רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

לגדל ילדים מתחשבים

י׳ בשבט ה׳תשע״ד י׳ בשבט ה׳תשע״ד 11/01/2014 | מאת סלובי יונגרייז וולף

כיצד ללמד את ילדינו להיות רגישים ומתחשבים.

"היא משוגעת."

"היא סתם טמבלית."

"אף אחד לא רוצה לשחק איתה! לכו הביתה!"

שלושה משפטים אלה, שיצאו מפיותיהם של ילדים בני ארבע, שברו את ליבה של אמא שהביאה את בתה הקטנה לגן.

כן, אתם יכולים לומר ש"ילדים הם ילדים, וככה ילדים מתנהגים". אתם יכולים לייעץ להוריה של הילדה הקטנה שהילדים האלה יגדלו וזה יעבור להם, שפשוט צריך להתעלם מהם ולעזור לבתם למצוא לעצמה חברים אחרים.

ובכל זאת: הילדים האלה היו אכזריים, הם דיברו בצורה מכוערת, ואין מקום לאכזריות בלבם של ילדינו - לא משנה אם הם בני 4 או 14. אנחנו יכולים לצפות מהם ליותר, ואנחנו עצמנו יכולים לעשות יותר.

ואל תשכחו: ילדים אכזריים גדלים להיות מבוגרים אכזריים. הם פוגעים במיוחד באלה שהם אוהבים, ואז טוענים שכולם יותר מדי רגישים. הם הורסים את חיי נישואין ופוגעים בילדים שלהם, ואף פעם אינם לוקחים אחריות על מעשיהם.

פעמים רבות נשאלתי כיצד נוכל לעזור לילדינו להיות רגישים יותר. יותר מדי מקרים של ילדים שעוברים התעללויות במוסדות החינוך מציפים את החדשות. מהו אם כן המפתח לגידול ילדים רגישים ומתחשבים?

1. כיצד אנחנו אומדים הצלחה?

בואו נפתח בשאלה כיצד אנחנו עצמנו מגדירים "ילד מוצלח". האם על פי הציונים שלו? על פי כישוריו הספורטיביים? או אולי כשרונו המוזיקלי?

האם אנחנו חושבים בכלל על יכולתו של ילדנו לחוש את הזולת? להיות טוב ורגיש?

אם הילד שלנו מקבל ציון גבוה בפסיכומטרי, או מקבל תעודה שכולה 10, אבל אחר כך מטיח באחותו כדורים מילוליים כשהם יושבים יחד לאכול, האם אנחנו עדיין מגדירים את הילד הזה כ'מוצלח'?

ילדים שגורמים בקלות לאחרים לבכות, נשארים אדישים כשהם מצערים ילדים אחרים או מסרבים ליצור קשר עם מי שנחשב ל'פחוּת' מהם, הם ילדים בעלי תכונות שליליות בולטות. לא משנה כמה הם מוכשרים, אתלטיים, חכמים או פופולאריים, משהו חשוב לקוי בהם. ומשמעות הדבר היא, שלי כהורה יש עבודה לעשות. שאני לא הצלחתי לגדל ילד עם נשמה.

חשבו. מתי הייתה הפעם האחרונה שהילד שלכם באמת חשב על הזולת? האם אתם יכולים לזכור מקרה בו הילד שלכם גילה לאחרונה טוב לב או רגישות לצרכיו של מישהו אחר?

ואני לא מדברת על מעגל החברים של הילד שלכם או על מישהו שהוא מרגיש קרוב אליו או שהוא מחבב. אני מדברת על חמלה על מישהו שהוא בדרך כלל מתעלם ממנו או על מישהו שלא מעניין אותו.

2. שש שאלות שכל הורה צריך לשאול

כדי לקבל מושג על מידת רגישותו האישית של ילדכם, השיבו בכנות על השאלות הבאות. אל תמצאו תירוצים בסגנון 'הוא עייף', 'הוא עובר תקופה קשה בגן/בית הספר' או 'אף אחד לא מתייחס יפה לילד המוזר ההוא'. עם גישה שכזאת, אתם רק תאפשרו לאכזריות לגדול.

