רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

ארבעה יסודות להורות טובה

י״ד בכסלו ה׳תשע״ד י״ד בכסלו ה׳תשע״ד 17/11/2013 | מאת הרבנית פייגה טוורסקי

ארבע נקודות חיוניות לכל הורה.

שלום רב

אני אישה נשואה עם ארבעה ילדים בגילאים 6 חודשים עד 6 שנים, שכולם נוהגים לצרוח עליי אם אינני ממלאת את בקשותיהם באופן מיידי. אני חושבת שהם למדו לצרוח ממני. הם מתקשרים כך, כי כך תקשרו איתי בילדותי. הייתי רוצה לקיים קשר בריא עם ילדיי ולהפסיק את מעגל הצרחות הזה. אשמח לקבל ממך עצות בנוגע להתמודדות נכונה עם ילדיי. אני אומרת לעצמי לא להתעצבן, ובינתיים מתחילה להיווצר בתוכי בועה של כעס וחוסר סבלנות, עד שאני מתפוצצת. אני יודעת שאני עושה משהו לא נכון, ואשמח לעצתך.

תשובה

ראשית, חשוב לציין, שאנו בהחלט יכולים, בעזרת המאמץ הנדרש, לבחור לשבור את מעגל ההתנהגות הלא הולמת.

ישנה אמירה נפלאה של הרב שמשון רפאל הירש, בנוגע להוראות שנתן בורא עולם לאברהם, כשהפך אותו לאב הראשון של העם היהודי. א-לוהים ציווה על אברם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". הרב הירש טוען, שעל מנת לבנות עולם יהודי, היה על אברם:

 

  1. לעזוב את ארצו – את החברה בה חי על תרבותה המנוונת.

  2. את מולדתו – על התפיסה שלה לגבי גנטיקה ותורשה, השוללות בחירה חופשית.

 

על פי היהדות, יש לנו אמנם נטיות מוקדמות, אבל יש לנו גם את האמצעים והבחירה החופשית להתעלות מעבר להן ולהחליט החלטות לעצמנו.

ולבסוף:

 

  1. את בית אביו – מתייחס לאופן שבו גדל במשפחת המקור שלו. נאמר לאברם שחיוני עבורו לנטוש את גישות החינוך ההרסניות שנקטו כלפיו ושעליו לפתח במקומן גישות בונות ולגדל על פיהן את צאצאיו שלו. התורה מתייחסת לדרך הזאת במפה מנחה עבור כולנו, צאצאיו של אברהם.

דמיון מונחה או התרחקות

התמודדות עם ארבעה ילדים מתחת לגיל 6 יכולה להיות משימה קשה גם בנסיבות הטובות ביותר. אני ממליצה לך, קוראת יקרה, לא למהר לשפוט את עצמך לחומרה. אם את ומשפחתך צולחים את היום ללא פגע, מצבכם מצוין.

בכל הנוגע לאגו פגוע ולדאגה שאת גורמת לילדים צלקות ופגיעות לחיים, הכלל שלי תמיד היה – איזון (או שאולי זו הייתה רציונליזציה, לצורך הישרדות). במקביל למטרה שהצבתי לי, תמיד לשפר את יכולות ההתמודדות שלי, ניסיתי באופן מודע לקזז את ההתפרצויות השליליות שלי והתגובות המוגזמות, על ידי פיצוי בהבעות של אהבה וחום באותן עוצמות. אלה היו יכולים לבוא בצורת מחמאות, חיבוקים ונשיקות אין קץ. החדשות הטובות הן, שעל אף כל שגיאותיי, ילדיי הם בדרך כלל פשוט נפלאים.

במקום "להתפוצץ" אנו יכולים, עם קצת שליטה עצמית (או הרבה!) להפוך את הרגע, לרגע של "דיוקן של עוז רוח".

אחד הכלים המועילים, הוא לדמיין כוח עליון, ששולח מלאך שמקליט את תגובתנו לסיטואציה מסוימת. הכלי הזה יכול לעזור לנו לשלוט בגישה שלנו ולמתן את התגובה. בין אם מדובר בהחלקה על רצפת המטבח בגלל מיץ שנשפך או לדגנים שפוזרו, או אם מדובר בידיים קטנות המושכות אותנו כולן ביחד. שינוי בתפישה מתרחש, כשאנו מודעים לכך שאיננו לבד ושיש מישהו שצופה בנו. במקום "להתפוצץ" אנו יכולים, עם קצת שליטה עצמית (או הרבה!) להפוך את הרגע, לרגע של "דיוקן של עוז רוח".

כלי נוסף, הוא להתרחק (אולי להישאר רק עם התינוק על הידיים) ולבלות מספר דקות לבד בחדר אחר. זה יכול לעזור לנו לראות את הדברים קצת אחרת, להירגע ולהימנע מהתפרצות רבתי (וריאציות על נושא הספירה עד עשר).

אמנם ישנם הרבה ספרים נפלאים בנושא ההורות, אבל אני מאמינה, שכל הורה חייב לזכור את ארבעת הדברים הבסיסיים הבאים:

יסוד ראשון – מודל להתייחסות

אנחנו תמיד מהווים מודל לחיקוי בשביל ילדינו. הם כל הזמן מתבוננים בנו מקרוב. הם קולטים כל התנהגות שלנו וכל תגובה, במיוחד כשאנחנו לחוצים. המשנה מלמדת אותנו, שיש 3 דרכים להכיר באמת אופיו של אדם – בכוסו, כיסו וכעסו:

א.  איך שאדם מתנהג בשעת כעס

ב.  איך שאדם מתייחס לכסף

ג.  אך אדם מתנהג כשהוא תחת השפעת אלכוהול, או מה,
     למעשה, משכר ומרגש את האדם?

 

אנו מקנים לילדינו ערכים, באמצעות מה שנרשם במקום גבוה ב"סולם הריכטר הרגשי"

אנו מקנים לילדינו ערכים, באמצעות מה שנרשם במקום גבוה ב"סולם הריכטר הרגשי". האם זה ציון גרוע בתעודה, או התנהגות לא נאותה כלפי ילד אחר? האם זה ציור על הקיר, או הכאת אח?

מה משכר אותנו ומלהיב אותנו? שמחה של חבר או עוגה טובה? על מה אנו מוכנים להוציא כסף? צדקה לעניים או שיפוץ לבית? מכונית חדשה? בגדי מעצבים?

בהרצאה שערכתי פעם, שאלה אותי אחת הנשים בקהל, איך היא תוכל להקנות לילדיה את היכולת להתמודד עם האתגרים הבלתי נמנעים שהחיים מספקים. התשובה הברורה הייתה, שהאופן בו אנו מטפלים בסוגיות החיים שלנו כשאנו לחוצים ומוטרדים, הוא שמעביר לילדים מסר חזק וברור.

יסוד שני – סדרי עדיפויות

אל תמעיטו בערך של הישארות בבית והורות בפועל, בלי קשר למספר הפעמים שאינכם עומדים בציפיות של עצמכם, למצוינות שהייתם רוצים להביא לקשר המקודש הזה. זיכרונות הילדות הכי יקרים שלי, סובבים סביב הידיעה, שתמיד אפשר היה למצוא את אמי במטבח. זה גרם לנו להרגיש שאין דבר חשוב יותר בחייה של אמי מאשר הטיפול בנו.

באופן מרומז ובאופן גלוי, הבית צריך להיראות בבירור כראשון בסדר העדיפויות.

אמי לא הייתה יושבת אתנו על הרצפה ומשחקת אתנו משחקים או מעניקה לנו תשומת לב ללא גבול, אבל היא תמיד הייתה שם כשהיינו זקוקים לה ותמיד ידענו איפה נוכל למצוא אותה.

מובן שבעולם של היום, לא כל אישה יכולה להישאר בבית. העצה שלי לנשים שעובדות מחוץ לבית, היא להיות מאוד ברורות לגבי ההתלהבות שהן מפגינות כשהן חוזרות הביתה לילדיהן. המסר צריך להיות, שהן עובדות על מנת לשוב הביתה ולא שעליהן לוותר על האחריות שלהן בבית בשביל ללכת לעבודה. באופן מרומז ובאופן גלוי, הבית צריך להיראות בבירור כראשון בסדר העדיפויות.

יסוד שלישי – עידוד ושבח

עלינו להיות קשובים כל הזמן ולתפוס את ילדינו עושים דברים טובים. הנטייה שלנו היא להתייחס להתנהגות נאותה כדבר מובן מאליו ולהגיב רק לדברים השליליים. אם נתרגל להבחין גם בחיובי ולתת משוב חיובי על אותם מקרים, זו יכולה להיות בשבילם חוויה שמשנה התנהגות. אפשר גם ללכת עוד צעד קדימה ולא רק להחמיא להם, אלא גם לדאוג שישמעו אותנו מספרות על מעשיהם הטובים לחברה.

אין מוטיבציה חזקה יותר מהעובדה שמוקירים אותך, מכבדים אותך ומעריכים אותך.

עד היום אני זוכרת, ששמעתי את אבי ז"ל מדבר לילה אחד עם חבר. הוא הפליג בשבחיי ותיאר עד כמה אני מיוחדת בשבילו. הרגע הזה נתן לי תחושה נפלאה וחיובית של כוח וערך עצמי, שממנה אני שואבת כוחות עד עצם היום הזה. אין מוטיבציה חזקה יותר מהעובדה שמוקירים אותך, מכבדים אותך ומעריכים אותך. אנו שונאים לאכזב ולפגוע בדעה הטובה שיש לאחרים אודותינו, במיוחד בדעה הטובה של הורינו, שמכירים אותנו הכי טוב.

יסוד רביעי – מודל זוגי

לבסוף, אחד מגדולי הרבנים אמר פעם, שהמרכיבים העיקריים בגידול ילדים טובים הם 50% תפילות לכוח ולעזרה משמים ו-50% שלום בית בין הבעל והאישה. פסיכולוג אחד ציין לא מזמן, שבני נוער רבים נשלחים לטיפולו על ידי הוריהם בגלל התנהגותם הפרועה, החוצפה שלהם וחוסר הכבוד שהם מפגינים כלפי הוריהם, אחיהם וסביבתם. הוא סיפר, שבלי יוצא מהכלל בני הנוער אומרים לו, "תשאל את ההורים שלנו איך הם מתַקשרים זה עם זה".

מניסיונו הוא הסיק, שעל פי רוב חוסר כבוד של ילדים לסובבים אותם, הנו שיקוף של מה שמתרחש בבית. יותר מדי מהזוגות שמגיעים אליי עסוקים כל כך בדרישות של הילדים, עד שהצורך לעבוד על הקשר הזוגי פשוט נשכח. על פי המסורת היהודית, הבית סובב סביב הבעל והאישה, אבא ואימא. יש ללמד את הילדים מהרגע הראשון, שעד כמה שהם חשובים, תשומת הלב לבן או בת הזוג, קודמת. הידיעה שאימא ואבא תומכים זה בזה, בראש ובראשונה, בכבוד, אהבה ודאגה ממלאה את הילדים בתחושה נפלאה של רווחה וביטחון. בנוסף, ההתנהגות הזאת גם מהווה דוגמה למשפחה כולה.

הייתי מעודדת אותך, קוראת יקרה, להתחבר עם אחרים שנמצאים בשלב הזה בחייהם. אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אבל תובנות ועצות שחולקים יכולות לעזור לפעמים.

אף על פי שאולי עכשיו תתקשי להאמין, השלב הזה חולף לו במהירות והופך לזיכרון בלבד.

מנקודת המבט שלי, כשאני מביטה לאחור, אני רוצה להזכיר לך, שגם כשאת נאבקת לעשות את הטוב ביותר שאת יכולה, אל תחמיצי את כל היופי. אף על פי שאולי עכשיו תתקשי להאמין, השלב הזה חולף לו במהירות והופך לזיכרון בלבד כל כך מהר. התגנבי לחדר הילדים בלילה, כשהם ישנים כמלאכים, והודי לא-לוהים על הברכה, תוך שאת מתפללת שייתן לך את הכוח לגדל אותם לטוב.

ההפרש בין שתי בנותינו הראשונות, הוא 14 חודשים. אני זוכרת שנכנסתי לחדרן על קצות אצבעותיי לילה אחד, פניתי לבעלי ואמרתי "אתה יכול לדמיין אותן פעם מדברות זו עם זו והופכות לחברות טובות?" עפעפנו פעמיים והיום הן שתיהן סבתות לנכדים.

תחזיקי מעמד – הטוב ביותר עוד לפנייך. בהצלחה!

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן