המכתב הבא שקיבלתי השאיר אותי ללא מילים והוא מתאר איך גלגל החיים חוזר בעולם ומעניק לנו מן החוויות שדאגנו להעניק לאחרים:

"בוקר טוב.

בגלל שאני עדיין מנהלת פעילה, החשיפה של שמי ופרטים מזהים נוספים פחות יתאימו לי, אני גם לא בטוחה שכל ההורים יראו את החשיפה בזו בעין יפה ובכל זאת גם בעילום שם נראה לי שהסיפור שלי יוכל לעורר נקודה חשובה:

אני כבר וותיקה בתחום הניהול ומדברת איתך על מקרה שקרה לפני יותר מעשרים שנה לערך כאשר היו לנו תלמיד בחטיבה שהגיע מבית מורכב ולא הצליח לסיים יום אחד בכיתה מבלי להיכנס לעימותים ותקלים כמעט עם כל מורה אפשרי.

בשלב כלשהוא אחרי אין ספור אזהרות החלטנו להוציא אותו מבית הספר מתוך חוות דעת שהוא פשוט לא מתאים לכיתה רגילה ואי אפשר להטריף את כל המערכת על תלמיד אחד כל כך הרבה זמן. עם כל הכבוד יש לי עוד מאות תלמידים לנהל...

ערב לפני ההחלטה הסופית ואחרי הגישושים הראשוניים בענין, אמא שלו מתקשרת אליי בערב ומתחננת להגיע לפגישה אצלי - למרות שאני מקפידה מאוד לשים גבולות החלטתי בכל זאת שאם זה כל כך חשוב לה אני אעשה את המאמץ ואפגש איתה.

בפגישה בסלון הבית שלנו, היא לא הפסיקה לבכות ואמרה לי שהילד חווה ילדות מאוד קשה עם אבא אלים והוא היה עד כמה פעמים למכות בבית, והיא מתחננת והיא יודעת שהוא מורכב ובעייתי אבל אסור לנו לוותר עליו בגלל שאם הוא ילך לרחוב מבחינתו העתיד שלו הולך להיות גמור

למרות שכבר קיבלנו בהנהלה החלטה להוציא אותו מחוץ לבית הספר שלנו הבטחתי לה שבכל זאת אשקול את העניין. למחרת בבוקר בהתייעצות נוספת עם צוות ההנהלה, ומתוך כובד ראש וצער רב, הבנו שלמרות הכול הנער הזה לא יוכל להמשיך איתנו. הוא מכביד על המערכת באופן משמעותי מדי ולכן הודעתי לאמא שאני מצטערת אבל הוא לא יוכל לחזור אלינו לשנת הלימודים הבאה.

אני זוכרת כמו אתמול שהיא אמרה לי:

"את יודעת משהו? אני רק מאחלת לך למרות הכול שבחיים לא תעברי את הניסיון וההתמודדות שאני עוברת...".

כשקראתי לילד להיכנס לחדר שלי והודעתי לו שאני מצטערת אבל הוא יצטרך ללכת הוא הסתכל אליי במבט פגוע ואמר לי:

"את יודעת משהו המנהלת? אני יודע שאני לא הכי ממושמע בעולם אבל מהרגע שהגעתי לכאן סימנתם אותי ואף אחד לא באמת האמין בי בבית הספר הזה. אולי העולם בחוץ כן יאמין בי...".

הכנות והכאב של הדברים שלו הפכו לי את הבטן

מאז עברו כמה שנים טובות, הנכדים שלי גדלו ואחד מהם, ילד מקסים, אובחן כסובל מהפרעת קשב קשה כולל בעיות רגשיות עד כדי כך שגם כיתה קטנה לא עזרה לו.

הבת שלי נשואה לטייס והבנו לאחר ייעוץ פסיכולוגי שכל המעברים הללו כל שנתיים למקום אחר פוגעים בילד בצורה קשה.

בתי הייתה חסרת אונים ולא ידעה מה לעשות ואיך להתמודד עם הבעיה הזו עד כדי כך שבעלה שקל לעזוב את הצבא בגלל ההשלכות החמורות על הילד.

ניסינו את כל היועצים והעזרה ושום דבר לא הצליח לגעת בילד באופן משמעותי עד שיום אחד שמענו על מטפל מדהים עם כלבים שעושה ניסים ונפלאות עם ילדים, אבל יש לו רשימת המתנה ארוכה להחריד.

בסופו של דבר הצלחתי דרך קשרים לקבוע איתו פגישה מבלי שבתי תדע למקרה שהוא לא יהיה מוכן לקבל את הילד שלה.

כשנכנסתי לחדר שלו הרגשתי חולשה ושאני עומדת להתעלף:

זה היה התלמיד שבהחלטה שלי הוצאנו אותו מבית הספר. תמיד היה לו חוש לבעלי חיים ותמיד הוא אהב את פינת החי בבית הספר אבל לבושתי אני מודה שמעולם לא האמנתי שהוא יצליח ללמוד את הנושא ברצינות ולהפוך אותו למקצוע

הוא הסתכל אליי עם מבט נעים ונטול כעס ונראה שהוא לא זוכר בכלל מי אני. לאט לאט התחלתי להירגע כי חשבתי שאולי הוא באמת לא יזכור מי אני ונוכל בכל זאת לצאת מהמבוכה הזו.

הוא דיבר איתי בחום והבטיח שיעזור במה שיוכל ובסוף אחרי שלשמחתי הצלחתי לקבוע אצלו תור והעברתי הודעה לבתי בהתרגשות שהצלחתי, הייתי כבר עם רגל וחצי בחוץ כשהוא אמר לי בחיוך:

"המנהלת, מבלי לראות את הנכד שלך אני כבר מאמין בו ומאמין שאוכל לעזור לו. אני מקווה שגם את התחלת להאמין בתלמידים שלך"

התאבנתי. לא ידעתי מה לענות לו. ואז הוא הציל אותי ואמר:

"אל תדאגי. אני לא כועס ויש לך גם חיסיון וזה יישאר בינינו"

הוא היה מדהים עם הנכד שלי והשעה איתו עשתה לו פלאים, כך שהיום הנכד כבר נכנס לכיתה רגילה, השלים הכול ומגלה את היכולות הגבוהות הטמונות בו.

כמנהלת למדתי את השיעור החשוב ביותר של החיים שלי מתלמיד שבכלל החלטתי להוציאו מבית הספר"


להזמנת שיחות והרצאות בנושא ההתבגרות של ילדי דור

הZ, להורים מורים ונוער מוזמנים לפנות לאבינועם הרש

 

0523273384. Avinoam811@gmail.com