רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

5 הרגלים מזיקים שמונעים מילדים ליצור מערכות יחסים בריאות

כ״ט בטבת ה׳תשע״ט כ״ט בטבת ה׳תשע״ט 06/01/2019 | מאת סלובי יונגרייז וולף

כיצד פוגעים הורים שלא ביודעין ביכולת של ילדיהם ליצור מערכות יחסים בריאות ויציבות בהמשך חייהם.

צעירים מספרים לי על התסכול שלהם מאיכות מערכות היחסים שהיו להם. בעיות במחויבות, חוסר אחריות וחוסר יכולת להקדיש זמן בלב שלם – אלה הם חלק מהחוויות שלהם בעולם ההיכרויות.

זה גרם לי לתהות – הייתכן שמבלי משים הורים עושים דברים שפוגעים ביכולת של ילדיהם ליצור מערכות יחסים יציבות בהמשך חייהם? ומה יכולים הורים לעשות בזמן שהם מגדלים את ילדיהם, שיסייע לילדים לבנות מחויבויות חזקות יותר כשיגדלו?

1.    הורות בשיטת מזל"ט

זוהי "הורות הליקופטר על סטרואידים". הורים שמגנים על ילדיהם מפני לחץ - הגנת יתר - ומנהלים את חיי ילדיהם. על-ידי שימוש בטכנולוגיה, הורים יכולים לצפות בילדיהם ועוקבים אחריהם מרחוק. הילדים מתרגלים לכך שההורים מהווים נוכחות שקטה מתמדת, מנהלים את חייהם ומסירים מפניהם מכשולים שיוצרים לחץ. ההורים עשויים לעשות את שיעורי הבית של הילדים או לנהל את הפרויקטים הבית-ספריים של הילדים כדי שהם יקבלו את הציונים הגבוהים ביותר. שמעתי על תקריות בהן ההורים התלוו לילדיהם הבוגרים לראיונות עבודה, התקשרו למרצים באוניברסיטה בנוגע לציונים גרועים, והצטרפו למפגשי הכנה לקראת הקולג', למרות שהיו מיועדים רק לסטודנטים.

ילדים צריכים שתהיה להם היכולת לפעול בעצמם, לקבל החלטות אמתיות ולהתמודד עם החיים בצורה עצמאית. כיצד יוכלו בוגרים צעירים להתקדם בחייהם בשעה שהוריהם מרחפים ללא הרף מעל? ניהול מערכות יחסים דורש חוסן שמגיע מהיכולת להתגבר על מכשולים. לעיתים יש צורך במאמץ ובעבודה קשה. אם הילדים לא התמודדו עם נסיבות קשות, יהיה להם קשה להתמודד עם העליות והמורדות הקיימים בכל מערכת יחסים. 

2.    המורה אף פעם לא צודק

הורים רבים מדי מזלזלים באופן אוטומטי במורים של הילדים, בבתי הספר ובדמויות סמכות. אמנם קריטי שתקשיבו לילדיכם, אולם האופן שבו אתם מדברים על המורים שלהם ישפיע על האופן שבו הם ילמדו להתנהג לאחרים. אנו חיים בתרבות שבה, ברוב הפעמים, המורה/בית הספר/המאמן/המנהל – טועה. כוחנות, חוסר כבוד ואפילו צעקות של הורים הפכו להיות הנורמה – והילדים רואים זאת. הורים גורמים לילדים להרגיש כאילו הם תמיד צודקים. שוחחתי עם מורים שסיפרו לי שהם נתקלים בסטודנטים שאומרים כלאחר יד, "חכה חכה, אבא שלי כבר ידבר עליך עם מועצת המנהלים".

נישואין דורשים כבוד. בעל ואישה חייבים לכבד זה את זה. אין אדם שתמיד צודק. במערכת יחסים חייבות להיות התנצלויות וגמישות. אם ילד גדל מתוך אמונה שהוא אף פעם לא טועה, חשבו כיצד זה עלול להרוס מערכת יחסים. התנהגות זו מעודדת יהירות שיכולה להרוס נישואין.

3.    חוסר אחריות

האם אחריות אמתית קיימת בימינו? כמה ילדים לוקחים אותה? גידלנו דור מפונק יתר על המידה. מתוך חוסר רצון להתמודד עם תלונות וקיטורים, הורים לוקחים הכל על עצמם. או שהם נוזפים וצועקים את אותם המשפטים שוב ושוב. מזרעים של אנוכיות נובטים אנשים שחושבים שהכל מגיע להם.

מערכות יחסים יכולות לעבוד רק כשאנו אחראיים למילותינו ולמעשינו. ככל שאנו משקיעים מעצמנו יותר, כך אנו אוהבים יותר. הקדשת זמן ואנרגיה, ורגישות לצרכים של אחרים הם מרכיבים חיוניים ליצירת קשרים חזקים ויציבים. מערכות יחסים אינן יכולות לפרוח ללא המרכיב של חוסר אנוכיות – של מסירות והתחשבות באחר, מעבר לצרכים שלנו עצמנו. במקום לשאול, "מה הוא/היא עושה למעני?", עלינו ללמד את ילדינו לשאול, "מה אני יכול/ה לעשות למענו/ה?" ו"איך אני גורם/ת לו/ה להרגיש?"

עלינו לתת לילדינו אחריות שתרחיב את יכולתם לתרום ולראות גם את האחר, לא רק את עצמם.

4.    תירוצים

כדי שהמשפחה תשרוד, חייבות להיות בה תכונות של נאמנות ואמת. עליי לעמוד במילה שלי, והצד השני צריך לדעת שהוא תמיד יכול לסמוך עלי. ללא אמת, מערכת היחסים מתפרקת.

הורים מחויבים ללמד את ילדיהם שכשהם אומרים משהו, מילותיהם נלקחות ברצינות. במקום להתעמת עם מילים פוגעות ומעשים פוגעים של ילדים, אנו מתרצים במילים כגון, "הוא עייף", "היא לחוצה", או "היה לו יום קשה". אנו מעלימים עין מחוסר רגישות. אנו מאשימים אחרים. איננו מלמדים ילדים להתנצל, או שאנו מתנצלים בשמם.

אם ברצוננו לסייע לילדינו, עלינו להפסיק לתרץ תירוצים בשמם ובמקום זאת, להתעמת עם המגבלות שלהם וללמד אותם כיצד להפוך לגברים ונשים הדבקים באמת וביושר.

5.    לקחת במקום לתת

העולם מורכב מלוקחים ומנותנים. לאן שייך הילד שלכם?

הנותנים הם אנשים מאושרים יותר. הם שמחים יותר. הם לא מרגישים שהכל מגיע להם. הם חיים מתוך תחושה של מטרה ושליחות.

הלוקחים אף פעם לא מרוצים. לא משנה מה נותנים להם, זה אף פעם לא מספיק. הם תמיד רוצים עוד והם רוצים את זה עכשיו.

כשהילדים יושבים בזמן שההורים מתרוצצים ו"עובדים" למענם, הם מעולם לא מקבלים הזדמנות לטעום את טעמה המתוק של הנתינה. הם גם לומדים להאמין שמערכות יחסים עוסקות יותר בלקיחה מאשר בנתינה.

נישואין כרוכים בהקרבה. לעיתים עלינו לוותר על הצרכים והרצונות שלנו ולחשוב על רצונותיו של הצד השני. יש פעמים שלא מתחשק לנו לעשות את מה שבן/בת הזוג שלנו רוצה שנעשה, אולם אנו עושים זאת בכל זאת, ועם חיוך. למה? כיוון שאנו אוהבים את האדם הזה ורוצים להסב לו אושר.

אולם, הדבר אפשרי רק אם נתרגל חיים של נתינה עם ילדינו, בשעה שהם תחת קורת הגג שלנו. ברגע שהם יעמדו ברשות עצמם, יהיה זה מאוחר מדי ללמד אותם שיעור חשוב זה לחיים.

אם נקדיש את הזמן לחשוב על ההורות שלנו כיום, נוכל לעזור לילדינו להצליח כשיגיע זמנם לבנות את בתיהם בעתיד. 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן