הסוג האחד, הוא פירות שאוכלים את כל כולם, ללא גלעין וללא קליפה, כמו תאנים ותותים. הם מייצגים את החלק הטהור והנקי שבנו, שכולו טוב וללא כל אגו ואינטרס. החלק שמעניק בלי ציפייה לקבל חזרה, החלק שאוהב, סולח ושאכפת לו מהסביבה ומהאחרים.

הסוג השני, הוא פירות עם גלעין, כמו תמרים ושזיפים. הם מייצגים את החלק הטוב שבנו שמכיל אינטרס ואגו חבויים בתוכו. החלק שתורם ומצפה להכרת תודה, החלק שעוזר לאחרים בשביל ההרגשה הטובה, החלק שאוהב כל עוד הוא מקבל אהבה בחזרה.

הסוג השלישי, הוא פירות שמצופים קליפה, כמו אגוזים ותפוזים. הם מייצגים את המצב שבו  אנחנו נמצאים רוב הזמן. המצב שבו הכל עטוף באינטרסים האישיים שלנו. המצב שבו אנחנו רק חושבים: "מה יוצא לנו מזה"? המצב שבו אם רק נקלף את קליפת האגו ונתחיל לחשוב על אחרים אז נגלה את התוכן המתוק של הפרי, את מי שאנחנו באמת.

על כל פרי שאוכלים בט"ו בשבט , נסו לחשוב לאיזו קטגוריה הוא שייך ולמצוא את החלק הזה בכם. במקרה הטוב תגיעו לכמה תובנות לגבי עצמכם. במקרה הגרוע, תהיו עסוקים קצת יותר במודעות וחשיבה וקצת פחות בדחיסת עוד פירות עמוסים בסוכרים לקיבה

ט"ו בשבט שמח