רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

ואולי זה משהו רציני?

י״ז בכסלו ה׳תשס״ט י״ז בכסלו ה׳תשס״ט 14/12/2008 | מאת ד"ר מאיר ויקלר

איך להתייחס ולטפל בפחדים של ילדים ממוות ומחלות.

כל הילדים מגלים, באיזשהו שלב, את משמעותם של חולי ומוות. ולפעמים, כשהם מגלים זאת, הם הופכים באופן זמני לדרוכים, מתוחים ומוטרדים יתר על המידה מתחושות גופניות.

אם דוֹד אברהם נפטר מסרטן עור, למשל, עלול בן החמש שלכם להיות ממש היסטרי מנמש פשוט על פניו. או אם סבתא נפטרה לא מזמן כתוצאה מגידול בראש, עלולה בת ה-6 להתאונן מרה על כאבי ראש מדאיגים.

ברוב המקרים, חששות הילדוּת האלה חולפים במהירות, כל עוד ההורים אינם מגיבים בצורה מוגזמת. עם זאת, אם ההורים נלחצים יותר מדי ומנסים "לרפא" את פחדיו המוגזמים של ילדם בעזרת צעקות או השפלה של הילד על ה"שטויות" שלו - זה יהיה ממש לא יעיל. זה עלול לגרום לילד להיות אפילו יותר מוטרד וחסר ביטחון מאשר קודם.

ברוב המקרים, חששות הילדות האלה חולפים במהירות, כל עוד ההורים אינם מגיבים בצורה מוגזמת.

במקרים כאלו דרושה גישה רגועה ועדינה, שתאפשר לילד להתבגר, להתגבר ולהשתחרר מפחדיו - בקצב האישי שלו. הערות בסגנון "אני מבינה שאתה מפחד, אבל אני יודעת שמחלה כזאת לא שייכת לילדים בגילך", הן הרבה פעמים כל מה שצריך כדי להשיב לילד את ביטחונו.

עם זאת, יש ילדים שאינם נרגעים בקלות. אלה הם הילדים שחוזרים מביקור אצל רופא הילדים ודואגים שאולי לא בדקו כל מה שצריך. "אולי הרופא לא שם לב למשהו?" או "אולי מתפתחת אצלי מחלה מאז הבדיקה האחרונה?" או "מה זה באמת היובש הזה בגרון?"

אלה הילדים שנוטים להרהר בעתיד. "איך נסתדר אם יפטרו את אבא כמו שפיטרו את אבא של יוסי?" "מה נעשה אם המכונית שלנו תתקלקל באמצע הכביש הראשי?" ו"איך יודעים אם מישהו באמת מת, לפני שמכניסים אותו לאדמה בבית הקברות?"

מה גורם לילדים לפחד כל כך ממחלות? למה יש ילדים שחוששים לבריאותם יותר מבני גילם? ומה ניתן לעשות כדי להפיג את פחדיהם המוגזמים של הילדים?

גורמים לחרדה גופנית

1. חולי במשפחה. מחלה רצינית במשפחה יכולה להגביר את רמת החרדה של הילד למצבו הבריאותי האישי. אבל יותר משהמחלה עצמה משפיעה, משפיעה הדרך שבה מתייחסים אליה במסגרת המשפחתית. אם, למשל, ההורים שומרים את המחלה בסוד, זה מבטיח בדרך כלל, שלפחות אחד הילדים בבית יפתח אובססיה של עיסוק יתר בעניינים גופניים.

קחו לדוגמא את רוני. אמא שלו סובלת מטרשת נפוצה. כתוצאה מהמחלה המתפתחת והמתישה שלה, היא מתקשה ללכת ולעתים קרובות היא חלשה וצריכה לשכב לישון מוקדם. כדי לא להפחיד את ילדיהם, הוריו של רוני סיפרו להם שכשאמא הייתה ילדה היא נפלה ונפצעה קשה ברגלה – דבר שמשפיע עליה עד היום.

רוני התחיל לפחד ממצבה של אמו ובסופו של דבר הגיע לדאגה מוגזמת למצבו הבריאותי. בתחילה, הוא התלונן על כאבי ראש תכופים במשך היום. נוירולוג ילדים שלל אז כל בעיה בריאותית. כשכאבי הראש החלו פוחתים בהדרגה, רוני התחיל לפחד שלא יוכל להירדם בלילה. רק אחרי שסיפרו לו את האמת על מצבה של אמו, פחתו החרדות האישיות שלו לרמה סבירה יותר.

2. הורים חששניים. אם אחד ההורים דאגן כרוני, זה מציב מודל חיקוי לילדים. אם אבא תמיד חרד בקול שמא יאחר לעבודה ואמא דואגת בקול שמא שכחה לנעול את דלת המכונית, יש סבירות גבוהה שהילדים ימצאו מקורות דאגה משל עצמם.

3. קונפליקטים משפחתיים. אם, מסיבה כלשהי, יש בבית מתחים, ילד עלול לכוון את דאגותיו פנימה - כלפי עצמו. בדומה לילד שכועס על הוריו ומרביץ לבובת פרווה שלו, ילד שמוטרד ממתחים במשפחה עלול להסיט את פחדיו לעבר התפקוד של גופו.

נניח, למשל, שלאמא יש נטייה להתפרץ ואבא אלכוהוליסט; או שההורים מתנדנדים על מדרון הגירושין. כל אחד מהילדים בבית יכול לפתח פתאום תלונות פסיכוסומאטיות וחרדות שלא היו לו קודם.

ורד, למשל - ילדה בת 6 בגן חובה, עם 'בקבוקי' שער בלונדיניים ארוכים. ההורים שלה היו זוג מוכר ואהוד בשכונה, עם עבודות ההתנדבות שלהם ואישיותם הידידותית. אבל בבית, הוריה של ורד התווכחו והתקוטטו בלי שליטה.

ורד חרדה שההורים שלה יתגרשו, למרות שאף אחד מהם לא הזכיר את המילה הזאת בבית. כשההורים של ורד היו משתלחים זה בזו בנוכחותה, היא נחשפה למלוא עוצמתה של העוינות ההדדית שלהם.

כשהקונפליקט של ההורים שלה התעצם ל-10 בסולם ריכטר, פיתחה ורד "במקרה" כאבי בטן שהפריעו לה להירדם כל לילה. כמה שורד קמה יותר בלילה והתלוננה על כאבי בטן, כך נהיו הוריה יותר מתוסכלים. וככל שהם היו פחות סבלניים כלפיה, סבלה ורד מהסימפטומים לעתים קרובות יותר.

רופאת הילדים של ורד אבחנה את כאבי הבטן כבעיית עצירות, ואחר כך כאלרגיה לחלב. כשהטיפול בהפרעות האלה שלל את האבחנות, איבדה רופאת הילדים את סבלנותה וקבעה שוורד "סתם מחפשת תשומת לב".

מצבה של ורד נמשך מספר חודשים והשתפר "במקרה" לאחר שפנו הוריה לייעוץ זוגי, שהוביל לצמצום ניכר ברמת העוינות שהוצגה בבית בגלוי.

מה הורים יכולים לעשות

1. לפנות לייעוץ רפואי. אין לבטל אוטומטית שום תלונה גופנית, מבלי לברר תחילה אם קיים בסיס רפואי כלשהו לסימפטומים. רק אחרי שילדכם נבדק היטב על ידי רופא ילדים ונשללו גורמים בריאותיים כלשהם, יש לחשוש לגורמים פסיכולוגיים כמו חרדה מופרזת.

2. לזהות ולהפחית לחצים סביבתיים. שבו עם ילדכם ונסו לגלות מה עוד יכול להטריד אותו חוץ מהסחרחורות והיובש בפה שלו וכו'.

אל תצפו מהילדים להצביע מייד על הדאגה או הפחד הנסתרים, שאולי יוצרים את התלונות הפסיכוסומאטיות שלהם. אולי תצטרכו "לצאת לדייג ממושך", מצוידים בכמה ניחושים מתוחכמים ושקולים היטב.

"ההתכווצויות בבטן שלך התחילו בערך כשסבא נפטר. נראה לך שאולי מחלות התחילו להפחיד אותך יותר בגלל שהוא נפטר?"

"אני יודע שאמא ואני מתווכחים די הרבה בזמן האחרון. מה אתה חושב כשאנחנו כועסים אחד על השני?"

"הפעם הראשונה שהזכרת שקשה לך לפעמים לנשום הייתה שבוע אחרי שנתקענו במעלית בקניון. אני יודע שזאת הייתה חוויה מפחידה לכולנו. את עדיין חושבת על זה? זה ממשיך להפחיד אותך?"

3. אם כל השאר נכשל ואתם חוזרים בידיים ריקות ממסע הדייג שלכם, אמצו גישה אופטימית ברורה של עידוד תומך. טון הדיבור שלכם, שפת הגוף והמילים, משדרים לילד שלכם שאתם לא מודאגים מהחרדות שלו.

יחד עם זאת, אל תתנו לו את הרושם שלא אכפת לכם או שאתם מזלזלים. נסו למצוא איזון מתאים של דאגה לסבל שלו יחד עם ביטחון שהכל יסתדר בסופו של דבר. במקביל, אתם יכולים ללמד את הילד להתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם הפחדים שלו, על ידי הדגמת מיומנויות התמודדות שנראות בעיניכם מובנות מאליהן.

כשאתם מרגיעים את חרדותיו במלים עדינות של תמיכה ועידוד, הוא ילמד כיצד לדבר אל עצמו באותה צורה, מה שיבנה את ארסנל הטכניקות שלו להתמודדות עם חרדות.

לדוגמא, תוכלו להגיד דברים כמו, "אני זוכר שכאבה לך היד פעם ובסופו של דבר זה עבר מעצמו. אני חושב שגם הפעם זה יהיה ככה"; או "ד"ר שוורץ ידע כשהייתה לך דלקת בגרון, אז אני בטוחה שהוא היה יודע אם היה לך משהו רציני" או "אני יודע שמפחיד כשחבר נכנס לבית חולים כדי לעבור ניתוח. אבל זה לא אומר שגם הילדים האחרים בכיתה יחלו."

אי אפשר לצפות להפוך ילד מפוחד ואכול דאגה לילד נועז, חסר פחד ושופע ביטחון. אבל דרך התגובה שלנו לפחדיו יכולה ליצור את ההבדל בין ילד שפחדיו פוגעים בתפקודו לילד שהם מפריעים לו רק מדי פעם.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן