רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

שש עצות בדוקות לחופשה משפחתית מעולה

כ״ד בתמוז ה׳תשפ״א כ״ד בתמוז ה׳תשפ״א 04/07/2021 | מאת עדינה סוקלוף

איך להבטיח שאתם וילדיכם לא תתאכזבו מחופשת הקיץ

עם הפוגת הקורונה, המשפחות שוב בתנועה. אחרי שנה וחצי של הסתגרות, כולנו רוצים קצת חופש. אנו מקוים שכל טיול שנבחר בו יספק לנו את ההזדמנות להתחבר, לצחוק, ליצור זכרונות. אבל בינינו, מתי בפעם האחרונה עמדה החופשה שלנו בציפיות? הילדים מתלוננים, המלון בכלל אכסניה, ומזג האויר לא משתף פעולה. כל כך מאכזב!

אבל זה לא חייב להיות כך. הנה שש עצות, בדוקות ומנוסות, שיהפכו את החופשה שלכם לנפלאה.

א. ציפיות מציאותיות

זו הנקודה החשובה ביותר. אם נצא לחופשה שלנו עם ציפיות לא מציאותיות, נמצא את עצמנו מתוסכלים וכועסים רוב הזמן. יציאה עם ילדים אינה חופשה; היא מסע. בדרך כלל אין בה יותר מדי זמן להרגע. אז הבה נשנה את הלוך הרוח שלנו.

הנה עוד כמה ציפיות לא מציאותיות:

  • כולם יעריכו את המאמצים הכבירים שהשקענו בתכנון החופשה הזו.
  • הילדים יבינו כמה מאמץ וכסף השקענו בזה, ובדרך נס יסתדרו אחד עם השני.
  • כולם ייהנו מכל אחת מן הפעילויות שֶׁתִּכְנַנּוּ לפי לוח זמנים מוקפד.

על מי אנחנו עובדים? במקום זאת כדאי לצפות לכך ש:

  • הילדים יריבו.
  • לא כל אחד מבני המשפחה יהנה מכל אחת מן הפעילויות.
  • אתר הנופש ייראה שונה מאד מן התמונות שהופיעו באתר האינטרנט.
  • בחדר שלנו יהיה ריח מוזר.
  • בשלב מסוים, בכל יום, מישהו יהיה נרגן (כולל אנחנו).
  • לפעוט שלנו יהיה בשלב מסויים התקף זעם (כנראה יותר מאחד).
  • רוב הסיכויים שנוציא מכיסנו יותר ממה שֶׁתִּכְנַנּוּ.
  • נצטרך להזכיר לילדים להודות לנו על החופשה (ולהתעלם מן ההערות שלהם על החופשות המוצלחות יותר שעושות כל המשפחות של החברים שלהם).
  • מזג האויר יהיה נוראי.

עכשיו, אחרי שעשינו סדר בציפיות שלנו, אנו מוכנים למסע שלנו.

ב. נכניס בלו"ז זמני הפוגה

אם החופשה שלנו היא מן הסוג שאנו כל הזמן בתנועה, נדאג לתזמן מראש זמני הפוגה. זה יעזור בְּמִזְעוּר היללות, הבכיות והמריבות הבלתי־נמנעות. כשיגיעו היללות נכריז: "חופשה היא כיפית, אבל היא גם מעייפת. בואו נעשה הפסקה, נשתה משהו ופשוט נרגע".

כדאי להצטייד בכמה ספרים, משחקי קופסה, פאזלים, צבעים ודפי צביעה. כך אפשר יהיה למלא את ההפסקות במקרה הצורך.

ג. נתכונן למריבות

אל החופשה מתלווים העדר שיגרה, מחסור במרחב אישי וצורך להתחלק עם אחרים בדברים האישיים (חדר, משחקים, בגדים). כל אלה נוטים להעצים את המתח התוך־משפחתי.

כדאי להעלות את הנושא מראש עם הילדים, ולחפש יחד איתם דרכי טיפול אפשריים: "טוב, חבר'ה, כשאנחנו יוצאים לחופשה, נצטרך להיות יותר נחמדים מבדרך כלל ולכבד אחד את השני קצת יותר ממה שאנחנו רגילים. נצטרך לשתף אחת עם השניה דברים שאנחנו לא רגילות לשתף. רעיונות כלשהם לשימור השלום והשלווה?"

כשתגענה המריבות נחזור שוב ושוב על הרעיון הזה: "אני יודעת, אני יודעת, הוא משחק במשחקים שלך, היא לקחה את החולצה שלך - כל השיתופים האלה של החופשה לא קלים. מה אפשר לעשות כדי שזה יהיה לך פחות קשה?".

הכרה בתסכולים של הילדים אולי לא תפסיק את המריבות, אבל היא בלי ספק תמזער אותן.

ד. נלמד הכרת הטוב

כאמור, בשלב מסוים הילדים יהיו נרגנים. לעתים קרובות מדי אנחנו מפרשים נִרְגָּנוּת כתחושת "מגיע לי", אבל היא אינה כזו. היא מה שהיא: נִרְגָּנוּת - מחוסר השגרה, ממזג האויר החם, מהלחות, מהשיזוף השורף ומעקיצות היתושים.

אנחנו יכולים להשתמש בזה, כדי לעבוד על תכונת הכרת הטוב שלנו ולשמש דוגמה לילדינו.

בחופשה שלנו, בכל פעם שנכנסנו בבוקר למכונית, היה בעלי פונה אל הילדים ואומר: "טוב - מחיאות כפיים לאמא על שהכינה וסידרה וארזה לכולנו ארוחות לכל היום הזה!".

ואז אני הייתי אומרת "עכשיו כולם אומרים תודה ענקית לאבא על הטיול שהוא תכנן לנו להיום ועל שהוא הנהג שלנו!".

אפילו עברנו להודות לילדים שלנו "אלי, ראיתי שהיית מאד עצוב הבוקר כי שכחתי להביא את החולצה שאתה הכי אוהב. תודה שלבשת את החולצה שאתה פחות אוהב, כדי שנוכל לצאת לדרך".

הֵבַנּוּ את הרעיון, נכון? הכרת הטוב היא תכונה נלמדת. יש להתאמן עליה ויש להראות דוגמה חיה שלה. חופשה היא זמן נפלא לעשות זאת.

ה. חטיפים ומשקאות

כה הרבה מההתנהגות הלא־משהו של ילדינו היא פשוט תוצאה של רעב או צמא. לכן: שתמיד יהיו לנו חטיפים ושתיה - עדיף בלי מלא סוכר - בהישג יד. הכלל הזה לבדו יכול למנוע את מרבית התקפי הזעם מלצאת למתקפה.

ו. כסף

אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מכלים זמן רב מאד בויכוחי סרק עם הילדים: "לא, אין לנו כסף בשביל זה", "לא, אנחנו לא נכנסים לחנות הזו", "אנחנו יכולים להכנס, אבל רק להסתכל. אל תבקשו שום דבר!".

זה מתיש וזה לא נעים.

לפני ביקור משפחתי בלונה־פארק, ידידה הציעה לי פעם את ההצעה הבאה: כל ילד מקבל סכום כסף מוגדר, שהוא יכול לעשות אתו מה שהוא רוצה, אבל זה כל מה שהוא מקבל במהלך היום.

זו היתה עצה מבריקה. ילדינו כילו פחות זמן בהתמקחות ובמשא־ומתן ויותר זמן בפיתוח כישורי המתמטיקה/עסקים שלהם. "כמה זה עולה?", "כמה ישאר לי אחרי זה?", "האם יש לי מספיק כסף לקנות את שני המשחקים האלה?".

חופשה מדהימה שתהיה לכם!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן