כשהתחלנו לארגן את הציוד של ילדינו לקראת היציאה למחנה הקיץ, סרקנו את הודעות הדואר האלקטרוני לגבי "כללי בטיחות לפני היציאה למחנה" וניסינו לצייד את ילדינו בסוג מסוים של מודעות אישית. תודה לא-ל, הקהילות שלנו התקדמו משמעותית בכל הקשור לחינוך ילדים ביחס לגבולות, מגע תמים לעומת מגע בלתי הולם, פנייה למבוגר אחראי ובטיחות באופן כללי. עדיין הייתי רוצה להתייחס לנקודה שאני לא בטוחה שזוכה למספיק התייחסות, ויכולה לסייע למטרה זו:

אנו נוטים לרכז את מאמצינו בניסיון למנוע מילדינו להפוך לקורבנות - וזוהי נקודה קריטית - אולם חשוב לא פחות הוא החינוך של ילדינו, כדי להקטין את הסבירות לכך שהם ייהפכו לפוגעים בעצמם. ואני לא מדברת רק על בני הנוער.

הרבה מאוד פעמים בטיפול, אנו שומעים שהניסיון הראשון של ילד במגע בעל אופי מיני היה עם ילד אחר. לפעמים הילד השני הוא קצת יותר גדול, אולם בפעמים אחרות, הם בני אותו גיל. לפעמים חוויות אלה נחוות כמשהו בהסכמה, ולעיתים הן נחוות כמשהו טראומטי. גם כשהם לא ממש סובלים מהחוויה, ואף נהנים ממנה, לרוב מוחם מקודד את החוויה כשהיא מלווה באשמה, בושה, גועל ורגשות אחרים, שיוצרים בעיות בעתיד בתפקוד המיני, הרגשי או במערכות היחסים בהמשך החיים. מה שחלק מהאנשים אולי לא מבינים הוא שילד המנצל ילד אחר בצורה זו, ביודעין או שלא ביודעין, גם הוא נמצא בסיכון לחוות נזק פסיכולוגי, שלא לדבר על ההשלכות המשפטיות.

אז כשאתם מדברים עם ילדיכם על כך שאסור לאף אחד לפגוע בהם, לגעת באיבריהם המוצנעים, לבקש מהם להסתכל או לגעת בהם בדרכים לא הולמות כאלה ואחרות, בבקשה הקדישו דקה או שתיים נוספות כדי ללמד אותם גם את המסר ההפוך: גם לכם אסור לפגוע, להסתכל או לגעת באיברים המוצנעים של אדם אחר, או לבקש מהם לעשות זאת לכם.

המחשבה שהילדים שלנו עלולים להיות בסיכון בנושא זה היא קשה מנשוא, אולם זה משהו שקורה ברוב מחנות הקיץ ובתי הספר, פעמים רבות ממש מתחת לאפם של המבוגרים והיועצים, ולפעמים אף מעורבים בדבר ילדים ממשפחות טובות. לעיתים (אם כי לא תמיד), כשילדים מתנהגים בצורה מינית לחבריהם, זוהי אינדיקציה לכך שמבוגר או נער גדול מהם נגע בהם עצמם בצורה בלתי הולמת, וכעת הם מחקים התנהגות זו.

אם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות שאחראים על ילדים צעירים יותר, הייתי מעודדת אותם לא לאפשר לעצמם להיכנס למצבים שבהם הם שוהים לבדם עם ילד צעיר יותר. הדבר מפחית את הסבירות של מגע בלתי הולם, וכמובן את הסכנה של האשמות שגויות או האשמות שווא, שעלולות להרוס חיים של אנשים. לכן, אמנם ברור שעלינו לחנך ילדים בכל הקשור להגנה על עצמם וגופם, אולם עלינו להוסיף גם הנחיות שמקדמות את בטיחות האחרים שנמצאים בסביבה, וכך, יש לקוות, להקטין ככל האפשר את ממדי המגיפה של פגיעה בילדים.

מאמר זה הופיע באתר Nefesh.org