שלושת השבועות. הזכרת המילים הללו מספיקה כדי לגרום לבטני להתהפך. כבר 2000 שנה אנחנו יודעים היטב, ששלושת השבועות שבין יז' בתמוז לט' באב הם ימים מוּעדים לפורענות עבור עם ישראל. בשבועות האלה א-לוהים אינו מתייחס אלינו בחסד וברחמים הרגילים. ההיסטוריה היהודית רווית אסונות וגירושים אשר התחילו או נעשו בתקופה הזאת, כך שבכל שנה אנחנו לא יכולים להתעלם מהמסר: "בניי, תעיתם בדרככם. תרגישו כמה אנחנו רחוקים ולמה זה גורם, ושובו אליי."

למעשה, הפחד ששלושת השבועות מטפטפים לתוכי הוא דבר טוב. הוא נועד לזרז אותי לפעול, לשקם ולתקן. אנחנו אמורים לחשוב על הנתק שנוצר בקשר בינינו לבין הא-ל, ולפעול לתיקונו באופן מעשי.

הקשרים שלנו זקוקים לאהבה ולהערכה כדי להמשיך ולהתפתח, והקשר שלנו עם א-לוהים אינו יוצא מכלל זה

תקשורת, היא המפתח לכל מערכת יחסים שהיא. אחד המרכיבים החשובים ביותר בנישואין תקינים, הוא היכולת של כל אחד מבני הזוג לבטא את עצמו בפני בן זוגו, בין אם מדובר ברגשות של תודה או של כעס. חיכוכים ומהמורות הם הזדמנות לעבוד יחד ולהגיע להבנה. כמו ששתיל זקוק למים ולאור שמש כדי לצמוח, כך זקוקים הקשרים שלנו לאהבה ולהערכה כדי להישאר חזקים ולהמשיך להתפתח.

הקשר שלנו עם א-לוהים אינו יוצא מכלל זה - גם הוא זקוק לתקשורת. הנוסח המיוחד של התפילות מהווה עבורנו מדריך חיוני, שמכוון אותנו כיצד לבטא את עצמנו בפני בוראנו ולהתקרב אליו. בנוסף, בלבו של כל אדם מובנה באופן טבעי הכוח לשוחח עם א-לוהים בכל רגע ביממה. בכל מקום בו נהיה, תמיד נוכל לפתוח בשיחה עם א-לוהים - אבא שלנו בשמים, שכל כך אוהב אותנו.

שי היה נכנס ללחץ לפני כל פגישה עסקית חשובה. בלילה שלפני הפגישה הוא לא היה מצליח להירדם, ובמשך ימים היה דואג אם העסקה תצליח או לא. עם השנים, העסקים צברו תאוצה, הפגישות המלחיצות הפכו תדירות יותר ויותר, ושי הבין שהוא לא מסוגל להמשיך לתפקד בצורה כזאת. יום אחד הוא ראה סטיקר ועליו הכיתוב: אל תספר לא-לוהים כמה גדולות הבעיות שלך, ספר לבעיות שלך כמה גדול א-לוהים. הוא החליט לנסות לאמץ את הגישה הזו.

לראשונה בחייו, הוא התחיל לדבר אל א-לוהים. הוא היה מסביר לו מה מלחיץ אותו בעסקה הבאה, שוטח בפניו את כל הפרטים על החברה השנייה ועל דרישותיה. הוא היה מבטא את חששותיו על הסיכויים והסיכונים שהעסקה הזאת נושאת עבור החברה שלו. "א-לוהים, אם זאת עסקה טובה, תעשה שהיא תצא לפועל, ואם לא, אז בבקשה תעשה שהיא תיפול". שי הרגיש שמרגיע אותו לספר את הכל לא-לוהים, וזמן קצר אחרי כל פגישה, הוא היה מוצא לעצמו דקה כדי להודות לו, מתוך הוקרת תודה על כל הטוב שהוא התחיל להרגיש בחייו.

רמזורים אדומים למשל, הם זמן נפלא כדי להתחבר לא-לוהים.

"בוקר טוב א-לוהים!"; "תודה שעזרת למכונית להתניע היום!"; "א-לוהים, בבקשה תעזור לי להגיע למשרד לפני הבוס!"

משפט אחד יכול לבנות קשר בינינו לבינו.

אהבת הזולת

תקופת 'שלושת השבועות' גם היא זמן מתאים לעבוד על הקשרים שבין אדם לחברו, ולנסות לתקן אותם. על פי התלמוד, בית המקדש חרב בשל שנאת חינם וחוסר כבוד הדדי, שפשו בחיי העם היהודי.

כדי להתפלל על אחרים, עלינו לפקוח את עינינו על מנת להבחין בהתמודדויותיהם, ולאפשר לכאב שלהם לחדור אל ליבנו

גם את הפגם הזה אנחנו יכולים לתקן באמצעות תפילה. התלמוד קובע ש"כל המבקש על חברו [בתפילה], והוא [עצמו] צריך לאותו הדבר, הוא נענה תחילה". לא מדובר כאן בעסקת חליפין, אלא בשינוי ובצמיחת האישיות שלנו. כדי שנוכל להתפלל על אחרים, אנחנו צריכים קודם לפקוח את עינינו על מנת להבחין בהתמודדויותיהם, ולאפשר לכאב שלהם לחדור אל ליבנו. בעיות הזולת הופכות להיות מוחשיות עבורנו, הן הופכות להיות הבעיות שלנו ומדרבנות אותנו להתחנן להצלתו. א-לוהים שומע את קריאת האחווה הזאת, ושמח לראות כיצד אפשרנו לצרות הזולת לעורר אותנו. התהליך הזה הופך אותנו להיות אנשים רחמניים יותר, וממילא ראויים יותר להתערבות א-לוהית בחיינו האישיים.

לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב - אחד מגדולי החסידות - הייתה שיטה קבועה: אם מישהו היה פוגע בו, הוא היה מתפלל עליו. הרעיון שעמד מאחורי מעשיו היה, שאין כל טעם לכעוס על מי שטועה, אלא להיפך, צריכים לרחם עליו. רבי לוי יצחק היה מבקש מא-לוהים לעזור למי שפגע בו ללמוד כיצד להשתנות, כדי שבסופו של דבר יהיו לו חיים מספקים יותר.

כולנו מכירים אנשים בעלי מיומנויות חברתיות לקויות. באמת מרגיז לשמוע אותם אומרים את הדבר הלא נכון במקום הלא נכון, או כיצד הם מתעקשים שדברים יתבצעו בדרך שלהם בלבד. אבל אם רק נוכל לעצור ולחשוב עד כמה הלקות החברתית שלהם ודאי מקשה על חייהם, יתכן מאוד שיתעורר בנו הרצון לעשות ולהשתדל למענם.

אנו נמצאים בתקופת שלושת השבועות. בואו נראה לא-לוהים שאנחנו רוצים להתקרב אליו. בואו ננתב את חיי היומיום שלנו למצב 'התקשרות'. בואו נשתמש בתפילה כדי לקרב אותנו ליקרים לנו ולאלה שלא כל כך יקרים לנו.