  1. איך הילד שלי משחק עם ילדים אחרים?

  2. האם הילד שלי מגיב בטוב לב כשילדים אחרים נפגעים או אינם משותפים בחברה?

  3. האם הילד שלי מתרץ או מתעלם מהכאב שהוא גורם לאחרים?

  4. האם הילד שלי מעליב או לועג לאחרים לעתים קרובות?

  5. האם הילד שלי מעורב לעתים קרובות במריבות, ויכוחים או קונפליקטים?

  6. האם הילד שלי אכזרי?

3. פקחו את עיני ילדיכם

כן, לילדים שלנו יש כיום, יותר מאי פעם, הזדמנויות רבות להיות מעורבים בפעולות חסד. ישנן מסגרות של התנדבות, איסוף מצרכים או מבצעי הקש בדלת למטרות נעלות. יש לנו מכירות סיניות, הופעות מיוחדות, קונצרטים, תצוגות אופנה ואירועי ענק שאוספים סכומי עתק למען נצרכים. ולפעמים מושקעים בכל אלה חודשים של תכנונים מוקדמים ועבודה קשה. אבל 'כל אלה' הם בסך הכל 'כיף'. אין בהם שום תחושה של הקרבה או חיבור לאדם הנצרך, ואין בהם שום השפעה ממשית על נשמת הילד. הילדים שלנו אף פעם לא רואים את הסבל האמיתי במו עיניהם, ולכן ליבותיהם נשארים אטומים.

אני לא אומרת שאנחנו צריכים לחשוף את ילדינו לכאב צורב ולמחזות מזעזעים של סבל. מה שאני אומרת הוא שפעמים רבות אנחנו חושבים בטעות שהילדים שלנו למדו לרחם, כשלמעשה עדיין לא יצרנו בתוכם שום רושם אמיתי. ילדים אינם לומדים חסד מחגיגות ומעריכת מופעים.

מה שאנחנו חייבים לנסות לעשות הוא ללמד את ילדינו לפקוח את עיניהם לצרכי הזולת. אולי לא קל להזמין למסיבה שלך את הילדה שאף אחת לא מדברת איתה, אבל ככה הילדים שלנו לומדים רגישות מהי.

אם יש לכם בן שמצטיין בספורט, אמרו לו שאלוקים נתן לו מתנה נפלאה, ועכשיו התפקיד שלו הוא לנצל את המתנה הזאת כדי לשפר את העולם.

אתם שואלים איך?

בהפסקה הבאה, כשהבן שלכם יוצא בריצה לשחק עם כל החברים שלו מחניים, בקשו ממנו לעצור רגע ולהסתכל סביב - אתה רואה את הילד שאף אחד לא שם אליו לב? בלב שלו הוא מקווה שאולי היום מישהו סוף סוף יתייחס אליו. אולי היום ילד אחד יהיה מספיק נחמד להגיד לו שתי מילים שישנו את החיים שלו: "רוצה לשחק?"

ואולי הילד הזה יהיה הילד שלכם?

כמה פעמים ילדים פוסחים על הזדמנויות לחסד רק משום שהם לא פקחו את עיניהם לראות את הצורך לכך בסביבתם?

אנחנו יכולים ללמד את הילדים שלנו שהם יכולים לשנות את העולם בחיוך אחד, בעוגייה קטנה לחבר, בהזמנה אחת לשחק

הילד ששכח את האוכל ואין לו שום דבר לאכול, התלמיד שיושב לבדו בהפסקה, הילד שאף פעם לא מוזמן לישון אצל חבר או לפיצה עם כל החבר'ה, ילדים שזקוקים להתחשבות.

יותר מדי ילדים עוברים את בית הספר בלבבות שבורים מבלי שאיש יבחין בצערם. אנחנו יכולים ללמד את הילדים שלנו שהם יכולים לשנות את העולם בחיוך אחד, ב'שלום' אחד, בעוגייה קטנה לחבר, בהזמנה אחת לשחק.

תגלו שכשהילד שלכם מושיט יד ומכניס אור לחייו של ילד אחר, הוא באמת מדליק אור בתוך עצמו.

4. אמרו "לא" לאלימות מילולית אונליין

אנחנו חיים בעולם שבו אפשר לפגוע באחרים בקלות. עולמו של מישהו עלול להיחרב על ידי לחיצת כפתור בודדה או כמה פסקאות. דיברתי עם ילדים שהרגישו שחייהם נהרסו מרכילות מכוערת שהופצה אונליין. הם לא מסוגלים להראות את פניהם בחברה ומרגישים מושפלים עד כאב. לעתים קרובות, הילדים שלנו אינם חושבים על השפעתה ההרסנית של הלשון המהירה שלהם. הם כמעט לא מבחינים בתוצאותיהן ההרסניות של השמועות חסרות ההתחשבות שלהם או הערותיהם הקצרות והעוקצניות.

הגיע הזמן שנלמד את ילדינו מהן תוצאות מעשיהם. מילים שמתפשטות באינטרנט כמו אש בשדה קוצים, אינן יכולות להילקח בחזרה. תמונות סתמיות שמופצות לפעמים בחוסר מחשבה. כשאינך עומד פנים אל פנים מול האדם שבו אתה פוגע, אתה לא מעלה בדעתך את הצער שלהם. אתה לא רואה איך עיניהם מתמלאות בדמעות, או לחייהם מסמיקות מרוב בושה.

התורה אוסרת להכאיב לכל יצירי כפיו של אלוקים – אפילו לבעלי החיים. אם אנחנו מצווים לא לפגוע בבעלי חיים, על אחת כמה וכמה אנחנו חייבים לשים לב לכאב שאנחנו גורמים לבני אדם אחרים.

5. חסד מתחיל בבית

זה עתה חזרתם מקניות. אתם נכנסים לבית כששש שקיות תלויות בכבדות על כל אחת מידיכם. הבן שלכם מסתכל עליכם בלי לזוז.

"אני מת מרעב!" הוא אומר. "והאוכל עוד לא מוכן!"

זה הרגע שלכם. אל תתעצבנו. אל תרטנו לעצמכם. למדו אותו לראות אתכם באמת ולהבחין במה הוא יכול לעזור.

"חמודי, אתה שם לב שאני סוחבת את כל השקיות האלה? האם לא היה נכון מצדך לבוא לעזור לי במקום להתלונן על ארוחת הצהריים?"

במקום לכעוס, למדו את הילד שלכם כיצד להיות יותר רגיש לסובבים אותו.

הרבה אנשים טובים במיוחד כלפי חבריהם אולם מתעלמים בקלות מבני משפחתם. הם מוכנים לעשות הכל למען אנשים אחרים, ולתת את זמנם וכוחותיהם כשרק מבקשים מהם; אולם אם בני הזוג שלהם או ילדיהם מבקשים את אותה בקשה, הם משום מה לא מסוגלים למצאו את הדרך לתת מעצמם.

כמה כואב לילדים לראות אחים או הורים שנחמדים לכולם חוץ מאליהם.

ילדים צריכים ללמוד על "חסד בתוך המשפחה", כי חסד באמת מתחיל בבית.

בואו ננסה ללמד את הילדים שלנו להיות רגישים ונדיבים גם במילים וגם במעשים. אין נסיבות שמתירות לילד להתנהג בצורה אכזרית. אם אנחנו באמת דמויות ראויות לחיקוי, ומתייחסים לעולם שסביבנו בהתחשבות ורחמים, למרות לחצי היומיום והאתגרים שעומדים בפנינו, הילדים שלנו יבינו את המשמעות האמיתית של להיות טוב יותר בכל יום.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן