לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שִכתוב ההיסטוריה הגדול

שִכתוב ההיסטוריה הגדול

אל מול ההסתערות האחרונה על העם היהודי ועל ההיסטוריה שלו, מקבל תשעה באב משנה תוקף בשנה זו.

מאת

תשעה באב – הצום היהודי לזכר חורבן בית המקדש בירושלים, כמו גם לזכר כל הטרגדיות היהודיות האחרות שהתרחשו לאורך ההיסטוריה – יקבל משנה תוקף בשנים אלו. מעבר לעובדה, שבית המקדש עדיין לא נבנה מחדש והמשיח ממשיך להתמהמה, גם העם היהודי בארץ היהודים, נמצא תחת מצור של אויבים אכולי שנאה, שאין להם כל ערך וקדושה לחיי אדם.

ויותר מזה, ההסתערות אינה מכוונת רק כנגד היהודים ומדינתם, אלא גם כנגד ההיסטוריה היהודית עצמה.

המידע הרשמי של הרשות הפלסטינית מצהיר, ש"אין הוכחות של ממש לשרידים יהודיים בעיר העתיקה של ירושלים ובסביבה הקרובה לה."

כך גם הצהרתו של המנהיג הפלסטיני – המופתי איקרימה סברי, בראיון שנתן לכתב העת הגרמני "די וועלט", ש"אין אפילו הוכחה קטנה לקיומו של מקדש יהודי בהר הבית בעבר." (המופתי המשיך לדבר גם על "האומנות של היהודים להונות את העולם" ושהיהודים בישראל "שבאו מגרמניה, צריכים לחזור לגרמניה", כשהוא לועג למראיין הגרמני שלו לפני שהוא מוסיף "אחרי הכול, אתם כל כך אוהבים אותם, לא?") [ציטטות באדיבות המכון לחקר התקשורת במזה"ת]

והעולם, מאושר לקנות את שִכתובה הציני של ההיסטוריה.

והעולם, מאושר לקנות את שִכתובה הציני של ההיסטוריה. בין אם מתוך פחדנות ובין אם מתוך משהו אפל יותר. מספר כתבים מגדילים לעשות, בהתייחסם אל הר הבית, בשם שהמוסלמים מכנים אותו – על אף שמקדש שלמה ניצב עליו, למעלה מאלף שנים, עוד בטרם חלמו סבותיהם של מחוללי האסלאם להביא את צאצאיהם לעולם...

בין אם ביודעין ובין אם לאו, התחזות חסרת מחשבה שכזו, אשר מתקבלת כ"משחק הוגן", מחזקת את ההחלטה הערבית להכחשה (כמו גם בעניין השואה ובעובדות אחרות שאינן שנויות במחלוקת), לגבי קשר יהודי ממושך ובסיסי לארץ ישראל. ההכחשה באה לידי ביטוי גם באופן מעשי – מקורות מהימנים מדווחים שהוו'אקף, הגוף האסלאמי הממונה על תפקודם התקין של המסגדים בהר הבית, עורך חפירות בהר ובאופן שיטתי משמיד ראיות לקיומו של הבית השני בהר הבית, במטרה למנוע את הארכיאולוגים, מלחשוף את האמת ההיסטורית. לפני זמן מה מסר מפקד המשטרה הירושלמית, מר ניסו שחם, דיווח לועדת הכנסת. על פי המידע שהעביר, מסור חשמלי עוצמתי, משמש להשמדת אבנים מידי יום בהר הבית. לחיזוק הטענה, הוצגו צילומי אויר (שצולמו ממסוק) המתעדים הרס זה וכן את עבודתו של דחפור על ההר.

כאב קולקטיבי

גם בני עמנו אינם חסינים בפני רקב השִכתוב ההיסטורי. העובדות הבסיסיות ביותר בהיסטוריה היהודית, הוכחשו על ידי מנהיגים יהודיים ואפילו 'דתיים'. כמה מהם הפליאו לעשות כשהודו בגלוי, על כך שאינם מקבלים את האמיתוֹת ההיסטוריות של יציאת מצריים, של מעמד הר סיני ושל כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון!

היהדות בכל אופן, תמיד הייתה ונשארה, דת שמבוססת על מסורת היסטורית. אנחנו היהודים זוכרים – באמת. חיים מחדש את ההיווצרות שלנו כעם בפסח ומבכים את אסונות העבר שלנו מידי תשעה באב (כאשר המסורת דורשת מאיתנו להימנע מאכילה, שתייה והנאות גוף אחרות ביום זה).

השנה בתשעה באב, הבה ננסה כולנו ואין זה משנה מהו הרקע הדתי שלנו, או מהי רמת שמירת המצוות בה אנו אוחזים – להתחבר מחדש ליום זה ובאמצעותו – להתחבר זה לזה ולמכלול ההיסטוריה היהודית.

נוכל להתחיל ולחדש את האחדות, בכך שנצטרף יחד לשמירה המסורתית של האבל.

נוכל להתחיל ולחדש את האחדות, בכך שנצטרף יחד לשמירה המסורתית של האבל הלאומי בן האלפיים.

נקווה שכל אחד מאתנו בליל תשעה באב, ימצא את מקומו בין אחיו היושבים על הקרקע או על שרפרפים נמוכים – ומתאבלים; מקום בו מראות ורגשות של אסונות יהודיים, בין אלה הקרובים לנו ובין אלה הרחוקים, עולים ומבוּכִּים.

על מנת לשקף את הכאב הקולקטיבי שלנו, הבה נקדיש את היום לצום ולתפילה. ויהי רצון שכולנו נגיע באמצעותם לקרבה ולאחדות, עם אחינו היהודים בעולם כולו וגם עם היהודים בני הדורות האחרים.

*באדיבות מכון עם אחד.

חזור לאתר הבית של "תשעה באב וימי בין המצָרִים"

30/5/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) אנונימי, 14/8/2005 04:02

אני לא מבין מה הקשר של המגיבים!

אני נתקל במאמר זה בתשעה באב שנה אחרי, ואני פשוט לא מבין מה הקשר של התגובות למאמר!
המאמר מציין פשע מתועב שנעשה על ידי אויבי עמינו (שאני אישית נוכחתי לראות זאת יותר מפעם אחת) כאשר חשוב שאנחנו לפחות נזכור את ההיסטוריה שלנו, האמת ההיסטורית, שבין השאר משתקפת במסורת שלנו. יציאת מצרים ומעמד הר סיני הם מיסודות האמונה וכן זכירת העבר היא חלק חשוב - כאמור - מן היהדות.

מה זה משנה אם יש לנו מדינה או לא? אגב, דוקא בתור מדינה (לא משנה איך היא) אנחנו צריכים לזכור דוקא את העבר שלנו - המפואר יותר והמפואר פחות. כותב המאמר בכלל לא התייחס למדינה אלא דיבר על שימור האמת הההיסטורית בזמן שמופץ שקר, ואני לא מבין מה בין זה לבין "גלותיות"!
אלון יקירי - האם יום הזיכרון לשואה ולגבורה היא מושג גלותי כיום בגלל המדינה?

רק בגלל שההווה הינו מזהיר (יחסית) זו לא סיבה כלל לשכוח את העבר! בל נשקע באופוריה בגלל צבא ומדינה - זאת הגלותיות האמיתית!
הקמנו מדינה. חוגגים ה' באייר. חזרנו לירושלים. חוגגים כ"ח אייר. נשברו הלוחות, הובקעה העיר. צמים י"ז תמוז. בית המקדש חרב. צמים ט' באב. גם בהווה, זוכרים את העבר למען העתיד. כשיש שקר מגבירים את האמת.

"זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך"

(3) אלון, 26/7/2004 07:21

לירושלמי

אז כמו שציינת לא ניכנס לנושא האמוני-יהודי-דתי אלא אתייחס לעניין הריבונות. אכן אין אנו ריבוניים אבסולוטים היכולים להחליט כראות עיננו ובודאי יש להתחשב בפטרונים שלנו (שדרך אגב נתנו לנו יד חופשית מאוד - כל עוד אנו יודעים מהו המחיר שנשלם אם נתנער מרצונם) אולם לידיעתך עם לא שוכן לבדו במרחב, וכמו שבשכונה יש שכנים שצריך להתחשב ברצונם כך גם אנו מנסים למצא את שיווי המשקל בין שני הרצונות. כלל זה כמובן תקף לכל מדינה ומדינה - יש כאלו הפחות רגישות ויש כאלו שיותר - אפילו ארה"ב נאלצת לפעמים להתגמש (במיוחד במקרים הנוגעים לנו). לגבי ההערה של עצמאות כלכלית, אין אני רואה את העזרה האמריקנית כמקור בושה אלא שילוב של אינטרסים המועילים לשני הצדדים.

(2) מישהו מירושלים, 25/7/2004 13:58

אלון - אתה חי בארץ???

מבלי להכנס לנושא האמוני-יהודי-דתי ולהשלכות המוזרות של דבריך לגבי שכחת ההסטוריה שלנו כעם, מעניינת אותי נקודה אחרת לגמרי:
האמנם אתה חי בארצנו הקטנטונת, אשר עצמאותה מוחלטת (כל זמן שהדוד סם לא יבקש שנתקפל), כלכלתה פורחת (ממש כמו של "כולל" ישיבתי גלותי, רק שכאן לא קוראים לכך "משולחים" או "חלוקה" אלא "ערבויות"...), ומצבה הבטחוני מזהיר.
האומנם???

(1) אלון, 22/7/2004 08:54

יהודים נרדפים באתר

קראתי ולא האמנתי - יהודי אחוז גלותיות, שכרגע יצא הגטו. עולם המושגים אשר שייך לאדם שלא חי במשך מאה ועשרים שנה האחרונות. לאן נעלמה הציונות ? הצבא ? מדינת ישראל ? אנו הולכים לקראת תקומה סופית ואבי שפרן מושך אותנו לתהום והגטו ! תתעורר !

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub