אם אינכם מעשנים, קרוב לוודאי שאתם מבינים את חומרת הבעיות הבריאותיות שגורם העישון. ואם אתם מעשנים, אתם חווים את כל הסיבוכים הנובעים מהתמכרות זו. כתוצאה מכך, בין אם אתם מעשנים ובין אם לאו, בוודאי הייתם רוצים למנוע מילדיכם להתמכר לסיגריות. השאלה הבוערת היא "איך?"

לא משנה היכן אתם גרים או במה אתם עוסקים, לא תהיו מסוגלים לבודד לחלוטין את ילדיכם מהשפעת הסיגריות. גם אם הם לעולם לא הולכים לסרטים או צופים בטלוויזיה, הם עדיין יראו אנשים מעשנים ברחוב, במקומות ציבוריים או במכוניותיהם.

לא תוכלו למנוע מהם את הגישה לסיגריות.

לא רק שאינכם יכולים להגן על ילדיכם מלראות אנשים אחרים מעשנים, לא תוכלו למנוע מהם גם את הגישה לסיגריות. לילד אחד יהיה זה חבר שיציע סיגריה, ילד אחר יראה אותן נמכרות במכולת וילד אחר ימצא סיגריה על המדרכה.

כדי למנוע מילדיכם לעשן, עליכם להבין מדוע ילדים מתחילים לעשן, מה לא יעזור להם להימנע מסיגריות ומה אתם יכולים לעשות כדי להגן עליהם מפני התמכרות זו, העלולה לסכן את חייהם.

מדוע ילדים מעשנים

 

  1. עישון הוא התנהגות "בוגרת". כל הילדים שואפים להיות בעלי המעמד, הזכויות והכוח המקושרים עם בגרות. אין דבר שגורם לילד להיראות בוגר יותר (בעיניו או בעיני בני גילו) מאשר עישון.
  2.  

     

  3. עישון זה "קוּל". אמנם באמצעי התקשורת חל שיפור מסוים, אבל תעשיית הבידור עדיין מהללת את העישון. סלבריטאים וכוכבי רוק רבים מעשנים – דבר שמקנה להרגל המכוער של עישון הילה של תחכום.
  4.  

     

  5. סיגריות הן "הפרי האסור". כפי שאמר המלך שלמה, "מים גנובים ימתקו" (משלי ט, יז). עצם האיסור על סיגריות הופך אותן למושכות יותר בעיני ילדים. כתוצאה מכך, הסיגריות הופכות להיות אמצעי לביטוי רגשות התנגדות או מרד כלפי ההורים.
  6.  

     

  7. ילדים הם יצורים סקרניים, הם אוהבים להתנסות. חוויות חדשות מפתות תמיד, ולו רק משום שמעולם לא נוסו בעבר. איזו הרגשה זו לעשן? זוהי שאלה שעליה ילדים רבים רוצים לענות בכוחות עצמם, אפילו בגיל עשר.
  8.  

     

  9. העישון יכול להוות כרטיס כניסה לקבוצה חברתית. על-ידי הדלקת סיגריה, ילד יכול כהרף עין לזכות להצטרף ל"מועדון" המפוקפק שבו חברים כבר אחרים מבני גילו (אלה שמכירים את הסיגריה). תחושת השייכות והקבלה הן כוח רב עוצמה של לחץ חברתי, שבפניו קשה מאוד לעמוד.

 

מה לא עוזר

בניסיונות נואשים להגן על ילדיהם מעישון, הורים מנסים תכופות אסטרטגיות שאינן רק בלתי יעילות, אלא עלולות אף להחמיר את המצב. לדוגמא:

 

  • "סינון" חברים. אם ילדכם התחבר עם ילד מהכיתה שאתם מרגישים שעלול להוות השפעה שלילית, לא תצליחו בניסיונותיכם להפריד ביניהם. יש סיבה לכך שהם נהנים זה מחברתו של זה. אין דבר שתעשו שיכול לשנות זאת. אם תאסרו על ילדכם להתחבר עם ילד, הדבר יעניק לאותו ילד מעמד של "פרי אסור", שקרוב לוודאי רק יבטיח את הידוק היחסים בין השניים. בחרתם לשלוח את ילדכם לבית הספר הזה, כעת עליכם להניח לו לבחור את חבריו.
  •  

     

  • הרצאות על סיכונים בריאותיים. תיאורים מפורטים ומעוררי גועל לגבי התוצאות הרפואיות של עישון סיגריות יתגלו כחסרי תועלת בתור גורם מרתיע מעישון. רוב הילדים מאמינים שמחלות באות על אחרים. הם רואים את עצמם כחסינים. "אחרים עלולים להתמכר", הם יחשבו לעצמם, "אבל לא אני".
  •  

     

  • איומים בעונש. "אם אתפוס אותך מעשן, אני…!" זוהי אחת השיטות הנפוצות ביותר בקרב ההורים החרדים מן העישון. זוהי גם אחת הדרכים הכי פחות יעילות. אולי תצליחו על ידי האיומים ללמד את הילד לשקר לגבי עישון, אך לעתים נדירות, אם בכלל, תמנעו אותו מלעשות זאת.

 

מה יכולים הורים לעשות

ישנם מספר צעדים שההורים יכולים לנקוט. צעדים אלה אינם יכולים להבטיח שילדיכם לעולם לא יגעו בסיגריה, אבל הם עשויים להפחית את הסיכון להתמכרותם של הילדים לעישון.

 

  1. אם אתם בעצמכם מעשנים, הפסיקו. אם אינכם יכולים להפסיק, המשיכו לנסות. כפי שצוין קודם לכן, הרצאותיכם לגבי נזקי העישון ייתקלו בהתעלמות מוחלטת מצד ילדיכם, המשוכנעים שאם יהיה צורך בכך, הם יפסיקו לפני שיתמכרו לסיגריות. ילדיכם מניחים שאחרים אינם מפסיקים מכיוון שהם לא באמת רוצים לעשות זאת. הם מניחים שאם הם עצמם יתמכרו לסיגריות, וודאי שירצו להפסיק. לכן, הם חושבים בטעות שהסיגריות אינן מהוות איום ממשי עבורם.

     

    אם במקום לשמוע את הטפות המוסר שלכם לגבי התוצאות השליליות של העישון, הם יראו כיצד עליכם לעבור את העינוי הכרוך בגמילה, ילדיכם ילמדו מקרוב מדוע לא כדאי להם להתחיל לעשן. גם אם תמשיכו להיכשל ותחזרו לעשן, ילדיכם יראו עד כמה קשה להפסיק, גם כשאתם באמת רוצים לעשות זאת. את מה שאינכם יכולים ללמד בצורה דידקטית, יוכל הסבל האישי שלכם להדגים.

  2.  

     

  3. דברו על העישון לעתים קרובות. הטפת מוסר, מעצם טבעה, מתנשאת. היא מרמזת על כך שאתם הסמכות הממונה ואילו ילדכם נמצא בעמדת נחיתות תחתכם. הטפות מוסר גורמות לילדים לרצות להוכיח להוריהם כי הם טועים. שיחה, לעומת זאת, היא דבר שיש בו כבוד ושוויון. שיחה היא חילופי רעיונות ורק לעתים נדירות מעוררת תגובות מרדנות.

     

    השיחה צריכה להתחיל בשאלות שנועדו לגרות את מחשבותיהם ורגשותיהם של ילדיכם. כללו את דעותיכם ורעיונותיכם בעדינות, בסוף השיחה, כמעט כבדרך אגב.

    שאלות פתיחה טובות לשיחה יכולות להיות: "האם מישהו מהחברים שלך מעשן?"; "מה דעתך על אותם ילדים בגילך שמעשנים?"; "מה היית אומר/ת לחבר/ה שמציע/ה לך סיגריה?"; "למה לדעתך אנשים כה רבים מנסים להפסיק לעשן וכיצד נראה לך שהם הגיעו לסיגריות מלכתחילה?"

  4.  

     

  5. השקיעו בבניית הערכה עצמית בקרב ילדיכם. ילדים שאינם בטוחים בעצמם הם פגיעים יותר לפיתוי השיפור במעמד החברתי באמצעות עישון. כשילדים מרגישים לא אהובים, לא מוכשרים או לא מקובלים בבית, גדלים הסיכויים לכך שיחפשו את השיפור המלאכותי בהערכה העצמית שאותו מספק העישון. ייתכן שהדברים נראים לא קשורים, אבל אחד הדברים הטובים ביותר שהורים יכולים לעשות כדי למנוע מילדיהם לעשן, הוא לתת להם תמיכה מספקת, עידוד והכרה בהישגיהם ובמאמציהם.
  6.  

     

  7. שמרו על יחסים אוהבים וחמים עם ילדיכם. עישון הוא דרך נוחה ופסיבית למרוד בהורים. זוהי גם שיטה שקל להסתיר. ייתכן שהדרך הטובה ביותר למנוע התנהגות מרדנית מכל סוג שהוא היא לשמור על יחסי קרבה מלאי חיבה בין ההורה לילד. אם הילדים מרגישים שאוהבים אותם ושלהורים אכפת מהם, אם הם מרגישים שהוריהם מכבדים ומעריכים אותם, אם ההורים מכירים ברגשות ילדיהם והילדים מרגישים כי הגבולות שההורים מציבים להם הוגנים וסבירים - לא תהיה להם סיבה לחפש הזדמנויות למרוד בסמכות ההורית על-ידי פנייה לעישון.

     

    ילדים רבים, בעיקר בנים, יעשו לפחות ניסיון אחד לעשן סיגריה בשלב כלשהו בחייהם. הרוב המכריע של ילדים אלה ישתעל, יכבה את הסיגריה ויגיע למסקנה שזוהי טיפשות לעשן. מיעוט מילדים אלה יתעלם מאי הנוחות וימשיך לעשן, עד שיתמכר.

    אם תשמרו על מערכת יחסים בריאה ואוהבת עם ילדיכם, אם לעתים קרובות תשוחחו עמם בפתיחות ובחופשיות על נושא הסיגריות, תגדילו את הסיכויים לכך שהיא או הוא יצטרפו לשורות הרוב המכריע ולא לשורות המיעוט.