בתלמוד מסופר שפעם היו שואלים את החתן הצעיר שאלה מוזרה: "מצא או מוצא?"
ואז, בהתאם לתשובת החתן, היו השואלים מצטטים פסוק. אם החתן היה עונה שהוא "מצא", הם היו אומרים: "מצא אישה מצא טוב" (משלי יח, כב).
אבל, אם החתן היה עונה "מוצא", הם היו אומרים: "מוצא אני מר ממוות את האישה" (קהלת ז, כו).
הדרך לנישואין מוצלחים באה לידי ביטוי בתשובת החתן שענה "מצא". במלים אחרות, החתן הזה בעצם מודיע "אני, את שלי כבר מצאתי", ובזה הוא מבטא נאמנות מלאה לאישה שבחר בתור האחת והיחידה עבורו. הוא כבר לא ימשיך לברר ולבדוק אם טעה בבחירתו.
הוא מבין שעם כל קשיי העתיד והתנפצות הפנטזיות שלו, עם כל חסרונות האישיות וחלומותיו האבודים, עם כל הויכוחים והדמעות שיישפכו, על אף ולמרות עם כל אלה, היא המיועדת לו. הם עתידים לטרוח ולעבוד יחד על כל הנושאים השונים, ולבנות את מערכת היחסים הראויה לשניהם.
בעל ש"מצא" את אשתו וגורם לה להרגיש תמיד שהיא האחת והיחידה בשבילו, "מצא טוב".
בעל ש"עדיין מחפש" גורם לאשתו לחוש כאילו היא נמצאת כל הזמן על דוכן הנאשמים
מצד שני, הבעל שעדיין "מוצא" – כלומר, עדיין בודק אם עשה את ההחלטה הנכונה, גורם לאשתו לחוש כאילו היא נמצאת כל הזמן על דוכן הנאשמים, ולא מספק לה תחושת ביטחון אמיתית ביחסים ביניהם. אם היא לא יכולה לבטוח בו שהוא לצידה בכל מקרה, אז הוא כבר ירגיש מה זה "מר ממוות".
רוב האנשים מאמינים שנישואין טובים "פשוט קורים". אם אתה מתחתן עם האדם הנכון, תהיה לך מערכת יחסים נהדרת. זה לא נכון. נישואין הם מיומנות. אנחנו צריכים לתרגל את הטכניקות האלה מדי יום. ג'סטות קטנות וקשרים קוסמיים מצטרפים גם הם לסכום הכולל של נישואינו. אך הדבר שממנו בנויים נישואין מוצלחים זו השאלה 'איך נוכל לגרום לבני/בנות הזוג שלנו להרגיש טוב היום'.
הלקח: אנחנו צריכים לנהוג תמיד בבני הזוג שלנו כאילו הם הנשמה התאומה שלנו, ולמעשה, בכל אופן לא נוכל לדעת אם זאת האמת, עד שנהיה נשואים הרבה-הרבה זמן.
כשאני אומר את זה לרווקים, הם תמיד עוצרים אותי, נועצים בי מבט מופתע ושואלים: "אתה אומר שאי אפשר לדעת לפני הנישואין אם הבנאדם הוא הנשמה התאומה שלך?!"
בדיוק, אכן אי אפשר לדעת. בני הזוג בקושי מכירים אחד את השני, אפילו אם הם יוצאים יחד כמה שנים. טבע היחסים הוא כזה שבלי תחושת הביטחון שנוצרת מהתחייבות לכל החיים, בני הזוג לעולם לא יחשפו את כל הקלפים שבידיהם. אנשים תמיד מופתעים אחרי החתונה - הכול משתנה. נראה כאילו התחתנת עם אדם אחר.
לוקח זמן לבנות את האמון הנחוץ כדי לגלות את האני האמיתי, לתת לבן/בת הזוג לחדור עמוק ועמוק יותר לפנימיותך, תוך קילוף שכבות הפחד, החשש והכאב שנבנו משבירות אמון קודמות.
אנשים תמיד מופתעים אחרי החתונה - הכול משתנה. נראה כאילו התחתנת עם אדם אחר.
לכן, לוקח שנות נישואין ארוכות כדי לגלות עם מי בדיוק התחתנת. למען האמת, זה גם יכול לקחת שנות נישואין רבות לגלות מי את/ה באמת. הטוב ביותר והגרוע ביותר שבך יתגלו במהלך מחול הנישואין המשותף.
לאחר שנים של התקרבות רבה יותר ויותר והתייחסות אל בן/בת הזוג שלך כחלק יקר ובלתי נפרד מעצמך, תהפכו בסופו של דבר ל'נשמות תאומות'.
אתם צודקים, נישואין לאדם הנכון יכולים בהחלט להקל על התהליך. אבל גם אז, המון "נשמות תאומות" יושבות במסדרונות בית הדין ומצפות לגט.
בשר ודם
אם אנחנו לא יכולים לדעת אם אדם מסוים הוא אכן הנשמה התאומה שלנו, איך נוכל להחליט למי להינשא?
שאלתי אלפי רווקים למה לא התחתנו. כמעט כולם ענו את אותה תשובה: "עדיין לא מצאתי את האדם הנכון".
אז אני שואל: "ואיך תדעו כשתפגשו את האדם הנכון?"
והם עונים: "אני פשוט אדע". פשוט אדע? האם זה יהיה רגע של מודעות עמוקה מתוך תוכי נשמתך... קול פנימי... התגלות? או אולי פרפרים בבטן, זיקוקים בשמיים וקולות פעמונים מצלצלים באוזניים?
אני מכיר כמה זוגות שמצאו ככה את בני הזוג שלהם. אבל אם זאת האסטרטגיה היסודית שלכם למציאת החצי השני, זה דומה למדי לקניית כרטיסי פיס בתור אסטרטגיה יחידה להשגת עושר. אפשרי, אבל מאוד לא סביר.
סיפור פגישתם של אדם וחוה הוא שיעור נפלא כיצד למצוא בן זוג. אדם היה לבדו, והאלוקים אמר שלא טוב היות האדם לבדו - לכן הוא יצר עבורו אישה. אבל, לפני שהתורה מספרת לנו כיצד נבראה חוה, היא עוצרת ופונה לכיוון מוזר בהחלט. היא מספרת לנו איך ה' הביא את כל החיות לפני אדם כדי שיקרא להם בשמות.
לאחר שאדם משלים את המשימה, הוא אומר שעדיין לא מצא את בת הזוג שלו. ובכן, למה הוא ציפה?! אתם חושבים שעולם ההיכרויות שלכם קשה – תראו את גן החיות שדרכו היה צריך לעבור אדם! דמיינו את הסצנה: האלוקים מביא פילה לפני אדם ושואל "מה אתה חושב על זאת?" אדם לא רוצה לפגוע ברגשות הפילה ועונה "ובכן, יש לה אוזניים יפות... אבל לא נראה לי שהיא בשבילי". ואז הוא נותן שם לפיל והאלוקים מביא את החיה הבאה: "ומה דעתך על זאת?"
רק לאחר שהבין האדם מי הוא באמת, הוא היה יכול להבין מה חסר לו, ולדעת שהוא באמת לבד.
מה קורה כאן? האם האלוקים חשב באמת שככה אדם ימצא לעצמו אישה?!
התשובה היא שהענקת השמות לבעלי החיים הייתה תנאי מוקדם לזיווגו של אדם. שֵם מתאר את מהות הישות. כשאדם בחן את טבעה של כל חיה וחיפש אחר המאפיין הכולל המתאר בדרך הטובה ביותר את מהותה, הוא היה צריך לזהות תחילה את התכונה עצמה. אם אותה תכונה לא הייתה נמצאת בתוכו כלל, הוא לא היה מצליח לעולם לזהות אותה בבעל החיים.
נתינת שמות לבעלי החיים הייתה עבור אדם תהליך של גילוי עצמי. רק לאחר שהבין מי הוא באמת, הוא היה יכול להבין מה חסר לו, ולדעת שהוא באמת לבד.
ואז, האלוקים ברא מייד את חווה, ואדם הכריז שהיא "עצם מעֲצָמַי ובשר מבשרי". אדם הפסיק את החיפוש אחר בת זוגו לחיים, והיה משוכנע שכעת הוא "מצא".
התנאי המוקדם החשוב ביותר לדעת בבירור אם עליך להינשא למישהו/י (או לא), הוא להכיר תחילה את עצמך. אם אין לנו הבנה ברורה מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים, אם אין לנו מטרות חיים ברורות ומסלול ברור בחיים, לעולם לא נוכל לצפות לדעת אם מי שמולנו הוא זה שאיתו אנחנו אמורים להתחתן.
במלים אחרות, מי שמניח שהוא לא התחתן מפני שעדיין לא פגש באדם הנכון, צודק באמת. האדם שעמו לא נפגש זה הוא-עצמו. הכירו את עצמכם, ויהיה לכם הרבה יותר קל לזהות את בן/בת הזוג העתידיים שלכם.
ואז, לאחר שתתחתנו, אם תנהגו בבן/בת הזוג שלכם כמו בנפש תאומה, באמת תהפכו אותו לכזה.
(18) אנונימית, 7/8/2010 19:15
בעל
גם אני כמו כל אלה שקראו את המאמר נכון הוא מאמר יפה אבל הוא לא ענה לי על שאלתי כי אם אני בחיי הנישואין שלי מרגישה בודדה כל הזמן ואני לא רצה להתגרש ובכל זאת חסר לי הטפ שלך ו לבחורה הגרושה אל תאשימי את חמותך בגירושים שלך כי תבדקי מה לא בסדר גם אצלך הרי יש אמירה ש לטנגו צריכים שתיים
(17) , 3/5/2009 08:06
מאמר מדהים!
מאמר יפה מאוד, נקודה למחשבה,
תודה!!
(16) אנונימי, 26/1/2009 07:57
תגובה ל 12
כנ"ל.
זה בדיוק מה שעבר עלי.
ובאמת זכתי באוצר!
חשוב יותר לתת משקל לשכל, ולא לפרפרים בבטן
(15) דנה, 11/4/2008 10:34
הכל נקבע מראש
לכל המוצלחים תבורכו ותאריכו את הקיים. גם אם לו הכל דבש. כי הכי עצוב וגרוע לחיות לבד אם אתם רווקים אז מיואשים ואם גרושים אז כאילו התמוטתה לכם החיים .טייפ ממאוחזבת כדי לבנות מערכת יחסים מוצלחת כדי להכיר לעומק את הוריו במיוחד את האם כי הורי הבן זוג הגורם הגדול ביותר לקיום ה"גירושים". אני גרושה רק לאחר שנישאתי שנה ואודות חמתי שהביאה וגרמה לבן זוגי גירושים.
(14) נוגה, 10/3/2008 10:47
אני חילונית, ומעוניינת לקבל עזרה בנוגע לשידוך לחוזר בתשובה
האם למישהו יש מייל שנוכל להתכתב, על מנת ללמוד כיצד אני יכולה לסייע בשידוך לקרוב משפחה חוזר בתשובה? אנא כתבו כאן. תודה
(13) אבי, 13/2/2008 04:39
אדם עובר גן חיות חווה סוגרת עם הראשון שלה!
זה מדהים ומרתק לראות את זה כך. אשכרה אתה מרגיש לפעמים שעברת על גן חיות שלם. היה לי חבר שעשה פגישה בגן חיות (אולי כדי להראות לחיות עם איזה "חיות" הוא נפגש... איפה אשתי כבר?...........
(12) , 22/1/2008 05:59
מאמר חזק!!!
אני ברוך ה' עכשיו התארסתי, אני ממש לא יכולה לומר שהיו לי פרפרים בבטן כשסגרנו... ואפילו עברה עלי תקופה קשה מאד אחרי הארוסין, אבל עכשיו הודו לה', אני שלימה עם עצמי, ומחדירה לעצמי כל הזמן :"זה הזיווג שלי"!!!ומי שחלמתי לקבל בכלל לא היה מתאים לי(מסתכלים הרבה על דעת הבריות...) ואם לא הקב"ה היה דוחף אותי לומר "כן" בלי לחשוב לא הייתי זוכה בבנאדם המדהים הזה!!!
(11) אנונימי, 29/5/2007 05:51
תודה גדולה על פקיחת עיניי
(10) יפיית, 14/5/2007 04:52
טיפ מדהים לכל הרוקים, חשוב מאוד
בתור רווקה הרבה שנים, מסכימה עם כל מילה, לאחר דייטים רבים, גיליתי את עצמי, עכשיו שאני מכירה את עצמי, בטוחני כי אפגוש את בן זוגי וכי הדרך לנישואין קצרה מתמיד, בקרוב אצל כולם, אמן!!
(9) מוריה פורטל, 10/5/2007 04:22
תגובה על המאמר...
שלום!
מאוד מעיינן, מאוד נהניתי לקרוא אותו... יש בו המון דברים חשובים באמת שאני לוקחת לתשומת ליבי ואני מסכימה עם כל מילה.
תודה לכם.
(8) רונית, 9/5/2007 14:21
מאמר מקסים
ממש יפה כל הכבוד! נהנתי מאוד לקרוא, ובתור אישה נשואה זה שנים, ממליצה בחום לכל הרווקים והרווקות לקרוא מאמר נפלא זה. טיפ לא מבוטל!(הטיפ הוא האמר ולא ההמלצה שלי...)
(7) טליה, 7/5/2007 15:20
פשוט, מקסים, ומעורר מחשבה...
תודה.
(6) גילה, 7/5/2007 06:20
מקסים - מזדהה עם כל מילה
(5) רינה, 7/5/2007 03:26
אני חושבת שמרוב שאני יודעת מצי אני ומהן התכונות החשובות לי בבן זוגי הדבר מקשה אף יותר בבחירת בן זוג.ואינני מתכוונת לתכונות גשמיות אלא דווקא לתכונות אופי.
(4) בפרי אליס, 7/5/2007 02:49
תגובה למאמר
מאמר זה מאוד מעניין
(3) כריסטינה, 6/5/2007 23:10
הדרך ארוכה ומפותלת ,אך בסופה יש בית וגם דלת
אני רק בת 18...אבל עם הזמן הבנתי איזה בן זוג מתאים לי,מכל התיפוסים שמסתובבים בחוץ וגם המאמרים של האתר הזה נתנו לי להבין טוב יותר (הכתבה על 4 קרטריונים)
אבל בעיקרון הגעתי למסקנות אלו דרך נסיון...אני מפחדת שכשאני ימצא כזה בנאדם שעונה לכל הקרטריונים-פתאום ימצא ביני לבינו עוד אי התאמה..
(2) אלונה, 6/5/2007 15:26
יש לי בעיה...
אני מקווה שכבוד הרב לא דיבר בגנות משפט כמו "לא מצאתי את האדם הנכון".
גם אני מרגישה כך, ואני מרגישה שחוקה קצת עקב זה.
אני לא יכולה להכריח את עצמי להתחתן עם מישהו שרוצה בי אבל אני לא מרגישה אליו כלום אעפ"י שלשנינו שאיפות דומות וכו'...
אני מרגישה כאילו יש אצבע מאשימה כלפי אנשים רבים כמוני, שהגיעו לגיל יותר מבוגר בהרבה ללא בן/בת זוג. וזה רק מעציב אותי לחשוב שגם יש אצבע מאשימה על "בררניות יתר". אחרי שאנשים מסוימים "מסתדרים בחיים" הם מרגישים בחופשיות לחנך את כל ה"לא יוצלחים" בכך שאין להיות בררניים, השאלה היא רק: למה אני ואחרים צריכים לסבול מזה?
(1) רבקה, 6/5/2007 10:33
מאמר יפה!
בס"ד
המאמר יפה וגורם למחשבה. כמי שמזמן מצאה - אני יכולה להעיד שהדברים אכן נכונים ואמיתיים.
ולמי שעדיין מחפש - כדאי לכם לקחת את הדברים לתשומת לבכם.