בחודש שעבר מלאו לבני הבכור עשר. זהו עשור של הורות שחלף כהרף עין. להלן עשרה דברים שלמדתי במהלך עשר השנים האחרונות:

1.    אני עדיין לא יודעת מה אני עושה

כשהייתי אם טרייה, כל החלטה נראתה לי הרת-גורל והייתה טעונה בכבדות רצינית. אני האחראית להתפתחותו ולהתקדמותו של בן-אנוש זה. אם כך עליי לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר! כך החל תהליך של חיפוש כל דבר בגוגל, קריאת אינסוף מאמרים וספרים, ודיון בלתי פוסק עם חברותיי (שרובן היו כמוני – חסרות כל מושג) על חשיבותם המכרעת של נושאים כגון בחירת המוצץ הנכון.

היום יש לי קצת יותר ניסיון, אני כבר לא משותקת לאור מגוון אפשרויות הבחירה. יש לי יותר ביטחון באינטואיציה שלי, וקיבלתי את האמת שלא תמיד אחליט נכון, ולמרות זאת, אני יודעת שאני עושה כמיטב יכולתי וזה מספיק.

2.    אף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה

פעם שוחחתי עם אמא מנוסה יותר (מישהי שילדיה כבר היו נשואים), שאמרה לי שגם כשאנחנו חושבים שהבנו את העסק הזה שנקרא ההורות, פתאום מגיע ילד עם צרכים שונים לחלוטין משאר הילדים, ואז שוב אנו מוצאים את עצמנו בארץ לא נודעת.

ככל שיש לי יותר שיחות עם הורים אחרים כך אני רואה שכולנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו – לא רק עם הבכורים שלנו, שלנצח ישמשו כשפני הניסיון שלנו בהורות, אלא עם כל ילדינו.

נקודה זו באה לידי ביטוי בולט במאמציי להחדיר בילדיי את האהבה ליהדות. מצד אחד, אני רוצה לבסס מסורות מתוך היהדות בחייהם, אולם מצד שני, אינני רוצה שהמסרים ייתפסו כשייכים לאותה קטגוריה של צחצוח שיניים או ניקיון החדר. זהו איזון עדין, שהתוצאה שלו לא תהיה ברורה עד שילדיי יגדלו.

3.    ילדים הם בעלי חוסן יוצא מן הכלל

ילדים יגדלו איך שיגדלו, לפעמים בזכות הנסיבות בהם גדלו ולפעמים למרות נסיבות אלו. מצד אחד, זה מעודד. פירוש הדבר שאיני יכולה לפשל איתם יותר מדי! מצד שני, זה עלול קצת להוציא את הרוח מהמפרשים. אני משקיעה כל כך הרבה מאמץ בחינוכם, ובסוף הם יצאו כפי שהיו יוצאים בכל מקרה?

כמובן שיש להיות אחראיים וליצור סביבה חמה, אוהבת ותומכת עם גבולות. אלה אינם שאפשר להתייחס אליהם כמובנים מאליהם, אולם אני מתנחמת ברעיון שלא משנה אילו טעויות אעשה, יש לקוות שלא יהיו מזיקות מדי.

4.    דרך הפשט

פעמים רבות, כשהיה עלינו להסביר מצב מורכב או עדין לילדינו (דברים כגון גירושין, מעבר דירה, פיטורין וכו'), באופן טבעי דאגנו מה תהיה תגובת ילדינו לחדשות שעבורנו, בתור מבוגרים, היו מאתגרות מבחינה רגשית.

רוב הזמן ילדינו התייחסו לשינויים גדולים מעין אלה בשלוות נפש, וההסבר הפשוט ביותר הספיק להם. בהמשך, אם וכאשר התעוררו שאלות נוספות, היינו עונים עליהן, אולם ההצגה הראשונית של המצב דרשה רק הסבר בסיסי ביותר.

5.    היו נוכחים

החלק הזה קשה לי במיוחד. תמיד יש לי רשימת מטלות ארוכה, ותמיד יש משהו שדורש את תשומת לבי בבית. לפעמים כשילדיי מדברים בו-זמנית ומתחרים על ההקשבה שלי אליהם, זה מציף כל כך, עד שקיפול הכביסה נראה לי הרבה יותר אטרקטיבי. 

הבן הצעיר שלי החל לאחרונה לעשות משהו שמראה לי שאני צריכה לרענן את סדר העדיפויות שלי. הוא לוקח את הידיים הקטנות שלו, מניח אותן על לחיי ומזיז את ראשי כך שאתבונן ישר אליו ואז הוא אומר לי, "אמא, תסתכלי עליי". זו תזכורת חמודה אך מדויקת לכך שהכביסה יכולה לחכות.

6.    הם בחרו בכם

יש מושג ששמעתי, המיוחס לרבינו בחיי, לפיו לפני היוולדינו, כשאנו עדיין במצב של נשמות בשמיים, מראים לנו את המשפחה אליה ניוולד (יחד עם נסיבות נוספות של חיינו), ורק אחרי שאנו מסכימים לקבל את הנסיבות האלה, אנו נולדים אל העולם הזה.

אני חושבת על כך בכל פעם שאני מרגישה רע במיוחד על מצבים שאליהם נקלעו ילדיי כתוצאה מטעויות שלי. אני מזכירה לעצמי שילדיי ידעו למה הם נכנסים ושהם בחרו בי להיות אמא שלהם למרות חוסר השלמות שלי.

7.    הם מי שהם

אולי שמתם לב לכך שלילדים יש הנטיות והטמפרמנטים שלהם כבר מרגע הלידה. חלקם יותר חרדתיים, אחרים רגועים ביותר, חלקם אנרגטיים ביותר (בלשון המעטה) ואחרים אדישים יותר. מתנה נהדרת שנוכל להעניק להם היא היכולת לזהות את התכונות שלהם ולהסתגל אליהן, במקום לתייג אותם ולקטלג אותם בקופסאות שאנו סבורים שאליהן הן מתאימות.

הדבר משפיע על האופן שבו הם מתייחסים למורשת היהודית שלהם. יש ילדים שייקחו על עצמם בקלות מנהגים כגון תפילה, לימודים או ישיבה בשקט ליד שולחן השבת בזמן הקידוש. ילדים אחרים מתמרדים באופן טבעי כנגד מה שנתפס בעיניהם כמגבלות. ככתוב בספר משלי (כ"ב, ו), חנוך לנער על-פי דרכו. חשוב מאוד לא לנסות להכריח או לכפות משהו, שעלול לעורר בהמשך רגשות שליליים או ליצור חוויות שליליות.

8.    הורות היא בית הספר הטוב ביותר

גידול ילדים יכול להידמות להתבוננות בלתי פוסקת במראה מאוד לא מחמיאה. כל תכונות האופי הפחות מוצלחות שלי מתגלות איכשהו בילדיי.

למרות שזה עלול להיות די מטריד לראות את כל הדברים הלא רצויים שהעברתי להם, זה גם עוזר לי להצביע על הדברים שעליהם אני צריכה לעבוד בהתפתחות האישית שלי. תוצאה נהדרת אחרת של קורס אינטנסיבי זה בהתפתחות עצמית הוא שאני גם עשויה ללמד את ילדיי כיצד ניתן להתמודד עם אותה תכונה שאני מתמודדת אתה, והמסר הוא שכולנו בני אדם וניתן להשתפר.

9.    איננו יכולים לשלוט בהם

כשהילדים קטנים, אנו בתור הורים חושבים שיש לנו שליטה מלאה. אנו מכתיבים את שעת ההשכבה וההשכמה שלהם, כיצד יבלו את זמנם במשך היום, מה יאכלו, עם מי יתחברו ועוד. אולם ככל שהילדים גדלים ומתחילים לדרוש את העצמאות שלהם, באופן בלתי נמנע הם יתחילו לקבל החלטות שיגרמו לנו לחשוש.

ברור שאנסה להנחיל להם את הערכים שלי ולהדריך אותם בזמן שהם עדיין צעירים ונוחים יותר להתרשם, ומקווה מאוד שתהיה לי החוכמה להמשיך אתם את הקשר הטוב ולהשפיע עליהם גם כשיגדלו ויעמדו על דעתם.

10.                  תיהנו מהם

נראה שחלק גדול מההורות כרוך במשימות לא כל כך מהנות כגון: לוודא שהשיניים מצוחצחות, ששיעורי הבית נעשו, שהתקלחו, שמטלות בוצעו וכן הלאה. כשיש אינסוף תחומי אחריות הקשורים לגידול ילדים והפיכתם לבני אדם מוצלחים, אנו עלולים להתעלם מהתמונה הגדולה.

רגעי הפליאה, השמחה והצחוק המתלווים לגידול ילדים הם החלקים הטובים ביותר בהורות, וכשאני מסוגלת להתמקד בחלקים אלה, ההיבטים המייגעים יותר של ההורות הופכים להיות נסבלים יותר. ואם יותר לי לצטט קלישאה, הם קטנים רק פעם אחת. חבל להחמיץ את ההזדמנות ליהנות מהם.