אם לבן/בת הזוג שלכם יש "פתיל קצר", עומד בפניכם מכשול מאיים בחיפוש אחר הרמוניה בנישואיכם. הפתיל הקצר של בן/בת הזוג בוודאי אינו אשמתכם. אף על פי כן, יש מספר צעדים שתוכלו לנקוט, אשר יסייעו לכם באילוף האריה השואג שלכם.
כדי להתמודד ביעילות המרבית עם אובדן השליטה של בן/בת זוגכם, עליכם להתמודד בבעיה זו בשני שלבים: במהלך ההתפרצות ולאחר שהסערה שככה.
במהלך ההתפרצות
בן/בת הזוג איבד שליטה. הוא צועק עליכם. אתם תוהים כמה זמן זה יימשך ואתם מקווים שהעוינות שלו לא תחמיר עוד יותר. אתם נזכרים בפעם האחרונה שזה קרה ומתפללים שהדבר לא יחזור על עצמו.
כל גופכם מתוח. גרונכם יבש ולבכם הולם. אתם משתוקקים ללחוץ על כפתור שיכול לסיים את ההתפרצות.
לא קיים כפתור פלא שכזה, אבל הרשימה הבאה מביאה כלים שבהם תוכלו להסתייע בכל פעם שבן הזוג שלכם מאבד שליטה.
1. אל תנסו להרגיע את בן הזוג.
כל ניסיון להרגיע או להשקיט את בן הזוג בשעת מעשה פשוט אינו יעיל. הדבר רק יגביר את כעסו. כפי שאינכם יכולים לכבות אש על ידי הוספת שמן למדורה, כך אינכם יכולים לכבות את להבות הכעס והעוינות על-ידי בקשה מבן הזוג שינמיך את קולו.
2. אל "תחזירו" לו.
כשאנו מותקפים, אנו נוטים תכופות להגן על עצמנו בהתקפת נגד. כשאתם מותקפים בכעס על-ידי בן הזוג, התגובה הראשונית שלכם עשויה להיות, "הי, גם לי יש טענות. אתה לא היחיד שלא מרוצה בנישואין האלה". אתם עשויים לחוש דחף להתקיף בחזרה, אבל עליכם להימנע מכך.
כפי שמומלץ לא להתקיף בתגובה, חשוב באותה מידה לא להרים את קולכם כשבן הזוג זועם. כפי שניסח זאת החכם באדם, שלמה המלך, "לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע איוולת" (משלי, טו, 0א).
אריק התחנן בפני אשתו, שושי, להיות פחות בזבזנית וראוותנית בקניית מתנות. יום אחד איבד אריק שליטה כשקיבל את החיוב של כרטיס האשראי.
"כמה פעמים אמרתי לך שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מתנות כל כך יקרות???" צעק אריק במלוא ריאותיו. "את מבזבזת את הכסף שאני מרוויח בדם, יזע ודמעות על שטויות מיותרות!"
שושי הגיבה בהתקפת נגד משלה על אריק. "אה, אז פתאום אנחנו לא יכולים 'להרשות לעצמנו' לקנות מתנות?" היא קראה, "בשבוע שעבר היה לנו המון כסף כשאתה רצית שנתקין טלוויזיה בכבלים כדי שתוכל לראות תוכניות ספורט מטופשות!"
אין זה מפתיע שההתפרצות של אריק לא בדיוק נרגעה לאחר תגובתה של שושי. ללא ספק, הטיעון שלה היה לגיטימי; אבל התזמון והטון שבהם אמרה את הדברים, היו לחלוטין לא במקום. תגובה זו הצליחה רק להגביר את זעמו ולהבטיח שלהבות ההתפרצות שלו יבערו בעוצמה רבה יותר ובמשך זמן רב יותר מכפי שעשוי היה להיות במצב אחר.
3. אל תתגוננו.
זהו עיקרון שקשה מאוד לדבוק בו. רוב האנשים אינם מסוגלים להימנע מלהצדיק את עצמם בכל פעם שמעבירים עליהם ביקורת, בעיקר כשהביקורת מוטחת בפניהם בכעס. למרות הקושי הכרוך בעיקרון זה, הימנעות מהתגוננות היא אסטרטגיה כה יעילה לפוגג עוינות, שיש לנסותה תמיד.
אם בן הזוג שלכם כועס עליכם ואתם מתחילים להתגונן ("אני לא עשיתי את זה"; "לא התכוונתי לעשות את זה"; "מה כל כך נורא אם עשיתי את זה?" או "גם אתה עושה את זה, אתה יודע?"), קרוב לוודאי שטינתו כלפיכם רק תגבר. הוא ירים את קולו אף יותר.
4. נסו להביע אמפתיה, לא ביקורת.
אם בן הזוג שלכם איבד את עשתונותיו בחמת זעם, הוא מתנהג בחוסר היגיון. הוא מנפח את הדברים מעבר לכל פרופורציה ומתרגש הרבה יותר מהנחוץ. במקרה כזה, העברת ביקורת על אובדן השליטה שלו היא בהחלט לא הדבר הנכון לעשות.
במצב כזה, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט להפגין אמפתיה. פירוש הדבר הוא, שעליכם להראות לבן הזוג שאתם מכירים בפגיעה שהוא מרגיש ברגע זה. הבינו כי התקף הזעם, למרות היותו דרך ילדותית ולא יעילה, הוא למעשה ניסיון נואש לבטא כאב עמוק.
רות התפרצה בזעם על בעלה, אהוד. היה זה יום הנישואין ה-18 של בני הזוג ואהוד שכח אירוע מיוחד זה לחלוטין. בשנים הקודמות קנה אהוד כרטיס ברכה, מתנה, פרחים או את כל השלושה. השנה, כתוצאה מלחץ בלתי-רגיל בעבודה, הוא שכח את האירוע לחלוטין.
במקום לנסות להמציא תירוצים, השתדל אהוד להביע אמפתיה לרגשות הפגיעה של אשתו. ברגע שרות עצרה כדי לקחת אוויר, אהוד אמר: "אני רואה שבאמת גרמתי לך כאב בכך ששכחתי השנה את יום הנישואין שלנו. גרמתי לך להרגיש מושפלת וחסרת חשיבות שאפילו לא קניתי לך כרטיס ברכה. את בטח חושבת לעצמך שאני לא שוכח פגישות עסקים כי הן חשובות לי. כך שאם שכחתי את יום הנישואין שלנו, זה אומר לך שפשוט לא אכפת לי, שיום הנישואין שלנו לא חשוב לי."
נאומו הקטן של אהוד הוציא לחלוטין את הרוח ממפרשיה של רות. אהוד הצליח להשיג הפסקת אש, וזו הייתה מטרתו המיידית באותו רגע.
לאחר ההתפרצות
כמה זמן עליכם לחכות עד שאתם יכולים לשוחח עם בן זוגכם על הדוגמא העדכנית ביותר לאובדן השליטה שלו? ברוב המקרים, 24 שעות הן אומדן טוב למדי של הזמן הנדרש כדי לטהר את האווירה. עם זאת, יש אנשים שנרגעים הרבה יותר מהר – בשעה שאחרים עשויים להזדקק למספר ימים עד שיחזרו לשגרה. כשאתם מדברים על ההתפרצות, עליכם לזכור את הקווים המנחים הבאים:
1. אל תכחישו את ההתפרצות.
בן הזוג חזר למצב רגיל ונינוח יותר. ייתכן אפילו שקשה לכם להאמין שהוא אכן איבד שליטה.
ייתכן שבן הזוג מרגיש אשמה על ההתפרצות של אתמול. ייתכן אפילו שהוא מתייחס אליכם ביתר כבוד, התחשבות וחיבה מכפי שהוא נוהג בדרך כלל. באופן כללי, הוא מתנהג כאילו התפרצות הזעם מעולם לא התרחשה.
כשזה קורה, ייתכן שבן זוגכם מנסה להימנע מלקיחת אחריות על התנהגותו, על ידי התעלמות מוחלטת ממה שקרה.
התנהגות זו מציבה בפניכם דילמה. האם עליכם להסכים להתכחשות זו ולהתנהג כאילו לא קרה אתמול שום דבר יוצא דופן? או שמא עליכם להתעמת עמו לגבי התנהגותו האיומה ולשתף אותו ברגשותיכם?
אם תשתפו פעולה עם הכחשת התקרית, לא תצטרכו להתמודד עם אי הנעימות שבעימות. אז למה לטלטל את הסירה? אבל אם תשתפו פעולה עם הכחשת התקרית, למעשה תבטיחו שבמוקדם או במאוחר, וקרוב לוודאי במוקדם, הוא יחזור שוב על ההתקפה המילולית.
מצד שני, אם תזכירו לו מה היה אתמול, אתם עלולים לעורר התקפה שלוחת רסן נוספת. אתם עשויים לשאול את עצמכם אם זה אכן שווה את הסיכון, רק למען הסיכוי הקלוש שבן זוגכם ישלוט במזגו.
אם לא תדונו בתקרית עם בן זוגכם, אין שום סיכוי בעולם שתראו שיפור כלשהו. למרות שיש סיכון מסוים שכרוך בעימות, הרווח הפוטנציאלי שווה זאת בהחלט.
לחנן היה מזג חם. רוב ההתקפות המילוליות של חנן היו מכוונות כלפי אשתו, תמי, בפרטיות ביתם. חברים ושכנים מעולם לא ראו את הצד העוין של חנן, שנראה כלפי חוץ כאדם חביב ונוח לבריות. חנן היה מוכר בין החבר'ה כאדם חברותי, פתוח ובעל דיבור רך.
לאחר יותר מ-25 שנה של נישואין סוערים, הצליחו לבסוף חנן ותמי להביא את עצמם לייעוץ נישואין. יותר מפעם אחת במהלך הטיפול, איבד חנן שליטה באמצע פגישת ייעוץ. למרות שכעסו היה מכוון כלפי תמי והוא מעולם לא עזב את כסאו, צעקותיו מקפיאות הדם עדיין מהדהדות באוזניי כעת, שנים רבות לאחר מכן. הייתי מזועזע.
תהיתי כיצד הרגישו ילדיהם של חנן ותמי כשהם ראו או שמעו התפרצויות כאלה. למרות שמעולם לא פגשתי את ילדיהם, בסופו של דבר למדתי מדבריהם של חנן ותמי שיותר מילד אחד שלהם התדרדר לסמים.
במבט לאחור, לאחר שנים של טיפול זוגי שהצליח בסופו של דבר, הכירה תמי בכך שהחלטתה הראשונית לשתף פעולה עם ההכחשה של חנן תרמה בחלקה למחיר שהיא וילדיה שילמו על מזגו האלים.
2. התמקדו בתהליך, לא בתוכן.
כשאתם מעלים את נושא ההתפרצות של אתמול, אתם יכולים להתייחס אליה משתי נקודות מבט אלו: תוכן או תהליך. אם תעלו את התוכן של ההתפרצות מאתמול, קרוב לוודאי ששוב תמצאו את עצמכם בעיצומו של ויכוח לוהט, במקרה הטוב, או הדרן לתקרית של אתמול, במקרה הגרוע.
גישה יעילה הרבה יותר תהיה להתייחס לתהליך שהתרחש אתמול, כלומר, לצעקות. אל תתנו לבן הזוג להסיט אתכם מהתמקדות זו.
עליכם לפתוח בהצהרת הרגשתכם. ספרו לבן הזוג כיצד הרגשתם כשהוא צעק עליכם. אמרו מה חשבתם באותו רגע.
אם בן הזוג שלכם ינסה להסיט את השיחה לדיון בתוכן הדברים, אמרו לו שאתם מוכנים לדבר על התוכן במועד אחר. כעת, עם זאת, אתם רוצים להתייחס לאובדן השליטה שלו במזגו.
3. כבו את האש לפני שהסיר יגלוש.
אם אתם מרתיחים חלב כדי להכין שוקו חם, רצוי שתכבו את האש לפני שהחלב יגלוש, אחרת יהיה לכם הרבה לכלוך לנקות אחרי שהחלב יישפך על התנור ועל כלי ההרתחה.
באופן דומה, עליכם לשים עין על מזגו של בן הזוג בכל פעם שאתם מעלים את נושא התפרצויותיו. הוא עלול להתחמם במהירות ולעבור ממצב רגוע ושלו לסוער ורותח תוך זמן קצר מאוד. על כן, עליכם לשים לב לתגובת בן הזוג לדבריכם.
ברגע שאתם מבחינים שבן הזוג חוצה את הגבול הדק המפריד בין שליטה לבין אובדן שליטה, עליכם להפסיק. שנו את הנושא. צאו מהחדר. דחו את השיחה.
אם אתם רואים ש"הסיר שוב עומד לגלוש" בפעם הבאה שאתם מעלים את התקרית של אתמול, חזרו על התהליך. עשו זאת לעתים תכופות ככל האפשר, עד שבן זוגכם יקלוט את המסר שאובדן שליטה הוא דרך בלתי מקובלת לתקשורת זוגית.
אם תצליחו לגרום לבן הזוג שלכם לשבת בשקט מספיק זמן כדי לשמוע כיצד ההתקפה שלו גרמה לכם להרגיש יום קודם, עדיין לא סיימתם. יש צעד אחד אחרון שעליכם לנקוט כדי שתקריות כאלה לא יחזרו על עצמן.
4. הציגו אלטרנטיבות ברורות להתקפות.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים נוטים לאבד שליטה על מזגם היא שהם מרגישים חסרי אונים, מתוסכלים ובלתי מסוגלים להעביר את מה שהם מרגישים. כפי שילדים קטנים פונים להכאה כשהם לא מסוגלים לבטא את עצמם מילולית, כך, באופן דומה, מבוגרים יפנו להתקפי זעם כשהם מרגישים שלא מקשיבים להם. אחת הסיבות העיקריות לכך שצרכיהם לא מתמלאים היא שהם לא למדו כיצד לבטא את עצמם בצורה ברורה וישירה.
אם אתם נשואים לבן זוג שמאבד את עשתונותיו לעתים קרובות מדי, תוכלו לעזור לו בכך שתצביעו בפניו בבירור על דרכים חלופיות. עליכם להיות ספציפיים מאוד כדי להצליח בכך.
לדוגמה, "בפעם הבאה שתרגיש כך, למה שלא תאמר לי מיד, במקום לנסות להתעלם ולהתחמק מהנושא. אם תעשה מאמץ לבטא בדיוק מה שאתה מרגיש, אעשה מאמץ להיות יותר קשובה."
(68) אביטל, 25/1/2021 09:41
לא להשאר
במערכת יחסים ממושכת כשבן הזוג עם התפרצויות וכעסים רבים דבר המשפיע על בת הזוג וכמובן על שאר בני המשפחה , גורם ללחץ קבוע בבית חוסר שמחה וחוסר ספונטניות, וכמובן ללכת על ביצים במצב כזה אסור להשאר במערכת יחסים כזו וחייבים לחתוך
(67) אנונימי, 5/12/2020 10:21
בן זוג אלים מילולית
זו אלימות לכל דבר...בן זוג צועק ומעליב וחושב שהאישה או הילדים צריכים לשתוק כל הזמן כשהוא בטוח שהוא צודק ומותר לו לצרוח....בעייה חמורה שילך לפסיכולוג שיגלה כלפיו אמפתיה...סליחה ומצטערת המשפחה לא שק איגרוף שלו ואם לא עוזר שיצא מהבית ויחפש חיים אחרים..חצוף...אחרי שמיליון פעם מנסים להבין אותו ולעזור לו ועדיין חושב שנמצא בשיעור איגרוף
(66) אני, 3/12/2020 13:56
אני הייתי מציעה להתגרש. כשכל יום יש צעקות ואיבוד שליטה קיצוני
וכעס וצרחות על כלום, זה מראה שהוא במצב נפשי לא נורמלי. נקודה. אם הוריי היו מתגרשים כשהייתי קטנה- היום המצב היה מעולה מבחינתי. לחיות ככה זה לחיות בטרור. אני אוהבת את אבי, אבל הרבה פעמים מוצאת את עצמי שונאת אותו! מפחדת בכלל לצאת לדייטים רק מהמחשבה שחלילה אתחתן עם מישהו כמוהו. בשם הדת, הוא מסכים לעצמו יותר מידי. לדעתי כבד את אביך ואת איך חייב לגרור יחס הדדי. אם הוא לא מכבד את משפחתו אין לו ערך בעיניי כלל.
(65) Hag, 15/11/2020 20:25
בקיצור המאמר אומר אישה תהיי מטפלת שלו
גבר כזה צריך טיפול מקצועי.
(64) לינוי, 1/11/2020 10:18
אם עדיין לא נשואים לעזוב ?
יש לי בן זוג כמעט כ4 שנים . מדברים על חתונה וילדים ... יש לו מזג חם ואף אחד לא רואה את מה שאני . כשהוא מאבד משהו ,מאשים אותי . כשקורה לו משהו הכעס מופנה אליי .. השאלה אם זה משהו פתיר או עדיף לעזוב ? אנחנו רבים הרבה בגלל העצבים שלו .
Hag, 15/11/2020 20:20
אופי תמון באדם
לעזוב. זה אופי וחינוך אין הפשרות לשנות אותו הוא גבר לא ילד
אנונימי, 10/1/2021 18:04
לעזוב מיד ויפה שעה אחת קודם
אדם בוגר צריך לדעת לקחת אחריות, לשתף פעולה ולדבר באופן אנושי. אם זה לא כך כבר 4 שנים חבל על הזמן לבלות איתו את שאר החיים. מגיע לך יותר!
(63) סובלת כרונית, 13/9/2020 12:38
אני מותשת ובדכאון
אני נשואה 25 שנה עם 3 ילדים. מאז ומתמיד הבעל שלי היה עם פתיל קצר ובגלל שיש בינינו פער רב של שנים, תמיד החלקתי דברים וספגתי עלבונות והתפרצויות זעם, כי הוא גרם לי להרגיש לא בוגרת בעוד שהוא כביכול בעל ניסיון וחוכמת חיים. אני בחורה מאד אינטיליגנטית והוא הרבה פחות, מקנא לי ומקנא בי כל הזמן וזה רק הולך ומחמיר לצערי. חושד בי על קשרים אחרים, מתלונן שאני מתייחסת לכולם יפה חוץ ממנו, מקנא אפילו על קשר שיש לי עם הבן הגדול, אחת לכמה זמן מתפרץ גם על הילדים שנבהלים. כמובן שאחר כך מתרפס ומנסה להשלים ע"י מתנות ואינטימיות, מכיוון שכך משיג שליטה ומרגיש כניעה ואני בדיוק הפוך- היחסים איתו מגעילים אותי, אני סובלת ונרתעת מהמגע שלו. והוא מצידו בכלל לא מבין איך אני כבויה לאור חיזוריו... הוא עם נטיה דיכאונית ולצערי גרר גם אותי לתוך הקלחת הזו. מבחורה עם שמחת חיים מתפרצת, הוא הפך אותי לאחת עם התקפי דכדוך וחרדה בגלל התנהגותו. אני יודעת שהייתי צריכה להתגרש לפני שנים, אבל כל הזמן חשבתי על הילדים המסכנים שיגדלו בבית מפורק. מי שיכולה להתרחק מראש מבן זוג הרסני כזה, שצובע הכל במסווה של אהבה ודאגה כלפיך, שתעשה זאת מוקדם ככל האפשר. זה לא משתפר, יש לפעמים רגיעה, אבל אין לדעת מה יגרום לו להתפרצות הבאה, כל הזמן עם פרצוף חמוץ ונרגן, אנחות כבדות של חוסר שביעות רצון וגורם לך לחשוב מה עכשיו לא בסדר אצלך, על מה תהיה המהומה הבאה.
מימי, 8/12/2020 02:14
נראה שאני בעצמי כתבתי את המילים שלך!
ממש אחד לאחד. אבל בניגוד אליך אני לא נותנת לעצמי לרדת ולהיות בחרדות ובדיכאונות. למה מה קרה? בגלל אדם דפוק כזה? אין מצב. נכון, המצב רוח יורד לי מאוד כשהוא מתרתח, האוירה נעכרת, הילדים מתכנסים בתוך עצמם, אבל אני מנסה לשדר עסקים כרגיל. לפעמים אני תוהה אם הם אוהבים את התחושה הזו שמפחדים מהם. זה עושה אותם גדולים, את הפיצים מחפשי הכבוד האלה.
(62) אנונימית, 10/8/2020 13:51
תודה!!!
אני חייבת לציין שיש פה טיפים מאוד טובים ותודה רבה
(61) יעל כהן, 28/3/2020 18:05
לבעלי אין תקנה בשום מצב
לוקח דברים שובר מרביץ מקלל ואין לי זכות להגיע דעה
(60) צופיה, 6/1/2020 07:04
מאמר מקסים. תודה רבה.
איך אפשר לשתף אותו בווצאפ?
(59) רעות, 28/7/2019 16:28
ואיפה האחריות של בן הזוג הרגזן?
אם אדם מתרגז בקלות ולא מצליח לשלוט בעצמו - שילך לטיפול! אם את בת זוג של אדם כזה - תציבי לו אולטימטום שילך לטיפול ואם הוא מסרב או לא מחויב לטיפול - עם כל הצער שבדבר, לכי משם! לאף אחד לא מגיע לחיות תחת טרור. זה לא בנאדם מתאים לזוגיות ובטח שלא לגידול ילדים.
(58) מעים, 14/6/2019 09:40
עזר לי מאוד!
ממש תודה רבה על המאמר!! קורה לי הרבה! באמת תודה רבה! עכשיו הבנתי איך לפעול נכון...
(57) אלכנדרה, 31/7/2018 18:12
לסתום תמיד?
משהו כתב את זה זה אדם אלים וגם חושב שהוא macho americani הוא אדם פרימיטיבי שסובל מחוסר ביטחון וזה הדרך להגיד ''אני אני פה,אני הקובע! כי הוא יודע שהוא לא שווא כלום
מאיה, 24/9/2018 20:27
לפי הכתבה, זאת באמת ההמלצה.. לסתום לתמיד.
פשוט הזוי. לפי המלצות פה אשה צריכה להיות מטפלת אישית ולחיות את החיים של בן הזוג ולא את שלה. לבטל את העצמה.
המאמר נכתב בכדי לעודד נשים לא להפרד מגברים סוג ב'? ולחסוך להם כסף לטיפול אצל רופא?
אני אומרת, שאם אין לך עדיין ילדים תברחי מהר!!! את עדיין יכולה להיות מאושרת !!!
ואם כבר יש ילדים, זה יותר בעייתי , ולא בגלל כסף. כי אפילו אם תפרדי ממנו הוא לא יעזוב אותך ויתכן ויהיה אפילו גרוע יותר כי מסוגל לסובב את הילדים נגדך.כי הרי מה יש לו לאבד? אחרי שאת הלכת אין לו כלום!
לכן צריך לנסות לשנות את המצב, למרות שזה נראה בלתי אפשרי. ולעולם לא לשתוק!!! (ז"א רק בזמן שהוא צורח אפשר לשתוק ולהתרחק רק בשביל לשמור על בריאותך) צריך לדבר, למרות שזה לא קל, אבל חייבים . כל הזמן לדבר ולהראות לו מה את שווה וכדאי שיחשוב מה הוא שווה בלעדייך!
(56) אנונימי, 5/9/2017 10:23
מאמר חשוב ביותר. תודה!
(55) נ, 8/1/2017 02:32
בעל צועק ומקלל
הפסקת צעקות וקללות מי יתן
(54) מי שכתב את זה גבר מכה, 4/12/2016 14:35
אולי למי שכתב את זה יש אישה מוכה בבית
אם הוא כועס אל תגיבי אם הוא נרגע אל תזכירי שלא יכעס שוב אם הוא מתעצבן זה תמיד באשמתך גם אם את צודקת והוא סתם ילדותי לא לענות בזמן שהוא חוטף עלייך קריז, רק לענות מילים חסרי משמעות שעלולות להרגיע אותו (מסכן כואב הלב עליו הוא במצוקה)
(53) דולי, 19/5/2016 01:46
מאמר מצויין
תודה רבה על המאמר הוא כל כך קולע ויישומי.ישר כוח!
(52) אלון, 30/12/2015 17:35
התכוונתי ל:
התכוונתי:כשחבר שלך מאיים להרביץ לך והוא באמת עושה את זה אני רוצה ללמוד שיטות נגדו
(51) מירב, 6/10/2015 19:58
כל כך נכון שזה כואב
אני עצמי מסוגלת לעמוד בכך בשתיקה בלי מילים ובביטול עצמי.. אבל הילדים שומעים ומגיבים.. במיוחד הנסיך המגן שלי שמשמיע את קולי בשבילי.. אבל אח"כ מחנך גם אותי.. למה את שותקת??? למה את לא עונה לו??? את הרי יודעת שאת צודקת!! תעני לו!! והוא רק בן 9.. לבעלי בסוף כואב והוא מתנצל גם בפני הילד ... הולך לפייס אותו ליישר את ההדורים .. להסביר לו שהוא לא מבין
מישהי, 17/4/2017 10:45
כיף לך, שלי לא מבין עד כמה הוא מזיק
עם צעקותיו, גם ביתי הגדולה למדה ממנו איך לצעוק על אמא.
אני כבר לא יכולה לדבר. אני שותקת..כבר לא מדברת..לא מסוגלת לדבר.
ככה הבית נראה, שקט, שאפשר למות ממנו.
(50) שמעון, 2/7/2015 07:07
שאלה לגביי המשך נישואים
שלום אני בין 45 נשוי 13 שנים יש לי 3 ילדים לאשתי יש כל הזמן התקפי זעם וכעס והיא כול הזמן מקללת וצועקת ושוברת דברים בבית בזמן ויכוח ובזמן התקפי זעם וזה כבר הרבה זמן פעם אחת עזבתי את הבית למשך חודש לאחר מכן חזרתי לבית לאחר שיחה איתה שזה צריך להפסיק וזה לא עזראמה ששובר אותי זה הילדים שלי שהם רואים את המצב ואני כל כך אוהב אותם שאני לא רוצה שזה יפגע בהם, אבל אני לא יכול יותר לחיות במצב הזה... אני ביקשתי ממנה ללכת ולטפל בבעיה של התקפי הזעם, אבל היא לא רוצה... אני ממש לא יודע מה לעשות, האם כדאי לי להמשיך בחיי הנישואים האלה ?
(49) חנה, 7/6/2015 09:35
בתור אחת שמתפרצת..
אני אחת שכל דבר מעצבן אותה ואני על פתיל קצר אחרי שהתחתנתי והייתי מתפרצת, בעלי היה מחכה עד שהייתי מסיימת עם כל הצרחות ואז אומר בשקט - אני מבין שזה מעצבן אותך אבל יש דרך אחרת לומר את הדברים אני לא חרש, את יכולה לדבר בנועם. וכך כל פעם אחרי כל התפרצות הוא היה אומר אותו דבר, עם כל הכאב בעיניים שלו. וכל פעם הייתי מרגישה כל כך רע כי באמת שלא רציתי לפגוע בו אבל זה פשוט יוצא ככה. אז קניתי כמה ספרים על שליטה עצמית וחינוך עצמי וכל לילה אני קוראת למשך כמה דקות וזה עוזר, זה מצריך הרבה כוחות נפש אבל זה שווה! והאמת שזה גם המון בזכות התמיכה שלו!
(48) מבולבלת, 18/5/2015 10:21
פתיל קצר
הפתיל הקצר של בעלי הוא אם אני בקשר כל שהוא ולא משנה מי וזה לאחר שעות העבודה , בעיקר אם זה ממין זכר, אם אני מקבלת הודעות ועונה, היה לי ווצאפ וביטלתי אותו אם אני עושה משהו שלא נראה לו הוא יוצא מדעות, הוא אומר הכל מהכל , אני פשוט מתעלמת , לא עונה ומחכה שירגע - שזה לוקח יום או יומיים. הבעיה הגדולה שלי שכשהכל בסדר הוא הבנאדם הכי כיף בעולם , הוא דואג בכל הנושאים התפעוליים בבית, דואג לילדים - בעל נהדר אני לא יודעת איך להתנהג איתו , לפעמים אני רוצה ללכת ולא לחזור אך מה יהיה עם הילדים (הם בוגרים)
אנונימי, 11/1/2021 08:15
זו קנאות ורכושנות. זה לא פתיל קצר.
(47) רוני, 8/5/2015 16:18
החיים תחת פתיל קצר
בעלי עם פתיל קצר. כל העדה לצידו- מה את רוצה אני טריפולטאי? בבית גם ספג את התרבות.מה את רוצה זה מה שלימדו אותי בבית ? אופי התחרותי לעולם לא נותן לו להית אשם או להשאיר סדק של לקיחת אחריות. ומשפט הליבה ביחסים בינינו אם לא היית מעצבנת אותי לא הייתי מתעצבן. די נמאס לי להיות אחריות לכל סבלו בעולם ...וכמה שאני הרגועה הבוגרת והאחראית וכל השיטות פה נכונות. ניתן להרגיע. אבל עד מתי? עד מתי אני יהיה מבוטלת בבית שלי? כי בעיניו...בכי- זה מניפולציה נשית. אם אני כועסת אין לי לגיטמציה כי הוא...סובל יותר... כמה אפשר לחיות עם הר געש? כמה אפשר ללכת על הביצים? אולי יום אחד אשבר ואחליט שמגיע לי גם אהבה. שיעריכו אותי כמו שאני בדיוק.
נילי, 27/10/2015 11:34
אני כ"כ מבינה על מה את מדברת
גם בעלי כזה. התפרצויות לא צפויות ואת שותקת ומבליגה. ואז הוא מאשים שאני עצבנתי אותו. ומכחיש שצעק..אני יוצאת מבולבלת...וכל כך רוצה שינוי ואהבה אחרת. אבל הילדים, הילדים........
אנונימי, 11/1/2021 08:16
הילדים רואים אמא שסופגת אלימות!
(46) דליה, 20/4/2015 09:25
האם מכירים מטפל שמתאים לחמי מזג?
יש לכם שם של מטפל שיכול לעזור לתופעה הזו? אנו חווים כדברי המאמר הזה כל מילה בסלע...אבל מה המפתרון? צריכה בדחיפות או שיטה...לעזור למצב הזה אני חסרת אונים מחפשת עיצה. אודה לכם מאוד
(45) קארין, 6/4/2015 06:00
תגובה לכתבה
כתבה מעניינת במיוחד... אבל חשוב לי לציין שיש בה לא מעט דברים לא הגיוניים.. למה לי להסכים או לנסות לרכך את בעלי? או לנסות להסתדר להרגיע אותו... הוא פשוט חולה והוא צריך טיפול אצל משהו מוסך.. אני ממש לא צריכה להיות המטפלת ... זאת התעללות נפשית לשמה... תברחו ומהר...... אין תקנה ההיפך הוא הנכון... זה רק יחמיר...
(44) אנונימי, 10/2/2015 16:27
ודאי שיש פתרון - ללכת
(43) אנונימי, 11/1/2015 00:00
לצערי נשמע מוכר.
(42) קוראת, 4/10/2014 16:43
במקרה זה אני. מה עושים???
ד"ר מאיר שלום וברכה. אני ממש במצוקה וחסרת אונים. ההתפרצויות הן שלי . אנחנו זוג עם ארבעה ילדים נשואים 20 שנים . בדרך כלל חיים בשלום . הילדים מחונכים ומקסימים. אבל כאשר יש ויכוח כלשהו, בעלי נוהג להתעלם ממני בשתיקה. גם כאשר אני מנסה לדבר איתו הוא ממשיך לשתוק ואף ישן בחדר אחר. אני מרגישה כי אני מתפוצצת מבפנים ובפעם האחרונה כשההתעלמות שלו נמשכה כשבועיים. פתאום התפרצתי בצעקות וכמעט התמוטטות עצבים לומר לו שנמאס לי מהשתיקות שלו. למרות שפעם הסברתי לו שאני לא יכולה לשאת זאת. הוא רק אמר לי תעשי מה שאת רוצה. ביקשתי שילך כי אינני מסוגלת לסבול נוכחותו כשהוא מתעלם ממני. הוא לקח חפציו ועזב את הבית ואני ממש אומללה. לא יודעת מה לעשות. אני לא גאה בהתפרצות שלי אבל לא יכולתי לשלוט בעצבי , בתסכול בזעם בעלבון . כל מה שכתבת הוא נכון מאד לגבי מי שמתפרץ
(41) גבר, 27/9/2014 17:14
אני סובל מאשה כזו שלא מסוגלת שלא לצעוק
אני סובל מאשה כזו שלא מסוגלת שלא לצעוק אם זה על הילדים עלי ועל סתם דברים שמעצבנים אותה במחשבות על חויות שעברה או שמעה ואין סוף עצבים זו מחלה
אנונימי, 28/1/2015 11:40
אישה בת 38
אדם שמתלונן הבעיה נעוצה בו אל תחפש אשמים תשנה את עצמך כך תצליח להתגבר על חוסר הביטחון שלך תטפל בעצמך ע"י פסיכולוג שיכול לעזור לך להבריא אישתך לא אשמה בחשדנות שלך רפא עצמך
(40) לאה לוי, 19/8/2014 18:19
גבר כעסן
דר' מאיר ויקל היקר! המאמר מתאר אלימות נפשית-רגשית של בן זוג כעסן. כעו"ס בתחום אלימות במשפחה, איני מקבלת את הרעיונות שלך לגבי ה"תפקיד" שאתה מייעד לבת הזוג המושפלת והסובלת לטפל בבן זוג כעסן. היא אינה אמורה להיות אמפטית להתנהגות חסרת שליטה כלפיה! היא אמורה לקבל תמיכה וחיזוק עצמי ולא להלך על גחלים לוהטות, ולבדוק מתי מתאים לדבר על האירוע ומתי להימנע. אני מצפה שבתור פסיכותרפיסט, תפנה את הגבר הכעסן לטיפול בשליטה על כעסיו וטוב שעה קודם, לפני שיקרה שם משהו נורא!!! אשמח לתגובה ממך.
טליה, 31/8/2014 19:10
כל מילה בסלע
בחור, 22/9/2014 16:51
ומה תגיד אם האישה היא בת הזוג הכעסנית
אני למשל הגעתי לפה בדיוק בגלל שכשהאישה שלי כועסת היא פשוט מתפוצצת ואני כבר לא יודע איך להתמודד.
א, 10/1/2015 02:32
זה בדיוק מה שעבר לי בראש שקראתי את הכתבה - נמאס לי להלך על ביצים
ואני לא חושבת שזה התפקיד שלי לאלף אריה שואג.
אמא שלו היתה צריכה לחנך אותו ולמרות שהיא מאוד גאה במה שיצא והוא מתגאה בלי הפסקה בחינוך שלדעתו מצויין אני וילדי סובלים כבר 15 שנה
ואני מהלכת על ביצים , מתעלמת מההכחשה , מתעמתת עם ההכחשה ובעיקר חיה מהתקף אחד לשני שלו. מלבד להגניב לו וואליום יום יום לכוס שאין לי אך אני חולמת על לעשות את זה לילה לילה מרוב יאוש ניסיתי הכל . אני מיואשת ולמזלי הרע במיוחד אני משום מה אוהבת את האיש הזה כל כך שאני לא באמת רוצה לעזוב אותו. וגם אני לא חושבת שהסתדר כלכלית לבד עם הילדים . והוא לא מסכים ללכת לטיפול לא זוגי ולא פרטני מסרב שנים. אשמח לדעת מה אפשר לעשות עם איש בעייתי שכזה שמהצד השני שלו הוא הכי לב זהב שיש בעולם ובחוץ כל מי שהוא מעוניין שיאהב אותו - מת עליו ומרעיף עליו מחמאות בלי סוף. בעיקר במקום העבודה. אבל בבית מסתתר בו רוב הזמן השטן בלי שום צדק ובלי שום סיבה. והוא טוען שהוא אוהב אותי עד עמקי נשמתו , רדף אחרי 16 שנים עד שנהיינו זוג מאז נשואים כבר 15 שנים. המהפך החל לאחר שנתיים והיה גרוע יותר בהתחלה. עכשיו קצת נרגע אבל עדיין רע מאוד, התפרצויות לפחות אחת לשבוע, שינאה כל כך גדולה יוקדת ממנו שאני לא מבינה איפה האהבה הזו שהוא מדבר עליה. לא טוב לי ונמאס לי לשחק את משחק ההתעלמות וההכחשה שלו ונמאס לי ללטף ולנשק אותו שהוא מתהפך חזרה לקצה השני שבפנים תוך כשי אני מנסה לשכנע את עצמי שאם אני יתנהג כך יהיה שקט לכמה ימים לפעמים מצליחה למשוך שבועיים אבל זה נדיר.מספיק הדבר הכי קטן ואידיוטי ולא נכון כדי לגרום לו להתהפך ואני לא מכירה את האיש הזועם הזה. זה לא אהובי .
אשמח לדעת מה אפשר לעשות
אנונימי, 10/2/2015 16:22
תזרקי אותו
(39) אנונימי, 13/8/2014 13:16
לזאת שמצאה מי שמחזיר אותה להיות מאושרת...
לבגוד בבעלך זה לא הפיתרון. גם אם את לא עושה כלום בפועל..קשר עם גבר אחר הוא בגידה. וזה לא משנה כמה בעלך עצבני . אם את לא מסוגלת לחיות איתו ואת לא רוצה לנסות למצוא פתרונות (טיפול ,יעוץ זוגי) או שהו לא רוצה..וכן הלאה --תתגרשי! לבגוד זו עבירה הלכתית חמורה ומעבר לפן ההלכתי זו חוסר מוסריות בצורה מוחלטת. את לא שומרת על כבודך העצמי . תתגרשי אם זו האופציה היחידי ורצונך היחיד ותחיי עם מי שאת רוצה -בכבוד!
(38) אנונימי, 25/7/2014 15:03
עצבני
להעיף אותו לכל הרוחות עם השנים יהיה גרוע יותר, מנסיון אני חיה עם עצבני
(37) מבולבלת, 21/6/2014 20:27
מבולבלת ופוחדת
אני, בת 30 וקצת, בקשר עם בחור עצבני ביותר כבר למעלה משנתיים. נפרדנו וחזרנו מספר פעמים. לאחרונה אנחנו בטיפול זוגי. הוא תוקף אותי על כל דבר . מאשים אותי על כל דבר. מזלזל ומבטל אותי. אני בעלת קריירה מכובדת, נראית מצויין ומאוד מחוזרת. אני כל הזמן אומרת לעצמי שאעזוב אותו אבל משום מה עדיין נשארת ... וגם אם אני עושה זאת אנחנו שוב חוזרים להיות יחד. מניסיון שלי עם בחור עצבני שום כלל וחוק לא עוזרים. ההרגשה הזאת שמלווה אותי במהלך ההתקפה עליי, ההשפלה והפחד מעצם הריב עצמו, הצעקות והקללות וחוסר הוודאות כמה זמן ייקח עד שהעניין יירגע- זו הרגשה קשה ביותר!!! זו תחושה שפשוט יש רצון לברוח ממנו כמה שיותר מהר. להיעלם ממנו ולא לחזור לעולם. מצטערת שאני פאסימית אבל ה׳חוק׳ היחיד שיכול לעזור, זה פשוט לברוח מגבר כזה. הפכתי לבחורה חסרת שמחת חיים, אומללה ומפוחדת. אני מבזבזת זמן אבל חסרת כוחות לצאת...הזמן הולך ואוזל הלוואי שיהיה לי הכוח לצאת ממנו... והלוואי שהצלחתי, אולי במילים האלו, לגרום לבחורה אחרת לאסוף את הכוחות ולברוח מקשר כזה.
קארין, 17/8/2014 11:00
תודה, הצלת אותי. עד שקראתי מה שכתבת, לא תפסתי כמה חמור הקשר בו אני נמצאת.
סיגל, 8/9/2014 19:58
מבולבלת ומפוחדת היום- לאחר החתונה את גוזרת על ילדייך שיר הרס
תגובה ל 37 -מבולבלת ומפוחדת
אני קוראת את שכתבת, ויש לך אינטילגנציה רגשית גבוהה.
2 עצות לי אלייך אך לפניי זה מרגיש לי שאת נשארת כי אולי את על תקן המכילה המקבלת המקווה לשינוי ,כי את בודאי גם אומרת לעצצמך את כל הסיבות מדוע את נשארת איתו ובעצם משתכנעת ,,,,אולם.............
ביום שיהיו לך ילדים ותביני שהם גדלים להיות מפוחדים ומבועתים
לא תוכלי לגייס שום אמפתיה לסיבות מדוע הוא מתנהג כך,,,,אלא בעצם הבאת ילד מבשרך שידעת מבעוד מועד שהוא נכנס למשפחה שבה האבא יאמלל את האמא וממילא גם אותו
תברחי כל עוד את יכולה,קחי לך תמונה שלך כילדה קטנה ותחשבי מה היית מוכנה לעשות כדי להגן על זו שבתמונה,,,,,זכרי כל תכונה לפניי החתונה מתעצמת כל כך לאחר החתונה,,,,,,,ת ב ר ח י ,,,,,,,,
אנונימי, 11/1/2021 08:19
יש לך הכוח לברוח! מגיע לך יותר!
(36) נורית, 30/4/2014 18:10
חתן עצבני
ביתי נשואה 4 ילדים לבחור שחושב שהוא מושלם, יש לו התפרצויות של כעס על ביתי ועל הילדים. ביתי ולא רק בגלל שהיא ביתי, היא ילדה רגועה מאוד וסופגת הרבה פנימה למען שלום בית, בעלה לא מוכן להודות בטעויות שלו (כי הוא מושלם), נכון שהיא לא קשה עם הילדים ומוותרת להם לעומת בעלה שהוא מאוד קשה וקפדן ומתעצבן על ביתי שהיא לא כמוהו. אני אף פעם לא מתערבת בניהם, אבל אני רואה לפעמים את ההתנהגות שלו כלפי הילדים וכואב לי נורא. אני בטוחה שההתנהגות שלו היא כתוצאה ממשקעים מהעבר שלו אבל לא כך הוא רואה את הדברים והוא לא יסכים עם זה שהוא צריך טיפול של שיחות אצל פסיכולוג ואני לא יודעת מה לעשות, חבל על המשפחה הזאת.
אנונימי, 11/1/2021 08:22
תשמרי על הבת שלך! תבקשי בנועם שילכו לטיפול או שיפרדו! מגיע לבתך יותר!!
(35) מאיה, 10/1/2014 14:46
בעל עצבני
קראתי את התגובות ואני מבינה שלא יחידה למרות שזה לא מנחם אותי. יש לנו ילד בן 4 ועוד לפני שנכנסתי להריון ממנו ראיתי פחות או יותר איזה בן אדם הוא.....ואחרי התלבטויות כן המשכתי את הקשר ונכנסתי להריון. נכון לעכשיו אני מבינה שאני זאת שעשיתי את הבחירה כי ראיתי את הדברים החיובים שבו וחשבתי שאוכל להתגבר על השליליים. ... אבל עכשיו אחרי 6 שנים ביחד אני מבינה שלא יכולה להתגבר.לא מספיק חזקה בשביל זה. לפעמים מרגישה שאני פשוט מפסידה זמן ואזדקן ככה.וכשילד יגדל יבין את הכל ויהיה כבר מאוחר לשנות. אני בת 30 נראת טוב, מרויחה טוב יש לי ילד מקסים...אבל אני לא מאושרת בחיים שלי. אני מפחדת לקחת לבן שלי את אבא שלו שיש בינהם קשר חזק מאוד!! ומצד שני אני בוכה בשקט... ניסיתי כל הזמן לשנות את המצב ונתתי לו מעצמי והתכפלתי בשבילו בכל מיני דברים אך זה לא עוזר. מרגישה שנגמרו לי הכוחות ואני פשוט ממשיכה את החיים כך כמו שזה. כשהל טוב ובעלי במצב נורמלי אני גם משתפת פעולה ונראת שמחה וכשלא אני מסתגרת בתוך עצמי. כנראה לא סתם לאחרונה פגשתי בן אדם שמחזיר אותי להיות מאושרת ואוהבת...
(34) ליאת, 30/10/2013 10:19
מישהי ניסתה לשים מצלמה ולהוכיח לו?
לפעמים אני חושבת להתקין מצלמה ואז אולי יפסקו ההכחשות. מעניין אם מישהי ניסתה. לבחורה שבהריון- אולי תחכי ללידה וכשהילד יגדל קצת , כדי שלפחות יהיה פחות קשה פיזית ואח"כ תחליטי, (מנסיון שום דבר לא משנה אך לפחות תהי פיזיקית ונפשית מחוזקת יותר).
(33) עופרה, 10/9/2013 06:52
האם הצעקות האלה אי פעם יפסקו?
בעלי מודע לבעיה הזו .הוא לא מקלל הוא רק צועק פעם ביום (יש לו מנה יומית כזו שצריך לעבור אותה )פעם זה עליי ופעם על ביתי .על בני הוא לא צועק. מאז שהיה בן 10.
(32) מיכל, 8/8/2013 20:53
השאלה
השאלה היא למה להישאר עם בן זוג עצבני כל כך? מה הגבול שבו התחשבות בבן זוג הופכת לחיים כמטפלת רגשית צמודה.
(31) י, 22/5/2013 08:05
איזה טיפול עושים לבנאדם עם התקפי זעם והאם יש סיכוי באמת לשינוי משמעותי
(30) לי לימור, 4/5/2013 02:05
בעל חולה נפש
בעלינפש עלי עצבני יותר מדיי מקלל צועק נדלק מגיב לא מוותר רשע רע אכזרי שונאת אותו כל המשפחה שלו חולת נפש וחולי עצבים הם עשרה אחים לאימא לא אכפת מאף אחד אין לי גיסים או גיסות בקשר אין לי חמות שדואגת שתבוא לעזור כלום הכול רק ניצולים וכסף ותתני להם וזהו והבעל עצבני מקלל כל מילה מדליקה אותו ממש חולה נפש הוא מתחנן ללכת לפסיכאטר לקחת כדורים הוא מודע למצבו
(29) יצחק אסולין, 25/2/2013 18:37
חובת לימוד שמירת הלשון, בין אדם לחברו בכלל ובבית בפרט.
בס"ד ערב מבורך לציבור נשים וגברים. עניין עצום ורב ערך בחיי האדם לדעת לשלוט על לשונו, מי שחושב/ת שזה רק מילים, שימו לב כיצד בדיחה טובה משנה לנו את מצב הרוח ומאידך בשורה פחות טובה מורידה לנו את מצב הרוח ומכניסה אותנו לסטרס. אפשר להאריך ללא גבול על נושא חשוב זה מאין כמותו ונסכם בצורה ברורה דיבור לא טוב הורס כל חלקה טובה ומרחיק כל אוהב ורע. זלזול בגימטריא קטנה זה 26 כמנין הויה, כך מי שמזלזל בזולת ובבן/,ת הזוג ובכל אדם, הוי כמזלזל בקב"ה "כיבצלם אלקים עשה את האדם". הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. בברכת שלום יצחק אסולין
(28) מיכל, 19/10/2012 22:48
בעל עצבני בעיקר שלא מעשן בשבת
אני עוברת זאת יום ביומו העצבים של בעלי קצרים בייחוד בגיל המעברהוא עכשיו בן 43 וזה החמיר יש לו פתיל קצר בייחוד שהוא לא מעשן בשבת הסיגריה מרגיעה אותו במקצת בימי חול אך ב24 שעות שהוא לא מעשן אני בורחת מהבית עם הילדים אני לא מסוגלת להיות במחיצתו ביום שבת וגם בשביל הילדים שחא יספגו את כעסיו על לא עוול בכפם יהיה טוב אם הייתי נשואה טרייה הייתי עוזבת בלי היסוס בכלל כי קשה מאוד לחיות עם בן זוג כזה
רונית, 22/8/2013 08:38
בעל עצבני
מיכל, כשקראתי את התגובה שלך, חשבתי לרגע שאני כתבתי אותה. אצלי זה אותו הדבר ובגללו אנחנו ממש שונאים את יום השבת! גם כשהפסיק לעשן, ההתנהגות שלו לא השתנתה. כיום חזר לעשן. אני מרגישה תקועה בגלל הילדים
אנונימי, 30/8/2013 14:16
אישה עצבנית רודפת שליטה ואובססיבית לנקיון
זה מדהים איזו סימטריה ניתן למצוא בין גברים ונשים עצבניות. זו ממש אותה התמונה רק בלשון נקבה. אחרי 15 שנות נישואים, ילדים וכו אתה מוצא את עצמך במצב שלא חלמת שתהיה בו, מנסה יום יום להתמודד עם התקפות זעם נטולות כל הגיון. בעסה.
(27) מיכל, 8/10/2012 06:37
גם אני חיה עם בעל זועם ותוקפן
אשמח לעצות גם אני חיה עם בעל זעפן כועס ובלי שליטה על עצמו אי אפשר להעביר משפט , יש לו בקורת עליי בעוד שהוא לא מסתכל על עצמו....לא מוכן ללכת לטיפול אישי רק זוגי מה לעשות?
אוהב את הבריות, 27/1/2013 13:46
תגובה לחיות עם בעל זעפן
א. אם הבעל לא רוצה טיפול איי הולכים על זוגי ושם בעז"ה אמור הכל להסתדר ב. הדבר הראשון לפני לפני לפני הכל זה??? תפילה תפילה תפילה. זה ישנה לכם את החיים בכל הפרמטרים תפילה ע"י תהילים וכן אפשרי גם תפילה ע"י דיבור פושט לאבא שבשמים לא לקלל את בן הזוג בפני האבא כי אז יצא שכרנו בהפסדנו אלא לספר לו את העובר עלייך ולבקש 1. שיעזור לך להתמודד 2. שישנה את המצב לטובה
(26) שולי, 19/9/2012 14:15
עצה פרקטית
אם אין ילדים-עדיף לברוח כל עוד אפשר! אם יש-אתן בבעיה
(25) אילנית, 12/9/2012 06:41
בן זוג עם פתיל קצר
אני לגמרי מסכימה איתך, אני חיה כבר שנתיים עם בן זוג עם פתיל קצר ואלים מילולית, אנחנו היינו אמורים להינשא בעוד 3 שבועות ואני ממש מפחדת, הוא אומר שאני מגזימה, השכנים שלנו כבר מסתכלים עליי בצורה עקומה, תוך כדי מה שאני רושמת לך, אני מבינה שהכתובת על הקיר, ואין מנוס מלעזוב אותו. וכמובן ישנם עוד מיליון נושאים שגורמים לו להתפרץ ככה. שנה טובה ומוצלחת לכולם.
(24) אנונימי, 26/6/2011 20:01
יו כתבה מאולה תודה שחלקת מחוכמתך!
(23) אנונימי, 28/12/2010 22:26
בן זוג עצבני
לא פשוט בכלל להתמודד עם בן זוג עצבני בעל פתיל קצר! הדברים הכי פשוטים הופכים למלחמת עולם בבית, כמו למשל סעודת שבת נעימה שבאופן פתאומי לחלוטין הופכת לשדה מוקשים! צעקות, עלבונות והטחת מילים קשות, והכל בגלל מעשה או אמירה שלגמרי לא מצדיקה את עוצמת התגובה. ומי שסובל מזה אלו בעיקר הילדים. לדעתי זה נובע מכך שהאדם מחוסר מודעות עצמית ו/או נמצא בהכחשה של נטיה זו אצלו: כמה קל לשפוך את "העצבים" על מי שאפשר (הילד הכי קרוב או הבכור או בת הזוג...) ואחר כך לשדר "עסקים כרגיל" צחוקים ובדיחות בזמן ששאר בני המשפחה פגועים עד עמקי נשמתם. לא פשוט גם לדבר עם בן זוג כזה ולהבהיר לו עד כמה התפרצות כזו הרסנית לקשרי המשפחה. מנסיוני, ברוב הפעמים בן הזוג לא רק שמכחיש את הנזק שנגרם בעקבות התפרצות הזעם החריפה שלו, אלא עוד מצדיק את ההתפרצויות הנ"ל בתואנה מטופשת ביותר שזה אקט "חינוכי" ודרך ל"הסביר את עצמו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים"... ולך תתוכח עם הגיון עקום שכזה!
אנונימי, 1/1/2012 10:57
אנונימי צודקת
כל מה שכתבה אנונימי זה נכון ומה שעצוב כל כך : שאין פיתרון לבעיה.
(22) אנונימי, 27/12/2010 06:04
זה כנראה בהרבה מאד בתים אבל זה ממש לא מנחם
אחרי 30 שנות נישואין כאלה. הפיתרון היעיל שלי ,אחרי שנות ניסיון ותהיה ,הוא לעזוב את החדר כשזה מתחיל ולתת לעניינים להרגע, ואכן זה לפעמים לוקח אפילו ימים, אבל מה עושים כשהילדים סופגים את קיטונות הרותחין האלה ולא מוכנים לספוג זאת. לא מוכנים לקבל את העובדה, שמישהו, גם אם זה אביהם, שבד"כ הכי אוהב והכי דואג, יתפרץ, ותמיד, זה בלי שום פרופורציה למה שקורה, והכי חשוב, תמיד זה בא ממקום של חוסר אפשרות לדחות סיפוקים . הכל צריך לקרות עכשיו, הרגע ואפילו לפני
(21) ruti, 25/8/2010 17:00
המציאות האמיתית
במאמרא מתוארת התפרצות זעם וכעס של צעקות אבל אם זה מלווה בקללות ובקריאת שמות גנאי מה עושים? יש בכלל סיכוי לשנות פתיל קצר כזה? ואם זה קורה עם הילדים (שאבא צועק עליהם) , האם אלימות מילולית ונפשית ניתנת לתיקון? עד איזו רמה צריך להגיע כדי להבין שלא ניתן לפתור את העניין בהקשבה ובמילים יפות? ומה עם הילדים שחיים בפחד ? כמו שמתואר הכתבה לא עדיף להתגרש ולשמור על הבריאות הנפשית של הילדים ועל האוזנים התמימות ? בן זוג שמקלל וכועס על כל העולם חייב טיפול אבל לא של אשתו אלא של מטפל מוסמך (טיפול אישי ולא זוגי)
(20) אנונימי, 27/11/2009 13:58
מה לעשות אם אתה רוצה להפסיק את זה ובן הזוג השני לא רוצה? מה לעשות כשאתה מנסה כל הזמן להרגיע אותו והוא לא נענה לבקשתנו להפסיק?
(19) אנונימי, 23/11/2009 14:47
קראנו את הכתבה והיא מאוד העשירה אותנו, תודה רבה!!! שנדע להתגבר על מידת הכעס...
(18) אילנה, 18/8/2009 07:26
הפחד משתק..
זה בכלל לא ניתן לשליטה..הוא אינו "רואה" אותנו כלל..הדוגמאות המובאות בכתבה..אינן רלוונטיות, מכיוון שמותר לכעוס במקרה של חריגה..אין זה משקף אדם עצבני ואלים מילולית ש"ניטפל" ותופס שעיר לעזאזל לחוסר השליטה שלו בעצמו- ולא רק לאישה אלא גם לילדים...
(17) , 16/8/2009 10:03
מי יתקרב בכלל לאחד כזה.
צעקה אחת, ואני עוזבת את הבן אדם.
(16) חגית, 3/7/2009 05:10
מסכימה עם כל מילה
כל מילה חקוקה בסלע, כתבה חשובה מאוד לכולם!!!1
(15) אנונימי, 9/7/2008 13:59
תודה
קראתי כמה מאמרים שרלוונטיים אלי, וכולם, במיוחד המאמר הזה, דיברו אלי מאוד. התרגשתי כשקראתי את הכתבה כי היא נותנת לי תקווה שבפעם הבאה שבן הזוג שלי יכעס, אני אוכל להתמודד עם זה קצת יותר טוב. תודה רבה על כתבות מועילות ועל אתר מעולה.
(14) תיקי, 8/4/2008 18:53
בזמן האחרון בן זוגי עצבני מאוד
הוא רק מגיע הביתה מוצא כל סיבה שבעולם כדי לצעוק עלי להאשים אותי על שטויות באמת שטויות ולא חשוב מה הסיבה תמיד אני אשמה ואני לא בסדר וצעקות חזקות שאני מתה מפחד בהתחלה הייתי צועקת עליו חזרה, ואחר כך ניסיתי לא לענות והוא המשיך יותר גרוע, עכשיו החלטתי ללכת לחדר שיצעק לעצמו חזרתי אחרי חמש דקות הוא היה רגוע, אולי זה הפתרון, או שהוא צריך רופא !
(13) arv, 16/3/2008 03:42
המאמר בכלל לא מתאר בן זוג עצבני
יתכן שהעצות כאן מתאימות לבן זוג לא מאוד רגוע, אך ההבדל בינו לבין עצבני ממש הוא למי שהתנסה כרחוק מזרח ממערב. הכותרת בכלל לא מתאימה, בן זוג שהוא ממש עצבני הוא מעבר לנורמה שמתוארת כאן.המאמר מטעה וגורם לאנשים שנמצאים במצב לא נורמאלי לחשוב שאולי ניתן לפתור בעצות שבעצם מתאימות למצב יחסית שקט. כדי מאוד להיזהר כשנותנים עצות וכותרות, זה הורס אנשים וילדים.
(12) אורטל, 26/1/2008 18:56
בעיה של התפרציות זעם .
בן זוג אשר בוחר להוציא כיעור וחלש מאוד.
לא טוב לא ועצוב מאוד.
אני ממליצה לך להתייחס אליו מאוד יפה לכבד את בחירתו להוציא כיעור.
וגורם לעצמו אסון,חבל עבורו.
אני מאמינה שנשמה ניבחנת ע"פי המעשים בפועל,אם תנצחי את המבחן בחמלה מול נשמה חלשה תצליחי.
ילדים סיבה טובה להוציא יופי אנחנו נמצאים בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון לבצע עבודה אמיתית.
וחולה מאוד במחלת עצביים בחירה שלא.
את יכולה ליגדול דרך הוצאת יופי בהצלחה.
יש בך אור גדול תישתמשי בו בצורה נכונה.
אין ספק שמגיעה לך קודם את עצמך.
זוגיות אמיתית זה קודם את.
אהבה עצמית והוצאת יופי מול הזולת.
עבור ההתפתחות שלך בהצלחה.
(11) גיל, 23/7/2007 16:24
מסכימה עם רונית
רונית היקרה, אני מבינה שהתנסית במערכת יחסים עם בעל אלים. גם אני. התגרשתי ממנו סוף סוף לפני 5 שנים ואני עדיין סובלת מדי פעם מההתפרצויות שלו. אין לי שום עניין בו, אני מבינה שהוא כזה ולא ישתנה. אבל יש לנו ילדים משותפים ולכן יש קשר בינינו, לצערי. גלשתי היום באינטרנט לחפש עצה, תרגיל, מדיטציה כלשהי, שתעזור לי להפסיק להיות קרבן שלו. אולי אני צריכה להמציא בעצמי.
(10) משה, 23/3/2007 03:07
פתיל קצר אצל בן /בת הזוג
המאמר עינני קולע ומלמד אני מאמין שיכול לחסוך הרבה מריבות ולגרום שלום בית
תודה רבה
(9) אנונימי, 19/3/2007 03:33
קל לתת עצות. קשה לבצע בחיי היום-יום
(8) רונית, 18/3/2007 16:17
חיים היקר
חיים היקר.
מרבית הדברים אני אכן מסכימה איתך, כי נכון הדבר שבכל זוגיות יש מריבות, יש עליות ומורדות.
אך לעניות דעתי כאשר מדובר במערכת יחסים אשר בה האשה חיה בפחד, מבטלת את עצמה, מנסה להרגיע ולדבר אך האדם אינו משתנה, וכפי שציינתי מניסיוני גם טיפול זוגי לא ממש עזר כי במקרה שלי הוא היה בהכחשה לקשיים שלו, ולמען הילדים אני חושבת שאסור להישאר במערכת יחסים כזו, האם זה המודל חיקוי שאנו רוצות עבור ילדינו? האם לראות אמא עצובה , מפחדת, ולחיות בבית בו הפחד שולט וחפצים נזרקים בעת התפרצות, זה הדבר הנכון??? אם אנחנו נמשיך ונסכים לקבל התנהגויות כאלו ולא נדע עם כל הכאב לקום ולהגיד עד כאן, מספיק , מגיע לי משהו יותר טוב ובמיוחד כאשר ישנם ילדים באמצע. עד מתי בעצם להמשיך וכפי שכיניתי ( וכניראה שלא אהבהת את המילה שהשתמשתי) להיות כמטפלת עבורם
ואל לך להשוות זאת למחלות קשות לא עלינו, אני לא רואה שום קשר בין השניים חלילה.
עינת, 28/6/2013 21:27
הי רונית
רונית היקרה, קראתי את תגובתך לאחר שחיפשתי בגוגל את הערך " התפרצויות זעם" אצל בן זוגי. אנחנו נשואים שנתיים יש לנו ילדה בת שנה וכעת אני שוב בהריון. מאז שילדתי אינני עובדת ובעלי הנו המפרנס היחידי.הוא עצמאי ובמתח תמידי לגבי מצב הפרנסה שהנו בכי רע. הוא מלא בביקורת עלי וכשהוא עצבני , הוא צורח, מקלל ולעיתים בועט בחפצים. אני ממש מפחדת להיות במחיצתו ברגעים אלה.והכי כואב לי שהילדה רואה את כל זה. כשהוא לא עצבני הוא מהמם ומקסים אבל כשחמתו עולה, הכל בטל בשישים ואני חיה בפחד ובבכי מתמיד. חשבתי לעזוב אבל אני פוחדת מתגובתו וכמובן מהיותי בהריון ולבד. אשמח לקבל עצה ממישהי שנראה שחוותה את אותו הדבר והעזה.
צליל, 6/4/2015 05:57
תגובה לרונית
אוי רונית, כל כך ברורה התשובה לי אלייך, תברחי כל עוד נפשך בך, זה רק ילך ויחמיר... מניסיון (לצערי).. פרנסה תגיע אל תפחדי
(7) אנונימי, 14/3/2007 04:04
איכות המאמר
ישר כוח !
מאמר מצויין.
(6) דבורה, 12/3/2007 01:47
כעסים,צעקות....
ומה היית מיעץ לעשות כאשר בן הזוג מתפרץ בכעס ובהשלחת דברים ומילות גנאי --על המחשב,כן כן,,,ואסור לי להשחיל מילה...ואני ניתקפת בפחד !וזה לעיתים קרובות ומעולם לא ניסה להרגיע אותי או מילה טובה להרגעה.. להיתנצל ולהיצטער....
מעמיד אותי כנאשמת....אדם בגיל 48...ככה..??ואנחנו יחד כבר 3 שנים....בתחילה זה לא היה כך....
(5) חיים כהן, 11/3/2007 04:48
לרונית היקרה!!! אנא קיראי עד הסוף. תודה.
תגובתך ילדותית ואינה בשלה לקשר זוגי ארוך. אנו איננו חיים בארץ האגדות. גם בין זוגות נשואים ואוהבים לעיתים יש מריבות. אם מריבות אלו אינן מטופלות כראוי הכל מתדרדר ונהרס. האם יש לפרק קשר כזה שבד"כ ישנם ילדים שעלולים להיפגע ללא קשר באם זה הבן או הבת זוג אשמים.
במצב זה, מחובת בן או בת הזוג הרגוע יותר לקחת פיקוד ולהוביל את הסירה מן המים הגועשים לחוף מבטחים.
לא מדובר כאן בלהיות מטפלת.
להבדיל אלף הבדלות, אם אחד מבני הזוג חולה במחלה קשה האם היית מציעה לו/לה לפרק את הקשר ולנטוש את הסירה כי את לא מטפלת? את לא חושבת שתשובה מעין זו מסתירה יהירות וחוסר יכולת לתת?
נכון, אם לאחר כל המאמצים והנסיונות (לטפל באמצעות אנשי מקצוע וכו') ו/או אלימות פיזית הצד השני איננו/ה מוכן/ה לרדת מן העץ רק אז אפשר להבין שהקשר הגיע לקיצו. במצב זה יתכן, יתכן וגם לילדים יהיה המצב עדיף.
ההלכה היהודית, למיטב ידיעתי, תמיד העדיפה להגיע לשלום בית לפני פירוק ה"חבילה" בניגוד לקתולים שקשרו את בני הזוג לעולמי עד - עד שהמוות יפריד. היהדות מאפשרת היפרדות אבל חייבים לתת הזדמנות לבן/בת הזוג הזדמנות לחזור לתלם.
שתזכי לחיים מאושרים ומלאי שיתוף מבן זוגך.
(4) רונן, 7/3/2007 16:04
תגובה
קודם כל תודה! לצערי התנסיתי בכל האמור לעי"ל והגעתי למסקנה ברורה שאין דרך אחרת להרגיע את בן הזוג בשעת כעס מאשר לנסות להבין אותו ולתת לו את ההרגשה לכך . מאוחר יותר יש צורך להלבין את הדברים בצורה רגועה ןנינוחה ככל האפשר .
תודה על העצות ותמשיכו - זה עוזר המון!
(3) alon, 6/3/2007 08:27
מדהים
אני חייב לנסות
נשמע טוב.
(2) אנונימי, 6/3/2007 03:07
כל הכבוד
ממש מאמר מעמיק ומחכים. עכשיו נשאר רק לבדוק אם הוא אפקטיבי...
(1) רונית, 5/3/2007 13:47
תגובה למאמר
התפרצויות זעם כפי נמצויין בכתבה הן אלימות לכל דבר. וצריך להתייחס אליה מידה כנגד מידה בדיוק כמו לאלימות פיזית
ואם מישהי אכן סובלת מהתפרצויות כאלו- חשוב להדגיש כפי שכתבתם שאין זה באשמתה ואני מניסיוני הייתי אומרת לה לברוח ולצאת מהקשר החולני והלא בריא. זה לא מתפקידנו להיות המטפלות שלהם, וזה מה שאתם מעבירים במאמר , אנו רוצות בן זוג ולא מישהו "לטפל בו".