לא ממש הבנתי את כוחה של מחמאה עד שפעם תלמיד שלי בכיתה ד' ענה תשובה מבריקה בשיעור תורה. התלהבתי מהתשובה מאוד אבל כדרכם של דברים, הרושם שלי התפוגג בהמשך היום ועד שהגעתי לביתי כבר שכחתי ממנה לגמרי.

כעבור שעה, כשהייתי שוב בחוץ וחיכיתי לאוטובוס, התחילו לצוף לי כל מיני דברים וגם התשובה המבריקה הזו צפה ועלתה. אמרתי לעצמי, יש לי כמה דקות, אין לי עכשיו מה לעשות, אז אולי אשמח את אמא שלו שהייתה אם חד הורית וקשת יום.

התקשרתי אליה ואמרתי לה שהיום הילד שלה פשוט הבריק בשיעור ושתדע שבאופן כללי מדובר בילד מקסים עם עתיד מבטיח.

חיכיתי לשמוע את התגובה שלה, אבל מעבר לקו הייתה רק שתיקה.

אני כזה: "הלו?....את שומעת?"

שתיקה.

אחרי כמה רגעים קול מרוסק של בכי עונה לי:

"אתה לא תאמין, בדיוק היום הייתה לי מריבה עם אחת מהאמהות. היא העליבה אותי ואמרה לי בטון מזלזל כזה: 'גברתי, את יודעת בכלל מה זה חינוך?'

כאילו שבגלל שנפרדתי מבעלי ואנחנו במצב כלכלי קשה, אני לא יודעת לחנך את הילד שלי. הבטן כואבת לי בגלל זה כבר מהבוקר, ועכשיו המילים האלו שלך, המחמאה הזו...אתה באמת לא מבין מה זה עשה לי....."

האמת שלא ציפיתי לתגובה כזו. בסך הכל רציתי לא להשתעמם עד שהאוטובוס מגיע, ופתאום השיחה הזו נלקחה למקום אחר לגמרי.

ואז אמרתי לעצמי: בואנ'ה, אני לגמרי מסוגל לעשות מנהג שבו בכל יום אני מתקשר להורה אחד או שולח לו לפחות הודעת ווטסאפ/מייל/יונת דואר/מה שלא יהיה ובהודעה הזו אני אשמח אותו ואפרגן לילד שלו ואהפוך את היום שלו לטוב וקסום יותר!

הרי אני משקיע כל כך הרבה משאבים על שטויות ודברים בטלים, אז עם ההשקעה האפסית הזו והרווח האין סופי הזה לא כדאי להשתדל?

ומאז אני קבלתי על עצמי בלי נדר לפחות פעם ביום/יומיים לפזר את אבקת הקסמים המיוחדת הזו, של פרגון לילדים שרק מורים יכולים לתת.

*

ומה לגבי הילדים והתלמידים שלנו? האם ראיתם את הכוח של מילה טובה לטפח ולהשקות את הדימוי העצמי של התלמידים והילדים שלנו שנמצאים מעצם היותם במערכת החינוך בתחרות מתמדת ובהשוואה תמידית עם שאר התלמידים?

לא צריך לעשות דוקטורט כדי להעיף מחמאות ולעטוף אותם כך שהם יראו גם אמינות ומחוברות למציאות.

נחשוב על עצמנו: כמה פעמים אמרו לנו מילה טובה במערכת החינוך? אני יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים שבהם מורים החמיאו לי, ואלו נכנסו לי ללב ולנשמה ואני זוכר ומוקיר אותם עד היום.

טיפים להורים

עשו לעצמכם כלל ונסו להתרגל ולהחמיא לילדים לפחות פעם ביומיים:

בהתחלה המחמאות תיראנה אולי מאולצות ומלוות בטעם של צבע מאכל אולם מהר מאוד תגלו את ההשפעה העצומה שיש להם:

ילדים שגדלים באווירה של מחמאות מסתכלים על העולם באופן אחר מילדים שלא זוכרים מתי שמעו בפעם האחרונה מחמאה. ואת התוצאות והרווח לטווח הארוך תראו ותגלו בעצמכם.