רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

נישואין

שיעורים בחיי נישואין שלמדתי מלוויתן

כ״ד בטבת ה׳תשס״ז כ״ד בטבת ה׳תשס״ז 14/01/2007 | מאת Tzvi

איימי סתרלנד בילתה תקופה ממושכת בבית ספר להכשרת מאלפי חיות. עם הזמן, היא מצאה את עצמה מיישמת את טכניקות האילוף שלמדה על בעלה. והתוצאות...

בניו יורק טיימס הופיעה לאחרונה כתבה מרתקת שעסקה בדפוסי התנהגות אנושיים. המאמר היה כל כך מרתק, עד שבמשך שלשה חודשים רצופים זכה במספר התגובות הגבוה ביותר מכל המאמרים שפורסמו באותה תקופה על ידי מערכת העיתון – שיא של ממש.

את המאמר שהופיע תחת הכותרת "מה ששאמו לימד אותי על נישואין מאושרים", כתבה איימי סתרלנד, שלשם כתיבת ספר בילתה תקופה ממושכת בבית ספר להכשרת מאלפי חיות.

'שאמו' – הלוויתן המפורסם מעולם-הים בסאן-דייגו, הוא רק אחד מעשרות בעלי חיים שבזכותם למדה מספר טכניקות יעילות לאילוף בעלי חיים בכלל, ובעלים מצויים בפרט (ככלי עזר לשיפור חיי הנישואין).

איימי, בדומה לרובם המכריע של הנשים הנשואות, נשואה לגבר שהחזיק באי אלו דפוסי התנהגות שהפריעו לה. לא משהו רציני - הוא בסך בכל היה קצת מבולגן, שכחן, ובעל נטייה לאחר – אבל, ככל שחלף זמן רב יותר מאז שנישאו, ההרגלים האלה הטרידו אותה יותר ויותר. היא לא ידעה איך להתייחס לנקודות המעצבנות האלה וכיצד להתמודד עם התופעה.

כמו רבות וטובות לפניה, היא בחרה תחילה בשיטה המוכרת והבלתי מומלצת בעליל – ניג'וס סדרתי.

כמו רבות וטובות לפניה, היא בחרה תחילה בשיטה המוכרת והבלתי מומלצת בעליל – ניג'וס סדרתי. התוצאה הייתה לא מוצלחת. לא רק שבעלה לא עזב את הרגליו הרעים, אלא אף הגביר אותם.

איימי לא התייאשה והחליטה לפנות לייעוץ זוגי, אך גם שם נכונה לה אכזבה – הם היו זוג יותר מדי מוצלח... היועצת שיבחה והיללה אותם על התקשורת הנפלאה שיש ביניהם, ולא מצאה צורך לפתוח בטיפול. איימי הרימה ידיים וחזרה לשגרה הרגילה של רתיחה איטית, התפרצויות אקראיות, ולעיתים גם קצת סרקזם.

נקודת המפנה, כאמור, הגיעה כאשר התחילה לצפות במאלפים המתלמדים.

בעלים מצויים וחיות אחרות

חיות בקרקס עושות כל מיני דברים שאינם טבעיים להן. איך מאלפים אותם? איך מלמדים דולפין לשחק 'כדורסל-מים'? איך מאמנים פומה להושיט יד כדי שיגזזו את צפרניה? איך מאלפים כלב-ים לסובב כדור על האף שלו?

לא מנדנדים להם, זה בטוח. גם לא צועקים או מתעצבנים. אז מה כן עושים? - מצטיידים בהרבה יצירתיות, הרבה סבלנות עקבית, וגם... בכמה כללים וטכניקות.

הקשבתי, מוקסמת, כשמאמנים מומחים הסבירו כיצד לימדו דולפינים לזנק ופילים לצייר. בסופו של דבר קלטתי פתאום שאותן טכניקות עשויות לפעול גם על המין העקשן אך אהוב, הבעל המצוי.

הכלל הראשון הוא לתגמל את בעל החיים על כל התקדמות קטנה לקראת המטרה. לא מצפים מחיה ללמוד בבת אחת דבר גדול. הכל לאט לאט, צעד אחר צעד. על כל הצלחה קטנטנה, פרס! המאלפים קוראים לטכניקה הזאת "התקרבות".

אי אפשר לצפות מבבון ללמוד לקפוץ לרוחק להוראתך בשיעור אחד, בדיוק כפי שאי אפשר לצפות מבעל מצוי להתחיל לאסוף גרביים מלוכלכות מזה שמשבחים אותו פעם אחת שהכניס לסל גרב אחת. עם הבבונים, קודם מתגמלים דילוג קטן, ואז קפיצה מעט יותר רחוקה, ואז זינוק רחוק עוד יותר. עם בעלי, התחלתי לשבח כל מעשה קטן ברגע שהוא קרה: אם הוא נהג במהירות נמוכה בקילומטר אחד לשעה, זרק זוג אחד של מכנסיים לסל הכביסה, או שהגיע בזמן, לא משנה לאן.

את הטכניקה הבאה, המכונה "שיטת התגובה המינימאלית", היא למדה בבריכת הדולפינים. מאלף מומחה הסביר לתלמידים שאסור להעניש את בעלי החיים. 'תגובה', הוא טען, 'וכל תגובה שהיא', מחזקת את ההתנהגות שעוררה אותה.

כשדולפין עושה משהו לא בסדר, המאמן לא מגיב בשום אופן שהוא. הוא עומד בלי תנועה במשך כמה רגעים, נזהר לא להסתכל על הדולפין, ואז חוזר לעבודתו.

וההתנהגות הבלתי רצויה פשוט נחנקת ודועכת מאליה מחוסר דלק.

בכל פעם שבה בעלה של איימי היה מאבד דבר מה (ארנק או מפתחות), הוא היה פותח בסריקה קולנית ונמרצת ברחבי הבית. איימי הייתה מצטרפת אליו (יחד עם הכלבה), ומזכירה לו כמה כדאי להיות מסודר, או מנסה להרגיע אותו בכל מיני אמירות סתמיות והבטחות שווא כמו "תראה שהם עוד יצוצו מאליהם". אבל זה רק גרם לו להתעצבן עוד יותר. וכך, תוך זמן קצר האירוע הסתמי היה מתפתח לדרמה סוערת בכיכובם של שני בני הזוג (והכלבה).

איימי החליטה ליישם את "שיטת התגובה המינימאלית" בהקדם האפשרי, ואכן:

זה היה רק עניין של זמן לפני שהוא התחיל שוב להפוך את הבית בחיפוש אחר מפתחותיו, ואני לא אמרתי כלום אלא המשכתי לעשות מה שעשיתי. נדרשה ממני המון משמעת עצמית להישאר רגועה, אבל התוצאות היו מהירות ומדהימות. מצב הרוח הסוער שלו הפך לשקט בהרבה מהרגיל, ואז נמוג כמו שבר ענן. עלה בי רגש עז לזרוק לו מקרל...

אילוף, כך מסתבר הוא לא רק עניין של שינוי החיה המאולפת, אלא גם עבודה עצמית רצינית של המאלף. הרבה יותר פשוט להיסחף אל לב הסופה מאשר לשמור על קור רוח והתנהגות עקבית, עניינית ורגועה. וזה לא הכל. מאלפים מוצלחים טורחים ללמוד כל מה שהם יכולים על בעלי החיים שעמם הם עובדים. אנטומיה, טבעים, יכולות, מבנה חברתי ועוד. המאלף צריך לחשוב היטב כיצד לגרום לזאב, למשל, לקבל אותו בתור חבר בלהקה, או מה יגרום לפיל לראות בו את מנהיג העדר.

יש דברים שבעלי חיים מסוגלים לעשות, אם יתאמצו, למרות שזה שונה מההתנהגות הטבעית שלהם. לעומת זאת, יש דברים שהם פשוט לא מסוגלים לעשות – ניסיתים פעם ללמד צב לעוף או לשכנע אריה להיות צמחוני? יחד עם זאת תזונתו של האריה יכולה בהחלט לשמש ככלי עזר יעיל לאילופו.

גם לבני אדם יש טבעים שונים, תחומי כישרון, תחומים חלשים, גורמים ממריצים ודברים אחרים שממש בלתי אפשרי לשנות. בעלה של איימי למשל הוגדר על ידיה כ:

'זאב בודד'... יש לו שיווי משקל של אתלט, אבל הוא נע באיטיות, בייחוד כשהוא מתלבש. גלישה באה לו בטבעיות, אבל להגיע בזמן – לא. הוא אוכל הכל, ומה שמאלפים מכנים "מונע על ידי מזון".

האם אי פעם העליתם בדעתכם לשבת ולחשוב ככה על בני הזוג שלכם? מה הם אוהבים? מה ממריץ אותם ומה מייאש אותם? למה הם פשוט לא מסוגלים, ומה הם יכולים לעשות אילו רק ירצו מספיק?

איימי החליטה למשל, שבלתי אפשרי לצפות מבעלה שיפסיק לאבד את מפתחותיו או ארנקו. מה שלהערכתה כן ניתן לעשות הוא למנוע ממנו להפוך כל אובדן כזה למריבה משפחתית כוללת.

בעודה מתארת במחברתה שיטות אילוף שונות בהן צפתה, הייתה משרבטת בשוליים "לנסות על סקוט [בעלה]".

ובכן, ברגע שאיימי התחילה לחשוב על בעלה בצורה כזאת, היא פשוט לא הצליחה להפסיק. ובעודה מתארת במחברתה שיטות אילוף שונות בהן צפתה, הייתה משרבטת בשוליים "לנסות על סקוט [בעלה]".

את אחת הטכניקות המוצלחות היא למדה ממאלף שניסה לגמול עגורים מהרגל רע שהיה להם – לנחות לו על הכתף. אי אפשר להסביר לעגור שזה לא מקובל, לא נעים או לא נוח. אז מה עושים? מאלפים אותו לעשות משהו אחר, ובמקרה המתואר, לנחות על שטיח שנפרש על הקרקע. העגור למד לנחות על השטיח וממילא הפסיק לנחות על הכתף, שהרי אי אפשר לנחות בו זמנית גם על הכתף וגם על השטיח.

לטכניקה הזאת קוראים "התנהגויות סותרות" - הקניית התנהגות נבחרת שתמנע את האפשרות לחזור על ההתנהגות הבלתי רצויה.

ובבית:

בבית, פיתחתי התנהגויות סותרות בשביל סקוט כדי למנוע אותו מלהסתובב סביבי כאשר אני מבשלת. כדי להרחיק אותו מהגז, נתתי לו צרור עלי פטרוזיליה לקצוץ בצידו השני של המטבח, או שהנחתי שם קערת צ'יפס ורוטב סלסה. תוך זמן קצר עשיתי זאת: לא עוד בעל מצוי שמסתובב לי בין הרגליים בזמן הבישול.

דבר נוסף שנדרש מהמאלף המקצועי הוא שינוי מהותי בנקודת המבט. המאלפים אומרים "הכלל הוא שהחיה אף פעם לא אשמה", זה מובן, שהרי אנחנו דורשים ממנה לנהוג בניגוד לטבעה. הרבה יותר קשה להשליך את התפישה הזאת על חיי הנישואין.

מה קורה כאשר ניסיונות ה'אילוף' שלנו נכשלים? מה אם בן הזוג פועל בניגוד למה שאנחנו רוצים ומצפים?

איימי למדה להתנתק במידת הצורך. במקום להיפגע באופן אישי מכל גרב שלא מצא את דרכו אל סל הכביסה ולחשוב ש"הוא עושה את זה כי לא אכפת לו ממני", היא ניסתה למצוא דרכי פעולה שונות. היא בחנה את עצמה שוב ושוב: האם הציפיות שלה ריאליות? האם דרך הפעולה שלה נכונה? אולי צריך להשתמש בטכניקה אחרת? ורק לאחר ניתוח המצב וחשיבה מעמיקה בחרה בדרך פעולה חדשה ונצמדה אליה בעקביות.

ומה קרה בסוף?

הסוף דווקא טוב. ה"אילוף" נמשך בהצלחה שנתיים תמימות. מערכת היחסים שלהם השתפרה לאין שיעור, ובסופו של דבר איימי לא הצליחה להתאפק וגילתה לבעלה הכל. למרבה הפלא זה לא פגע בו אלא שעשע אותו. הוא הקשיב בסקרנות והִפְנים את הטכניקות השונות – הרבה יותר טוב ממה שהיא צפתה.

איימי סבלה במשך תקופה מסוימת מכאבים בפה שגרמו לה לקטר שוב ושוב בפני בעלה. בתחילה הוא היה מנסה להרגיע אותה ולהשתתף בצערה, וזה לא עזר. אבל אז, יום אחד, כששוב פתחה במסכת הקיטורים, הוא פשוט בהה בה במבט חלול ולא אמר מלה. מהר מאוד נגמר לה הקיטור, היא השתתקה ועמדה ללכת כשפתאום קלטה:

"זאת שיטת התגובה המינימאלית?"

דממה.

"זה מה שאתה עושה, נכון?"

 בסוף הוא חייך, אבל שיטת התגובה המינימאלית שלו השיגה את התוצאות.

מסתבר שאותם כללים פועלים בהצלחה מרובה גם באילוף רעיות מצויות.

*הקטעים המודגשים תורגמו באופן חופשי מתוך מאמרה של איימי סתרלנד, שראה אור לראשונה ב-25 ביוני 2006 בניו יורק טיימס.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן