רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

מנהיגות הורית בזמן משבר

ו׳ בניסן ה׳תש״פ ו׳ בניסן ה׳תש״פ 31/03/2020 | מאת טרי וינברג

בעזרת מספר עקרונות נוכל לעזור לכל ילד, מקטן ועד גדול, לצלוח טוב יותר תקופה מאתגרת זו.

ימים אלו מאופיינים בשינוי מהיר שלא הכרנו כמותו, ומעבר מכל המוכר, הידוע והשגרתי, ללא ידוע, לא מוכר ויציאה מהשגרה. מצב מאתגר שאולי רק בני ישראל שיצאו זה עתה ממצרים וחצו את ים סוף אל עבר הלא נודע עברו כמותו, ומשם ניקח את מקור השראתנו – זה הזמן שעלינו המבוגרים מוטלת האחריות להיות מנהיגים חכמי לב ודעת כמשה, אהרון ומרים.

לפני זמן קצר קראנו בתורה מה קרה לעם שלם כשבושש משה מנהיגם, לרדת מהר סיני, פרשה עצובה, אך אפשר ללמוד ממנה משהו גם על עצמנו: בתקופה של אי ודאות כל אחד מאיתנו זקוק למנהיג, למישהו שיורה לו את הדרך, שירגיע וינחם, שיקנה לו אמונה, כח ובטחון. וגם אנו נדרשים להיות המנהיגים של השבט הקטן שלנו, ובעזרת מספר עקרונות לעזור לכל ילד וילד, מקטן ועד גדול, לצלוח טוב יותר תקופה מאתגרת זו. בואו נהיה מנהיגים שפועלים נכון על מנת שילדינו ייצאו ממשבר זה בריאים בגופם ונפשם ואולי אף מחוזקים יותר ומחוסנים לבאות.

שמירה

אם נזכור שאנו שומרים על חוקים אלו לטובת בריאות ילדינו והמשך קיום עם ישראל, ולא ממקום של "עונש" או "גזירת גורל", יהיה לנו יותר קל להעביר זאת לילדינו בצורה הנכונה.
שמירה מתחלקת לשני חלקים:
- שמירה על כללים מסוימים בהתאם להנחיות המועברות אלינו מדי יום בהתאם למצב הקיים: הקפדה יתרה על שטיפת ידיים עם סבון לא רק לפני האוכל אלא גם כשחוזרים הביתה, שמירת מרחק מאנשים אם יש צורך לצאת, שמירה על ההנחיה לא להתקהל, גם במחיר אי-השתתפות הילד בפעילויות שבהן היה מורגל, ביקורים אצל חבריו או משחק בפארק השכונתי. יציאה זו מהשגרה שנכפתה על הילדים קשה להם, אבל אפשר לשנן אתם שאנחנו שומרי מצוות ובכך רגילים להישמע לכללים.

-שמירה על השגרה: אין דבר יותר טוב מתכנון מראש של היום הבא, וכמובן שכל תוכנית היא בסיס לשינויים. ילד זקוק ליציבות ועקביות בחייו, וכשהשגרה המוכרת נלקחה ממנו (וגם מאיתנו) הוא יכול להגיב לכך בביטוי עצבנות, כעס, פחד, בכי ועוד.
השגרה החדשה תהיה מורכבת מזמני ארוחות קבועים וברורים של כל המשפחה (ובהחלט כדאי להתחיל לשתף את הילדים בהתאם לגילם גם בהכנת האוכל), זמני לימוד לבד או בצוותא, זמן לפעילות גופנית שאפשר לעשות מהבית כגון תרגילי כושר פשוטים, ריקוד, משחקי תנועה ועוד (אם יש ילדים גדולים בבית אפשר לחלק את האחריות להכנת הפעילות הגופנית של אותו יום גם להם), זמן לפעילות יצירתית ומשחקים מכל הסוגים וכל המינים, כולל משחקים שהילדים יזמו וימציאו בעצמם, זמני מקלחת קבועים וזמני שינה.

להרגיע

כמנהיגים, תפקידנו הוא להשרות תחושת בטחון והגנה, גם בימי שגרה אך על אחת כמה וכמה בתקופות שבהם השגרה מופרת. אך לפני שאנו פונים להרגיע, עלינו להשתמש בכל הכלים שברשותנו קודם כל להרגיע את עצמינו על מנת לשמש דוגמא אישית: תפילה ואמונה שכל מה שקורה לנו הוא לטובתנו, תרגילי נשימות והרפיות, ידיעה שאין לנו שום שליטה על העתיד אלא רק לעשות את מירב ההשתדלות ברגע הזה שיהיה הכי מלא באור, חשיבה חיובית, הכרת הטוב והודיה על כל מה שיש לנו, וכך יום אחר יום להתחזק ולצמוח.

הילדים שלנו זקוקים בימים אלו להרגיש שהם לא לבד, שהוריהם איתם, אוהבים, תומכים, אכפתיים, רגישים, מבינים ומגנים. ככל שהורה מפגין יותר בטחון ורוגע ויהיה נוכח רגשית ברגעים הנכונים עבור ילדיו – כך הם ייטיבו לעבור תקופה זו בשלום.

כחלק מההרגעה הילדים זקוקים לעיתים גם להסבר על מה שקורה, בהתאם לגילם ושלבי התפתחותם. ילד צריך להבין מדוע הוא כרגע נדרש להיות בבית, אינו יכול לפגוש את חבריו ועוד. כדאי להדגיש דווקא את החיובי שבתוך כל המגבלות הללו, כמו כיצד פעילות ספורטיבית תורמת להתפתחות מנגנון החיסון הטבעי שבגוף, כיצד פעילות משפחתית משותפת באופן יצירתי ואקטיבי מרוממת את מצב הרוח לעומת התבודדות ופסיביות והיא חלק ממורשת ישראל המורה לנו להיות ערבים זה לזה, גם בתוך המשפחה פנימה.

במקרה הצורך תמיד אפשר לפנות לער"ן, נט"ל, או קווי חרום אחרים שפועלים כיום במלוא המרץ על מנת לתת מענה לכלל הציבור במידה ומפלס החרדה דורש התערבות נוספת, ולפעמים גם אנו כהורים זקוקים פשוט למישהו שיקשיב לנו, גם אם לא תמיד יש "מטה קסמים" לכל המצוקות.

לחזק

לחזק אומר להיות אקטיבי, לפעול מתוך "חוכמת הלב" כמובא בתורה על מלאכת הקמת המשכן בה נדרשים בני ישראל ללמוד בעצמם אמנויות חדשות שלא הכירו, להסתקרן, ליזום, ליצור לעיתים יש מאין. חשיבה והתנהגות פסיבית ורופסת מובילות לתחושות חוסר אונים, ייאוש ודכאון, ולכן עלינו להיות כאן אות ומופת גם לילדינו. אקטיביות לעומת זאת נותנת תחושת שליטה ואופטימיות אפילו אם מדובר בפעילויות שבעבר לא נראו לכם חשובות: יצירה מחומרים פשוטים הנמצאים בכל בית ומתן אפשרות לילד לפתח את הדמיון והסקרנות שלו, לשחק, לרקוד, להכין ביחד עוגיות, כתיבה משותפת של סיפור, ציור קומיקס משותף, עזרה של אחים בוגרים לאחיהם הצעירים בלימוד, "מורה לשעה" – כל ילד מלמד את שאר אחיו משהו חדש, וכמובן שיתוף כל הילדים במטלות הבית, ובפרט בהכנות לקראת חג הפסח, והכל בשמחה ואהבה!

ולסיום זכרו: אנו כהורים, משמשים מודל לחיקוי הראשון של ילדינו. כשאנו פועלים יחד בשיתוף פעולה, נוטלים ביחד את תוף מרים, את מטה אהרון ופנינו קורנים כפניו של משה, נעביר לילדים מסר חיובי ואופטימי, וביחד נעזור להם ולעצמינו לצלוח גם את המבול הזה. יום יבוא ונוכל לפתוח צוהר והיונה לא תשוב יותר ונדע כי כלו המים...

טרי וינברג MA

פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית אישית, זוגית ומשפחתית

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן