רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

ADHD בילדים

כ״ג בשבט ה׳תשע״ג כ״ג בשבט ה׳תשע״ג 03/02/2013 | מאת רבקה שונפלד

הי! הבלמים לא עובדים!!!

תארו לעצמכם ילד שרוכב במהירות על אופניים בירידה. העולם סביבו מסתחרר, הדרך מתעקלת, הרוח מכה בפניו ועיניו מצועפות בדמעות. פתאום, הוא מגלה מהמורה בדרך שלפניו. הוא מנסה לבלום – אבל המעצורים לא עובדים! האופניים צוברים תאוצה, וכל מה שהוא יכול לעשות הוא להשתדל לא לעוף מהם. כל מיני מכשולים בדרך דורשים את מלוא תשומת ליבו, ונראה שהוא עומד לאבד שליטה. מה הסיכויים שהוא לא יתנגש במשאית שדוהרת מולו?

עכשיו יש לכם מושג קלוש כיצד נראים חייו של אדם שסובל מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ואם להשתמש בשמו של ספר חדש בנושא – אז הכל נובע מקושי ב"הפעלת הבלמים".

ד"ר ראסל ברקלי, מומחה בתחום הפרעות קשב, מסביר שאצל אנשים עם ADHD, החלק הקדמי של המוח שבו נמצא מרכז השליטה, לא כל כך מצליח ללחוץ על הברקסים. זאת אומרת שיתכן שאנשים אלה יתקשו:

  • לעצור הסחות דעת. כל פעולה תסיח את דעתם מהנושא המרכזי איתו הם מתעסקים. קושי שנובע מבעיית הקשב שבליקוי (ה-AD שב-ADHD).

  • לשבת במנוחה או למלא משימות באופן שיטתי. קושי שנובע מהיפראקטיביות שבליקוי (ה-H שב-ADHD).

  • לעצור כל מחשבה שעולה בראשם. להתקשות בבלימת תסכולים ותגובתיות יתר. תופעות ששייכות ל"אימפולסיביות" שהיא חלק בלתי נפרד ממצבם.

נסו כעת לדמיין את עולמכם כמו הבזקים של קליידוסקופ (אותו מכשיר בצורת גליל עם מראות וחלקיקים צבעוניים שילדים נהנים לסובב ולהביט דרכו), שכוללים קולות, מראות ומחשבות שכל הזמן משתנים, מושכים את תשומת לבכם, ומרחיקים אתכם מהעיסוק בו אתם מנסים להתרכז.

דמיינו שנמאס לכם מהסחות הדעת האלה, ובכל זאת אתם לא מסוגלים להתמקד במשימות החשובות לכם, ושאתם נמשכים באימפולסיביות מפעילות אחת לאחרת.

דמיינו את עצמכם בתור ילדים, שמרגישים שהם לא מסוגלים לחכות עד לתור שלהם או לעצור את עצמם מלפלוט הערות כשהמורה או החברים מדברים. למרות שאתם מודעים היטב לתוצאותיה השליליות של התנהגותכם, אתם בכל זאת מתנגדים לאנשים שמעליכם ועונים להם.

תארו לעצמכם שאתם כל כך לא מאורגנים, שאתם כל הזמן מאבדים חפצים, מאבדים את חשבון הזמן, ושוכחים ממטלות חשובות. דעתכם כל כך מוסחת שאתם לא שמים לב כשפונים אליכם, כשהטלפון מצלצל או כשמישהו צופר כדי לזכות בתשומת לבכם.

ילדים עם ADHA מכירים את התסריט הזה מצוין. אנשים בעלי הפרעות נוירולוגיות עלולים להתקשות לשבת בלי תנועה, לחכות בתור, לתכנן מראש, לסיים משימות, להתרכז או לשמור על מודעות מלאה למתרחש סביבם.

לעתים קרובות הם מתקשים לדחות סיפוקים או לקבל "לא" כתשובה. הם עלולים לסבול מבעיות חברתיות שנובעות מנטייתם לקחת חלק בפעילות פרובוקטיבית, ולהגיב בצורה מוגזמת או לתקוף במילים על כל פגיעה מינורית.

יהודה

יהודה בן ה-9 אנרגטי יותר מרוב בני גילו. הוריו מתארים אותו כילד פעיל בצורה מוגזמת. כבר בגיל שלוש הוא היה 'סופה אנושית' שמסתחררת מפעולה אחת לאחרת, וזורעת תוהו ובוהו בכל מקום בו היא עוצרת בנתיבה המהיר ברחבי הבית.

יהודה היה פזיז ואימפולסיבי, ומספר פעמים הוא רץ אל הרחוב, וכמעט נדרס ממכוניות קרבות.

בגינת המשחקים, נטייתו להגיב בצורה מוגזמת יצרה חיץ בינו לבין שאר הילדים. הוא היה דוחף ומכה חברים למשחק רק בגלל שהם נתקלו בו – התנהגות שנמשכה גם בגיל מבוגר יותר. הוא איבד חברים והתלונן שנטפלים אליו.

ADHD ניתן לזהות אך ורק על פי התנהגויות אופייניות מסוימות, שמשתנות מאדם לאדם

בכיתה, יהודה היה כל הזמן קם מהכיסא, מדבר בלי להצביע ומעיר הערות שנונות. הוא לא היה מסוגל לחכות בסבלנות לתורו.

ההורים שלו עמדו לצאת מדעתם. מה לא בסדר עם הילד שלהם? נראה כאילו יש בו שני אנשים, לפעמים אדם חינני וחביב, אך לעתים קרובות יותר, טיפוס רגשן, חסר שליטה ומעצבן באופן בלתי נסבל.

ילדים ונערים עם ADHD – ומדובר ב 5%-10% מכלל התלמידים – עלולים להיראות מרדניים, בעלי קשיים חברתיים או כל כך "מרחפים" שהם נראים לא נורמאליים. לעתים קרובות המצב נמשך אל הבגרות, חותר תחת מערכות יחסים ויכולת ביצוע בעבודה, וגורם לסבל נפשי רב.

בשונה משבר ברגל או דלקת אוזניים, ל-ADHD אין סימפטומים גופניים ברורים שניתן לבחון במעבדה או בצילום. ADHD ניתן לזהות אך ורק על פי התנהגויות אופייניות מסוימות, שמשתנות מאדם לאדם.

ADHD באמת או משהו דומה?

לא כל אדם פעיל במיוחד, חסר ריכוז או אימפולסיבי סובל מהפרעת קשב. רוב האנשים פולטים מידי פעם דברים שהם לא התכוונו לומר, קופצים מפעילות לפעילות ונוטים לחוסר סדר או לשכחה, כיצד יכולים אם כן המומחים להחליט אם מדובר בבעיית ADHD או לא?

כדי להגיע לאבחנה הנכונה, המומחים שוקלים מספר שאלות ביקורת: האם ההתנהגויות האלה נמשכות לאורך זמן? האם הן עקביות או שהן רק תגובה למצב זמני? האם הן מתרחשות במערכים שונים או רק במקום ספציפי כמו בחצר או בכיתה?

"ההתנהגות חייבת להופיע כבר בשלב מוקדם של החיים, בדרך כלל לפני גיל 7, ולהימשך לפחות 6 חודשים", מסבירים מומחים לבריאות הנפש. בילדים, התופעות צריכות להיות תכופות או חמורות יותר מאשר בילדים אחרים בני גילם.

"מעל לכל, ההתנהגויות חייבות לפגום בתפקוד התקין לפחות בשני תחומים בחייהם, כגון בבית הספר, בבית, בעבודה או במצבים חברתיים", מסביר מומחה לבריאות הנפש. כך שאדם שמצבו החברתי או עבודתו אינם מושפעים מהתנהגויות אלה, לא יאובחן כסובל מ-ADHD. כך גם ילד שנראה פעיל מדי בבית הספר, אולם מתפקד כראוי בשאר המקומות.

השגת שליטה

החיים עלולים להיות קשים לילדים שסובלים מ-ADHD. הם אלה שכל הזמן יסתבכו בבית הספר, לא יצליחו לסיים עבודות בזמן ויאבדו חברים. הם עלולים להתענות במשך שעות בלילות, במאמץ ללמוד למבחן או להשלים את שיעורי הבית, ואז לשכוח להביא אותם לבית הספר.

לא קל להתמודד עם הקשיים האלה יום אחר יום, ואצל חלק מהילדים התסכול יתבטא במרדנות, ביצירת מריבות או בגרימת נזק לרכוש. אצל חלק אחר מהילדים התסכול יתועל למחלות פיזיות כמו כאבי בטן או ראש תכופים.

מאתגר במיוחד להיות מורה של ילד כזה. מורים שמגיעים עד לקצה גבול הסבלנות, מוצאים את עצמם לפעמים לועגים לילד או צועקים עליו, למרות שהם יודעים שזאת אינה התגובה הראויה.

לעיתים רבות ממליצים על טיפול תרופתי כדי לשלוט בבעיות ההתנהגות של הילדים, אולם נושא התרופות – האם לתת, איזה סוג, כמה ולכמה זמן – נמצא מחוץ לתחום הכתבה הזאת.

המטרה שלנו כאן היא להציג כמה טיפים מועילים למורים ולמי שמתמודד עם ילד שסובל מהפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות בבתי הספר הרגילים, ולעזור לילד לבנות ביטחון עצמי ולהצליח.

התאמת תוכנית לימודים

כיצד נוכל לעזור לילד לשמור על מוטיבציה ולהצליח במשימה נתונה?

  • להתאים את המשימה ליכולות הילד. לא לשכוח לעשות את זה באופן פרטי, כדי לא להביך אותו/אותה.

  • לחלק את החומר הנלמד לשיעורים קצרים יותר, מה שיקל על הילד לשמור על ריכוז.

  • להעריך כל הצלחה ואפילו חלקית ולבטא בנדיבות את שביעות רצונכם.

  • להחמיא אפילו באמצע המשימה, כדי לעודד את המשכיות הביצוע הממוקד.

  • להעיר בקלילות. במקום "השתדל יותר להבא", נסו – "מאמציך ניכרים, המשך ככה. המאמץ משתלם."

שמירת הריכוז של הילד המרחף

  • לחייך, ליצור קשר עין עם הילד, ללטף את גבו או ליצור קשר בהתאם לנסיבות.

  • להשתמש בשמו בשיעור או בדוגמא שהכיתה לומדת.

  • לטפוח על השולחן (או להשתמש בסימן אחר) כדי להחזיר את הילד לריכוז.

  • לעורר את תשומת ליבו של הילד בהערות כגון "זה חשוב".

  • לפרק מהלכים ארוכים יותר לחלקים קצרים ופשוטים יותר.

  • לבדוק האם החומר הנלמד הובן כראוי.

  • לעודד את הילד להדגיש את מילות המפתח הראשיות בנושא הנלמד.

  • לעודד אותו לסמן כל תשובה במבחן אמריקאי כשגויה. הדבר יעזור לו "להיכנס" למבחן במהירות, ויחד עם זה יאלץ אותו לקרוא את כל התשובות האפשרויות לפני שהוא בוחר באפשרות שנראית לו.

  • לאפשר לילדים היפראקטיביים לקום מכיסאותיהם כדי לחלק דפים וכדומה.

  • להחמיא לילד לפני כולם לפחות פעם אחת ביום, על משימה ארגונית או על תשומת לב או מאמץ.

  • להקדיש רגע או שניים בכל יום כדי לשוחח איתו ביחידות. תנו לו שיחת עידוד של שתי שניות, ציינו משהו חיובי בו הבחנתם לגבי עבודה שהוא עשה, התנהגות, שליטה עצמית, ריכוז וכו' של התלמיד.

עזרה בארגון

ראשית, הבינו שחוסר ארגון הוא לקות עיקרית שקיימת כמעט אצל כל מי שסובל מ-ADHD. למעשה, כשבעיות ארגון לא ניכרות, רוב הסיכויים שלא מדובר בבעיית ADHD.

דאגו שהילד והוריו יבינו היטב את המשימה. ניתן להשתמש באופציות הבאות. תחום זה ידרוש השקעה מיוחדת כדי שהמערכת תמשיך לתפקד:

  • להודיע על רוטינות אופייניות (כגון מבחני כתיב בימי שישי).

  • לתת רשימת מטלות שבועית כתובה.

  • לחתום על יומן התלמיד בסוף כל שיעור.

  • להודיע מיידית למשפחה על כל איחור בהגשת עבודה.

  • שיחת טלפון היא דרך יעילה מאוד להוציא את הילד מהמעגל.

  • להתאים את השיעור/המטלות לבית, כך שהילד יוכל לפחות לנסות להשלימם ולחוות הצלחה.

  • לתת לו זמן נוסף לעבודות/מבחנים.

  • להחזיר מבחנים ולבקש מהילד לענות שוב על חלקים שנענו באימפולסיביות.

  • ללוות את המבחן בשאלות בע"פ.

  • לארגן לימוד בקבוצות לקראת מבחנים ולמטלות אחרות.

  • להשתמש בתחליפים למבחנים: מחקרים, עבודות, דוחות וכד'.

מעל לכל – וזה מתאים לכל הילדים ולא רק לאלה שסובלים מ-ADHD – כשאתם צריכים להעניש, הקפידו לעשות את זה בלי כעס ובלי נקמנות. יכול לעזור לכם אם תדמיינו שתפסו אתכם עוברים על תמרור "עצור". השוטר עוצר אתכם ונותן לכם דו"ח, ובצדק. איך הייתם מרגישים אם יחד עם מילוי הפרטים בדו"ח הוא גם היה צועק, לועג ומקניט אתכם על העבירה?

כשאתם נותנים לילד עונש, עשו זאת בכבוד, ואל תפגעו בדימויו העצמי. השקיעו ביחס טוב, ולא משנה כמה המצב רגיש. אולי לא תבחינו בתוצאות מייד, אולם יום אחד השקעתכם עוד תניב תשואה אדירה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן