ימים בהם הילד חולה יכולים להיות מופלאים (או שהם מופלאים, או שהם איומים!). אני מדברת על ימים בהם הילד מרגיש קצת לא טוב – איני מתכוונת לשלשולים או הקאות או הרגשה רעה ביותר. הכוונה לילד חולה במשהו קל למשך יום-יומיים. מספיק חולה כך שהוא רוצה להישאר במיטה ולא כל כך רוצה לאכול. פניו חמות וורדרדות וכשאתם מסתכלים עליו, אתם נזכרים בימים בהם היה תינוק. לפתע, הוא הופך להיות מתוק כמו אז.

כדי ליהנות מימים אלה באמת, מוטב לכבות את הטלוויזיה והמחשב ולנתק את הטלפון – ופשוט ליהנות מהשקט שבבית. שאר בני המשפחה אינם נמצאים וזה רק שניכם. אתם יכולים לטפל בילדכם בנועם. הוא רוצה תה – יש מספיק זמן להכין לו עם דבש ולימון. לצערי אין לי מגש עם פרחים ירוקים ורגליים מתקפלות, כזה שאפשר להביא למיטה – כמו שהיה לאמי בימי מחלה שכאלה – אבל אני בכל זאת מוצאת מקום להניח את הספל המהביל.

פניו חמות, אתם נזכרים בימים בהם היה תינוק

היופי ביום מחלה הוא שהיום ריק ושניכם נמצאים במעין בועה. יש זמן לישון, לדבר, לרפד את כולו בכריות, לעסות את רגליו, לטפל בו כפי שלעולם אין זמן או כוח לעשות, בגלל שהוא מתרוצץ ללא הרף, ואת עובדת ומנקה ומבשלת וקוראת לו ומטפלת ומנסה לזכור מה היית אמורה לזכור. אתם שרים ביחד שירים מימי ילדותך. אתם מתכרבלים יחד במיטה.

כך שגם לכם יש יום מחלה. יום מחלה מקסים כזה עובד רק אם אין הרבה דברים שצריך לעשות באותו היום. אם יש מטלות שלוקחות יותר משעה אחת שצריך לעשות, "קדושת יום המחלה" עלולה להיות מופרת.

זיכרונות טובים

לאנשים רבים יש זיכרונות טובים מימים בהם היו בבית בזמן מחלה. אני זוכרת שאבי הכין לי כוס חלב חם עם דבש כשהיה לי שיעול חזק. אמי הייתה נהדרת עם אצבעותיה הקרירות, והביצה הרכה שהכינה לי שהייתה רכה בדיוק במידה הנכונה.

חברה שלי, עו"ד מתחילה, זוכרת שבימים שהיא הייתה חולה, היא יכלה תמיד לסמוך על אביה שיחזור מוקדם מהעבודה עם פאזל בשבילה. היא גם זוכרת שבחשה את התערובת להכנת עוגיות לחם-שקדים כשהייתה בבית חולה, עם אמה.

אמה של חברה אחרת שלי נפטרה כשהיא הייתה בת 14, וחלק מהזיכרונות הטובים ביותר שיש לה מאמה הם מהזמנים בהם אמה טיפלה בה כשהייתה חולה. כשהייתה לה חצבת, היא זוכרת שאמה ישנה בחדרה על מזרון שהונח על הרצפה.

ילדכם יניח לכם להיות עמו ולהעניק לו בדרך שונה מכפי שאתם רגילים

מעציב אותי שכיום בבתים רבים נותנים אקמול לילדים חולים ושולחים אותם למוסדות הלימודים. זה באמת לא פשוט להפסיד יום עבודה. אולם למען האמת, ההורים זקוקים לימי המחלה של ילדם בדיוק כפי שהילד זקוק להורים כשהוא חולה. אתם לא רק מקבלים הפסקה בלתי צפויה מהעבודה. גם ילדכם יניח לכם להיות עמו ולהעניק לו בדרך שונה מכפי שאתם רגילים – בדרך עדינה יותר. גם אתם עצמכם הופכים להיות עדינים ונדיבים יותר. יש לכם את הזמן לנחם, לטפל, לחבק.

ובשבילי זוהי מהות ההורות. תנו לילדכם את החום שבלבכם והוא יחלים, לא רק בגופו, אלא גם בנפשו. וגם אתם תחלימו. אז תוכלו לחזור לעבודה בכוחות מחודשים, בהרגשה טובה יותר לגבי עצמכם, לגבי ילדכם ולגבי העולם.