"אמא, אבא, אף אחד לא אוהב אותי! אין לי שום חברים!"
למרות שמילים אלה נפוצות למדי, כל הורה חושש לשמוע אותן מפי ילדו. כמעט חשוב כמו בריאות טובה, חברים קרובים הם אחד הדברים שהורים רוצים עבור ילדיהם. וכשהילדים מנודים מבחינה חברתית בבית הספר, בתנועה או בשכונה, הוריהם מוטרדים ודואגים לפחות כמו הילדים עצמם.
אם ילד מרגיש לא אהוב ולא מקובל על-ידי חבריו, הדבר יכול לגרום למשבר משמעותי בבית. הילד עלול להיות מצוברח ועצבני, לא לשתף פעולה או להתנהג בעקשנות או בחוצפה. הוא בוודאי יהיה אומלל ועצוב.
אינכם יכולים לרכוש חברים עבור ילדכם, אך האם יש משהו שתוכלו לעזור בו? ואם כן, מהו התפקיד שלכם ואיך תעזרו לילדכם לבנות חברויות יציבות ובריאות?
חשיבותם של חברים
הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להבין מדוע חברים כה חשובים לילדכם.
בזמן שילדכם עדיין קטן – תינוק או פעוט – חברים אינם רלוונטיים או חשובים לו. הוא מתמקד בעיקר במשפחתו – בהוריו ובאחיו. המשפחה היא העולם החברתי שלו.
אבל ברגע שהילד מתחיל ללכת לגן, הוא נכנס לעולם אחר, תחרותי, זר ולא מוכר, שיכול לעתים להיות גם עוין. כדי לשרוד בעולם זה, עליו להצליח ביצירת קשרים חברתיים.
בלי חברים, לא רק שלא יהיה לילד עם מי לשחק, ומי שילווה אותו בזמן הפנוי, אלא שגם לא יהיה מי שיתמוך בו ויסייע לו להתגונן מפני בריונים או מפגעים אחרים. ללא חברים, ילדכם ירגיש בודד. העדר חברים פוגע בביטחון העצמי ובדימויו העצמי.
הסיבות להעדר קשרים חברתיים
הדבר הבא שעליכם לברר הוא מדוע ילדכם מתקשה כל כך ליצור ולשמר חברויות קרובות. להלן רשימה של הסיבות העיקריות הגורמות להעדר קשרים חברתיים בקרב ילדים.
-
ביישנות. יש ילדים שמטבעם הם שקטים, סגורים וזהירים יותר. כתוצאה מכך, הם מרגישים חרדים במצבים חברתיים ומתקשים במפגשים עם חברים חדשים. הם לא יוזמים שיחה כמעט אף פעם, ועשויים אף לחמוק או להתרחק מאחרים שמנסים ליזום קשר עמם.
-
תוקפנות. יש ילדים שהם "מחוספסים" מדי. הם מכים בקלות, 'מדברים בידיים' ומעדיפים עימותים והפחדה על פני משא ומתן או פשרה. ילדים אלה נוטים לנצח במריבות, אך להפסיד חברים. בדרך כלל, חבריהם לכיתה חומקים ממגע עמם.
-
חוסר בשלות. יש ילדים שחסרים את הכישורים החברתיים הבסיסיים שלילדים אחרים הם מובנים מאליהם. לילדים אלה אין מושג מהי ההתנהגות הנכונה במצבים שונים. תכופות הם מביכים את עצמם ואת חבריהם למשחק, גם אם לא בכוונה תחילה. הם צוחקים במצבים שלא משעשעים את בני גילם האחרים, ואינם מבינים מדוע בדיחותיהם אינן מוערכות על-ידי אחרים.
-
נרקיסיזם. כל הילדים מרוכזים בעצמם במידה מסוימת – זה נורמלי. אבל יש ילדים שנוטים להיות שקועים בעצמם הרבה יותר משאר הילדים בני גילם. ילדים אלה מסכימים לשחק רק במשחקים שבהם הם המחליטים, ללכת רק למקומות שהם אוהבים ולהקשיב רק למוסיקה שהם מעדיפים. הם מצפים שיזמינו אותם לביקור או למשחק יותר מכפי שהם מזמינים אחרים. חוסר איזון זה נקלט היטב בקרב חבריהם לכיתה ומוביל לדחייה חברתית ולבידוד.
בניית תוכנית
לאחר שיש לכם השערה טובה לגבי סיבת הקושי החברתי של הילד או הילדה, ניתן להתקדם לשלב הבא: לבנות תוכנית כדי לפתור את הבעיה.
כל אסטרטגיה לשינוי מצבו החברתי העגום של ילדכם תיכשל אם לא תבנו אותה ביחד עם הילד. אינכם יכולים להציג את התוכנית בפני ילדכם כמוצר מוגמר. עליכם לבנות אותו ביחד, כאילו אתם בונים במשותף דגם מורכב של ספינה או מכונית שמיועד לילדים. לא הייתם מנסים לבצע את הפרויקט בעצמכם, כי בכך אין כל טעם, וגם לא הייתם מצפים מילדכם לעבוד עליו לבד. עבודה משותפת תניב את התוצאות הטובות ביותר, ותביא את הצמיחה הטובה ביותר לילדכם.
במהלך הדיון עם הילד, תוכלו להציע לו כמה מההצעות הבאות:
1. חלק את הכיתה (החוג, המועדון וכו') לשלוש קבוצות: אלה שהיית רוצה להיות חבר שלהם אבל אתה לא סבור שהם ירצו להיות חברים שלך; אלה שאינך רוצה להיות חבר שלהם (גם אם היית יכול) ואלה שהיית רוצה להיות חבר שלהם, ואולי גם הם מעוניינים להיות חברים שלך. לאחר מכן, כדאי שהמאמצים יתמקדו רק בשניים או שלושה ילדים בקבוצה השלישית.
2. כדאי ליזום שיחה עם חבר פוטנציאלי (ילד מהקבוצה הנ"ל) לגבי נושא שיעניין אותו. לדוגמא, "איך עברה השבת?"; "איזה מורה אתה הכי אוהב?"; "מה הספורט / משחק / התחום שאתה הכי טוב בו?"
3. ניתן להזמין מישהו להצטרף אליך למשחק, לטיול, לרכיבה על אופניים, לארוחת צהריים או לשבת. אפשר גם להציע להכין ביחד שיעורי בית. הזמנה כזו עשויה להחמיא למי שמקבל אותה. וגם אם הוא לא יכול כרגע להיענות לה, הוא יזכור בעתיד שניסית להיות חבר שלו.
4. תוכל להביא משהו לאכול, חטיף או ממתק, שאפשר לשתף בו אחרים. אפשר גם להציע ללכת ביחד לאכול פיצה או פלאפל. אכילה משותפת היא דרך נהדרת להתחיל מערכת יחסים.
5. אתה יכול לשלוח הודעה בדואר האלקטרוני או SMS הטלפון הסלולרי: אפשר גם להתקשר בטלפון. לא משנה מה תגיד. אפילו "מה קורה, אחי?" זו התחלה טובה. החבר יזכור שמצאת את הזמן ועשית את המאמץ כדי להיות בקשר, ובדרך כלל הוא יעריך את זה.
6. כדי להשיג את המטרה של יצירת קשרים חברתיים לאורך זמן, כדאי שתנסה קצת לוותר לאחרים ולהיענות לבקשותיהם. חשיבות הצעה זו תודגם במקרה הבא.
סיפורה של אסתי
הוריה של אסתי היו במשבר. שניהם חשו מיואשים כשתיארו את בעייתה של בתם.
לאסתי הייתה מריבה עם חברותיה הקרובות. במשך החודש שחלף מאז, היא יצאה מהבית רק כדי ללכת לבית הספר, שבו למדה בכיתה י'. מדי ערב, ובעיקר בסופי שבוע, בכתה אסתי, התלוננה וצעקה על כך שאין לה חברות. הוריה לא יכלו לסבול את אומללותה וזעמה וביקשו ממני להיפגש אתה.
בפגישה הראשונה בכתה אסתי בכי תמרורים, בעודה מבטאת תחושות קשות של רחמים עצמיים וחוסר תקווה. בפגישה השנייה היא תיארה את הרכב חברי הכיתה והסבירה מדוע אין זה אפשרי מבחינתה שיהיו לה חברים בבית הספר. בפגישה השלישית היא החלה לתאר לי חלק מההיסטוריה של יחסיה עם חברותיה הקודמות. באותה נקודה התבהר לי עד כמה היא שקועה בעצמה ביחס לחברותיה.
בתחילה יכולתי רק להביע אמפתיה, מכיוון שזה כל מה שהייתה מסוגלת לשמוע. בהדרגה התחלתי לעבוד עמה על פתרון בעיות, ולחשוב על האופן שבו היא יכולה ליישר את ההדורים. בהתחלה התעקשה אסתי שהיא לא רוצה לשוב להיות חברתן של אותן נערות, אבל בהדרגה היא הסכימה להציב את ההתפייסות עמן כמטרת עבודתנו המשותפת. התחלנו להתבונן בחלק ממעשיה ודבריה של אסתי, מנקודת המבט של חברותיה. אסתי הודתה ש"לפעמים" היא נהגה באנוכיות ובתובענות. לבסוף היא הסכימה לערוך את ה"ניסוי" שלי.
לצורך ההתפייסות, תתנצל אסתי על ההערה הפוגעת שאמרה. יתרה מזאת, היא תסכים ללכת עם חברותיה הקודמות לכל מקום שאליו הן הולכות מבלי להתלונן, לתקופת ניסיון של שבוע.
בתחילת הפגישה הבאה, סיפרו לי חיוכה הרחב של אסתי וברכת השלום הלבבית שלה את כל מה שהיה עליי לדעת. הצלחתה הייתה גדולה מכפי ששיערה. היא התקבלה בחזרה למעגל החברתי הקודם שלה והייתה כעת כה עסוקה, שלא נותר לה זמן רב ללימודים!
ברור שלא כל ילד בודד יכול לשנות את מצבו במהירות כמו זו של אסתי. לעיתים, תיקון חברוּת שנפגעה קל יותר מבניית חברויות חדשות. אך כל ילד חסר חברים יכול להתקדם במידה מסוימת, עם התמיכה והעידוד הנכונים מצד ההורים, וליצור חברויות יציבות שיחזיקו מעמד לאורך זמן.
(19) אונונימית, 30/4/2019 17:24
היי
אני ילדה אני חברותית הייתה לי חברה טובה אבל היא עזבה אותי ועכשיו אני לבד מה לעשות
(18) אנונימי, 8/1/2019 16:12
עזרה
הבת שלי בכיתה ד' בכל השנים שלה עד היום היא הייתה נורא חברותית וכימעט וכל יום הייתה נפגשת עם חברות .. השנה היא אפילו לא נפגשה עם חברה אחת .. מה אתם חושבים על זה_. יש משהו שאפשר לעשות עם זה? שירשום..
(17) מורה לשעבר אתיי לוי, 25/10/2018 04:25
היתנהגות חברית בבית הספר
ילדה דחויה בבית ספר בישראל יש שכנה עם ילדה בת שבע שנים ממש ממש מקסימה אבל לצערי הרב ישנם ילדות רעות ומצורעות שגורמות נזק גדול לילדים שקשה להם ליצור חברויות אני חושבת שהמורה צריכה לקחת על עצמה ולהיתיחס בכובד ראש לענין החברה בכיתה שלה זה ענין חשוב ארבה יותר מישעור מדעים למשל אני מבקשת להיתיחס לעינין הזה בכובד ראש לפני שיהיה מאוחר שכן שלי ילד נהדר שגרמו לו ילדים בבית הספר להיתאבד לכן מורות מחנכות קחו לתשומת ליבכם לו רק לימודים גם היתנהגות בחברה זה מאוד חשוב
(16) לידור בר, 7/10/2017 12:49
באהבה ???
(15) שומי, 10/10/2014 19:51
קודם כל לומר לעצמך אני שווה המון
אני יכולה להבין את ההרגשה, גם כי הייתי ילדה וגם מהסיבה שאני אמא... אני גם עובדת עם ילדים ושותפה להרגשה הזו. אם בכל פעם שאנו ניתקלים בקושי מסוג זה נאמר לעצמנו ״רגע, אני יודע מי אני ואני שווה המון, מה אני יכול לעשות כדי לעשות צעד ראשון״ ולהתאמן על זה בבית לבד או אמא או אח/אחות קרובים. אם זה הקול שלי שחלש אז לעמוד מול המראה להרים את הקול כל פעם עד שאהיה מרוצה. לא לשכוח עמידה זקופה ומבט ישיר גם אם אני מרגיש שטני מתעלף מבושה. להציב לי עובדה ומטרה שהשבוע אני מנסה לפנות לחבר/ חברה.
(14) ..., 12/9/2014 20:03
גם לי אין כלכך חברות
אני ילדה בכיתה י ובאתי לכיתה שאין לי בה חברות. קשה לי מאוד מבחינה חברתית להתחבר עם ילדים חדשים בגלל שאני גם ביישנית וגם אין לי נושאים לשיחות. אני לא מצליחה ליזום כלום ואם אני אומרת משהו לפעמים גם לא שומעים אותי כי אני בטבעי מדברת חלש. יש לי חוסר ביטחון עצום ואם יש איזו עצה או משהו שתוכלו לעזור לי מאוד אשמח. תודה
גיא, 20/9/2014 22:07
וואו... יש אנשים שמרגישים בדיוק כמוני....
לפני כמה שנים הרגשתי בדיוק כמוך!
היום אני בצבא, ופשוט התרגלתי למצב... כבר לא כל כך אכפת לי... לא יודע אם זה טוב או לא, אבל תמיד ניסיתי ליזום שיחות וזה תמיד נהיה משעמם וחסר נושא לשיחה... לא מצליח! כנראה שאנחנו פשוט נשאר ככה...
מישו, 1/9/2015 13:00
אל תתיאש!
אל תתרגל למצב הזה ' קנה לך חבר' אדם צריך סביבה חברתית תומכת....
בהצלחה!
תאמין בעצמך
אבי, 7/6/2018 18:48
כל חבר חייב מכנה משותף מסוים
כל חבר חייב מכנה משותף מסוים
תפארת, 1/9/2015 12:58
אל תתיאשי!
את צכה קודם להאמין בעצמך ולאהוב את עצמך אחרת יהיה קשה גם לאחרים לאהוב אותך, כל פעם שאת במצב כזה תדמייני את זה כאתגר או משו כיציאה מאזור הנוחות ותנסי ללמד את עצמך איך להתאקלם!!- בהצלחה:)
(13) חיה, 10/9/2014 09:22
לא כל כך הבנתי מעשית
איך אני מקדמת את העניין. בסיפור של אסתי מדובר על ילדה בוגרת שבאה מרצונה לדבר על הבעיה. לי אישית יש ילדה בת 10 שסובלת מאחד התסמינים, אבל היא לא במצב שתדבר כמו אסתי. תכל'ס לפי ההוראות נראה לי יהיה קשה לי לעבוד איתה. האם עלי לדבר איתה גלויות ולחשוף את הבעיה, לתת לה ביטוי בגלוי מולנו? אני בדילמה.
(12) מיכל, 7/9/2014 17:11
כיתה א ואין לה חברות
הבת שלי עלתה לכיתה א' ובגנים תמיד היא היתה הכי אהובה וכל הבנות היו החברות שלה,היא נהנתה בלי סוף מכולן.ועכשיו פתאום היא מספרת שהיא לא משחקת עם אף ילדה ושאף אחת לא רוצה לשחק איתה והיא פשוט עצובה ואפילו בכתה היום.כואב לי.המורה אמרה לי שהיא כן משחקת עם בנות !!! למה אני יאמין?????
אביב, 10/9/2014 11:07
לביתך
ילדים בדר"כ ל משקרים ,בעיקר בגיל הקטן .אבל את יכולה לבדוק זאת בעצמך וללכת לבי"ס אם זה ממש מטריד אותך לגבי עתידה של ביתך. שיהיה בהצלחה!
(11) ילדה בודדה, 18/9/2013 17:49
אני לבד...
לי גם אין חברים ולא רד מסיבת הביישנות, אלה גם חברים לשעבר ש"גנבו" לי חברים ואפילו ההורים! אני לבד בהפסקות ומתחילה להתרגל למצב, אבל נמאס לי!!!!! אני כועסת, עצובה, בודדה.. אני כבר לא יכולה!!!!!!!!!!! בבקשה עיזרו לי לפתור את המצב, אני רק בכיתה ו', יש עוד זמן לחברויות חדשות, נכון???????? אודה לאנשים ישרים שיעזרו לי, החברים היחידים שיש לי הם ספרים:-(
שרון, 31/10/2013 12:29
את ממש לא לבד
חמודה, את ממש לא לבד, את עדיין צעירה וכל החיים עוד לפנייך את תחליפי חברים וחברות כמו גרביים........... אני מציעה לך שתפני להורים שלך או למורה או יועצת בבית הספר והם יוכלו לעזור לך - זה התפקיד שלהם, אף פעם אל תתייאשי תמיד יש פתרון, צריך רק להאמין :-)
מישהי, 30/12/2014 17:00
מבינה אותך!!
גםאני בגיל הזה הייתי יותר חברה של ספרים... עד שהתחלתי להתקרב יותר לבנות ..מה שהפריע לי היה שלא רציתי להדחף בין חברות, עד שאימא שלי הסבירה לי שאין שום בעיה ובסופו של דבר כיום ישלי חברה אחת מאוד טובה.. ואני יותר פתוחה גם לאחרות. תנסי לדבר עם ילדים מהכיתה שלך.. אני בטוחה שהם לא נושכים!
(10) הדר גלר., 2/4/2012 16:46
גם לי אין חברות!!
אין לי חברות..
(9) אמא דואגת, 1/1/2012 21:41
מאוד נאיבי, לו היה ככ פשוט.
נכון, 28/8/2013 16:03
צודקת
צודקת זה ככה לא מוצאים חברים
(8) רחלי, 17/9/2011 13:58
כישורים חברתיים
לקחתי כמה טיפים מהמאמר שלך, תודה. רציתי לשאול איך אוכל לעזור לילד שיש לו חוסרים בכישורים ובקודים חברתיים (לא תמיד מבין את כללי המשחק, לא תמיד יורד לסוף דעתו של החבר ועוד קשיים רבים). הילד לומד בכיתה ה', לקוי למידה עם דימוי עצמי נמוך, בודד מאוד, אוהב חברה ואנשים אך יחד עם זאת מתקשה ביצירת קשרים. אודה על תגובתך
(7) משהו, 31/7/2011 02:23
יש לזה תרופות ?!
זה מאוד יעזור לי . עם יש . יכול ליהות שזה מחוסר בטחון העצמי גם פסיכולוגים זה יכול לעזור לדבר הזה .
(6) שוש, 28/3/2009 18:05
ל 3
שלום לך הני''ה סימון.
נכון שהומאופתי''ה קלאסית יכולה לעזור, אבל האם זה הרצוי? אם לילד אין בעיות מיוחדות של הפרת איזון הורמונלי, ביולוגי כלשהו אז למה לטפל בהומאופתי''ה? למה לא לתת לילד כלים קוגנטיבים והתנהגותיים להתמודדות, כמו בכתבה הנ"ל?
לצערי הרב, היום כל פעם שלילד (וגם למבוגרים)יש בעיה, במקום להתמודד לוקחים כל מיני תרופות הומאופתיות.
לפני שלושה שבועות הגיעה אלי אמא(אני מנחת הורים ומשפחה) שנולד להם בשעה טובה תינוק ו"הילד בן השלוש ממש סובל ובטראומה..." והיא חושבת כבר לרוץ
לתת לו פרחי באך או משהו דומה.
הרגעתי אותה, שוחחנו העלינו כמה נקודות חשובות ונתתי לה הדרכה הורית.
ב"ה היא מדווחת על שינוי בהתנהגות של הילד
והיא בעצמה רגועה מכיוון שהיא הבינה מה נארמלי ומה לא.
שבוע טוב ומבורך
אנונימי, 30/12/2014 16:55
מה הבעיה?
לא ידעתי שיש בעיה בפרחי באך, זה כמו לאכול מאכלים בריאים כדי לרפא מחלות גופניות, אז בתמציות של הפרחים האלו יש דברים שמרפאים בנפש
(5) לירון, 27/3/2009 03:29
הרבה פעמים הכל מתחיל בבית . ולהורים עצמם
אין את המודעות למה שקורה . חשוב שגם המורה יהיה /תיהיה מעורה בנושא ולהאיר את המצב שהילד/ה מנודים חברתית . בעיקר בשנים הראשונות של בית ספר או גן.
ילדים ששקטים מדי או אלימים מדי או מנודים מכל הילדים מעיד ברב המקרים על בעיה בבית . יש לבדוק גם את זה . (שוב בשנים הראשונות ולאו דווקא ילדה בת 16 )
(4) אמונה, 26/3/2009 01:05
תודה
ממש מעניין ומועיל מאוד תודה!!!!!!!!!!!
(3) הניה סימון, 24/3/2009 05:07
חברותיות תכונה בריאה
בהומאופתיה הקלאסית יש עזרה רבה לקושי בהתחברות שהוא בדרך כלל רק ביטוי של גורם אחר חשוב יותר לטיפול.
(2) אנונימי, 23/3/2009 11:02
ומה קורה אם הילד/ה נפגע/ת מהחבר/ה ולא מוצא/ת חברים/ות
(1) אור, 22/3/2009 11:39
מקסים!!