סלובי היקרה,

אני אוהבת את המאמרים שלך באתר Aish.com ולאחרונה צפיתי בך מדברת על חיים מתוך שמחה. להלן שאלתי: החלטתי להישאר עם בעלי למען הילדים. כשבן הזוג מנותק ואת מחליטה להישאר למען הילדים, האם יש לך עצה בשבילי לשמר את השמחה?

תודה,

תקועה בבית.

חברה יקרה,

תודה על הודעתך ואני שמחה שפנית אליי. בואי נדבר.

התגובה שלי לא מתייחסת לשאלה אם את צריכה להישאר או ללכת. קיבלת את ההחלטה שלך. אני בטוחה שהשקעת בכך מחשבה רבה ואני מעריכה את ההקרבה שלך ואת הרצון ליצור לילדייך את הבית הטוב ביותר שאת יכולה. עכשיו השאלה היא: מה עוד את יכולה לעשות כדי לשפר מצב קשה?

אציע לך שלוש נקודות, וארצה שתהרהרי בכל אחת מהן.

 

קבלי בעלות על ההחלטה שלך.

חתמת על המכתב "תקועה בבית". האמת היא, שאת היא זו שקיבלת החלטה זו להישאר בנישואין למען ילדייך. עכשיו הגיע הזמן לקבל בעלות על ההחלטה שלך. אין אף אחד בעולם הזה שיכול לשפוט אותך. אינך יכולה להשאר תקועה אם הגעת למקום הזה אחרי מחשבה מעמיקה. ככל שאת מרגישה תקועה יותר, כך את נחלשת יותר.

לחיות את החיים כקורבן זה לא נעים, בלשון המעטה. כשאנו בוחרים בחירות בחיים, עלינו לקבל ואפילו לאמץ את הדרך שבחרנו. זוהי העצמה. לראות את עצמך כתקועה פירושו לומר, "אני מסכנה וכל מה שאני עושה עכשיו הוא חסר טעם וחסר ערך". זה לא נכון.

בתור התחלה, היפרדי לשלום מהרעיון שאת קורבן. אל תתעוררי כל בוקר בהרגשה של תבוסה. אם החלטת להישאר למען הילדים, כבדי את עצמך. האמיני בדרך שלך. זהו תפקיד שלקחת על עצמך, אז עשי אותו מתוך אנרגיה וחיוביות. זה לא מסע קל. ברור שיש פה הרבה דברים שאינני מודעת אליהם. אולם אם את שם למען הילדים, אז היי שם כל כולך: בגופך ובנשמתך.

כדי לחזק את הביטחון שלך בהחלטתך, חשבי על דבריה של ג'ודית וולרשטיין, שכתבה את הספר גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם. היא משוכנעת שכמעט תמיד עדיף לילדים שהמשפחה תישאר שלמה, גם אם ההורים לא ממש אוהבים. בשום אופן אין מדובר על מצבים של התעללות, התפרצויות זעם או התמכרויות. היא מדברת על בתים שבהם ההורים יכולים לשמור על התנהגות תרבותית ומנומסת זה כלפי זה. כמובן שכולנו היינו מעדיפים בית עם שני הורים מאושרים. אולם המחקר שלה מצא שאם ההורים יכולים להימנע מלחשוף את ילדיהם למריבות וויכוחים מרושעים, הילדים יהיו בסדר. מחשבות אלה אמורות לנחם ולחזק אותך.

 

היפטרי מהעוינות

שאלת אם יש לי עצה בשבילך.

אני בטוחה שבימים מסוימים את מטילה ספק בהחלטתך ומסתכלת על בעלך המנותק בכאב, אפילו מתוך אנטגוניזם. משם, הדרך לעוינות קצרה מאוד. אולם מה טוב בזה?

אם את במצב זה, עדיף להשאיר את הבוז מאחורייך. אחרת, יום אחד את תסתכלי במראה ולא תזהי את עצמך. את תתהי מיהי האדם המריר, השלילי ונוטר הטינה הזה שמשתקף אלייך חזרה.

אולי את שואלת את עצמך, "אבל איך? כיצד זה אפשרי לחיות עם אדם מנותק מבלי לכעוס? כיצד אני יכולה לחיות עם דחייה ולא לאבד את עצמי?"

זכרי, עלייך להיות אקטיבית ויוזמת, לא לפעול ממקום תגובתי. פירוש הדבר שאת לא יכולה לתת לאדם אחר בחייך את הכוח להפעיל או לכבות את רגשותייך. אל תאפשרי לאחרים להיות המקור היחיד שלך לתחושות שמחה או ערך עצמי. האם את מגיבה רק לניתוק של בעלך, או שאת יכולה למצוא באופן אקטיבי דרך להשכין שלום בדרכים אחרות? מה הופך אותך לאישה שמחה ומסופקת? בני מערכת יחסים עם עצמך, ראי את הקסם בתוכך וחקרי את הפוטנציאל הגדול שמחכה להתגלות. אולי תוכלי להפוך לחלק מקהילה מסוימת, להשתתף בשיעורים מקוונים או למצוא תחביב או קריירה חדשה. יש לך יותר כוח ממה שאת חושבת.

מדי יום כיפור, אמא שלי, הרבנית אסתר יונגרייס עליה השלום, הייתה מברכת את כל מי שהשתתף בתפילה בברכה יפהפיה: "שיהיה לכם נחת" (כלומר, שמחה פנימית, מהסוג שממלא את הלב). "שיהיה לכם נחת מהמשפחה, נחת מהילדים, אבל הכי חשוב, נחת מעצמכם". וזוהי גם ברכתי לך. שלמרות הבדידות והכאב בחייך, מי ייתן ותמצאי נחת לא רק מילדייך, להם את מעניקה את כל כולך, אלא גם מעצמך.

 

מצאי תמיכה ועזרה משמעותית.

אינני יכולה להניח שיצאת לדרך זו מבלי לנסות לתקן את נישואייך בעזרת אנשי מקצוע. ישנם אנשים נפלאים שיכולים לעזור לך. האם פגשת מטפל חכם, מורה לתורה, רב או רבנית?

לפעמים אנו מניחים שהמצב חסר תקווה כשאין זה באמת כך. שוחחתי עם זוגות שהיו באותו מצב שבו את נמצאת כיום. אינני יכולה להבטיח שתוכלי להציל את נישואייך, אולם הדבר איננו בלתי אפשרי. לעיתים, הנתק והחיכוך נובעים ממצב מסוים שקשור לאחד הילדים, ההורים שלכם, משבר בריאותי או כלכלי. עם הזמן, בעזרת עצה טובה והשקעה נכונה של אנרגיה ומאמץ, האפלה תתבהר. זוגות שמעולם לא חשבו שיהיה זה אפשרי לגור שוב ביחד כמשפחה שלמה מוצאים את עצמם בונים מחדש את מערכת היחסים שלהם.

שיקום הקשר לאחר משבר מביא לעיתים לביסוס בית יציב יותר. אני מבקשת ממך לנסות למצוא את אותו איש או אשת מקצוע שיוכלו לשמש לך כמגדלור רגשי ורוחני.

אני יודעת שבוודאי לא היה לך קל לשתף בנושא זה. אני מאחלת לך כוחות ושולחת לך ברכות במסעך.