רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

נישואין

אהבה – ההשקעה המשתלמת ביותר

ט״ז באדר ב׳ ה׳תשס״ה ט״ז באדר ב׳ ה׳תשס״ה 27/03/2005 | מאת ד"ר מיכאל טובין

אהבה אינה משהו מיסטי. אם ברצונכם ליהנות מהיתרונות של מערכת יחסים, עליכם להשקיע את המאמץ הדרוש כדי לגרום לה לקרות.

לא ניתן להתחמק מכך – יצירת חיי נישואין יציבים ואוהבים דורשת מאמץ. זו האמת. נישואין דורשים הרבה ונותנים הרבה. לכן, אם רצונכם ליהנות מהיתרונות של מערכת יחסים המבוססת על אהבה ומחויבות עמוקה, עליכם להיות מוכנים להשקיע את המאמץ הדרוש כדי לגרום לה לקרות.

זה לא משהו מיסטי.

זה פשוט כמו אימונים לריצת מרתון. אם לא תתמידו במשטר יומיומי, לא תסיימו את המרוץ. ואם לא תתכוננו לקראת חיי הנישואין, אם לא תעבדו על מיומנויות התקשורת שלכם, תלמדו להעניק לבן הזוג, לבנות אמון הדדי ולהביע את אהבתכם במילים ובמעשים, אז יהיה לכם מה שיש ליותר מדי זוגות נשואים – אומללות.

אני תומך נלהב במוסד הנישואין. לא כיוון שיש לי אשליות כלשהן לגבי המוסד האמור – אני מתפרנס ממערכות יחסים בעייתיות. אני תומך בנישואין, כיוון שמעולם לא מצאתי מערכת יחסים אחרת, שיש לה את הפוטנציאל ליצור חיבור כה עמוק, עם כזאת הזדמנות לצמיחה אישית ורוחנית. האתגר הכרוך בנישואין, פרופורציוני באופן ישיר לפוטנציאל שלהם.

המבחן של ידידי נפש אמיתיים, הוא ללמוד כיצד ליצור אהבה שמצליחה לשבור את מחסומי האגו והאנוכיות ומאפשרת לשני הצדדים להגיע לאינטימיות אמיתית.

עם זאת, כדי להגיע לנישואין מספקים ומהנים, עלינו לערוך הבחנה ברורה בין ההגדרה הפשטנית של אהבה, אליה התרגלנו כתוצאה משטיפות מוח אינסופיות, לבין המשמעות העמוקה יותר של אהבה, שיוצרת את הבסיס לחיבור אינטימי אמיתי.

שפת האהבה

התפיסה המוטעית שלנו לגבי אהבה, מבוססת על האופן בו אנו משתמשים בה בדיבור היומיומי שלנו. קחו לדוגמא את הביטוי "התאהבתי", המרמז על פאסיביות במהלך הופעת הרגש. כאילו מדובר במשהו שקרה ואין לנו בהכרח שליטה עליו. ואכן, רבים מדי מאתנו סבורים שהאהבה פשוט מתרחשת, כמו איזה ארוע.

עדיין, השפה בימינו מרחיקה לכת הרבה יותר, כדי לתאר את חוויית האהבה. האהבה אינה רק תאונה מקרית, היא טירוף! ראו כיצד אנו מתארים את היותנו מאוהבים: "אני משוגע עלייך", "היא מטורפת עליו", "הוא יוצא מדעתו מרוב אהבה אליה", "אני לא יכולה לחיות בלעדיך".

אפשר לחשוב, שאהבה היא מצב זמני של חוסר שפיות, טירוף או הזיה – כמעט מצב פסיכוטי.

על סמך תיאורים אלה אפשר לחשוב, שאהבה היא מצב זמני של חוסר שפיות, טירוף או הזיה – כמעט מצב פסיכוטי. אנו מכנים אי שפיות זו בשם "להיות מאוהבים", מצב של תחושה עמוקה שאני אינני כלום בלי מושא האהבה.

נוסף על כך אנו נוטים להאמין, שהמסתורין האופף את תהליך ההתאהבות, זהה גם לגבי תהליך ההתפכחות והיעלמות האהבה, וכי הוא לא רציונלי באותה מידה. האם מישהו מגיע לפתע למצב של אושר עילאי ואז, בדיוק באותה מהירות, מרגיש כיצד ההרגשה נעלמת, כשהוא חוזר למצב של ריקנות וייאוש? אם זוהי אהבה, אין זה מפתיע שבמערכות יחסים קיימות בעיות כה רבות. כיצד אפשר להצליח במשהו שעליו אין לנו שום שליטה, או שאיננו לוקחים עליו שום אחריות?

אהבה – האם זה שיגעון?

לאור האמור לעיל, עלינו להגדיר בצורה טובה יותר מהי אהבה, הגדרה שתסייע לנו להבין מהן מערכות יחסים וכיצד נוכל להצליח בהן.

תחילה, חשוב שנבין מה אינו אהבה. אהבה אינה מצב חלומי ומלא אושר בו כל הפחדים, הספקות והדאגות נמסים ומתפוגגים, בעודנו מתאחדים לבשר אחד. האהבה אינה גם אותם רגעים ראשונים מופלאים, בהם אנו נסחפים על גל של אקסטזה, למרות שתעשיית המוסיקה ותעשיית הסרטים ההוליוודית היו רוצות שנאמין בכך.

אהבה אמיתית אינה שם נרדף לאבדן שליטה או שיגעון. אין זה מצב אובססיבי בו רוחו של אדם אחר תופסת בעלות עליכם. באהבה אמיתית אינכם מאבדים את עצמכם ובאהבה אמיתית אתם עדיין מסוגלים לחיות ללא האדם השני. צורה מוטעית זו של אהבה אובססיבית יכולה לשרת כתרופת-נגד זמנית לבדידות, דיכאון וחוסר ביטחון, אבל אין זו אהבה אמיתית.

אם כך, מהי אהבה?

אהבה היא בחירה מתמדת, לתת לאדם אחר.

את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בעברית – לשון הקודש. בעברית, המילה אהבה מבוססת על המילה "הב" (תן, כמו במשפט "הב לי את הספר", או "הבה לי בנים" כפי שדרשה רחל מיעקב בתנ"ך) ובמילים אחרות – נתינה. אהבה היא בחירה מתמדת, לתת לאדם אחר. אנחנו לא פשוט "מתאהבים", אנחנו יוצרים אהבה. כשאנחנו מעניקים לבני הזוג שלנו, אנו מתנהגים בצורה אוהבת. אנחנו יוצרים אהבה כפונקציה של נתינה. ככל שאנו משקיעים את עצמנו יותר במשהו או במישהו, כך אנו מרגישים קשורים יותר לאותו אובייקט. בית שאנו בונים במו ידינו, הוא בית שאנו אוהבים.

רובנו מחכים בפאסיביות לכך שהאהבה תפעל עלינו את פעולתה. אנו מגדירים בטעות אהבה כסיפוק צרכים, כחוויה שבה האדם האחר ממלא אותנו. האמת היא, שדוקא הנתינה וההתמקדות באחר אמורה להוליד בנו את הרגשת האהבה. אינני מדבר על התנתקות מרגש. לגמרי לא. גם במקורות יהודיים יש מושג של "חולה אהבה" והרגשה שאנחנו בעצם שני חצאים של גוף אחד. זה לגיטימי ואפילו אידיאלי. אך ההרגשה הזאת היא תוצאה של בחירה, של השקעה באחר ושל היענות לצרכיו

האתגר הגדול ביותר עבור כל אחד מאתנו, בפרפראזה על משפטו המפורסם של הנשיא האמריקאי המנוח ג'ון פ. קנדי, הוא  לא לשאול: "מה יכול בן הזוג שלי לעשות למעני, אלא מה יכול אני לעשות למען בן הזוג שלי".

רק בצורה כזו ניצור אהבה אמיתית ועמוקה.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן