"יום המשפחה" - יום של ארוחת ערב משותפת עם ילדיכם, הוא אבן פינה בתוכנית לגמילה מסמים הממומנת על-ידי המרכז הלאומי להתמכרות לסמים ואלכוהול באוניברסיטת קולומביה.
במחקרים וסקרים שבוצעו ברחבי העולם התקבלו תוצאות דומות: בין אם מדובר בערים גדולות ובין אם בערים קטנות, ככל שבני משפחה אוכלים ביחד לעתים תכופות יותר, כך ישנו סיכוי קטן יותר שהילדים, בני המשפחה, ידרדרו למקומות לא רצויים.
ארוחה משפחתית משותפת היא בריאה ומזינה יותר – מבחינה גופנית, פסיכולוגית ורגשית.
אין הכוונה לאכילה מול הטלוויזיה, ל"טעימת" תבשילים בעמידה ליד התנור, לכרסום הארוחה שחוממה במיקרו בזמן שיחה בטלפון או ל"ביס אחרון" שאתם דוחפים לפה, כשאתם ממהרים לצאת מהבית.
ילדים שאוכלים עם הוריהם יפנו אליהם לעתים תכופות יותר, בשעת צרה או מצוקה.
הכוונה לאכילה משותפת, המתבצעת תוך ישיבה אל שולחן האוכל, כזו שעשויה גם להיות מלווה בשיחה.
אלן גלינסקי גילתה מספר דברים מעניינים כששוחחה עם ילדים על החיים שלהם. בספרה, "שאלו את הילדים", היא חושפת את מחשבותיהם ומסתבר כי לילדים שאוכלים עם הוריהם יש סיכויים טובים יותר להרגיש שהמשפחה נמצאת במקום הראשון בסדר העדיפויות. הם מרגישים נאהבים ומובנים יותר. ילדים אלה יפנו להוריהם לעתים תכופות יותר, בשעת צרה או מצוקה. שכן, הם יודעים כי הוריהם מבינים אותם ואת חייהם.
זמן הארוחה הוא הזמן הטוב ביותר להשלים את החסר ולהתעדכן לגבי ההתרחשויות בחיי הילדים באותו היום – למשל, האינטראקציות שלהם עם המורים והחברים, ההישגים שלהם בבית הספר או בגן, שאיפות ומטרות חדשות שהציבו לעצמם.
מדובר בתוצאות משמעותיות ביותר, בהשוואה להשקעה ולמאמץ הקטנים יחסית, הדרושים להשגתן.
חשוב לציין, כי איש מהנשאלים לא התייחס לאיכות המזון. במילים אחרות, זו ממש לא חייבת להיות סעודת מלכים. מדי ערב אני מתאמצת כדי להכין ארוחות יצירתיות, רק כדי לשמוע את ילדיי מריעים בשמחה כשאני מכריזה שהערב נאכל אטריות, רוטב (קנוי, מצנצנת) וגבינה צהובה מגוררת. פעם אחת בתי התלהבה מתותים וקצפת שאכלה אצל חברה. "אימא, את מוכנה בבקשה להכין את זה?", היא ביקשה. "אני חושבת שקוראים לזה "מקצפת תוּתית". אתם בוודאי מבינים את העניין – הארוחה לא חייבת להיות מפוארת.
לא מדובר על ארוחת ערב משותפת בכל יום. אחרי הכל, ילדינו זקוקים לפעילויות פנאי וגם אנו זקוקים לזמן משותף עם בן הזוג – כולנו זקוקים לגמישות מסוימת.
אפילו ארוחה אחת משותפת בשבוע יכולה להשפיע רבות – לדברי המומחים ולדברי הילדים.
אמנם, כל המרבה הרי זה משובח, אולם אפילו ארוחה אחת משותפת בשבוע יכולה להשפיע רבות – לדברי המומחים ולדברי הילדים. מדובר בערב אחד בלבד בשבוע של ארוחה משותפת עם כל בני המשפחה – ללא טלוויזיה, טלפונים או הפרעות אחרות. מתחיל להישמע יותר ויותר כמו משהו שמתאים ליום שישי בערב, לא?
אולי אתם לא אוהבים לבשל. אין בעיה, האוכל יכול להיות קנוי. אין זה משנה כמה כסף תוציאו על קניית האוכל, כיוון שהגמול שתקבלו יהיה גדול פי עשרת מונים ויתבטא ביחסים קרובים יותר עם ילדיכם ובפחות בעיות בעתיד.
כולנו מנסים לתמרן בין חיי המשפחה, הקריירה ופעילויות אחרות. אולם, לא בטוח שהמחיר שאנו משלמים על ניהול אורח חיים כה עמוס, אכן שווה את זה.
לפעמים השיחה סביב השולחן עוסקת בנושאים פוליטיים או פילוסופיים חשובים. בפעמים אחרות היא דומה יותר לדיווח על אירועי היום. לעתים הנושא המרכזי הוא מלחמה על הקטשופ, המיץ שנשפך והמפה שהתלכלכה!
לפעמים האווירה בארוחה תוססת ושמחה. לפעמים היא עצובה וקשה. אולם מעל לכל, זו תמיד תחושה של משפחה.
אין זה קל לערוך שינויים גדולים ודרמטיים. לכן, אולי נצעד צעד אחד קטן בכל פעם. ארוחת ערב משותפת של כל בני המשפחה נשמעת כמו התחלה חדשה מושלמת לליל שבת המתקרב. ואפילו מצאתי קופסאות של מקרוני ברוטב גבינה צהובה שנמכרות במחיר מבצע. אני בכל אופן, מתכוונת לקנות כמה מהן...
(8) דפנה שטרן, 4/1/2012 21:20
דרך אל שולחן האוכל
שלום אמונה, נהניתי לקרוא את שכתבת. מצאת דרך מאד מעוררת להביא את הנושא הזה, ששקע למקום מאד נמוך בסדר העדיפות המשפחתי. אני יכולה לספר מניסיון העבודה שלי, שהורים שיושבים עם הילד לאכול חייבים גם להפנות מבט לאכילה של עצמם. זה רווח נוסף גדול שיש לארוחה. זה יכול להעלות תחושות לא נעימות במשפחות מסוימות, כשלהורה יש הפרעת אכילה או השמנה או הרגלי אכילה מוזנחים. אך דוקא במקרים כאלו טמון פוטנציאל לרווח גדול מהאכילה המשותפת.
(7) איתן דימנט, 16/12/2011 00:32
כל כך נכון.
כל כך נכון מנסיון.
(6) אנונימי, 12/12/2011 13:16
אצל דתיים זה אוטומטית בשבת! 3 פעמים!
(5) אסתר שפרון, 11/12/2011 17:40
נחשו מי בא לארוחת ערב
שלום רב, כמה נכון, כמה מוסיף, כמה חיובי, כמה תומך , כמה מחזק קשר כשהמשפחה יושבת מסביב לשלחן. הבנות שלי, מקפידות, ובל יעבור ,ביום שישי בערב לשבת כל המשפחה יחד לארוחה. הנכדים כבר גדולים חלק נשוי חלק גר עם בן הזוג, מי שבא ברוך הבא. אני כאמא וכסבתא מקפידה מאד מאד,להזמין את כולם - 14 במספר - כן ירבו,פעם בחודש. זו משימה לא קלה לרכז את כולם, יש ערב כיתה, יש מסיבות והגילאים הם מ-11 ל-72. אני מכינה לכל אחד ואחד את התבשיל האהוב עליו, אני לא מוותרת (כל זמן שאני יכולה ויש לי כוח) אני יודעת ואני מרגישה שהליכוד המשפחתי הזה רק מוסיף טוב וקשר וחיבור בין האחים והילדים. משתפים מהנעשה במשפחה ובישוב בו הם גרים,,ומעלים בעיות מנושאים שונים על חינוך על כסף על בריאות, אוכלים ונהנים ושרים וצוחקים ורבים ועוברים הלאה ומתנשקים בפרידה. כל אחד הולך לדרכו שמח ומאושר ועם מה שנשאר מהארוחה. אני מתפללת לאל שפגישות אלו ימשיכו לאחר שאלך לעולמי.
(4) ורד שושני, 11/12/2011 13:21
מושבת מנחמיה
לצערי הרב הרבה הורים מפנים את הזמן לקריירה .או לחיזוק קשרים עם חברים ושוכחים למעשה שילדיהם הם אלה שזקוקים להם,גם אם הזמן קצר ארוחה משפחתית נותנת לילדים את ההרגשה שיש מישהו שחושב עליהם , דרך האוכל אנחנו מעבירים ומשדרים הרבה אהבה ואכפתיות ,לדעתי ההורים כן צריכים למצוא זמן ולהכין את הארוחה,כי בזמן הכנת הארוחה אנחנו מכניסים אנרגיות עצומות של אהבה ומחשבה לאהובים שלנו,לסיכום אין כמו אהבה ואכפתיות של הורים ובפרט אהבה של אמא שעשויה לרפא כל כאב שקיים בילדיה. באהבה ענקית לכל ההורים והילדים . ורד.
(3) צופית, 12/2/2005 04:26
שלום לך,
אהבתי מאוד לקרוא את המאמר שלך. אני מסכימה אתך במלוא מובן המילה. לא הארוחה, האוכל ותוכן הארוחה הם החשובים אלא העשייה שמסביב. המפגש עצמו, התוכן שאנו מביאים למפגש.
בברכת כל טוב
צופית וג'ימה
(2) יעל, 4/3/2004 06:49
ארוחה עם הילדים
אחד הדברים היפים בבית היהודי הוא ארוחת שבת. אין כמו לעשות פסק זמן מהריצות מההפרעות הטלפוניות ועוד, כדי לעשות טכס. והרי ילדים אוהבים טכס. שמים מפה לבנה, משווים לשולחן חגיגיות בתוספת סעודה טובה
שלא כמו בשאר ימות החול והכל נראה אחרת.
זה כבר פעם בשבוע. אני נוהגת בשאר ימי השבוע לערוך שולחן לארוחת צהריים (אני עקרת בית) ולחכות שילדיי נכנסים הביתה. השולחן ערוך ומוכן לסעודה - כולל הכוסות והמפיות, ואני מתיישבת לסעוד איתם ולשמוע כיצד עבר עליהם היום. לפעמים אני מספרת להם סיפור. רבי נחמן מברסלב אמר שאין לך דבר מחנך יותר ומלמד יותר כמו סיפור מעשה שהיה. תנסו ותהנו!
(1) יהודית שטיינברג, 1/12/2003 18:32
כמה שהדברים מדברים בעד עצמם
כל משפחה צריכה לקרוא מאמר זה .
חשוב מאד שיהיה מודעות לנושא זה ובטח בימים טרופים אלה.