נסו לא לצעוק יותר, לעולם!

האם זה בכלל אפשרי? בודאי שלא! כשהפעוט רץ לכביש, דבר אחד בטוח – אנחנו נצעק. וייתכן גם שנצעק כשבננו המתבגר לא שומע אותנו מהחדר שלו בגלל המוזיקה שהוא מפעיל בקולי קולות. אבל מה שכן מציאותי מצדנו לקוות להשיג, הוא הפסקת הצעקות היומיומיות – אלו שאנו משמיעים כשילדינו לא שומעים בקולנו.

מדוע לטרוח?

אנשים רבים חושבים שצעקות הן לא דבר נורא. הם סבורים שזה בסך הכל ביטוי כן של רגשות, ואפילו שזה דבר טוב, מכיוון שהוא משחרר מתח לא רצוי.

אין להם מושג כמה הם טועים! מחקרים מצביעים על כך, שמי שצועק נמצא בסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב לעומת מי שאינו צועק. היהדות מלמדת שצעקות אינן "ביטוי כן של רגשות", אלא צורה של התעללות מילולית. בני זוג וילדים שצועקים עליהם לעתים קרובות, יודעים בדיוק כמה פוגעת יכולה להיות צורת התקשורת הזו. ימיהם של אנשי המקצוע העוסקים בטיפול נפשי, מלאים בעזרה לאנשים המנסים להתגבר על השפעותיהן של צעקות יומיומיות שספגו מהוריהם בילדותם: דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, דיכאון, קושי בהתמודדות עם כעסים, בעיות במערכות יחסים, בעיות בהורות, התמכרויות ועוד.

ייתכן שיש אנשים שיוצאים ממצבים אלה ללא פגע – אבל אי אפשר לבנות על זה. הורים רבים שאהבו מאוד את ילדיהם איבדו לחלוטין את הקשר עמם, משום שהם צעקו יותר מדי במשך שנים רבות מדי.

היתרונות

להפחתת הצעקות בבית למינימום ההכרחי, יש מספר יתרונות:

 

  • ביתכם הופך לנווה מדבר בעולם מלחיץ ביותר – אפילו אתם תיהנו להיות שם.

     

  • אתם מחזקים את סמכותכם כהורים על-ידי הידוק היחסים עם ילדיכם.

     

  • ילדיכם ייהנו מבריאות גופנית ורגשית טובה יותר; התפתחות שכלית טובה יותר; יהיו להם כישורים חברתיים טובים יותר ואף הישגים גבוהים יותר בלימודים.

     

  • אתם מלמדים את ילדיכם סגנון תקשורת שיכול לסייע להם ליהנות ממערכות יחסים חיוביות ואוהבות במהלך חייהם – בעיקר עם בני זוגם וילדיהם.

     

  • אתם מגבירים את הסבירות לכך שתוכלו ליהנות ממערכת יחסים חמה וארוכת טווח עם ילדיכם וגם עם נכדיכם.

 

ההבדל בין רגשות והתנהגות

נורמלי בהחלט אצל כולנו – מבוגרים, מתבגרים וילדים – שנרגיש מדי פעם כעוסים, מתוחים, עצבניים, מוטרדים ואפילו רותחים מזעם. אלה הם פשוט רגשות שמתעוררים כתוצאה מתנאי היומיום (לדוגמא, עבודה, לימודים, משפחה וכו'). כל הרגשות מקובלים – למעשה, קבלתם היא הדרך המהירה ביותר לעזור להם להתפוגג.

מעשים, לעומת רגשות, הם כבר סיפור אחר לחלוטין. הם יכולים להיות חיוביים וסבירים או לא ראויים. התנהגויות לא ראויות, כמו צעקות, הן אלה שפוגעות באנשים אחרים או בחברה כולה.

איך להפסיק לצעוק

אנשים לא נוטים לצעוק כשהם לא כועסים (אלא אם כן הם נמצאים במשחק ספורט כלשהו). כך שהמצב האידיאלי הוא למנוע את תחושת המצוקה שמביאה את הכעס, או לתת לה מענה כשהיא מתרחשת. אבל עד להשגת המצב האידיאלי, יש להתמודד עם רגשות המצוקה. למקרה שלא מנעתם או ריפאתם את כל תחושות המצוקה שלכם, נתחיל על-ידי מספר טכניקות שיסייעו לכם להתמודד עם רגשות כעס כשהם עולים:

  1. שבו.

  2. אמרו בקול רם, "אני עומד/ת להירגע ולחשוב מה עליי לעשות כעת."

  3. עצמו את עיניכם ונשמו באיטיות למשך מספר רגעים עד שתוכלו לחשוב על פעולה חיובית שתוכלו לנקוט.

  4. עשו את הדבר המתאים (למשל, דברו או הציבו גבולות).

 

מניעת הכעס

מכיוון שהמצב האידיאלי הוא להרגיש רגועים לנוכח הקשיים שמעמידים בפניכם אתגרי ההורות, נבחן כעת כיצד נוכל להשיג מצב זה. אם נהיה רגועים מלכתחילה – בלי קשר למה שקורה עם הילדים – אנמנע מתחושת כעס עמו יש להתמודד. האמינו או לא, טיפול נפשי אינטנסיבי אינו הכרחי להשגת מצב זה! אבל אתם חייבים להיות מוכנים לבצע את השלבים הבאים:

 

  1. צרו אווירה חיובית בביתכם ושימרו עליה, על-ידי ביצוע "כלל 80-20". לפי כלל זה עליכם לתת 4 אמירות או מעשים חיוביים על כל מילה או מעשה אחד בעל אופי שלילי. כשמדובר במתבגרים ובני זוג, העלו את היחס ל-5:1.

    דוגמאות למעשים חיוביים: מחמאות, פינוקים, מגע של חיבה, התלוצצות, הקשבה מלאה, מילים אוהבות, מתנות וכן הלאה. דוגמאות למעשים לא נעימים: ביקורת, חלוקת הוראות, איומים, אמירת "לא", מצב רוח שלילי, הפגנת כעס או חוסר שביעות רצון וכו'.

    שימו לב ש"חלוקת הוראות" מופיעה ברשימה השנייה. זאת אומרת שכל בקשה שהורה מבקש מילד ("הגיע הזמן לצחצח שיניים", "עכשיו צריך להכין שיעורים", "תפנה בבקשה את הצלחת שלך", וכן הלאה) נחשבת למעשה שיוצר הרגשה לא נעימה.

     

  2. בכל פעם שהילד מבטא רגש כלשהו, זהו את הרגש ואמרו מהו, לפני שתמשיכו לדבר. לדוגמא, אם בתכם מתלוננת שהיא לא אוהבת את מה שהגשתם לארוחת הצהריים, המילים הראשונות שלכם צריכות להיות, "אוי, זה מתסכל – את בטח רוצה משהו אחר לאכול וזה מה שאנחנו אוכלים". לאחר מכן אתם יכולים להחליט על הצעד הבא – האם להציע לה תחליפים, להתעקש על התפריט או כל פתרון אחר שתחשבו עליו. טכניקה זו של אמירת הרגש גורמת לכך שהילדים לומדים לשתף פעולה במשך הזמן (והופכים בריאים יותר בנפשם), גם אם הם לא מתעודדים מיד כשאתם מזהים את הרגשתם.

     

  3. נקטו גישה נעימה כדי לשנות את התנהגות ילדכם, במקום במעשים לא נעימים או כעוסים. לדוגמא, אם אתם מנסים ללמד את ילדכם להימנע מלהפריע לשיחות הטלפון שלכם, השתמשו בשיטת אצר"ת. א = אמרו, צר = ציינו את הרגש ו- ת = תנו תגמול.

    כך זה עובד: ערכו שיחת טלפון קצרה ביותר כשילדכם בקרבת מקום. נתקו במהירות ואמרו: "חיכית מאוד בשקט בזמן שאבא דיבר בטלפון". כעת, ציינו את הרגש: "זה היה מאוד סבלני מצדך". כעת, תנו תגמול: "אני חושב שמגיע לך סיפור (חיבוק ונשיקה, ממתק, פרס כלשהו)". שלב התגמול מומלץ רק כשאתם רוצים ללמד התנהגות ספציפית חדשה. השתמשו בשלב האמירה וציון הרגש כדי לשמור על התנהגויות רצויות. השתמשו תמיד בשיטת אצר"ת לפני שאתם נוקטים שיטות לא נעימות.

     

  4. שמרו על רוגע בעזרת הכלל "כפול 2". כלומר, לעולם אל תחזרו על בקשה יותר מפעמיים. למעשה, אמרו משהו פעם שנייה רק אם אתם מוכנים להמשיך וליישם את התוצאות השליליות.

    כך עושים זאת: בקשו פעם אחת את בקשתכם, ואם הילד לא עונה, החליטו עד כמה העניין חשוב לכם ברגע זה. לדוגמא, בקשו מהילד לתלות את מעילו. אם הוא לא עושה זאת, החליטו אם זהו זמן טוב להתעקש על הנושא, בהתבסס על האווירה בבית בזמן האחרון (אם לאחרונה שיעור התקשורת השלילית היה גבוה מדי, ייתכן שרצוי לחכות עד שהוא ישתנה לפני שתתמודדו עם נושא המעיל). לחילופין, ייתכן שאינכם מרגישים מספיק טוב כרגע כדי להתמודד עם המצב; או שאתם רוצים לשמור את ההתמודדות לנושא חשוב יותר עם ילד זה. אולי אתם סתם עייפים. תהא הסיבה אשר תהא, אחרי שביקשתם פעם אחת, אתם יכולים גם לעזוב את הנושא ולהעמיד פנים שכלום לא קרה.

    אם אתם מחליטים לבקש שוב, תנו לילד בחירה בין היענות לבקשתכם, לבין תוצאה שלילית ספציפית. לדוגמא, אם אתם מבקשים מהילד פעם שנייה לתלות את מעילו, ההוראה שלכם יכולה להישמע כך: "חמוד, ביקשתי ממך לתלות את המעיל שלך ואם לא תעשה זאת בדקות הקרובות, אני אתלה אותו ואתה לא תוכל לשחק במחשב הערב." אם הילד לא מציית, ישמו את דבריכם בקצרה. "אני מצטערת. זמנך עבר. לא תוכל לשחק במחשב הערב."

    תהליך זה הוא חלופה רבת-עצמה לכלל "כפול 10" שמתיר להורה לבקש שוב ושוב ושוב – 10 פעמים – עד שהוא צועק וכולו אדום מזעם! הכלל "כפול 2" שומר על ההורים רגועים ועוזר לילדים לפתח את ההרגל של תגובה לטון דיבור נורמלי. אובדן הזכויות או התוצאות המעט שליליות אינן פוגעות בהתפתחותו של הילד כשמשתמשים בהן במידה, בניגוד להפגנת כעס שמשאירה תמיד את חותמה – לעתים במשך עשרות שנים לאחר מכן.

 

שימוש במיומנויות

הורים לומדים מיומנויות שונות, אך לא משתמשים בהן בלהט הרגע. למען שלום הבית שלכם והשקט הנפשי שלכם כהורים, חיוני שתפסיקו להרים את קולכם. אתם יכולים לעזור לעצמכם להצליח, אם תשתמשו בשיטת תגמול וענישה. השיטה עלולה להיראות לכם ילדותית, אבל היא פועלת!

אתם יכולים להתחיל עם תגמולים. על כל יום שבו אתם נמנעים מהרמת קול (או על כל שעה, אם הרמתם קול לעתים תכופות באותו יום), תנו לעצמכם נקודה. קבעו מראש מספר נקודות שסביר שתצליחו להרוויח במשך שבוע. ברגע שתשיגו מספר נקודות זה – צאו לשבועיים של חופשה בבית מלון מדהים!!! – טוב, אפשר גם משהו אחר, אבל הבנתם את הרעיון.

יש אנשים המעדיפים להשתמש ב"תוצאות שליליות" כדי לשנות את דפוסי החשיבה שלהם. אם אתם שייכים לקבוצה זו, או אם שיטת התגמול והענישה לא הביאה לתוצאות משביעות רצון, תנו לעצמכם מעין "עונש" בכל פעם שאתם מרימים את קולכם. בחרו בתור עונש אחת מהפעילויות הבאות: שכיבות סמיכה (לעונש זה מתלווים יתרונות אחרים – שריפת קלוריות), ניקוי מגירות (אח"כ תיהנו מהסדר!), תרומת כסף לצדקה או כל משימה שקצת קשה לכם לבצע. אם לא חלה שום התקדמות, העלו את דרגת הקושי של המשימה (כלומר, עשו יותר שכיבות סמיכה). בסופו של דבר, הצעקות לא יהיו שוות את זה. מוחכם ימצא דרך אחרת להתמודד עם הלחץ.

הורות שלווה ומהנה

כולנו יכולים ליהנות מחיי משפחה שלווים המושתתים על מערכות יחסים אוהבות, אכפתיות ומלאות כבוד. כל מה שאנחנו צריכים זה כלים - ורצון להשתמש בהם. ילדים מתחזקים בגופם ובנפשם כשהם מוזנים באנרגיית האהבה – אנרגיה רגישה מכדי להתקיים לצד הגלים הגבוהים שיוצר הכעס. למרבה המזל, להורים יש המון אהבה להעניק; כשהם מפסיקים לצעוק, האהבה הזו נובעת מתוכם וממלאת את לבבות ילדיהם.