רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

נשיות והאורות הקטנים של חנוכה

כ״ד בכסלו ה׳תשס״ט כ״ד בכסלו ה׳תשס״ט 21/12/2008 | מאת Tzvi

באמצע אסיפת הורים נתגלה לי ההבדל בין גברים לנשים ביחסם לדברים הגדולים והקטנים בחיים.

מהות הנשיות - או לפחות אחת הפנים החשובות שלה - נתגלתה לי באמצע אסיפת הורים. הילד היה בטרום חובה, ורגע ההארה היה לאחר דיון ארוך ומייגע בנושא חיוני: תהיה או לא תהיה עוגה במסיבת יום ההולדת. אלה שהיו נגד דנו בפרוטרוט על הפרורים שזה עושה, על זה שלאמהות העסוקות אין זמן לאפות. גם המחייבות לא טמנו ידן בצלחת - הן טענו בלהט על האכזבה של חתן השמחה הקטן שנפשו יוצאת לעוגת רכבת, ובכלל – איזה מין יום הולדת זה בלי עוגה? משך רבע שעה לפחות האמהות דשו ודשו, ואני פתאום מצאתי את עצמי מנסה לדמיין חבורת גברים שיושבים ודנים על עוגה בכובד ראש שכזה. מה זה משנה, הם היו אומרים (ובשלב מתיש זה של הדיון הייתי מסכימה איתם) כן עוגה, לא עוגה – אפשר לחשוב! אך לנשים זה היה חשוב ועוד איך.

ככה זה – האישה היא מלכת הפרטים הקטנים. הפרטים שלכאורה הם לא ממש חשובים, אך הם אלה שעושים את כל ההבדל. כמה אבות אתם מכירים שמסרקים את ילדיהם במסרק סמיך? (חלילה, לא אצלכם בבית. אבל אולי שמעתם על זה מהשכנים) או קחו את הדוגמה הבאה: האב מלביש את בתו הקטנה, מציג אותה בגאווה בפני האם, ולא מבין מה פשר המבט המזועזע שלה. מה, חצאית סגולה עם נקודות ורודות לא הולך עם חולצה ירוקה עם פסים אדומים? ובסדר, אז הקוקיות קצת עקומות ועל כל אחת יש גומייה בצבע אחר... נו, אז מה קרה? למה האישה עושה פרצוף של אסון בינלאומי?

אין מה לעשות. הניואנסים האלה: כמות התבלין במרק, מיקומו של העציץ או ריח מרכך הכביסה, הם מרכיבים חיוניים בחייהן של רוב הנשים. ובצדק - כי הם אלה שהופכים את ארבעת הקירות לבית. חווה, פעם שמעתי, הוא מלשון חוויה. היא לוקחת את הצרכים האנושיים החיוניים, ומכניסה בהם מימד של נעימות ויופי. ולא רק בחומריות נכרת עינה החדה של האישה – היא זאת שתבחין בחיוך שהיה צריך להיות ואיננו, בפתק שהמורה שלחה, בפצע חדש שצץ בברך ואולי הוא מתחיל להזדהם?

אך חייבים להודות שלעיתים ההתעסקות בקטנות יכולה להיות מתסכלת, וזה נכון במיוחד עבור נשים שבאופן אירוני מכונות "נשים לא עובדות". יש תחושה שבאמת, העולם מלא בכל-כך הרבה בעיות כבדות – מטרור העולמי ועד לחור באוזון – ואנחנו מתלבטות אם לבשל פסטה או אורז לצהריים...?

והנה מגיעים להם ימי החנוכה, ומאירים קצת הנושא של הדברים הקטנים והגדולים בחיים. קודם כל יש את הקשר הנשי - יהודית, שמעניקה לנו חצי שעה של מנוחה בין הטיגונים. היא לא יוצאת למלחמה בקול רעש וצלצולים אלא פועלת בתחכום נשי טיפוסי – ומנצחת את הגנרל הכל יכול בתוך האוהל, בעזרת כוס או שתיים של משקה.

ויש את הנרות, שמודלקים בפתח או חלון הבית. לא מדורות גדולות, רק שלהבות בודדות. מה הן כבר יכולות לעשות מול החושך הגדול? אך מי שעומד בחוץ ומתבונן בחלונות, רואה עוד אור קטן, ועוד אחד, בניינים זרועי חנוכיות, כל חנוכיה מפיצה את האור המשפחתי המיוחד שלה. וכולן ביחד מצהירות, שגם כדי לעשות נס גדול, לא צריך יותר מפך שמן קטן.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן