האם יש דבר אחד שגבר או אישה נשואים יכולים לעשות כדי למנוע את רוב הבעיות בנישואין? האם יש משהו אחד שינטרל את המריבות או את הקרירות המאפיינים את רוב הנישואין?

אכן, יש דבר כזה. עם זאת, "מנה אחת" לא מספיקה. אפילו שתיים או שלוש מנות לא תספקנה. מדובר בפעולה שיש לבצעה מדי יום, ואפילו מספר פעמים ביום. אולם יעילותה מוכחת והתוצאות מרשימות מעבר לכל הציפיות.

מהי פעולה זו? הימנעות מוחלטת מהעברת ביקורת!

ביקורת הורסת יותר מערכות יחסים מאשר בגידה. היא הורסת את הקשר בין בעל לאישה, מזינה את השליליות של מעביר הביקורת וחותרת תחת ההערכה העצמית של מושא הביקורת.

מחקרים מצאו כי המוח האנושי מחווט למציאת שליליות. הפסיכולוגים קוראים לכך "הטיית השליליות", הנטייה המולדת להבחין בשלילי ולזכור אותו טוב יותר מאשר את החיובי. זו הסיבה לכך שאישה תזכור את הפעמים בהן בעלה שכח את יום הולדתה יותר מאשר את הפעמים שבהן הוא נתן לה מתנה או כרטיס ברכה. זו הסיבה מדוע הבעל יתמקד ללא הרף בתדפיס אחד של כרטיס האשראי המפרט את מסע הבזבוזים של אשתו ולא בזה המאמת את קניותיה ההכרחיות של מזון ומוצרים נוספים למען המשפחה.

אחרי שבועיים בלבד של הימנעות מביקורת, חיי הנישואין שלהם השתפרו פלאים

 חשוב להבין כי על אף שההתמקדות בשלילי היא ברירת המחדל שלנו, צמיחה אישית ורוחנית דורשת מאיתנו להתמקד בחיובי ולמצוא את הטוב בכל מצב ובכל אדם. הכוס הריקה למחצה תמיד משאירה את השותה ממנה צמא, לא מרוצה ואומלל.

המשתתפות בתוכנית שלי לשיפור הנישואין בעזרת רוחניות, שאני מלמדת למעלה מעשור, מדווחות לי כי חיי הנישואין שלהן השתפרו דרמטית אחרי שבועיים בלבד של הימנעות מביקורת. (כמובן, יש כמה בעיות בנישואין שאינן מגיבות לחיסון זה, זו הסיבה שיעילותו היא 84.6% בלבד).

בני זוג מעבירים ביקורת כיוון שהם רואים את הבעל או האישה עושים משהו מוטעה, והם מעונינים לעצור את ההתנהגות הלא תקינה. אנשים אינטליגנטים מועדים לטעויות במידה רבה ביותר, כשהם מעבירים ביקורת בניסיון לשפר את בן/בת הזוג שלהם, כיוון שאיש מעולם לא השתפר בעקבות ביקורת. הגברים ימשיכו להשאיר את הגרביים של הרצפה גם אחרי עשרות שנים של נדנודים. נשים תמשכנה לבזבז זמן בשיחות טלפון למרות ההערות החוזרות ונשנות של בעליהן על הדרכים לנצל זמן בצורה יעילה יותר.

ביקורת חוזרת מוכיחה את האמירה, "הגדרת אי-שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות בכל פעם". בוובינר שלי בנושא נישואין, נשים מתלוננות: "שלושים שנה אני אומרת לבעלי חולה הסכרת מה אסור לו לאכול". שלושים שנה את אומרת לו? ואת מצפה לתוצאה שונה הפעם? אי-שפיות!

נזק משמעותי

ביקורת היא גרועה יותר מאשר אי- היכולת לשנות את בן/בת הזוג. ביקורת יוצרת אווירה רעילה בבית. אין אחד שאוהב שמעבירים עליו ביקורת. ביקורת יוצרת ניכור ומושא הביקורת לרוב נסוג רגשית ואפילו פיזית, תוך מציאת אינספור תירוצים לא לחזור הביתה. ביקורת פוגעת גם במי שמעביר אותה, שנלכד במעגל קסמים אכזרי של התמקדות בשלילי ומציאת אינסוף סיבות להיות אומלל וכועס. ביקורת שוחקת את הנישואין בדומה לחומצה המטפטפת על חבל ומחלישה את סיביו.

ביקורת אף פעם לא עוזרת ותמיד פוגעת

אחד המושגים הנעלים ביותר ביהדות הוא מושג השכינה, נוכחותו של אלוהים, שנחה על הבית היהודי כששורר בו שלום בית. חיכוכים בנישואין מרחיקים את השכינה. ביקורת היא למעשה הפרה של צו התורה ביחס ל אונאת דברים – אמירת מילים שפוגעות באדם אחר. אנו עשויים לתרץ תירוצים ולטעון שאנו מעבירים ביקורת על בני הזוג מתוך ניסיון לעזור להם, אולם ביקורת מעולם לא גרמה לאף אדם להשתפר, בדיוק כפי שאף מבער מעולם לא גרם לשיח שושנים לפרוח.

כיצד להימנע מלהעביר ביקורת

כיצד נימנע מלהעביר ביקורת? פשוט נפסיק. נתחיל "צום ביקורת". בכל פעם שאנו עומדים להעביר ביקורת על בן/בת הזוג, נעצור ונאמר לעצמינו: "ביקורת אף פעם לא עוזרת ותמיד פוגעת".

חכמי המוסר מייעצים להשתמש בטבלה כדי לשנות דפוסי התנהגות שנטמעו בנו. ניצור לעצמינו טבלה עם תיבה ריקה ליד כל יום. בכל פעם שאנו כמעט מתפתים להעביר ביקורת על בני הזוג ועוצרים את עצמינו, נסמן לעצמינו וי בטבלה. אחרי שנגיעו ל- 10 סימני וי, נקנה לעצמינו משהו קטן שאנו אוהבים. כשנגיע ל- 25 סימני וי, נקנה לעצמינו משהו גדול. (רק נזכור לא להראות לבן-הזוג את החשבונית!)

אם מעדנו ובכל זאת נפלטה לנו ביקורת, לא נסמן "X". פשוט נאסוף את עצמינו ונמשיך הלאה. אדם חכם אמר פעם, "חיים מוצלחים הם כשמתרוממים פעם אחת יותר ממספר הפעמים שנופלים".

להלן סיפור אמיתי (מעידן טרום הקורונה) מאחת המשתתפות של סמינר "קשר":

אני נשואה שנתיים ובעלי ואני מאוד מקפידים לא לצאת יותר מדי בנפרד בערבים. במוצ"ש האחרון, אחד החברים הטובים ביותר של בעלי החליט לארגן בילוי באטלנטיק סיטי, לילה עם כל החברים כדי לחגוג לו מסיבת רווקים. הייתי ממש מוטרדת כששמעתי על זה. אמרתי לעצמי שאטלנטיק סיטי, בירת ההימורים, השתייה, מופעי החשפנות ונשים שאורבות לטרף, זה לא מקום בילוי לגבר נשוי בלי אשתו. מה שהטריד אותי יותר היה שבעלי עמד לבלות איתו כל הלילה ולחזור הביתה רק בבוקר. יום למחרת אמור היה להיות יום הנישואין שלנו, וידעתי שהוא יהיה מותש מכדי לחגוג כמו שצריך. רתחתי.

בעלי ממש התלהב. הרגשתי שזה ממש חוסר כבוד כלפיי שהוא חושב שאפשר לבלות בחוץ כל הלילה, ובעיקר באטלנטיק סיטי. כשהגיע מוצ"ש, הייתי ממש זעופה, אבל לא העברתי ביקורת כי אני שומרת על צום ביקורת של חודש.

כשהתעוררתי ביום ראשון בבוקר סביבות 6:30 בבוקר, בעלי עדיין לא היה בבית. התחלתי לבכות. הייתי מוצפת רגשית. בעלי הגיע חצי שעה לאחר מכן. לא הייתי מסוגלת לברך אותו בנעימים בלי להעביר ביקורת, אז העמדתי פנים שאני ישנה. הוא נרדם וישן עד 11 בבוקר. כשהוא התעורר, אני הרעשתי במטבח. החלטתי לדבוק בצום הביקורת ויהי מה, כי ידעתי שהוויכוח הזה יכול להפוך למכוער מאוד ולהרוס את יום הנישואין שלנו.

כשבעלי נכנס למטבח, הייתי נחושה בדעתי לא לאפשר לאף מילת ביקורת לצאת מפי. חייכתי אליו ושאלתי אותו אם הוא נהנה. הקשבתי לכל הסיפור על הבילוי לפני שהבעתי את הרגשתי, בדרך הנחמדה ביותר שאפשר, מבלי להעביר עליו ביקורת. אמרתי לו, "התעגעתי אליך אתמול בלילה. הרגשתי מאוד בודדה לישון במיטה הגדולה הזו לבד, ואני מרגישה מאוד לא נוח עם הרעיון שאחד מאיתנו לא נמצא כל הלילה". הוא מיד התנצל ואמר לי שהוא מבין לחלוטין ושיתחשב בי יותר בפעם הבאה.

אחרי זה, בילינו ביחד כל היום. יצאנו לטיול בפארק והסתובבנו בעיר, אכלנו ארוחה רומנטית במסעדה מפוארת. למעשה, זה היה היום הכי מהנה שהיה לנו ביחד מאז שהתחתנו! הרגשתי כל כך קרובה לבעלי והייתי ממש גאה בעצמי.

בדרך הביתה, בעלי הודה לי על כך ש"נתתי לו רשות" ליהנות מהערב עם חבריו, ואמר שהוא מאוד נהנה אבל בעצם כל הלילה הוא חיכה לחזור הביתה, רק כדי להיות איתי. אני יודעת שיום הנישואין שלנו היה הופך לאסון לו הייתי מעבירה עליו ביקורת. הגמול על הימנעות מביקורת פשוט לא יסולא בפז.

נ.ב. האם ציינתי שבעלי הימר וזכה בכמה מאות דולרים, והוא התעקש שאוציא את כל הכסף על בגדים חדשים לעצמי? כן, זה מה שקורה כשנמנעים מביקורת 

ההגבלות בעקבות הקורונה גורמות לכך שזוגות רבים מבלים הרבה יותר זמן מאי פעם כשהם ביחד בבית. בין אם הדבר מתגלה כברכה או כקללה תלוי בנו – אם בוחרים להתמקד בשלילי ולבטא את חוסר שביעות רצוננו, או בוחרים להתמקד בחיובי. במקרה הספציפי הזה, תוצאה "חיובית" היא התוצאה הטובה ביותר.