חנוכה בפתח, מה שמבטיח צריכת נרות מוגברת. אני זוכרת את ילדותי, בה נהגנו להשתמש בנרות החנוכה מטעם העמותה למען העיוורים, בקופסה התכולה עם נרות הפרפין הצבעוניים. מאז, "מים רבים זרמו בנהר" וכיום אני נוהגת להדר ולהדליק בשמן זית זך.

נס חנוכה עצמו התחולל על-ידי שמן זית ובעבר נהגו באמת להשתמש בשמן זית בלבד לצורך הדלקת החנוכיות. מאוחר יותר, במיוחד בארצות אירופה הקרות, בהן שמן הזית היה יקר מציאות, התפשט המנהג להשתמש בנרות השעווה.

גם אם נחליט להדר ולהדליק בשמן זית, או נבחר להמשיך להשתמש בנרות, חנוכה קשור אצל כולנו לאור. בואו אם כן נלמד מעט על ההיסטוריה של מפיצי האור הקדומים ביותר – הנרות ואף נלמד להכין אותם במו ידינו.

מעט על ההיסטוריה של הנרות:

המצרים הקדמונים היו כנראה הראשונים שפיתחו מעין נרות, העשויים מחלב מותך, המשמש כחומר בעירה ובתוכו קנה סוף המשמש כפתילה. הרומאים שיכללו את הנרות הפרימיטיביים הללו, לנרות מעט יותר מתוחכמים. גם הם עשויים מחלב (שומן) של בעלי חיים, אך הפעם החלב היה מוצק ובתוכו פתילה של ממש.

בימי הביניים גילו את השעווה שהדבורים מפיקות והחלו לנצל זאת לתעשיית הנרות, אבל השעווה, בשל מחירה הרב, הפכה את השימוש בנרות למותרות השמורים לבעלי ממון בלבד. לפני מאתיים שנה לערך החלו להפיק שעווה משמן של לווייתנים, אבל רק במאה ה-19, המציאו מכונה תעשייתית, המאפשרת ייצור נרות המוני.

הפרפין, שמשמש כתוצר לוואי בתעשיית הנפט, התגלה מעט מאוחר יותר, כתחליף יעיל, זמין וזול לייצור נרות תעשייתי. חלפו מאז אמנם מאה וחמישים שנה, אך עדיין הפרפין משמש כחומר העיקרי לייצור הנרות.

כעת, משהחכמנו מעט לגבי תעשיית הנרות, נוכל ללמוד ליצור בעצמנו נרות דקורטיביים, מה שמבטיח שעות מהנות של פעילות משפחתית משותפת. את הנרות נוכל לעטוף באריזה נאה, והרי לכם מתנת חנוכה מקורית ויפה!
 

***

הכנת נרות דקורטיביים

*הערה חשובה: הפעילות מיועדת להורים ולילדים. אין לאפשר לילדים להתיך את הפרפין ללא השגחת מבוגר.

החומרים:
1 חבילת פתיתי פרפין או חבילה גדולה של נרות לבנים (ניתן להשתמש גם בנרות שבורים וישנים)
פתילים מכותנה או הפתילים של הנרות המותכים
תבניות שונות אליהן ניצוק את השעווה המותכת
מעט שמן
מעט סבון כלים
תוספות לבחירה: צבעי פנדה על בסיס שמן, מקלות קינמון, פולי קפה, פרוסות תפוז מיובשות, פרחים מיובשים, עלים, חרוזים, תמציות ריח, צבעי מאכל.

אופן הכנה בסיסי:
מתיכים את הפרפין או הנרות בתוך סיר קטן, השקוע בתוך סיר נוסף מלא מים, ע"ג האש.

השעווה מוכנה כשהיא נוזלית. יש להיזהר שלא לשרוף אותה.

שופכים תערובת של מעט סבון כלים ושמן לתוך התבנית, על מנת שיהיה קל לחלץ את הנר ממנה, לאחר שיתקרר.

יוצקים בזהירות את השעווה לתוך התבנית.

קושרים את הפתיל למקל קטן או שיפוד ומניחים את המקל במאוזן מעל למרכזה של התבנית. הפתיל ישקע בדיוק במרכז הנר.

ממתינים עד להתמצקות מוחלטת.

מחלצים בזהירות את הנר מהתבנית. באם זו תבנית לשימוש חד-פעמי, נתן לגזור או לשבור אותה בתהליך החילוץ.

הנרות היותר מתוחכמים, מתקבלים מהוספת קישוטים שונים ומגוונים. להלן השידרוגים.

מלוי הנר בתוספות דקורטיביות:
לפני יציקת השעווה לתבנית, ממלאים אותה במיני עלים, מקלות קינמון, פולי קפה, טבעות תפוז מיובשות וכד' ואח"כ יוצקים את השעווה.

ציפוי הנר בתוספות דקורטיביות:
מתיכים מעט שעווה ומדביקים בעזרתה את הקישוטים. עלים מיובשים, פרחים, פולי קפה. מגלגלים את הנר עם הקישוטים המודבקים בעדינות בשעווה המותכת בתוך הסיר (זהירות מכוויה!) ומניחים להצטנן. התוספות מציצות מעט החוצה מהנר, מה שיוצר אפקט מיוחד ומעניין.

ציפוי הנר במפיות:
מצפים את הנר המוכן בדבק מפיות ומצמידים את המפית הרצויה. מצפים בלכה ומניחים להתייבש.

ציפוי הנר בטפטופי דונג:
ממיסים צבעי שעווה רגילים ומטפטפים ע"ג הנר המוכן, עד לציפויו.

נר פני ירח:
ממלאים את תבנית היציקה בשברי קוביות קרח ויוצקים את השעווה המומסת מעל. כשהנר מתמצק והקרח מפשיר, מרוקנים את המים. נותרים שקעים ומכתשים דקורטיביים.

נר בשכבות:
יוצקים מעט שעווה לתבנית ושוברים לתוכה צבע פנדה. ממתינים שהשכבה תצטנן. שוב שופכים שעווה על גבי השכבה הקודמת ושוברים לתוך פנדה בגוון אחר. מתקבל נר בשכבות צבעוניות.
 

***

וכעת, לאחר עבודה מאומצת ומהנה אתם בודאי רעבים. תוכלו לעבור ישירות לעמוד המתכונים (סופגניות או לא להיות!) ולהכין בצוותא מיני דונטס טעימים, סופגניות ולביבות.

אנו מאחלים לכם חנוכה שמח ומלא אור!