ילדינו לומדים מאתנו כיצד לראות את העולם. הם מצפים מאתנו להדרכה ולהבנה, למענה על שאלותיהם ולכך שנעזור להם לעתים לבטא את שאלותיהם ואת רגשותיהם במילים. בעיקר, הם מצפים מאתנו לתמיכה ועידוד – להבטחה שהעולם בו הם חיים הוא טוב ושהם בטוחים למרות הסיפורים שהם שומעים והתמונות שהם רואים.

כשמתרחשים אירועים טראומטיים, לדברים שאנו אומרים חשיבות רבה וייתכן שהאופן בו אנו אומרים את הדברים חשוב אף יותר. שכן, ילדינו צופים בתגובות שלנו ובוחנים אותנו, כדי לראות אם אנו פוחדים. פחד ובהלה הם רגשות מדבקים אפילו אצל מבוגרים. לכן, חיוני שנשדר אווירה של רוגע. הורים רגועים משדרים תמיכה ועידוד.

כמו תמיד, חשוב שנכיר את ילדינו ואת הצרכים השונים של כל ילד. עם ילדים מתחת לגיל 8, רצוי לא להתמקד בפרטים, אלא להדגיש יותר את הנקודות הכלליות. ילדים בוגרים יותר, לעומת זאת, זקוקים למידע רב יותר. עבורם, המידע חשוב, כיוון שהוא מסייע להם לעבד את הטראומה וייתכן שיהיה עליהם לעשות זאת על ידי כך שידברו רבות על הנושא.

להימנע ממראות קשים

היו סבלניים. עליכם להקשיב לילדיכם ככל שיידרש. גם ילדים שאינם מיטיבים לבטא את עצמם במילים, מקשיבים לשיחות המתנהלות בבית לגבי האירוע. כללו ילדים אלה בשיחה, על ידי כך שתדברו בנוכחותם ולידם. הפגינו הרבה אהבה ועדינות, גם עם ילדים "קשים" יותר. זכרו שהם חרדים וחשים מתח רב.

עם זאת, על ההורים לסנן את כמות המידע ואופיו. זוהי אחריותנו כהורים, להגן על נפשם הרגישה של ילדינו. לכן, ככל שהתמונות שהם רואים יהיו פחות "ציוריות", כן ייטב. ילדים צעירים אינם אמורים לראות תמונות כלל – בלי טלוויזיה ובלי תמונות מהאינטרנט. תמונות אלה מזיקות ועלולות לגרום להם לטראומה.

קרוב לוודאי, שהצפייה בטרגדיות אמיתיות אינה בריאה במיוחד גם עבור מבוגרים.

אין זה דומה כלל לצפייה בסרט, אפילו אם זהו סרט אימה. בסרטים קיימת הידיעה המנחמת, שההתרחשות כלל אינה אמיתית וכי היא תסתיים כעבור שעה ומחצה. לעומת זאת, הצפייה בטרגדיות אמיתיות היא בעלת השפעה חזקה ומשכנעת ביותר והיא עלולה להגביר את החרדה ולהזיק לילדים. קרוב לוודאי, שהצפייה בטרגדיות אמיתיות אינה בריאה במיוחד גם עבור מבוגרים.

לשמוע על הטוב

ילדינו לומדים מאתנו ועליהם להיווכח שאנחנו בסדר. כמו כן, עליהם להיות עדים למנעד רחב של תגובות. חשוב שיווכחו בהזדהות ובחמלה שאנו מפגינים כלפי הקורבנות, משפחותיהם וחבריהם. אנו יכולים לנצל הזדמנות זו כדי לשוחח עם ילדינו על צוותי החילוץ, מחוות הנדיבות הקטנות וההקרבה העצמית של האנשים הפשוטים, שנטלו חלק בטרגדיה. עליהם לשמוע על הטוב, כדרך לפעול נגד הרע. עליהם לשמוע על הושטת יד לאחרים והזדהות עם כאבם וכמובן, שעליהם לשמוע מכם על אלוקים ומעורבותו באירועים הקשים. בדבריכם, תוכלו להתייחס לנקודות הבאות:

  • אינכם יודעים מדוע אלוקים אפשר לדבר כזה לקרות.

  • זה בסדר אם הילדים מרגישים מוטרדים.

  • אלוקים היה נוכח גם בזמן האסון. ניתן לחוש בנוכחותו באינספור סיפורי הניסים המטפטפים ומגיעים אלינו, כפי שהם מסופרים על ידי הניצולים ומשפחותיהם.

  • הילדים צריכים לשמוע על האמונה שלכם באהבתו של אלוקים, אפילו לאור הטרגדיות הנוראות.

  • עליהם לשמוע על כוחה של התפילה ולהתפלל למען ניצולים נוספים ולמען הנחמה וההחלמה של משפחות הקורבנות והפצועים.

  • עליהם להתפלל שאלוקים יכניס בינה למנהיגות המדינה, אזרחיה וכל תושבי העולם.

  • עליהם להתפלל לביטחון ולשלום עבור כל עם ישראל וכל בני האדם באשר הם.

ילדינו מצפים מאתנו להרגעה וביטויי חמלה, לאמונה ולתקווה. הבה נעניק להם את מה שהם זקוקים לו.