רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

איך לתקשר עם הילדים

כ״ה בתשרי ה׳תשע״ה כ״ה בתשרי ה׳תשע״ה 19/10/2014 | מאת הרב נח אורלוויק

התנאים הכי חשובים להקשבה אמיתית - בכלל לא קשורים למילים עצמן.

זה ממש מדהים, כמה פעמים אנחנו אומרים לילדים שלנו כל מיני דברים, והם פשוט לא קולטים? הם הילדים שלנו, ולכן הם חייבים להיות פיקחים, טובי לב ומקסימים – אז למה הם לא מקשיבים? נראה שהם מקשיבים וקולטים מצוין כשהחברים שלהם מדברים! משהו לא בסדר?

כן, בהחלט!

מלים לא מספיקות

פעם פנה אלי אב שהיו לו בעיות עם בנו, בן השש. שאלתי אותו מה הוא ניסה לפני שהוא פנה אלי, והוא אמר שהוא הסביר לילד, והבהיר לו במלים חד משמעיות שהוא לא מתנהג בסדר. שאלתי אם דברים כאלה עזרו כאשר הוא, ההורה, היה ילד, והוא ענה שלא. הוא הודה שהגישה הזאת לא עובדת גם עם הילד שלו. אז למה להמשיך לעשות את זה? שאלתי. והוא אמר שהוא פשוט לא יודע מה עוד אפשר לעשות.

מובן שאנחנו צריכים לדבר עם הילדים שלנו. אנחנו משתמשים במלים כל הזמן, ומדברים גם לילדים קטנים מאוד, ואפילו לתינוקות. אולם אנחנו חייבים לזכור שדיבור אינו הדרך העיקרית בה אנחנו מעבירים את המסרים החשובים ביותר שלנו לילדים. משום שילדים רגשיים יותר מהמבוגרים, הם פשוט מגיבים יותר טוב למסרים בלתי מילוליים.

זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לדבר אל הילדים. ודאי שמילים הן בסופו של דבר הדרך העיקרית לתקשורת, אולם אפילו לתקשורת מילולית ישנם מרכיבים לא מילוליים חזקים.

דיבור ראוי הוא כמו ניגון על גיטרה. בדיוק כפי שכשמנגנים בגיטרה, דרוש שילוב של גורמים רבים כדי להעניק לצליל את התהודה הרצויה, כך גם דיבור יעיל מורכב משילוב של המלים הנאמרות, הרגשות שמאחורי המלים, ואופיו של המדבר. נכון שאי אפשר לתמלל את זה, אבל זה משפיע על עוצמת קבלת המסר באופן מאד משמעותי! רגשותיו ואישיותו של המדבר הם מרכיבים בלתי מילוליים עוצמתיים בהגברת יעילותו של הדיבור שלנו.

לכן, חשוב להגדיר את החלקים הבלתי מילוליים של הדיבור, שיכולים להוסיף עוצמה למילים שלנו. הבה נזכיר כמה כללים חשובים שיתנו את התוקף והעוצמה לדברינו.

טון הדיבור

התלמוד אומר (מסכת שבת דף לד) שבני הבית מקבלים סמכות, דווקא כאשר המילים נאמרות בנחת. טון דיבור רך מראה על שליטה עצמית, ויש יותר סיכויים שאנשים ילכו בעקבות אדם ששולט בעצמו. אדם יכול לצעוק בהיסטריה שהוא שולט בעצמו, אולם המסר הבלתי מילולי ההפוך הרבה יותר חזק, והוא זה שישאיר את חותמו.

קשר עין

הרב יצחק הוטנר זצ"ל אומר שהמציאות הרגשית של האדם מתגלה בעיניו, כמו שאומרים, "העין היא החלון לנשמה" (אגרות וכתבים, 136). כאשר אנחנו יוצרים קשר עין, יש לנו גישה לחלק העמוק ביותר של האדם. לכן, מבט ישיר לעיניו של מישהו נחשב למסר רגשי, בין אם של אהבה או של שנאה. בואו ניצור קשר עין נעים ואוהב עם הילדים שלנו כאשר אנחנו מדברים איתם. אין צורך לנעוץ מבט חודר, אלא מבט מספיק כדי לשדר להם את הרגשות שלנו.

מגע

הגאון מוילנא מלמד אותנו שמגע הוא אמצעי עיקרי להעברת רגש (חידושי אגדות, ברכות ו'). כשהמגע מחוזק במלים היוצאות מהלב, יכולה להיות לזה השפעה אדירה. המגע הוא כלי רגשי כל כך חזק, שהתורה שמה דגש מיוחד מתי ואיך ניתן להשתמש בו. הנושא הזה נמצא מעבר לטווח המאמר, אולם לענייננו, הורים ודאי צריכים לדעת את החשיבות שבניצול כוח המגע לתקשורת עם ילדיהם.

עם ילדים גדולים יותר, אם יש מתח במערכת היחסים, חייבים להשתמש במגע בזהירות. משום שמגע הוא דבר מאוד אישי, ועלול להיחשב לחודרני או אגרסיבי אם הוא בא מאדם שהילד לא מרגיש אליו קירבה.

כנות

לפני שאתם מדברים עם מישהו, קחו לעצמכם את הזמן לחוש בלבכם את מה שאתם מתכוונים לומר. הדבר נכון כפליים עם ילדים. זה מזכיר את האמרה הידועה "דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב".

ילדים יכולים להרגיש במהירות עד כמה אתם כנים. זה קשור למידת הכנות שלכם, לכמה אתם מאמינים במה שאתם אומרים, ולמידת הנכונות שלכם לסגת מדבריכם. המלים הרהוטות ביותר תהיינה חסרות השפעה אם הילד מרגיש שאתם לא מוכנים לעמוד מאחוריהן באמת, או שאתם לא מאמינים באמת במה שאתם אומרים. בכל מקרה כזה הילד יזלזל בדבריכם, וגרוע מזה, הוא יחשוב שאתם צבועים.

כן, לפעמים אנחנו עלולים להיות רחוקים ממה שהיינו רוצים להיות, אולם ודאי שאנחנו חייבים להתכוון בכל הלב ולהיות כנים לחלוטין, במה שאנחנו אומרים לילדים שלנו, אחרת, אנחנו מלמדים אותם להיות צבועים, ומובטח לנו שבסופו של דבר נאבד את הערכתם. משם הדרך קצרה מאוד לאבד אותם לגמרי לטובת הרחוב.

הבעות פנים

הנביא אומר שהבעות הפנים שלנו מעידות היטב על הרגשות שעומדים מאחורי המלים: "הכרת פניהם ענתה בם" (ישעיהו ג' ט'). שימו לב - המלה פָּנים זהה למלה פְּנים, וזה לא מקרי - הפנים באמת מגלות לנו מהם מחשבותיו או רגשותיו של האדם.

הגמרא מלמדת אותנו שעדיף להלבין שיניים לזולת (כלומר לחייך אליו) מאשר להשקותו חלב (כתובות קי"א). אפילו כאשר אדם מגיע מדרך ארוכה ביום חם וזקוק באמת לשתיה, עדיין החיוך מועיל לו יותר מאשר כוס חלב צונן ומרענן (כך מסביר הרב אביגדור מילר זצ"ל בספרו 'שערי אורה', חלק ב' עמ' 105). ילדים רגישים במיוחד להבעות הפנים שלנו, והם מגיבים למה שהם רואים בפנינו, הרבה לפני שהם קולטים את מה שאנחנו אומרים להם. הטעם לכך פשוט: ילדים הם יצורים רגשיים, וחוש הראיה שלהם מגיע אל הרגש, לפני שהם יכולים בכלל להבין את המלים שאנחנו מבטאים.

כל אלה הם טיעון עוצמתי לתת תשומת לב מיוחדת למרכיבים הבלתי מילוליים שמלווים את המלים שאנחנו מבטאים.

אומרים שהרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לא השתמש בטלפון לשיחות חשובות. החלק הבלתי מילולי בדיבור שהזכרנו לעיל, הרבה יתר עוצמתי בשיחה פנים אל פנים מאשר בטלפון.

גורמים נוספים

בנוסף לחמשת הרכיבים הבלתי מילוליים הנ"ל, ישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע על הצלחת או כישלון התקשורת שלנו עם הילדים. גם הם בלתי מילוליים, ובעלי השפעה עמוקה כיצד דברינו יתקבלו. לדוגמא:

1. שימו לב לרקע. הסביבה שלנו משפיעה מאוד על מה שעובר לנו בראש. בדיוק כמו שהסיכויים שילד ייפתח בפני מנהל נמוכים יותר כאשר הוא יושב מצידו השני של שולחן מהגוני ענק, מאשר כאשר הוא לוקח אותו לפיצה – או לפחות יושב לידו באותו צד של השולחן – כך גם הורה יעשה טוב אם הוא ישים לב לסביבה ויבחר מתי לדבר אל ילד.

לא רק הילד מושפע מהמקום בו נערכת השיחה, אלא גם ההורה. בבית, ההורה הרבה פעמים מוסח ואינו יכול להעניק לילד תשומת לב מלאה או לאורך זמן, חוסר תשומת לב זה הוא מסר בלתי מילולי עמוק. כשאדם זוכה למלוא תשומת הלב, הכבוד שהוא ירגיש בלי ספק יעודד אותו לבטא את רגשותיו בחופשיות רבה יותר. אם אני חש מוערך, יש לי תקוה שהמילים שלי יזכו להערכה, וזה מעודד אותי להיפתח.

כמו כן, העובדה שההורה הטריח את עצמו להגיע לסביבה שתעודד את התקשורת, משדרת מסר חזק לילד. הוא מבין כמה הוא חשוב להורים שלו.

צאו עם הילד כשאתם צריכים לדבר על נושא רגיש. כבו את הטלפון הנייד, ועדיף שתדאגו שהילד יראה שאתם מנתקים אותו. הוא צריך לראות שאתם מחשיבים את הזמן שלכם יחד ושאתם לא רוצים הפרעות. נסו ליצור אוירה רגועה ובלתי מאיימת ככל הניתן. זכרו, אל תשמרו את המפגשים האלה רק להרצאות, אחרת, הילד ירגיש לא נוח מעצם ההצעה 'לדבר קצת' מחוץ לבית.

לא מזמן שמעתי על ילד בן 9 שגנב איזה חפץ מהדודה שלו, ואחר כך הכחיש זאת. אמא שלו, שבדרך כלל היה לה קשר טוב עם בנה, נסעה איתו למקום שקט וירוק, ואז היא התחילה לבכות. כשהבן שלה שאל אותה מה לא בסדר, היא אמרה שהיא נפגעה מזה שהוא שיקר לה. הילד, בסביבה הרגועה הזאת, התנצל והבטיח לא לשקר יותר אף פעם. אין ספק שאילו לא היה להם קשר טוב מלכתחילה, המקום, הדמעות והסביבה לא היו מועילים, אולם אין גם ספק שהסביבה הרגועה תרמה לאווירה שמחזקת פתיחות וקרבה.

2. היו רגועים, ממוקדים – והקשיבו! כאשר אנחנו מדברים עם ילד, חשוב שנרחיק ממחשבותינו דברים אחרים. זה עוזר לילד להירגע ולהיפתח. זה גם נותן לנו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. מחשבות על דאגות בעבודה לא יעזרו לנו להיות סבלניים כאשר אנחנו דנים בנושא ההתנהגותי עם הילד.

רוגע ומיקוד עוזרים לנו להקשיב טוב יותר, דבר שלמרבה האירוניה מהווה מרכיב נפלא בתקשורת טובה. הדרך הטובה ביותר להיות איש שיחה טוב היא לדעת קודם להקשיב! ההקשבה כשלעצמה היא מרכיב עוצמתי וחיוני ביצירת מערכת יחסים טובה עם הילד. זהו חלק מהמאמץ שאנחנו עושים כדי להראות לילדים שלנו שאנחנו מנסים להבין אותם. אחת המחמאות הגדולות ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו, היא להתאמץ באמת להבין אותם. ואז יש סיכויים טובים שגם הם יעשו את אותו הדבר.

יישום מעשי של העקרונות

מצאו דרכים להראות לילד שלכם – באופן בלתי מילולי – ששמעתם את דבריו ושאתם מכבדים אותם. כמה דוגמאות למסר בלתי מילולי כזה:

1. שאלו את הילד משהו על דבר שהוא סיפר לכם אתמול, או אפילו לפני כמה ימים. זה יכול להיות רעיון, חשש או כל רגש אחר בו הוא שיתף אתכם. העובדה שאתם זוכרים מה שהוא אמר, שולח מסר בלתי מילולי חזק שאתם מקשיבים לו ומעריכים אותו.

2. חזרו בפני הילד על מה שהוא אמר לכם וכמה נהניתם מזה, או עד כמה הדברים שהוא אמר משמעותיים לכם.

מאמר זה תורגם מתוך Turning Ideas into Action מאת הרב נח אורלוויק בהוצאת ארטסקרול/מסורה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן