בניגוד לדתות האחרות, התורה איננה דת – אלא אורח חיים שהאדם נע סביב צירו והוא משפיע עליו ונותן בו את אותותיו בכל צעד ושעל.

כיצד בא לידי ביטוי השוני בגידול ילד המתחנך לשמירת התורה ולקיום מצוות? האם קיימים הבדלים באופן התפתחותו השכלי, הרגשי והרוחני?

חינוך לערכים מתוך שגרת החיים השוטפת

רגע הלידה המרגש בו התינוק מגיח אל העולם כשקול בכיו מרעיד את סובביו, הוא גם הזמן, על פי חז"ל, שבו נכנס אל תוכו היצר הרע. "אין יצר הרע נכנס בלבו אלא משעה שננער לצאת לאוויר העולם, כפי שכתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו".

כל תינוק בא לעולם עם מכלול של תכונות ומאוויים, נטיות וטמפרמנט השונים מרעהו. זוהי עסקת חבילה שתפקידה לשרת אותו בשליחותו כאן בעולם ומותאמת עבור המשימה שלשמה הוא בא הנה. משימה זו מורכבת ואינה פשוטה כלל וכלל.

החינוך לתורה ולמצוות מגיל קטן עשוי לסגל את הילד כבר בשלבי ילדותו הראשונים להילחם בכינוי שכינה אותו שלמה המלך: "עיר פרא" בשגרת חייו השוטפת:

  1. מדי שבת, כאשר מסבה המשפחה סביב השולחן והאב מקדש על היין, מקבל הילד שיעור בנושא ההתאפקות. כוסיות היין המחולקות מהגדול עד לקטן מכריחים אותו להמתין בסבלנות. לא זו בלבד, אלא שעליו להמתין לתורו בדממה... סביר להניח שלשתוק עד לקבלת הכוסית יהיה לו קשה ולא תמיד הוא יצליח לעמוד בכך. אך אם הזמן הוא יחקה את יתר הנוכחים וילמד שישנם זמנים שבהם מצפים ממנו להימנע מדיבור.

הדבר חוזר על עצמו מיד לאחר מכן, כאשר הוא נוטל (או נוטלים לו) את ידיו והוא מחכה בשקט עד שתינתן לו פרוסת החלה.

  1. חינוך לברכות טרם האכילה גם הוא מלמד את הילד שניתן להשתהות בין הרגע שבו מקבלים את המזון לבין הטעימה ממנו.

ברכה פשוטה שילד מברך בקול וזוכה ל"אמן" נלהב מהשומעים אותו, מחדירה בו מבלי משים, אמונה בבורא עולם. אמונה כי יש להכיר לו טובה ולהודות לו על כל מה שיש לנו ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

  1. נושא הכשרות, מכוון אף הוא את הילד להילחם נגד האינסטינקט של התנהלות ללא הפעלת חוש הבקרה. הילד יודע – לא כל דבר שאני רואה, אני מכניס לפה.

באחד הסופרמרקטים הענקיים של ניו יורק, הלכה אישה יהודיה כאשר לפתע צדו אוזניה שיח מוזר שהתנהל בין אם אפרו-אמריקאית לבנה הצעיר. הילד כמנהגם של ילדים, חפץ בכל ממתק שעיניו שזפו. האם לא התרגשה ובכל פעם שהילד הצביע על דבר מתיקה אחר, היא הגיבה בנחת: "חמודי, זה לא כשר..."

לאחר שהמשפט המשונה יצא מפיה של אותה אם אפרו-אמריקאית כמה פעמים, לא יכלה האישה היהודיה להתאפק. היא פנתה אליה ושאלה: "סליחה שאני מתעניינת, אך מנין את יודעת מהי כשרות?"

צחקה האם והשיבה: "אין לי מושג מה זו כשרות. אך שמתי לב, שבכל פעם שילד יהודי מבקש מאימו ממתק והיא אומרת לו שהוא אינו כשר, הילד נרגע ומפסיק לנדנד. החלטתי לנסות את הפטנט - ומה אומר לך? זה פשוט עובד!..."

  1. ילד המתחנך לשמירת מצוות לומד כבר מקטנותו להתפלל. בדרך כלל נפתחת התפילה בשיר פשוט שמבטא הודיה ובקשה למי שהכל שלו. גם כאשר בהמשך מגיע הילד להתפלל את התפילות הסדורות והוא אינו מבין כל מילה מהן, הוא מפנים את משמעותן: ישנו מנהיג לעולם ובו תלויים חיי כולנו. הוא רוצה שניצור עמו קשר, נבקש ממנו ובהרבה מקרים גם ניענה בחיוב.

חינוך מתוך שמחה ועוד כמה פינוקים על הדרך...

כיצד מחדירים בילד אהבה לקיום המצוות ועשייתן מתוך חשק והתלהבות?

בשנות השמונים של המאה התשע עשרה התחילה ההגירה הגדולה מרוסיה אל ארצות הברית. המצב הכלכלי החמור גרם לכך שבמשך ארבעים שנה עד לפרוץ מלחמת העולם השניה, היגרו מרוסיה למעלה משני מיליון יהודים, שרובם היו יהודים שומרי תורה ומצוות.

חבלי הקליטה של מהגרים אלו היו קשים ומרים. הייתה זו תקופת המהפכה התעשייתית שבה הוקמו מפעלי תעשייה ענקיים, כאשר המסחר והטכניקה מתפתחים בקצב מואץ.

אל תוך הסחרור הזה נשאבו המוני המהגרים, כאשר הם נלחמים על מקומות העבודה למען אחזקת ומחיית משפחתם. באותם זמנים חלה חובת העבודה בשבת, וכך כל יהודי שומר שבת היה נזרק מדי שבוע מהעבודה כיוון שהחסיר יום. יהודים אלה התגלגלו מעבודה לעבודה כשהם סובלים מחיי דוחק ועוני אך מוסרים את נפשם למען השבת.

לאחר שנים, כשהתחקו אחרי גורל משפחות המהגרים, התברר כי אחוז גדול מן הדור השני עזב את היהדות ולא נשאר נאמן למסורת שינק מבית. תופעה זו קשה להבנה: היאך יתכן שדווקא ילדיהם של אותם יהודים שהקדישו את כל חייהם למען שמירת השבת, בחרו לנטוש אותה?

לאחר ניתוח הנתונים, הגיעו החוקרים אל מסקנותיהם:

לא הרבה מן היהודים שפוטרו מן העבודה, שבו הביתה כשחיוך קורן על פניהם.

באופן מובן ביותר, רוב אלה ששבו הביתה לאחר ראיון עבודה נוסף שלא צלח, היו שרויים בעצב ובדכדוך. הם לא יכלו להסתיר את המצוקה הנפשית והלחץ הכלכלי שבהם היו נתונים ושידרו מתח ודאגה מפני הבאות, שלא ניתן היה להסתיר אותם מפני הילדים, שבחושיהם החדים קולטים הכל.

לא ניתן להתעלם מהשפעת הלך רוחם על עתיד ילדיהם. ילדים שחיו בצל החרדה מפני הבאות, סיגלו לעצמם דפוס חשיבתי מעוות שהתורה אינה אלא מטרד שיש להיפטר ממנו וכשהגיעו לבגרות בחרו לנטוש את היהדות ולבכר על פניה את התרבות האמריקאית המתירנית.

במאה השמונה עשרה התפרסם במזרח אירופה שמעו של "הגאון מוילנא" שהיה יחיד בדור כגדול בתורה ובקיא בחוכמות נוספות.

אחד מכתביו המפורסמים הינו אגרת החינוך "עלים לתרופה", שכתב לרעייתו כאשר חשב לעלות לארץ ישראל. באגרת זו מכוון הגאון מוילנא את רעייתו כיצד לחנך את ילדיהם.

בין הדברים כתב לה כי על היהודי לסגל לעצמו אורח חיים של הסתפקות במועט, אולם בתשר"י אל לו לחסוך במאום אלא לפזר מהונו ביד רחבה. תשר"י: תורה, שבת, ראש חודש וימים טובים.

עבור אלה יש לחוג בצורה מכובדת מתוך שפע והרחבת הדעת.

כל אותם חגים וזמנים מיוחדים מעניקים לנו הזדמנות לפנק את הילדים באופן שמדבר על לבם וכך להשריש בהם שהתורה והמצוות הם עונג ויופי.

לא בכל פעם שהולכים לסופר קונים ממתק, אך זוהי שעת כושר לומר לילד: "כרגע איננו קונים את הממתק הזה, אך אני מוכנה לקנות אותו לכבוד שבת".

או: "לכבוד פסח נקנה צעצועים ומשחקים חדשים וגם בגד יפה וחגיגי".

כל ילד רואה מה משמח את הוריו ומרווה אותם בנחת. ילד שמספר על פרשת שבוע יכול להיות מתוגמל על כך. על מסיבה בגן או בבית הספר לכבוד סיום חומש או לרגל חג המתקרב, בידי הוריו ישנה היכולת להאהיב עליו את המצווה אם יאותו לאפשר לו להתלבש באופן חגיגי לכבוד המאורע ואף להוציא מכספם עבור ההוצאות הנלוות. בצורה כזו מבין הילד כי ההורים רואים בצמתים אלה מאורע חשוב שיש לציינו.

בניגוד לנצרות המנתבת את האדם להתנזר מהנאות העולם הזה, התורה מאפשרת לנו ואף מצווה עלינו ליהנות מהשפע הקיים בעולם, בצורה מושכלת ומאוזנת. ראשי חודשים, ימים טובים ושבתות הם הזמנים שבהם נטרח ונבשל ארוחות משובחות שהאכילה בהן נחשבת אמצעי להשגת מטרה מבורכת. אף הברכה על האוכל מחדירה משמעות וקדושה באכילה.

שיתוף הילדים בהתמודדויות ההורים

מיותר לציין כי הדוגמה האישית של ההורה היא היא החיונית ביותר עבור עיצוב אישיותו של הילד. יפה לשתף אותו בהתמודדויות שפוגשות אותנו המבוגרים, בעת קיום המצוות, כגון:

-"כשהייתי ילד מצאתי פעם חמישה שקלים על השולחן בבית של הוריי ולקחתי אותם. ידעתי שזה אסור, אך לא הצלחתי להתגבר... היצר הרע מאוד מפתה לפעמים. זה עלול לקרות לכל ילד. זה לא אומר שאתה רשע או גנב. בעזרת השם בפעם הבאה תצליח להתגבר..."

-"לא תמיד קל לי לתת צדקה. זהו כסף שעבדתי עליו קשה. אך זוהי מצווה חשובה לתמוך בנזקקים ואני עושה זאת ולעולם לא מתחרט על מה שנתתי".

-"גם לי לא נעים שבכל פעם שאנחנו מגיעים לגינה, השכנה מתיישבת לידנו ומפטפטת בלי סוף. אך אני מנסה לעבוד על מידותיי וולהתייחס אליה כראוי ואף לרחם עליה שאין לה עם מי לדבר מלבדי..."

-"לפעמים אני יודע/ת על סיפור מעניין שקרה למישהו וקשה לי מאוד לא לספר אותו הלאה. אבל אני יודע/ת שזהו לשון הרע".

-"פעם שברתי משהו בבית. כל כך פחדתי מאמא שלי, ששיקרתי ואמרתי שזו לא אני. אחר כך הרגשתי רע מאוד".

"-אף על פי שאני מקנאה בחברה שלי, אני משתדלת לפרגן לה על מה שהיא קנתה".

-"לכל אחד יש במה להשתפר. גם לך וגם לי".

שיח פתוח עם הילדים יגרום להם להבין כי גם כאשר הם נכשלים, מדובר בדבר טבעי ונורמאלי שאינו מוחק את ערכם ואינו מציב אותם בצד הלא נכון של המפה.

סיפורים על אבותינו ואמותינו מהתנ"ך ולאורך ההיסטוריה:

מה מרתק יותר מסיפור אופן גילוי של אברהם אבינו את האלוקים, נס הצלתו מאור כשדים ועשרת הניסיונות בהם עמד? כמה טוהר ואמת טמונים בסיפורים על דמויות הוד כרחל אמנו, משה רבנו, רות המואביה, דוד המלך, אסתר המלכה ועוד ועוד.

ההיסטוריה היהודית החל מגרוש ספרד ועד תקופת מסך הברזל והשואה, רצופה באירועים מסעירים שיש בהם ללמד צורתו של יהודי מהי, דאגתו לזולת ועמידתו האיתנה מול קשיי הזמן למען ערכיו ועקרונותיו.

סיפורים הם דרך מצוינת להנחיל לילדים בצורה חווייתית ועקיפה את כל המסרים שלא תמיד פשוט לדבר עליהם ישירות.

שירים על כבודה של תורה ואמיתות החיים, חודרים הישר אל הנפש הפתוחה והקשובה אל עולם הניגון ופועלים גם הם על הלב ועל הנשמה.

עידוד הילד לקיים מצוות תוך פירגון, הערכה ומחמאות, ידרבנו אותו לעוד. יש לעורר באוזניו כי כל מעשה טוב הוא בעל ערך, גם כאשר הוא חד פעמי וקטן.

ולוואי ונשכיל לחנך את ילדינו מתוך אמונה, שמחה ואהבה.

לתגובות:leedhorachel@gmail.com