שאלה שהועברה אלי דרך חברה:
אמונה שלום,
בני המתבגר נמצא עכשיו בתקופה קשה מאוד. הוא מתעלם מרוב הדברים שאנחנו אומרים, לא מציית לכללים של הבית ולאחרונה אף מאיים לעשות פירסינג בשפה. חוץ מזה שהוא גורם לאביו ולי דאגה ולחץ, אני חוששת מהשפעת התנהגותו השלילית על הילדים האחרים שבבית.
אם שחוקה לבן מתבגר.
אם שחוקה יקרה,
התעודדי. ראשית, ההתנהגות של בנך (למרות שהיא מאוד לא נעימה) נמצאת בתוך טווח ההתנהגויות הנורמאליות של גיל ההתבגרות.
שנית, למרות שמעשיו מעידים כביכול שהוא מתעלם ממה שאתם אומרים, אני יכולה להבטיח לכם שהוא לא. העצות שאתם נותנים, המילים שאתם אומרים, הצורה בה אתם מבטאים אותן והדרך בה אתם מתנהגים, כל אלה משפיעים עליו. הילדים שלנו מושפעים מאוד מהערכים שאנו מבטאים – הן בדיבור והן במעשה. וכשהם יבקעו לבסוף מהתקופה הזאת (כן, אני יודעת, זה לא הולך לקרות בזמן הקרוב!), תופתעו לגלות כיצד הם מעצבים את עצמם על פי הדוגמא שלכם. פשוט צריכים המון סבלנות והמון אמון.
שנית, למרות שמעשיו מעידים כביכול שהוא מתעלם ממה שאתם אומרים, אני יכולה להבטיח לכם שהוא לא
הדבר הכי חשוב הוא לעולם לא להיכנע, אף פעם לא לאבד תקווה.
בעוד שבתור הורים אנחנו מאוד מודאגים מההשפעה השלילית של ההתנהגות המתריסה או הלא ראויה הזאת על צאצאינו האחרים, לא היינו רוצים לספק להם סיבה עמוקה ורצינית יותר לדאגה
כל ילדינו – ובמיוחד הילדים הקשים מביניהם – זקוקים לאהבתנו. הם צריכים לדעת שאף פעם, ה' ישמור, לא נעזוב אותם, ושתמיד נהיה שם בשבילם.
אם אנחנו מחליטים שאנחנו חייבים להרחיק ילד אחד כדי להגן על האחרים, אנחנו עושים טעות רצינית. אנחנו מלמדים את כל ילדינו שאהבתנו כלפיהם תלויה בדבר, ושיש מעשים שיכולים להוביל אותם לסוג מסוים של נישול. אנחנו מוסיפים מצע תחתי של פחד וחשש לתוך חייו של כל אחד מהם, וגורמים לכל ילדינו לחוש פגיעים וחשופים.
מצד שני, אם הילדים שלנו (כולל המתבגר עצמו) רואים שלמרות שאנחנו לא מרוצים מהתנהגויות ועמדות מסוימות שלהם, אהבתנו כלפיהם נותרת יציבה – כולם יתחזקו, והבית יגלם בתוכו ביטחון.
למתבגר מרדן, שאף פעם לא נותנים לו לשכוח כמה שההורים שלו אוהבים אותו ומאמינים בו, יש סיכויים הרבה יותר טובים לצאת בהצלחה מהמצב הזה.
בנוסף, אנחנו לא צריכים לזלזל בתמיכת האחים. במקום להפריד אותם זה מזה - או אפילו גרוע יותר, להפנות אותם זה נגד זה - אהבתם וקרבתם של האחים יכולה להיות כוח רב עוצמה שישמור על המתבגר המרדן בחיק משפחתו.
אמא יקרה. אני לא אומרת שזה הולך להיות קל, שזהו מרשם קסמים או שלא יעמדו בדרככם אבני נגף. אם את עדיין מודאגת מההשפעה השלילית על הילדים האחרים, תדאגי שהם לא יגיבו כלפיו בצורה שלילית. הוא בודד ומפוחד והתמיכה שלהם (ושלכם) צריכה לתת לו גב. חור באוזן (או בשפה או באף) ייסתם ויתוקן בקלות. חור בלב הרבה יותר קשה לתקן.
(6) אנונימי, 9/12/2009 14:33
הלוואי שנזכה ליישם הלכה למעשה! ולא נשכח ברע הקשה!!
(5) אורנה רב-הון, 26/11/2009 10:13
עצה נהדרת, מלאת תבונה ואהבה. יברך אותך השם.
(4) אנונימי, 24/11/2009 05:42
"אם הבנים שמחה"
יש לי מכר שהוא שוטר, אב לילדים מתבגרים. הוא תמיד מקדם את ילדיו בכל שעה שהיא, גם אם חוזרים בשעה מאוחרת, ומדבר איתם מספר משפטים כדי לראות שהם לא תחת השפעת סמים או אלכהול, חס וחלילה. אני תמיד הייתי משאירה פתקאות לבני הבית להיכן הלכתי ובאיזה טלפון אני נמצאת. אפשר לדרוש זאת גם מהילד המתבגר. תספרו לילד הרבה על עצמכם וחוויות היום, מחשבות וכו', זה יכול לתרום לתקשורת טובה, ואולי הוא גם ידבר על עצמו. ואולי גם לזכור את הפסוק "אם הבנים שמחה". זה לא נאמר סתם.
(3) שרית, 23/11/2009 18:28
כל כך נכון.. כייף לשמוע אדם חכם סוף סוף ולא עקשן ויודע הכל כי הוא מבוגר
לצערי חוויתי על בשרי ועד היום יש לזה תוצאות שליליות.. אהבה אמיתית הינה אהבה שאינה תלויה בדבר וילד זה לא רובוט שממלא אחר פקודות אלא נשמה עצמאית עם רצונות משלה והורה שאוהב באמת ידע לכבד אותו גם כשהוא לא ה"בובה" שעושה כל מה שהוא אומר לה. מצפה לעוד מאמרים חכמים כאלה. אהבתי מאוד. :)
(2) אנונימי, 23/11/2009 16:04
כמה נכון. האהבה מנצחת...
אחי עשה הרבה מרידות בחייו. ברח מהבית לתקופות ארוכות. אמי התייאשבה ושלחה לו מכתבים במהלך כל התקופה. לאחר שנים המציאות הבריאה חזרה ואחי הראה לאמי את המכתבים ששלחה לו שמורים באהבה ואפילו אחד מהם מלווה אותו בארנק. (היום הוא גר צמוד להורים... ) להאמין בטוב!!!
(1) , 23/11/2009 10:25
מילים כדורבנות
כל כך נכון שזה כואב מקווה שיהיה לי את השכל ליישם