רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

הורות: לא תמיד הכל ברור

י״ב באלול ה׳תשס״ז י״ב באלול ה׳תשס״ז 26/08/2007 | מאת אמונה ברוורמן

התורה שומרת על שתיקה בסוגיות כמו 'האם להניק את הילד' או תיאורית 'שיבכה עד שיירדם' של פרבר, משום שבניגוד לתפיסה הרווחת, לא מדובר בעקרונות ערכיים.

דפדפתי בכמה עלונים בנושא הורות עד שנתקלתי בכותרת שצדה את עיני, ולאחר שעיינתי בטור העורכת, מצאתי את עצמי מרותקת עוד יותר.

בהתייחס להנקה, היא כתבה: "אבל קיים גבול, לכל הפחות בהבנתי, בין תמיכה באם המינקת לבין התעקשות שאתה יודע מה הכי טוב למשפחתה. הנקה, כמו דברים רבים אחרים, היא רק חלק אחד ממה שבונה את מערכת היחסים בין האם לילד. ובמערכת העיתון שאני מייצגת, אנו מאמינים שאימהות יכולות להגיע להחלטות הטובות ביותר לעצמן ולילדיהן."

הסכמתי אתה לגמרי. היהדות מסמיכה אותנו ודורשת מאיתנו להקנות לילדינו מספר התנהגויות ראויות וערכים נכונים; אבל החוכמה היהודית שומרת על שתיקה בשאלה אם עליכם לאמץ את תיאוריית 'שיבכה עד שיירדם' של פֶרְבֶּר, או להפחית בהדרגתיות את מספר הפעמים שבהן אתם ניגשים לתינוק עד שיירדם, או אם אתם צריכים להרים את הילד שלכם בכל פעם שהוא בוכה. היא אינה מכתיבה האכלה על פי זמנים קבועים או על פי דרישה. והתורה אינה מתעכבת על מורכבות הנתונים שמשפיעים על החלטותיה של אֵם, אִם להניק או לא.

האם אם שהחליטה לא להניק מחויבת לנמק את החלטותיה האישיות ביותר ל"משטרת ההנקה", לזרים מוחלטים?

כל זאת, משום שבניגוד לתפיסה הרווחת, כל אלו אינן באמת בחירות ערכיות. הנושאים האלה כוללים העדפות אישיות, יכולות אישיות, היסטוריה רפואית של התינוק או של האם וכן הלאה. רק מי שממוקד כל הזמן באתגרים הערכיים ביותר בחייו, בהזדמנויות המתמידות לצמיחה אישית ושינוי, יכול לרומם את הרגלי השינה של התינוק שלו לרמה כזאת.

מגוחך שחברה שדוגלת ב"חיה ותן לחיות", מזדעזעת פתאום מכל מיני דברים שנתונים בדרך כלל להחלטתם האישית והמוצנעת של בני האדם, כמו למשל אֵם שהחליטה לא להניק. האין היא זכאית ליחס סובלני? האם היא מחויבת לנמק את החלטותיה האישיות ביותר למשטרת ההנקה, לזרים מוחלטים?

אנחנו מחפשים ודאות בהורות, משום שזה נותן לנו תחושת שליטה. אבל לכל כך הרבה מהנושאים האלה אין מבנה של נכון או לא נכון. והם בהחלט אינם ערובה לילדים בריאים יותר – או טובים יותר. האם באמת מה שהופך אותך לאם טובה זה שאת מייצרת בעצמך את מזון תינוקך?

כהורים, עלינו להשתדל לעשות את מה שלדעתנו הוא הטוב ביותר, בתוך טווח יכולותינו, הכולל הן את הצדדים החזקים שלנו והן את מגבלותינו. יש הורים שיקריבו שינה על מנת שהתינוקות שלהם לא יבכו. יש הורים שאינם מסוגלים פיזית לנקוט באסטרטגיה כזאת. אף אחת מהגישות אינה הדרך הנכונה. כל הורה חייב לעשות מה שהוא יכול לחיות איתו, מה שהגיוני בשבילו.

האלוקים הוא מקור המוסר כולו. הוא המחליט מה טוב ומה רע. ואם הוא סירב להביע עמדה באיזו תדירות לרחוץ תינוק, אנחנו לא צריכים להפוך את זה למצווה דתית.

עלינו מוטל לבחור נכון, ולעתים למצוא אלטרנטיבות. אֵם עייפה פחות עם ילד קצת מלוכלך? אישה מחייכת ופיצה מהמקפיא לארוחת צהריים? יום חופשי עם חברות וארוחת ערב של קורנפלקס לילדים ומטרנה לתינוק?

הורות היא דבר מורכב – בכל היבט שהוא. מה שמתאים לילד אחד עלול לא להתאים לאחר. מה שמתאים בשלב זה של חיי ההורה, אולי לא יתאים לו בשלב אחר. הבסיס של העבודה שלנו הוא להחדיר לילד את הערכים שלנו. כל השאר טפל.

אל לנו להעביר ביקורת על אחרים על סגנון או יכולת ההורות שלהם (אלא אם יש, חלילה, סכנה ממשית לילד), בדיוק כפי שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שישפטו אותו.

נכון שאנחנו לא מוצאים בציוריו של רובנס נשים המאכילות את ילדיהן מבקבוק, אבל ממתי זה הפך להיות המודֶל שלנו? הסטנדרטים שלנו מבוססים על המסורת שלנו. אנחנו רוצים ללמד את ילדינו לאהוב את ה' ולדעת כמה הוא אוהב אותם.

ואם הם אומרים ברכה בפנים מרוחות בשוקולד, אני מאושרת! ויחד עם זאת, אני גם שמחה שקניתי את הקצף ההוא לאמבטיה...

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן