היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. במשך שנים רבות הם עיבדו את החווה ביחד, באחווה וברעות. הגיע היום, שבו אחד מהם נשא אישה ולכן חילקו ביניהם את החווה. האח הנשוי בנה לעצמו בית חדש ועבר לגור שם עם אשתו, בעוד שהאח הרווק המשיך לחיות לבדו בבית החווה הישן. שני האחים המשיכו לעבד את שדותיהם המבורכים וקצרו רווחים.
חלפו השנים, לאח הנשוי נולדו בינתיים עשרה ילדים, בעוד שהאח השני לא מצא עדיין את בת זוגו – הוא נשאר בודד.
באחד הלילות חשב לעצמו האח הרווק: "יש לי שדה גדול ומבורך, הפרנסה מצויה אצלי בשפע ובכל זה אני משתמש רק לעצמי. גם לאח שלי יש שדה גדול ומבורך, אבל הוא צריך להאכיל שנים עשר פיות!" וממחשבה למעשה – באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא מהבית אל הגורן, אסף בידיו מספר אלומות של חיטה, טיפס במעלה הגבעה שהפרידה בין בתי האחים והניח אותן יחד עם אלומותיו של האח הנשוי.
והנה, באחד הלילות חשב לעצמו האח הנשוי: "כמה חבל. לי יש עשרה ילדים ואישה נפלאה – החיים שלי מלאים ומאושרים, בעוד שאחי המסכן בודד כל כך. כל מה שיש לו בחיים זו החיטה שלו..." וכך, באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא אל הגורן, אסף לחיקו מספר אלומות חיטה, טיפס במעלה הגבעה וצרף אותן לאלומותיו של אחיו.
מידי לילה פסעו האחים הלוך ושוב. מידי לילה טיפס כל אחד מהם על הגבעה, חצה את גבול השדות והוסיף חיטה לגורן של אחיו ומידי בוקר היה תוהה כל אחד מהם, איך זה שערמת החיטה בגורן מתברכת ונראה כאילו אינה מצטמצמת כלל...?
באחד הלילות, בעודם מטפסים להביא את אלומותיהם זה לזה, נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מייד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו, התחבקו והתנשקו.
זו הגבעה המכונה הר הבית, אשר עליה בחר בורא עולם לבנות את בית מקדשו.
אין זה משנה היכן אנחנו נמצאים – בכל מקום בו תהיה מצויה האהבה, שם יהיה גם א–לוהים. אהבה בין בני אדם – זהו הסוד של שלמות החיים.
*סיפור זה הפך לאגדה יהודית פופולארית בשנים האחרונות; אולם לא נמצא לו מקור בתלמוד או במדרש.
(14) שלום, 26/11/2019 00:46
מקור יהודי או מהשומרונים?
האם לסיפור זה יש מקור?
(13) אנונימי, 18/7/2018 14:43
אהבת חינם תקרב ותביא את הגאולה
(12) פסח, 23/8/2016 13:56
מדובר באגדה ערבית
שהשתרבבה ליהדות בשנים האחרונות. יש עבודה שלימה שכתב אלכסנדר שיבר על האגדה הזאת, ולדעת את מקורה. לפי המחקר היא הופיעה לראשונה בכתב בכתביו של אלפונס דה למרטין.
(11) th,h, 2/6/2014 15:46
המשך לסיפור
אותו סיפור היה לפני כ-70 שנה וגם הוא קרה בירושלים, רק שהאחים לקחו אחד מאחיו, הרווק אמר לאחי יש משפחה ויש מי שיפרנס אותו ולכן לקח מהגורן של אחיו, וכן האח הנשוי אמר, לי יש ילדים והפרנסה קשה עליי, ולאחי יש כל טוב ואין לו את מי לפרנס, ולכן גם הוא קם ולקח מגורן אחיו, באחד הלילות הם נפגשו והבינו מה קרה, הם הלכו מכות עד שפצעו אחד את השני עד זוב דם, האגדה מספרת שבמקום בו נפגשו ורבו שם נבנתה הכנסת,
יוס, 27/9/2018 21:52
אהבתי את היציאה שלך
(10) נטע, 29/7/2012 04:45
שפע לעומת מחסור
הסיפור מדגים יפה את ההיפוך שכולנו רגילים אליו- בד"כ כל אדם נוטה להרגיש שאצלו רע יותר ולכן מגיע לו יותר- אך כאן כל אחד מהאחים מרגיש יותר את השפע שלו ורוצה לחלוק בו עם האחר. אם כולנו נזכה לחוש יותר בשפע שלנו העולם מעצמו יהפוך לעולם של אלוהים. לכולנו יש שפע בלתי נגמר שמקורו באלוהים. אבל רובנו נוטים ביום יום לחוש חסר במקום שפע וזה מקור כל הרוע.
(9) אחיה, 28/6/2010 09:25
הרעין בסיפור הוא לא מי מתאים לו או מי צודק אלא להבהיר את חשיבות האהבה והחיבור בין בני אדם.
(8) , 28/4/2010 16:47
מקור
באתר כיפה ראיתי שהרב אליעזר שיינברג כתב שזה במדרש רבה על איכה.
(7) אנונימי, 8/10/2009 09:50
יפה
סיפור יפה
(6) אנונימי, 10/5/2009 15:02
אפילו באתר של משרד החינוך זה מופיע כאגדה ערבית אז אולי כדאי לבדוק לפני שמביאים משהו...
אנונימי, 20/1/2014 15:15
תרבות ערב רק 1500 שנה 5000 שנה היהדות
כל תרבות ערב מושתת ולקוח מהיהודים
(5) אנונימי, 24/7/2008 16:40
על מקור הסיפור
ידוע לי מכמה מקומות, שמקור הסיפור הזה הוא הקוראן...
אין לי מושג איך זה נתגלגל לדיים יהודיות, ואפילו הומחז בבתי ספר חרדיים (בית יעקב) אבל שמעתי מכמה אנשים בכמה הזדמנויות שזה לקוח מהקוראן.
(4) , 3/8/2006 09:01
דעתי היא ששני האחים צדקו במעשיהם, כי מצד אחד באמת אחיו התאום רווק, ואין מי שיעזור לו כשיזדקן.
הרי לנשוי יש משפחה ויש ככה גם מי שיוכל לעזור לו כשיזדקן. לכן היה הוא צריך לעשות כך.
ומצד שני גם האח הרווק צדק כשאמר:
"אני צריך להביא לחברי מחלקתי. הרי לו יש משפחה והוא צריך לאכיל אותם! אני לבד אני צריך את כל מה שהוא צריך רק לאחד.
מי יתן ואף היום תשרה ביננו אהבת חינם כזו, וניזכה לגאולה שלמה...
(3) שלמה, 11/8/2005 06:46
סיפור מעניין ויפה.
זה מדובר על איך להתנהג עם אדם לחברו וגם עם הגויים.
(2) אלי, 29/7/2004 07:08
סיפור טיפה שונה
קודם כל רציתי להחמיא לאביעד על הערתו הנחמדה שלדאבוננו אם זה לא היה מבכיא זה היה מצחיק...
כמו"כ למיטב ידיעתי מעשיה זו מסופרת בואריציה שונה טיפה בה שני האחים לא העניקו אחד לשני אלומות חיטה אלא הוזיזו את הגדר מידי לילה - כל אחד לטובת השני, עד שנפגשו פעם...
לא כל כך משנה הסיפור בדיוק כמו עצם המסר העמוק שמונח בו - מסר של אהבת חינם ללא גבולות.
עכ"פ תודתי על הסיפור ומי יתן ואכן יתגשמו סיפורים אלו אף בימינו ואולי נזכה אכן בזכותם לבנין הבית השלילשי בב"א.
(1) אביעד, 27/7/2004 15:36
סוף שונה לסיפור
האח הנשוי חשב - אני נשוי ואחי רווק, אני זקוק ליותר כסף. קם בלילה ולקח מערימתו של אחיו.
חשב האח הרווק - אני רווק. צריך כסף לדייטים. אחי נשוי ומסודר. אקח קצת ממנו.קם בלילה ולקח מערימתו של אחיו.
וכך עשו לילה לילה.עד שלילה אחד נפגשו.. צעק האח האחד : "גנב". צעק השני : "שודד", וכך רבו עד הבוקר. ובמקום זה נבנתה הכנסת.