לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חזית מאוחדת

חזית מאוחדת

הצגת חזית מאוחדת ומגובשת בפני הילדים – חיונית להורות יעילה.

מאת
אביה של קרן סירב להרשות לה ללכת למסיבה. קרן ניגשה אל אמה ותיארה את המסיבה באופן שיגרום לאמה להרשות לה ללכת. אמה אכן נתנה לה "אור ירוק" וקרן חזרה לאביה והכריזה שאמה הסכימה. אביה של קרן הרגיש שחתרו תחת סמכותו, אבל ויתר.
קרן ידעה שבין הוריה קיימים חילוקי דעות לגבי חינוך ילדים והיא השתמשה בידע זה על מנת לתמרן אותם ולהשיג את רצונה.
ירון, ילד בן 5, זורק חול על ילדים אחרים בגינה. לאחר אזהרות חוזרות ונשנות שיהיה עליהם לחזור הביתה אם הוא לא יפסיק, מחליטה אמו של ירון שהגיע השעה לקחת אותו הביתה. אביו של ירון סבור שהעונש חמור מדי, ומציע שהם יסיחו את דעתו באופן כלשהו. האב אינו יכול לשאת את מחאתו הקולנית של ירון ונוטה לוותר לו, בזמן שהאם רוצה להיות עקבית בדבריה ובהתנהגותה.

יהיה הנושא אשר יהיה, חזית מאוחדת, חיונית ביותר להורים. עלינו להפגין תמימות דעים מול ילדינו – כלומר, עלינו להסכים מראש על שיטת החינוך בה נשתמש כדי לגדלם ולחנכם.

מדוע?

הרב שמשון רפאל הירש מסביר:

"אם לא קיימת הסכמה מוחלטת בין ההורים בנושא גידול ילדיהם, אז כישלונו של הילד אינו הוכחה לרוע המוסרי שלו. שכן, בתנאים של חינוך טוב יותר מצד הוריו, הילד היה עשוי להתנהג באופן שונה. כמו כן, במקום בו נכשלו ההורים, ייתכן שיצליחו החיים והניסיון – כלומר, עדיין יש תקווה לכך שהילד ישתפר".

התורה מלמדת, כי הסכמה ותמימות דעים לגבי חינוך הילדים חיוניות לרווחתם. גם בית המשפט אם צריך, אינו בוחן את התנהגותו של הילד במנותק מהוריו והתפקיד שלקחו בגידולו וחינוכו.

ילדים אינם יכולים לשגשג בסביבה נטולת הרמוניה. הם זקוקים לביטחון שנובע מהורים בעלי עקרונות משותפים ודעות דומות בייחוד לגבי נושאים כגון הורות וגידול ילדים.

ילדים אינם יכולים לשגשג בסביבה נטולת הרמוניה. הם זקוקים לביטחון שנובע מהורים בעלי עקרונות משותפים ודעות דומות בייחוד לגבי נושאים כגון הורות וגידול ילדים.

גם ילדים להורים גרושים זקוקים לביטחון זה, ואולי אף יותר מילדים שגדלים בבית "רגיל", בו יש שני הורים. שכן, חוסר הביטחון שהם חשים בגלל הגירושין רק ילך ויגבר במקרה שההורים יתווכחו על האופן בו הם מתייחסים לילדיהם. לכן, בפני הורים גרושים עומד אתגר גדול יותר. אמנם, הגעה להסכמה על אופן חינוך הילדים היא קשה מאוד במצבי גירושין, אך למרות זאת, אם ההורים יציבו את צורכי הילדים לפני רגשותיהם, הם יוכלו לנסות ולהסכים על הנושאים העיקריים.

שיישאר בינינו

מה ניתן לעשות מבחינה מעשית? על ההורים להסכים על שיטות המשמעת בהן ינקטו ולא להתווכח עליהן לפני הילדים. אם יש ביניהם חילוקי דעות, עליהם ללבן אותם בנפרד ובפרטיות, כדי שיוכלו להציג בפני הילדים חזית מאוחדת ומגובשת. אחרת, הילדים עלולים להסית את ההורים זה כנגד זו: הם יפנו בבקשות להורה הוותרן ויעקפו את ההורה השני.

על הילדים לדעת שכשאחד ההורים מגיע להחלטה, הם אינם יכולים לגשת להורה השני, בתקווה לקבל תשובה שונה. בדוגמה שלעיל, קרן ביקשה מאמהּ רשות ללכת למסיבה, לאחר שאביה כבר סירב. לכן, כשהאם שמעה שהאב סירב, הדבר הטוב ביותר שהייתה יכולה לעשות, היה לתמוך בהחלטת האב ולהבהיר לקרן שהיא אינה רשאית לפנות אליה לאחר שאביה כבר השיב לבקשתה.

עם זאת, הגישה הטובה ביותר היא, שהאב יאמר, "אדבר על כך עם אמך". בצורה כזו, ההורים נמנעים מבעיות וילדיהם יודעים שאין טעם לנסות להתווכח.

כשאנו חושפים את חילוקי הדעות שלנו מול הילדים, אנו חותרים למעשה תחת הסמכות של עצמנו. שכן, הילדים רואים את הספקות שלנו, עמדתנו נחלשת, וכתוצאה מכך הילדים מתקשים יותר לציית לנו. אחרי הכל, מדוע שהילד יציית להורים שאינם יכולים להגיע להסכמה על האופן בו יתייחסו אליו?

ישנם הורים הסבורים כי רצוי שהילד יהיה בקרבתם כשיש ביניהם חילוקי דעות, וישמע כיצד הם מגיעים להסכמה בנושא מסוים. הם מאמינים כי הדבר מאפשר לילדים ללמוד את אמנות פתרון הקונפליקטים. אמנם, מומלץ ואף רצוי להעניק לילדים את המיומנות החשובה הזאת, אולם אין זה חכם לעשות זאת באמצעות דיונים על דרכי גידולם.

ויכוחים לפני הילדים גרועים אף יותר מחילוקי דעות פשוטים. שכן, ויכוחים מעוררים חרדה בילדים ופוגעים בכבוד שהם רוחשים להוריהם. יתרה מזאת, אם ההורים יכולים להתווכח זה עם זו, מה מונע מהילד להתווכח עמם? איננו רוצים ללמד את ילדינו כי ויכוחים הם צורת תקשורת רצויה.

עלינו להציב את רווחת הילד במקום הראשון. לכן, כשאנו חלוקים בדעותינו, עלינו לשאול את עצמנו, "מה הדבר הטוב ביותר עבור הילד?"

המצב האידיאלי אם כן, הוא לפתור את חילוקי הדעות בפרטיות. בחדר השינה למשל. אל תצאו משם, עד שלא תגיעו להסכמה ותוכלו להציג חזית מאוחדת. גם אם הגעתם להחלטה שאחד ההורים אינו מרוצה ממנה, אל תאפשרו לילד לדעת על כך. לדוגמה, אסור בשום אופן שהאם תאמר לילד: "אני הייתי לצדך, אבל אבא ניצח".

עלינו להציב את רווחת הילד במקום הראשון. לכן, כשאנו חלוקים בדעותינו, עלינו לשאול את עצמנו, "מה הדבר הטוב ביותר עבור הילד?" אל לנו להניח לאגו שלנו להפריע או להפוך את המצב למאבק כוחות. לא מדובר פה בשאלה מי ינצח ומי יפסיד, אלא בניסיון לעשות את הדבר הנכון. לכן, כשמדובר בהחלטות שאינן כה חשובות, מומלץ מאוד שאחד ההורים יוותר, למען שמירה על ההרמוניה בבית.

מתן הסברים להחלטות

האם עלינו להסביר לילדינו את הסיבות להחלטותינו? הרב שמשון רפאל הירש גורס שעלינו להסביר את הסיבות לדרישות ולמגבלות שאנו מציבים לילדינו, כדי שהילד לא יחשוב שהחלטותינו הן תוצאה של עקשנות וכדי שלא יהפוך בעצמו להיות עקשן. אולם, תהיה זו טעות לספק לילד סיבות רבות מדי או לתת לו אפשרות להתווכח על החלטתכם. סיבה אחת מספיקה. אם הילד מתחיל להתווכח, השתמשו ב"שיטת התקליט השבור". זה עובד כך:

אביה של נורית סירב להרשות לה לצאת כשהיא לובשת בגד מסוים, כיוון שהוא חש שהבגד חושפני מדי. אמה של נורית חשבה שהבגד לא כל-כך נורא, אך החליטה לתמוך בבעלה. נורית ניסתה לערב את אמה בדיון סביב העניין:
נורית: אימא, למה אני לא יכולה ללבוש את הבגד הזה?
אימא: אביך מרגיש שזה חושפני מדי ואני נוטה להסכים אתו.
נורית: אבל אימא, זה לא עד כדי כך חושפני.
אימא: אני מצטערת, חמודה.
נורית: כל הילדות מתלבשות ככה. זו פשוט האופנה.
אימא: אני מבינה, אבל הגענו להחלטה.
נורית: מה את חושבת שיכול לקרות לי בגלל הבגד הזה?
אימא: הגענו להחלטה, חמודה. לכי בבקשה להחליף בגדים.

בדוגמה שלעיל, אימא של נורית מספקת סיבה אחת וקוטעת את השיחה: היא אינה נכנסת לדיון ואינה נגררת לוויכוח. לכן, למרות שנורית מנסה לשנות את דעת אימהּ, היא מצליחה לעמוד על שלה, על ידי חזרה על דבריה והבהרה שההחלטה נעשתה. היא משתמשת באופן יעיל ב"שיטת התקליט השבור" ולא נותנת כל מוצא לנורית.

אנו מספקים לילדינו סיבות להחלטותינו, כדי להראות להם שאנו הגיוניים ושטובתם נמצאת בראש מעיינינו. עם זאת, אל להם להרגיש שאם אינם מסכימים עם הסיבות הללו, פירוש הדבר שמותר להם להתווכח אתנו. עליהם להבין שאינם חייבים אמנם להסכים עם סירובינו, אך עדיין הם נדרשים לציית לנו.

לצפות בעיות מראש

הדבר המומלץ ביותר אם כך, הוא לבנות ביחד תוכנית פעולה, כיצד להתמודד עם נושאים בעייתיים. אל תיתפסו לא מוכנים. כשאתם יודעים שנושא מסוים עומד לעלות על הפרק, דברו עליו עכשיו עם בן הזוג, כדי שבבוא העת, תוכלו להציג חזית מאוחדת מול ילדיכם.

הדבר המומלץ ביותר אם כך, הוא לבנות ביחד תוכנית פעולה, כיצד להתמודד עם נושאים בעייתיים.
שרון הייתה תמיד קרובה יותר לדת מאשר בעלה, שמואל. חשוב לה מאוד שהילדים יהיו בבית בשבת, כדי לאכול ארוחה משפחתית בצוותא. עד כה, הכל התנהל בהתאם לרצונה, אך כעת אחד מבניהם מנסה להתקבל לנבחרת הכדורגל של בית הספר ופירוש הדבר, שיהיה עליו לשחק בשבת בבוקר. שרון יודעת שבעלה עשוי בהחלט לוותר לבנם והיא חרדה מאוד מהשינוי הפוטנציאלי בשגרת המשפחה. לכן, רצוי מאוד ששרון ושמואל ידברו בהקדם על הנושא וינסו לגבש תוכנית פעולה המוסכמת על שניהם, כדי שיידעו מה לומר לבנם.

נקודות לסיכום

  • נסו להציג חזית מאוחדת בפני ילדיכם.

  • אל תאפשרו לילד "לעקוף" את ההורה, לאחר שכבר השיב לבקשתו.

  • תוכלו להימנע מקונפליקטים, על ידי שימוש במשפט "אדבר על זה עם אימא/אבא".

  • אל תחשפו את חילוקי הדעות ביניכם ואל תתווכחו לפני הילדים בנושאים הקשורים לחינוכם. פתרו את הבעיות שלכם בפרטיות.

  • ספקו לילדים סיבה להחלטתכם, אך אל תאפשרו להם לגרור אתכם לוויכוח על הנושא.

  • השתמשו בשיטת ה"תקליט השבור".

  • צפו מראש נושאים בעייתיים שעלולים לעורר ויכוחים והתחילו לדון בהם בהקדם.

 

15/1/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) שרון, 1/3/2012 17:24

אחדות היא שם המשחק

אהבתי

(2) כנרת, 17/1/2012 15:37

מאמר מועיל הלוואי ונזכה ליישם. יישר כוח

(1) כרמלה מנור, 16/1/2012 16:51

חילוקי דעות בין הורים

בדר"כ המשיכה היא לבני זוג השונים/משלימים אותנו. אני כבר בת 64 ועדיין לא הצלחתי לשכנע את בעלי שצריכה להיות חזית אחידה. כשמדובר בחילוקי דעות על רקע אידאולוגי, גם אין הצדקה לכך... ילדינו הצליחו בכל זאת להסתגל ולהבין למי עליהם לפנות בנוגע לכל נושא שעולה, ילדים לומדים להסתדר גם עם השונות. מובן שחזית אחידה עדיפה, לא תמיד אפשרית.

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub