רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

טבעו של הטבע

כ״ט בשבט ה׳תשע״ט כ״ט בשבט ה׳תשע״ט 04/02/2019 | מאת הרב אבי שפרן

מה ההבדל בין טבעי לנסי? ומדוע במקורות הקבליים מחשיבים את יומו האחרון של חנוכה בתור הסיום המוחלט של ימי הדין הפותחים את השנה היהודית?

הרב דסלר - איש ההגות היהודית (1892-1953) – מציג בפנינו אתגר מעניין. נסו לדמיין עולם שבו המתים נקברים באדמה, גופם נרקב ומתפורר, ומתוכם צומח גוף אדם חדש העולה ובוקע מן האדמה. לעומת זאת, באותו עולם דמיוני מעולם לא נראו צמחים.

תרגיל החשיבה נמשך, בניסיון לצייר בדמיוננו את הרושם שנוצר כאשר מישהו מאותו עולם ביזארי משיג זרע, דבר שמעולם לא נראה שם קודם, וטומן אותו באדמה. מבחינת תושבי אותו עולם, אין בכך כל שוני מטמינת אבן באדמה. מה רבה תהיה פליאתם כאשר כמה ימים אחר כך, יציץ נבט מהאדמה שבה נטמן הזרע, ויותר מכך, כאשר יגדל להיות צמח מפותח, שנושא – למרבה התדהמה – זרעים משל עצמו!

הרב דסלר מסביר שלמעשה אין שוני בין מה שאנחנו מכנים 'טבע', למה שאנחנו קוראים 'נס'. אנחנו פשוט משתמשים במילה 'טבע' עבור ניסים שלהם התרגלנו, וב'נס' לאלה שבהם לא התנסינו קודם. בסופו של דבר, הכל הוא רצון הא-ל.

המשורר אמרסון ניסח זאת כך: "אילו זרחו הכוכבים רק לילה אחד באלף שנים, איך היה האדם מתפעל ומאמין..."

הרעיון הזה בא פעם לידי ביטוי בשנינות בטור עיתונאי, שם נכתב ש"עצם התפיסה של 'חוק פיזיקלי' היא תיאולוגית".

והמחשבה הזאת מתאימה גם לחנוכה.

טבעו העל-טבעי של הטבע, מונח בלבה של תשובה לאחת השאלות המפורסמות ביותר בהלכה היהודית, שנוסחה במאה ה-16 על ידי מחבר השולחן-ערוך (ספר ההלכה היהודית) רבי יוסף קארו: אם המכבים שחזרו למקדש וטיהרו אותו מהאחיזה היוונית, מצאו בו שמן שיספיק ליום אחד, מדוע נמשך חנוכה שמונה ימים? נכון, הנרות בערו שמונה ימים עד שהכהנים השיגו שמן זית טהור חדש - אבל אחד משמונת הימים האלה היה זה שעבורו השמן אמור היה להספיק בכל מקרה, וממילא לא ראוי לחגוג אותו בתור נס.

היום השמיני בא להנציח את הנס ששמן בכלל בוער

הרב דוד פינשטיין, ראש מתיבתא "תפארת ירושלים" מסביר: שבעה מימי חנוכה באו להנציח את נס בעירת נרות המנורה בלי שמן. היום השמיני בא להנציח את הנס ששמן בכלל בוער.

ההסבר שלו מבטא בתמציתיות רעיון מהתלמוד, שם מסופר שבתו של התנא רבי חנינא בן דוסא גילתה זמן קצר אחרי כניסת השבת שהיא מילאה בטעות את בזיכי הנרות בחומץ במקום בשמן, דבר שגרם לה צער רב. רבי חנינא - אדם שראה בכל דבר את יד הא-ל, ולכן היה זכאי למה שבעיני רוב האנשים נראה כמו נס - הרגיע אותה. "מי שאמר לשמן וידלוק", אמר לה, "הוא יאמר לחומץ וידלוק" (תענית כה, א).

למעשה, אחד מימי החנוכה נבדל מהאחרים ומכונה בשם משל עצמו. מדובר ביום האחרון שנקרא "זאת חנוכה", ע"פ הפסוק מהתורה הנפתח במילים "זאת חנוכת המזבח" שאותו קוראים ביום זה בבית הכנסת.

המקורות הקבליים מחשיבים את 'זאת חנוכה' בתור הסיום המוחלט של ימי הדין הפותחים את השנה היהודית. ראש השנה היה יום הדין השנתי, ויום הכיפורים היה שיאם של ימי התשובה, אבל במקורותינו מובאים גם "ציוני זמן" מאוחרים יותר הקשורים לדין הא-לוהי של מעשינו. אחד מימים אלה הוא "הושענא רבה", היום האחרון בסוכות. והאחרון, על פי אותם המקורות, הוא 'זאת חנוכה'.

למען האמת, נראה שהיום הזה מתאים להעמיק במחשבה על "העל טבעיות" שבטבע, הניסיות שבארצי-לכאורה. לְמה אנחנו קוראים נס אם לא להתגלות ברורה-מהרגיל של א-לוהים? ומהם ימי הדין אם לא זמן שבו וברא עולם קרוב אלינו, שהמודעות אליו נמצאת בראש מעיינינו ובמרכז הווייתנו?

וכך, יתכן שיומו האחרון של חנוכה מציג בפנינו הזדמנות ייחודית להרהר כיצד, בדיוק כמו שנוכחותו המקיפה של הטבע והאפשרות לחזות אותו יכולות להטעות אותנו, ולאפשר לנו לשכוח שבאמת הכל ברצון הא-ל, כך יכולים גם השבועות שחלפו מאז ימי הדין של הקיץ לטשטש אותנו למצב של חוסר תשומת לב לגבי משמעות מעשינו.

אם כן, הלילה האחרון של חנוכה הוא זמן חשוב במיוחד להתבונן בלהבות המחדירות אור לעולם, ובעודנו מתכוננים לקראת החשיכה הקדורנית של מה שלפעמים מכנים "חורף שכוח א-ל", נדע שלמרות הכל, כמו תמיד, "כבודו מלא עולם".

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן