ההלכה היהודית קובעת, כי אסור להשתמש באורם של נרות החנוכה, לשום תכלית מלבד הבטה בהם. לשם המחשת האיסור הזה, משתמשים חז"ל בדוגמה של ספירת כסף. הם פוסקים שאסור להשתמש באור הנרות אפילו לצורך ספירת כסף. נשאלת השאלה, מדוע בחרו דווקא לאסור על ספירת כסף לאור הנרות ולא לדוגמא, על כתיבת מכתב או הכנת שיעורים.

בנוסף לכך, חנוכה הוא הזמן היחידי שקיים בו מנהג הקשור לכסף – מתן דמי חנוכה. מה אם כן הקשר בין חנוכה לכסף ומהי משמעותו העמוקה?

ההיסטוריה של הכסף

איננו מסוגלים לדמיין עולם ללא כסף, אולם לפני שנים רבות כך התנהלו החיים. בעולם נטול כסף, כיצד הייתם יכולים לקנות מעדר?

פשוט מאוד. הייתם לוקחים את הפטיש הנוסף שיש לכם ומוצאים מישהו עם מעדר נוסף, שזקוק לפטיש. הייתם מחליפים ביניכם והרי לכם עסקה שהתבצעה לשביעות רצונם של כל הצדדים.

האם זו נשמעת לכם דרך מייגעת, מעצבנת ולא יעילה לעשות עסקים? אתם צודקים. ועכשיו גם אתם יודעים מדוע המציאו את הכסף...

האם זו נשמעת לכם דרך מייגעת, מעצבנת ולא יעילה לעשות עסקים? אתם צודקים. ועכשיו גם אתם יודעים מדוע המציאו את הכסף...

הייתה תקופה בארה"ב שבה הדולר נתמך על ידי זהב, כך שלכל דולר היה גיבוי של זהב. כיום המצב השתנה והכסף הפך להיות ייצוג סמלי של ערך. ההבדל בין כסף לבין סחורה הוא שלסחורה יש ערך ממשי, בעוד שלכסף יש רק ערך ייצוגי. לדוגמה, בגדים הם בעלי ערך, כיוון שניתן ללבוש אותם. לעומת זאת, לשטר של חמישים שקלים, שיק אישי או כרטיס אשראי עשוי פלסטיק, אין ערך רב לכשעצמם. לדוגמה, אם הייתם נמצאים באי בודד שאין בו נפש חיה, כרטיס אשראי, שיק או אפילו חבילת מזומנים עבה לא הייתה מביאה לכם שום תועלת. למרבה המזל, איננו חיים באי בודד ולמרות שלאמצעי תשלום שונים אין ערך לכשעצמם, אנו יכולים לתרגם אותם כמעט לכל דבר שנרצה...

לדוגמה, אדם אחד מסתכל על שטר של מאה שקלים ורואה חולצה חדשה. אחר רואה שעון ואילו אחר רואה הזדמנות לתת צדקה. לכסף לכשעצמו אין ערך, אולם הפוטנציאל שלו הוא כמעט אינסופי.

כסף מייצג פוטנציאל.

יעקב והכדים

בתקופת התנ"ך, ליעקב אבינו היה אח בריון בשם עשיו. מערכת היחסים ביניהם התדרדרה עד כדי כך שבסופו של דבר יעקב נאלץ לברוח מאחיו, שרצה להורגו. שנים לאחר מכן, עשיו והבריונים שלו גילו את יעקב. בלילה שלפני המפגש הגורלי בין השניים, בדרכו לכוון ארץ ישראל, העביר יעקב את כל משפחתו לצדו השני של הנהר ואז, חצה אותו בחזרה.

המדרש מספר כי:

1. יעקב חצה בחזרה את הנהר כיוון ששכח שם כמה כדים קטנים – הדבר מלמד אותנו על כך שהצדיקים מייחסים חשיבות גדולה לפרטים הקטנים.

2. לפיכך אמר השם, "כיוון שהסתכנת וחזרת בגלל כמה כדים, אשיב לך כגמולך. המכבים, צאצאיהם של ילדיך, ימצאו כד קטן".

למעלה מ- 1,000 שנה לאחר מכן, המכבים מוצאים כד שמן קטן שהופך להיות המקור לנס החנוכה.

תחשבו על זה. יעקב חוזר כדי לקחת "כמה כדים קטנים" ומעשה זה כה משמעותי, שלמעלה מ- 1,000 שנה לאחר מכן, המכבים מוצאים כד שמן קטן שהופך להיות המקור לנס החנוכה. בנוסף לכך, אנו גם למדים כי עבור הצדיקים, לרכוש ולכסף חשיבות מרובה.

יעקב, אבי שנים-עשר השבטים, הבין את כח הפוטנציאל של הכסף.

דמי חנוכה

על פניו, היה זה טירוף מצד היהודים להתנגד ליוונים. היוונים היו דור העתיד ומבחינה צבאית, איש לא יכול היה לעמוד מולם, שלא לדבר על קבוצה קטנה של יהודים מורדים.

אולם, בני העם היהודי ידעו שהם עם סגולה. עם שערכיו נועדו להיות קיימים לעד, לשנות ולעצב את העולם. לכן, קבוצה קטנה של אנשים שלא היו להם את הנשק והאמצעים המתאימים, היו מוכנים להילחם במעצמת-העל של אותם ימים – כיוון שהם האמינו בפוטנציאל של העם היהודי. הם האמינו כי לא משנה עד כמה מפחידים וקשים נראים הדברים, בעמקי הנשמה היהודית, קיימת היכולת לנצח את האויב האימתני ביותר ולממש את המשימה המוטלת עליה – להיות "אור לגויים".

"המצרים, הבבלים והפרסים התרבו ומילאו את הארץ בתרועה ובקול גדול ואז דעכו והיו כחלום שהתפוגג. היוונים והרומאים באו בעקבותיהם ועוררו רעש גדול – עד שנעלמו עקבותיהם. עמים אחרים קמו ושלטו בכיפה לתקופה מסוימת, אולם כוכבם דעך וכעת הם מתקיימים באור הדמדומים, אם לא נמחקו לחלוטין. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם ונשאר כפי שהיה מאז ומעולם: חזק כתמיד, סימני הגיל אינם ניכרים בגופו, איבריו מוצקים והוא נמרץ ומלא אנרגיה, שכלו חד כתער ומחשבתו צלולה כבעבר. כל הדברים הם בני תמותה, מלבד היהודי. כל הכוחות האחרים חולפים, אך הוא נשאר".

מרק טוויין

כשאנו מדליקים את החנוכייה, עלינו להתקרב ולהביט באותן להבות זעירות ולהרהר בפוטנציאל.

כשאנו מדליקים את החנוכייה, עלינו להתקרב ולהביט באותן להבות זעירות ולהרהר בפוטנציאל. שכן, במקום בו אחרים רואים חשכה, אנו נקראים לראות את האור.

עלינו להביט בילדינו, לראות מעבר לבעיות ולמריבות ולראות את הפוטנציאל. עלינו להביט זה בזה, לראות מעבר לפגמים, לחולשות ולחסרונות ולראות את הפוטנציאל. עלינו להביט בחיים, לראות מעבר לכל הכאב והמאבקים ולראות את הפוטנציאל. עלינו להתבונן בעמנו, לראות מעבר לחילוקי הדעות ולשנאה ולראות את הפוטנציאל.

בכל אירוע שמתרחש בחיינו, עלינו לראות את מה שקיים מתחת לפני השטח, לגלות את המהות ולממש את הפוטנציאל הגלום בנו, באופן הטוב היותר.

מימוש הפוטנציאל – זוהי משמעותו של הכסף, זוהי משמעותם של דמי החנוכה.

לעוד מאמרים בנושא משמעות ומהות החג ניתן ללחוץ כאן.