אלכסנדר מוקדון ואת השקפת העולם שהקרינה האימפריה שלו.

שמעון הצדיק חי בנקודת מפנה קריטית בהיסטוריה היהודית. מנהיגותו חפפה לסוף חייו של מלאכי, הנביא היהודי האחרון. הוא היה מנהיגה של תקופה חדשה ביהדות – כזה שראה את פריחתה של התורה שבעל-פה. התורה שבעל-פה היא מערכת כללים והסברים שמאפשרת לתורה שבכתב להתאים לכל הנסיבות והאירועים העתידיים. הכללים המנחים בתורה שבעל-פה מוגדרים וברורים, ועל בינתם של חכמי התורה מוטל להתאים וליישם את העקרונות.

שמעון הצדיק היה חלוץ בעידן החדש של ההיסטוריה היהודית, אדם שהעמיד את האינטלקט בראש.

תקופת הנביאים הייתה עידן ייחודי בהיסטוריה היהודית. תמיד היה ניתן לפנות לנביא כדי לקבל הדרכה מוחלטת – והיו 1.2 מיליון נביאים בתקופת פריחת הנבואה. בתקופת הנביאים, אי אפשר היה להמציא תורות אלטרנטיביות של יהדות, מכיוון שהנביא היה חושף מייד את פרצוף ה'ממציאים' – כנוכלים. למרות שהפרשנות הרבנית המבוססת על העקרונות שניתנו בסיני עמדה גם אז על מכונה, הדינמיקה שבה א-לוהים מדבר ישירות לנביא היא שעיצבה את ליבת ההנהגה היהודית.

לעומת זאת, עם מותו של מלאכי, נאלצו המנהיגים לסמוך על חוכמתם בלבד. שמעון הצדיק היה חלוץ בעידן החדש של ההיסטוריה היהודית, אדם שהעמיד את האינטלקט בראש. ביאור התורה עבר כעת לתחומם של חכמי התורה, ומסקנותיהם הן אלה שהכריעו.

עיתויה של התקופה לא היה מקרי. בשנת מותו של מלאכי ביצע אלכסנדר הגדול את כיבושו הראשון. כך, הקבילו כיבושיו של אלכסנדר לעלייתו של שמעון הצדיק ולזריחתה של השכלתנות היהודית.

אלכסנדר ייצג מצדו את עלייתה של השקפת עולם חדשה – הפילוסופיה היוונית. הייתה זו גישה שראתה את האינטלקט וההיגיון האנושיים כדבר נעלה ביותר ומוחלט. מערכת החשיבה היוונית דחתה כל דבר שהמוח אינו יכול להבין. למרות ששתי המערכות שונות לחלוטין ביסודן (המערכת היוונית הומצאה על ידי אדם, בעוד שהתורה שבעל פה א-לוהית), הן היו זהות בדגש שהונח על חשיבות האינטלקט האנושי.

ההשקפה היוונית לא יכלה לסבול את הרעיון של חוכמה וחוקים א-לוהיים, והיא עודדה את השימוש במחשבה כדי לפסול - ולא להסביר - את הנהגתו המתמשכת של א-לוהים בתבל. ניתן להשוות את הגישה היוונית לתפקודה של מצלמה: המצלמה היא כלי שיכול לקלוט את מה שנמצא סביבה, אבל דבר אחד המצלמה לא מסוגלת לצלם – את עצמה. היוונים הקדמונים לא הותירו מקום לא-לוהים בלתי נראה, והתקשו להסביר את קיומה של נשמה שקשורה לא-לוהים.

כוחות וכוחות מנוגדים

עדיין אנחנו תוהים, מדוע ראה אלכסנדר את דמותו של שמעון הצדיק לפני שיצא לנצח בקרב. איך יכול הכהן הגדול הצדיק להיות המקור לעוצמתו הצבאית של אלכסנדר?

על פי המחשבה היהודית, על כל כוח שנמצא בעולם, תמיד קיים כוח מנוגד. ההתגברות על הכוחות המנוגדים מותנית ביכולת הכוחות לנעוץ שורשים ולשאת פירות, ורק דרך הכוחות המנוגדים מתגלה הכוח עצמו. באופן אירוני יוצא, שבמידה מסוימת הכוחות המקוריים הם הסיבה לכוחות המנוגדים. לדוגמא, בלי לילה היה בלתי אפשרי להעריך מהו יום, והיום מתהווה תוך כדי "כיבוש" הלילה. באופן דומה לכך, במשך עידן הנבואה גילה העולם צמא בלתי נרווה לרוחניות. הצורה הנכונה של אותה כמיהה בוטאה בקשר האישי עם הא-לוהים, אבל הביטוי השלילי היה תאווה כמעט בלתי נשלטת – כזאת שאנחנו בתקופה הפוסט-נבואית פשוט לא מסוגלים להבין – לסגוד לאלילים. הדרך היחידה להגיע לרוחניות אמיתית הייתה להתגבר על התשוקה העזה לרוחניות מזוייפת- לעבודת האלילים.

הייתה זו דמותו של הכהן הגדול שהופיעה לפני אלכסנדר בכל קרב. שמעון הצדיק וחוכמת התורה שבעל-פה – המערכת החדשה של ההתקשרות למקור – היו הסיבה לכל ניצחון יווני. זאת, משום שהפילוסופיה היוונית הייתה הכוח המנוגד שעמד מול השימוש היהודי בחוכמה. יוצא מכך, שהסיבה היחידה לכך שהיוונים צברו שליטה, הייתה כדי שהיהודים יוכלו להביס אותם – שנים מאוחר יותר, ולהפגין שהתפיסה התורנית של החוכמה והאינטלקט משקפת את האמת. זהו השורש של חנוכה. ניצחון חנוכה היה יותר מגירוש צבאי של היוונים מירושלים. הוא מייצג את ניצחון התורה שבעל-פה על כוחות הנגד של הפילוסופיה והתרבות היווניות. הניצחון הראה שהיהדות אינה אמונה עיוורת או בלימת חשיבה יצירתית. להפך, היהדות דורשת מהאדם לחשוב ולחקור. אולם, ממלכת המחשבה שלנו מונחת בתור הקונטקסט של המסורת היהודית, והאינטלקט שלנו עצמו הוא שמוביל אותנו להסיק שקיימים דברים שהאדם אינו מסוגל להבין.

המלחמה נמשכת

המאבק נמשך עד עצם היום הזה. קיים לחץ אדיר להכחיש את קיומו של כל מה שלא ניתן לראות או לחוש, והפיתוי להיכנע לו עצום. אבל, כעַם-תלמידיו של שמעון הצדיק, עם ישראל נמצא רמה אחת מעל. האתגר שלנו הוא לרתום את כוחו העצום של השכל, להשתמש בו כדי להבין את מורכבות אמונתנו ואת גבולות האינטלקט. כבר אין לנו נביאים שיחשפו למעננו את האמת, אבל יש לנו כוח נפלא - להשתמש במוחנו - שכאשר הוא נחלץ מדעותינו הקדומות אל הטובה שביכולותינו, מביא אותנו אל המקום הנכון.

מלחמת החנוכה נמשכת, אבל הודות לזרעים שנטמנו לפני שנים רבות כל כך – העתיד נמצא בידינו.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן