רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תשעה באב

שש סיבות לקדושתו של הכותל

כ״א באדר ב׳ ה׳תשע״ט כ״א באדר ב׳ ה׳תשע״ט 28/03/2019 | מאת הרב שרגא סימונס

הכותל המערבי – השריד היחידי שנותר מבית המקדש בירושלים, הוא המקום הקדוש ביותר בעולם. מדוע?

1) הר 'המוריה'

דגם של בית המקדשהכותל המערבי, הוא השריד היחידי שנותר לנו מבית המקדש בירושלים, אשר הוחרב על ידי טיטוס בשנת 68 לסה"נ. בית המקדש, מרכז העולם הרוחני, היה צינור השפע העיקרי של הא–לוהות לתוך עולם זה. כל עוד ניצב בית המקדש על עמדו, הייתה הערכה לא–לוהים, לתורתו – ובין אדם לרעהו. לא היה ספק לגבי מציאותו של הבורא. העולם היה מוקף ביראת שמיים ובאהבת הא-ל.

הר הבית נקרא גם 'הר המוריה'. זוהי הנקודה, אשר בה אברהם עקד את יצחק ואשר בה חלם יעקב על הסולם שעולה השמיימה. חכמינו ז"ל מסבירים את משמעות השם "מוריה" כבמשחק מלים: "מוריה" הוא המקום שממנו באה ההוראה (חוקים), מקום המקור ליראת השמים, ומקור האורה.

המקדש שרת גם את העולם הלא יהודי. כאשר בנה שלמה המלך את בית המקדש, הוא ביקש מא–לוהים לקבל גם את תפילותיהם של הגויים שיגיעו אליו (מלכים א'- ח', מ"א-מ"ג). הנביא מתייחס לבית המקדש כאל "בית תפילה ... לכל העמים" (ישעיה נ"ו, ז). בית המקדש היה המרכז האוניברסלי של הרוחניות, המוקד דרכו השתלשלה התודעה הא–לוהית כלפי מטה, אל העולם הזה.

בימי המקדש כללה עבודת הקרבנות של חג הסוכות הקרבה של 70 פרים – וכפי שמסביר התלמוד, 70 פרים עבור 70 אומות העולם. ועוד מוסיף התלמוד ואומר – אילו היו יודעות האומות, עד כמה קיומו של בית המקדש מועיל להן, לא רק שלא היו מחריבות אותו, אלא היו מעמידות גדודים לשמור עליו!

2) כותל נצחי לעם נצחי

בר-מצוה בכותל המערביחז"ל התנבאו, שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי. מסיבה זו, הכותל לעולם לא יושמד. לכותל ניתנה קדושה נצחית. המשנה (מגילה ג, ג) מסבירה את משמעות הפסוק: "והשימותי את מקדשכם" (דברים כ"ו, ל"א), בכך שקדושתו של המקדש (ושל בתי כנסיות) תישמר גם בחורבנו.

הכותל אם כן מהווה סמל לעם היהודי: בדיוק כמו שהכותל הצליח לשרוד את כל האויבים שניסו להחריבו, כך גם העם היהודי, שומר על נצחיותו וממשיך להתקיים גם לאחר שרבים מאויביו כלו ונעלמו מן העולם!

בתורה מופיעה הבטחתו של בורא עולם לאברהם אבינו, שעם ישראל יתקיים לנצח ולעולם לא יושמד. ההבטחה ניתנה לאברהם אבינו לאחר שמל את עצמו כאות לברית בינו ובין א–לוהים: "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם, לברית עולם, להיות לך לא–לוהים ולזרעך אחריך." (בראשית י"ז, ז').

וכפי שכתב מארק טוויין: "...אומות אחרות זינקו ונשאו לפידן אל-על לזמן מה, אבל הוא בער וכלה, והן נמצאות כעת בתחום הדמדומים, או שחלפו מן העולם. היהודי ראה את כולן... הכול בר חלוף מלבד היהודי; כל הכוחות האחרים חלפו, אך הוא נותר. מהו סוד נצחיותו?"

3) "כותל הדמעות"

עולי-רגל מהמאה ה-19בימי המקדש, היו יהודי ארץ ישראל עולים לרגל לירושלים, שלוש פעמים מידי שנה. במהלך 1900 שנות הגלות, נסעו יהודים רבים לארץ ישראל – על אף ההשקעה הכספית הגדולה, שהייתה כרוכה בכך והסכנות הממשיות, שארבו לעוברי הדרכים ולנוסעי הימים באותם זמנים – וכל זאת, על מנת לזכות ולהתפלל בכותל. שם הם היו שופכים את ליבם בפני הא–ל ומתחננים בפניו על גאולת עם ישראל. הם היו מרטיבים את הכותל בדמעותיהם ושוחקים את האבנים בנשיקותיהם.

התלמוד (ברכות כ"ב) מלמד, שכאשר הושמד בית המקדש, נסגרו כל שערי גן העדן, להוציא שער אחד – שער הדמעות. הכותל המערבי קיבל את הכינוי "כותל הדמעות" – על שם כל אותן דמעות ששפכו (ושופכים) שם.

בין השנים 1948 ל-1967, במשך הכיבוש הערבי של העיר העתיקה, נאסרה כניסת יהודים לאתר המקודש. תארו לעצמכם את האושר בו חשים היהודים כיום, על האפשרות הנוחה לגשת ולהתפלל בכותל בכל עת ובכל שעה!

4) מוקד התפילות

שלוש פעמים ביום, במשך אלפי שנים, מכוונות תפילותיהם של היהודים ברחבי העולם לעבר הכותל המערבי. כפי שאומר זאת רבי יהודה הלוי: "אני במערב ולבי במזרח (בירושלים)".

על פי מסורת הקבלה, כל תפילותיהם של היהודים בעולם, מטפסות ועולות על הכותל ומשם מגיעות לשמיים. התלמוד אומר (ברכות ל, א): "היה עומד בחוצה לארץ – יכוון את ליבו כנגד ארץ ישראל (יחזיר פניו נוכח ארץ ישראל ויתפלל – רמב"ם)... היה עומד בארץ ישראל – יכוון את ליבו כנגד ירושלים ... היה עומד בירושלים – יכוון את פניו כנגד בית המקדש ... נמצא כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד." כפי שכתוב בתנ"ך: "...והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת והבית אשר בניתי לשמך" (מלכים א' - ח', מ"ח).

5) פרי עמלם של העניים

כאשר נבנה בית המקדש, חולקה העבודה בין חלקי האוכלוסייה השונים. בניין הכותל המערבי עלה בחלקם של העניים, שלא יכלו להרשות לעצמם לשכור פועלים ובעלי מלאכה על מנת שהללו יעבדו בשבילם ולכן טרחו ועמלו על בנייתו במו ידיהם.

כאשר השמיד האויב את בית המקדש, מסופר ש"ירדו" המלאכים ממרומים ופרשו את כנפיהם על הכותל כשהם אומרים: "כותל זה, עבודתם של העניים, לעולם לא יחרב." (ע"פ אגדות ארץ ישראל).

שחרור הכותל ב-19676) אתר של גבורה יהודית

בית המקדש הראשון ובית המקדש השני נחרבו. במהלך מרד בר כוכבא, לחמו גיבורי ישראל כאריות על כל אבן מהמקדש החרב – לוחמה שעמדה מאז, כסמל לגבורה ולמסירות נפש.

כמותם, חיילי צבא ההגנה לישראל, לחמו בחרדת קודש בשנת 1967 על מנת לשחרר את הכותל המערבי ואת הר הבית.

*תודות להוצאת משרד הביטחון.

חזור לאתר הבית של "תשעה באב וימי בין המצָרִים"

צילום: דוד רובינגר, מתוך אתר ההנצחה של גבעת התחמושת
מקורות נוספים: ויקיפדיה

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן