המזגן שלנו התקלקל והבית היה קר. במאמץ להסיח את דעתי מאצבעות ידיי ורגליי הקפואות, התכרבלתי במיטה עם ספר ציטטות של הוגים מפורסמים בנושאים שונים. מסתבר שזאת הייתה בחירה עלובה למדי. סקירה קצרה של האמירות המפורסמות בנושא הנישואין, גילתה המון ציניות ואכזבה. למרות שחלק מהרעיונות חכמים, הרגשות שעומדים מאחוריהם כואבים מכדי להרהר בהם.
מה קורה? למה כל הסופרים והפוליטיקאים והמחזאים והשחקנים והפילוסופים האלה לא מסוגלים לשמור על מערכת יחסים בריאה? למה הניסיון שלהם עם בני המין השני כל כך מתסכל ולא מספק? למה כל כך הרבה מקשרי הנישואין שלהם מסתיימים בטרגדיה?
למרות שלכל אחד מבעלי האמירות היו סיבות אישיות משלו, אני מרשה לעצמי לנחש שאצל רובם זה נבע מאותה פרספקטיבה שגויה. הם (והם לא היחידים) טועים בהנחה שחיי הנישואין עוסקים בהם עצמם - בסיפוק מטרותיהם, רצונותיהם, צרכיהם. ככל הנראה, אנשים מפורסמים שהאגו שלהם מלוטף ומטופח תמיד, מועדים יותר ללקות בהבנה השגויה הזאת, אבל היא לא מוגבלת אך ורק לעשירים ולמפורסמים.
רבים מאיתנו יותר מדי ממוקדים ב"אני" שבמשוואה
רבים מאיתנו לוקים באותו חיסרון. רבים מאיתנו יותר מדי ממוקדים ב"אני" שבמשוואה, וחיי הנישואין שלנו סובלים מזה.
אני זוכרת שקראתי סיפור על צעיר מוכשר שיצא להמון דייטים עם נשים אינטליגנטיות כמוהו. הוא נפגש עם בחורה אחר בחורה, אך לא הצליח למצוא את בת זוגו. אף אחת מהן לא הייתה מספיק חכמה בעיניו; אף אחת לא הצליחה להשתוות לו. לבסוף, ברגע של ייאוש או רוח שטות, העלה ידיד שם של נערה שהיו לה תכונות מצוינות, אך היא לא הייתה ידועה בכישוריה האינטלקטואליים. למרבה ההפתעה, למרות מנת המשכל הנמוכה של הנערה, הפגישות היו מוצלחות ובסופו של דבר הם התחתנו. השדכן הנבוך הסתקרן וביקש להבין את התעלומה. "היא בעצם מאוד חכמה", גילה לו החתן בפשטות - "היא מסכימה עם כל מה שאני אומר."
כמובן שהבחור הזה היה עסוק מאוד בעצמו. למזלו, הוא הצליח למצוא בת זוג שהייתה מוכנה להתמקד בו גם היא, ואנחנו יכולים רק לקוות שהוא ידע להעריך את זה תמיד. אבל אני לא אופטימית לגבי האושר העתידי שלהם, משום שנראה שהוא לא מסוגל לצאת מעצמו ולחשוב על צרכי אשתו. למעשה, לא נראה שהוא רואה אותה בכלל בתור אדם אמיתי.
אומרים שכשבני זוג מתחתנים הם הופכים להיות ישות חדשה מאוחדת, אבל זה לא אומר שאחד הצדדים אמור להדחיק את אישיותו לצורך שירות השני, אלא ששניהם אמורים ליצור מיזוג, בשותפות מלאה של שני הצדדים.
אם זה חד צדדי, לא נוצרת ישות חדשה. הנישואים לא אמורים להוות כלי לשירות עצמי, כלי לניפוח האגו. במערכת יחסים בריאה, אנו אמורים לקבל משוב חיובי מבן/בת הזוג - אבל זהו רק רווח צדדי.
אם אנו צופים בסרט על אחרים, קל לגלות בשחקנים התנהגות אגוצנטריות; אך קשה יותר להפנות זכוכית מגדלת אל עצמנו ולבחון בכנות את התנהגותנו. האם אנחנו נותנים או לוקחים? האם אנחנו מתמקדים בסיפוק ציפיותינו או שאנחנו חושבים על טיפוח בן/בת זוגנו?
כולנו מונעים על ידי האגו. רק מתוך מאמץ מודע נוכל להכיר ולהתייחס ברצינות לצורכי הזולת, בייחוד אם מדובר בבן אדם בוגר.
מה אני יכולה לעשות היום כדי לגרום לו להרגיש אהוב ומכובד?
אבל כדי שיהיו לנו חיי נישואין מוצלחים, בשביל שיהיו לנו נישואין שיהוו מקור לאושר הגדול ביותר, הפיתרון המעט פרדוקסלי הוא להתמקד בבני הזוג שלנו. מה אני יכולה לעשות היום כדי לגרום לו להרגיש אהוב ומכובד? כדי להקל מעליו את העול? לגלות את תמיכתי? מה אני יכול לעשות היום כדי שהיא תדע כמה אני מעריך את מאמציה? כדי לאפשר לה לצמוח? להקל על משאה?
אלה שאלות של בני אדם נותנים. ואלה לא השאלות שנוכל למצוא בעמודי המגזינים, ואפילו לא בספר הציטוטים של הוגים מפורסמים.
אלה שאלות של אנשים שדואגים לזולתם, לנפשות שמחוץ לעצמם; של אנשים שרואים את האחר כאדם מוחשי ואמיתי; שמזהים את צרכיהם של אלה שחשובים להם ורוצים לעזור למלא אותם.
אלה שאלות של אנשים שנכונים להשקיע את העבודה הקשה שדרושה כדי ליצור נישואין מאושרים; אנשים שטובתו האמיתית של זולתם מעניינת אותם.
אלה שאלות שאם נענה עליהן נכון, התשובות באמת יחממו אותנו בלילה - אפילו כשהחימום מקולקל.
.
(16) אשר תשובה, 5/3/2018 11:17
הרב אריה לוין
פעם אחד הרבנים החשובים של ירושלים הרב אריה לוין זצל לקח את אשתו שהרגישה כאבים ברגל לרופא כדי להבדק אמר הרב לרופא אדוני הרופא " הרגל שלנו כואבת" ממש מרגש
(15) יפה, 8/3/2010 19:41
נישואים
עברו כבר 27 שנים מאז שהתחתנתי עם בעלי הבאנו ילדים גדלו הילדים ועכשו אין זגויות ביחד הוא תמיד נוסע לבד ואומר לי שזה יקרב אך להיפך זה מרחיק כי הוא נוסע לחודשים.
(14) ליזו אמזלג, 25/11/2009 07:10
תגובה לליאת
כמה שאת צודקת ,מומלץ לצאת לבלות עם חברות בראש טוב. (איזה כייף לחזור מבילוי לבית שיש בו בעל מדהים וילדים מתוקים ומקסימיםםםםםם). נ.ב בנישואין מוצלחים "אני" זה תמיד ב-2 . ליזו אמזלג
(13) אתמר, 17/11/2009 16:10
נישואין ואני
הנשואים לא עוסקים רק בבני הזוג עצמו. יש גם את הילדים וכשהבעל מתיחס לילדים הבוגרים לא יפה/מכובד הבת זוג כועסת וכשהיא כועסת ובן זוג לא מוצא חן בעיניו מתחיל בלאגן. חיי הנישואין הם לא רק מערכת בינהם כשיש ילדים באמצע.
(12) ליאת, 17/11/2009 07:32
נישואים ומה שביניהם
צריך לנסות ולהשתדל לצאת ערב אחד לבד עם עצמך לאיזה חוג או סדנא זה עושה מאוד טוב לנשמה,משחרר,ונותן תחושה של ערך. וברמה הכי בסיסית - ממש נותן אוויר לנשימה. ממליצה בחום
(11) בר, 16/11/2009 13:41
החוכמה היא ש-2 בני הזוג צריכים לתת ולהיות קשובים אחד לצרכים של השני
כל אחד צריך לכבד את החופש והצרכים של השני כאילו היו שלו, כל אחד צריך לתרום לשיפור המערכת, אין ספק שכשהאישה בבית רגועה הבית רגוע וכשהיא ממורמרת הבית על קוצים. רגשות אי אפשר לדחות אפשר להתגבר עליהם ( ועדיף ביחד), אני תמיד אומרת אי אפשר ל"אנוס" אותי בלי לתת לי לצעוק "הצילו", תסמכו על בני הזוג שלכם ושתפו אותם בטוב וברע, לפחות תשתדלו לא לפגוע אחד בשני - לתת כבוד!.
(10) אנונימי, 16/11/2009 08:43
תגובה לעינת- מספר 6
בס"ד שמעתי מהרב קצבי שיש לתת לבן הזוג כל עוד לא מרגישים מנוצלים. ברגע שאת מרגישה מנוצלת שם תפסיקי. אחרת... זה עלול להתבטא ברגשות שליליים שיחזרו כמו בומרנג לבעלך. חשוב לשים לב לגבול! בהצלחה ונישואין טובים ומאושרים.
(9) , 16/11/2009 08:05
מצדיקה את 6 כל חיי סובבים סביב בעלי והילדים והבית היום אני מתעוררת אחרי שנות תרדמת שרק נתתי את כל כול ואומרת רגע מה איתי. כולם לומדים ומתפתחים ואני ה"גיבוי לביית" מה עם עצמי. בתחילה היו ויכוחים כל הזמן על חוסר סיוע ועל זה שלא רואים מה שאני רואה. אך ברגע שהחלטטי ו"ותר על עצמי" ולעשות ללא תלונות. נרגע הבית. זה לא נכון לעשות.
(8) סטודנטית, 15/11/2009 17:00
נתינה
נתינה מולידה אהבה ולא להיפך...
(7) , 15/11/2009 14:20
תגובה
אני מסכימה עם כל מילה במאמר אך מאוד קשה כי אם את נותנת לבן הזוג להתפתח ועוזרת לו והוא שקוע בעצמו אז זה חד צדדי ובאיזה שהוא שלב נמאס ואת מרימה ידיים.
(6) ענת, 15/11/2009 14:14
מפחדת להיות מנוצלת
הי אסנת, אהבתי לקרוא את מה שכתבת, זה ממש חימם לי את הלב. הבעיה שלפעמים, או בעצם רוב הזמן, אני מרגישה מנוצלת בחיי הנישואין שלי. יש לי הרגשה שהנסיון לספק את הצרכים של בעלי בא על חשבון הצרכים שלי. בעלי הוא בחור די מפונק שלא יוזם עזרה במשק הבית ולי נדרשת הרבה אנרגיה כדי לשלב אותו בתמונה. בסופו של דבר אני מרגישה כמו קדושה מעונה שכל היום מתאמצת ובסוף אני עייפה ועצבנית. אולי לך יש עצה- איך אני יכולה לתת ולתמוך בבעלי אך בלי לפחד להיות מנוצלת?
(5) , 15/11/2009 13:40
הגיע הזמן לשנן את זה לבנים בכלל ולבנים הדתיים בפרט
כי הבנות מבינות את זה עוד מגיל הגן. הבנים, זה כבר סיפור אחר. בגיל 30 הם עדיין מרגישים כמו ילדים בחנות צעצועים, נהנים ממבחר אין סוף ובכל זאת אין שם אף אחת שמוצאת חן בעיניהם, גם אם יביאו להם את כלילת המעלות, הכל בשם ה"קליק" המסתורי שהם כה עמלים למצוא. תתבגרו חבר'ה! אתם כבר לא תהיו מציאה בגיל 45, אלא אנשים פאתטיים. שום דוגמנית עם דוקטורט, לא תלך על כרס, מפרצים בשיער וקמטים, זה קורה רק ליו הפנר או לדונלד טראמפ וגם זה, רק כי הם סתומים בכסף.
(4) יהודיה, 15/11/2009 13:30
מדהים
איזה מאמר חכם בס"ד אנחנו חיים את החיים האלו ככה,אני לא נשואה אי בת 22 וקצת אבל אני מסתככלת מהצד על נשואים ..ואפילו בככלל בכלליות על התנהגות אבל לפעמים הקושי הקקיומימי והצרכים במקום ראשון עומדים כי לפעמים בנאדם לא ביסס עדיין אופי כי לא עוצרים מספיק לחשוב על החיים מה מטרתץ ותכלית חיינו נכון אבל כל זאת היהי בהצלחה למי שנתינה זה ראש מעניניו הוא מצליח כי הוא נותן ומרגיש טוב עם עצמו ומי שמקבל לומד גם לתת ונתינה מולידה אהבה שמובי ל לאכפתיתיות התחשבות הדדית נוחו ת אהבה שיתוף פעולה קרוב ורר קטוב השם יעזור וירחם על עמו ישראל מכל המצביןם והבחינות ויצלינו מהזכנות אמן!@!בהצלחה לבשורות טובות ישועות משיח בית מקדש ירושלים הבנויה בריאים ושלמים בכל רמח אברנו ובכל שסה גדנו של גופנו רוחנו ונשמתנו כי שמתחתנים זה לבנות מקדש להשם בית מקדש קטן עם חיי תורה ודרך ארץ שמירת שבת כשרות וטהרה ואז בונים בית טוב וכשר עם ערכים ויסודדדות טהורים בהצלחה אמן!
(3) אנונימי, 15/11/2009 13:22
יפה מאוד ממש!
אהבתי:)
(2) , 15/11/2009 12:59
תודה אמונה על הכתבה היפה והברורה~ הסוד ליחסים טובים בין בני זוג הוא הנתינה ~~נתינת אהבה~הערכה~כבוד~הוקרה~ משהוא כמו רפואה טבעית והדדית~~~ יוכי ארצי MS LMFT http://yochevetnovels.com/?page_id=26
(1) דב, 15/11/2009 12:53
הצלחה בנישואין
היכולת לדעת לתת היא אכן המפתח לנישואין מוצלחים ואולם זוהי שותפות לכל דבר ועניין כסף ופרנסה גידול ילדים וגם הנאות מכל הסוגים. קשיים כלכליים עשויים לפרק כל מסגרת מוצלחת, והעיקר חייה ותן לחיות קרי, כניסה ברוטאלית מדי לתוך האישיות של האחר תוך רמיסת כבודו וחירותו לא תאפשר נשואין בברכה דב