לא מזמן הייתה לי פגישה מאד מעניינת עם בני זוג שהגיעו אלי לייעוץ זוגי. הדבר הראשון שהם אמרו לי היה, שהם אוהבים זה את זו ומרגישים כחברים טובים. למרות זאת, הם מרגישים שאין להם ברירה אחרת, אלא להתגרש וזאת משום, שלא קיימת ביניהם כל תחושת קרבה משמעותית או שייכות מיוחדת.
"אתם אומרים שאתם אוהבים אחד את השני, אבל אתם רוצים להתגרש? אין שום דבר אחר שמהווה בעיה?"
לאחר שערכתי עימם בדיקה נוספת, האישה הודתה בפניי שקצת הפריע לה שבן-דוד של בעלה מתגורר עימם במשך ששת החודשים האחרונים ושהיא מרגישה שבעלה דואג יותר לשלומו של בן-הדוד מאשר לשלומה שלה. לאחר חקירה נוספת, האמת יצאה לאור והתברר, כי לבעל הייתה תחושת נאמנות מאד חזקה כלפי משפחתו; עד כדי כך, שהוא התקשה להכניס את אישתו אל תוך "המעגל הפנימי" של אלה שבאמת דאג להם.
"חלוקה למשולשים"
בתיאוריית המערכת המשפחתית, קוראים לזה "חלוקה למשולשים". הבעל דואג לאחד מבני המשפחה, אפילו יותר משהוא דואג לאישתו. הוא למעשה יוצר בכך משולש, שבו אישתו מרגישה שהיא איננה נמצאת בעדיפות עליונה אצלו. אחד האתגרים הגדולים ביותר בחיי הנישואין, בעיקר אצל הנשואים הטריים, הוא לסלק את המשולשים. הפרידה ממשפחת המקור וההצטרפות המוחלטת אל תוך ברית של נאמנות עם בן הזוג, היא משימה בכלל לא קלה. ובכל זאת, חשוב מאד לעמוד בה, כדי שיווצר קשר חזק ויציב – "ברית נצח" בין הבעל לאישתו.
חכמינו מלמדים אותנו, שיש להקדיש תשומת לב מיוחדת לשנה הראשונה בחיי הנישואין.
בעיית "יצירת המשולשים", מוכרת ליהדות ובדיוק מסיבה זו, חכמינו מלמדים אותנו, שיש להקדיש תשומת לב מיוחדת לשנה הראשונה בחיי הנישואין. השנה הראשונה היא תקופה קריטית בעבור בני הזוג. זוהי תקופה בה הם בונים את יסודות האמון ההדדי, הכבוד והאינטימיות שביניהם. ביהדות קיימים כללים רבים הקשורים לשנת הנישואין הראשונה, שמטרתם להעניק לחתן ולכלה את מירב ההזדמנויות הנחוצות, על מנת לבנות את הקשר ביניהם ולכרות ביניהם ברית של "מלך ומלכה".
לדוגמא, בשנה הראשונה, הבעל צריך לצמצם למינימום את כל נסיעותיו העסקיות ועליו לקבל את רשותה של אישתו באשר לנסיעות מעין אלה. התורה אפילו רומזת לנו על הסכנה שביצירת "המשולשים" ומנחה כיצד להימנע מהם, כפי שכתוב בספר בראשית: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באישתו והיו לבשר אחד".
"ברית מלכים"
כשבני הזוג הופכים ל"מלך ולמלכה", הם למעשה יוצרים ביניהם ברית יציבה וחזקה. על בני הזוג למנוע כל מכשול אפשרי מלהיכנס ולפגוע בקשר שביניהם. בקיצור, בן הזוג צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות ואין פה שום מקום לפשרות! כשזוגות נשואים נתקלים בבעיות ביניהם, לעיתים קרובות הן נוצרות כתוצאה מקיומם של "משולשים" שונים. כשבני הזוג מביאים ילדים לעולם, האתגר שלהם הוא לנסות ולהימנע מהכנסת הילדים ל"משולשים" שיפגעו בקשר הזוגי של הנישואין. פירושו של דבר הוא, שצרכיו/ה של בן/בת הזוג תמיד קודמים לצורכיהם של הילדים!
"משולשים" מעין אלה, אינם מורכבים רק מבני אדם; לעיתים אנשים מכניסים לחייהם גורם שלישי בצורת העבודה שלהם, הטלוויזיה, האינטרנט, התחביבים שלהם או התעמלות ספורטיבית בה הם עוסקים. כל דבר שממעט את חשיבות בן הזוג ומורידו אל מתחת למקום הראשון בסדר העדיפויות שלכם, הוא תוצאה של יצירת "משולשים", על-ידי הכנסת משהו או מישהו אל תוך המערכת הזוגית שביניכם.
לכן, על בני הזוג לערוך בדיקה עמוקה ומקיפה ולזהות את קיומם האפשרי של "משולשים" שונים בחייהם. הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת, היא לשאול את בן/בת הזוג האם הוא או היא מרגישים שישנו גורם שלישי בתוך המערכת הזוגית שלכם. סימן ברור לקיומו של "משולש" בחייכם, הוא כאשר אינכם מרגישים שבן הזוג נמצא בראש סדר העדיפויות שלכם.
(7) אחת, 29/5/2016 13:43
תודה רבה על המאמרים המאלפים
אני נשואה טריה, 4 חודשים אני חשה שאין לי תקשורת עם בעלי, אנחנו מאד מרוחקים אחד מהשני, עד כדי כך שאנחנו מנסים לצמצם את המפגשים בינינו למינימום. (בבוקר אני יוצאת לעבודה עוד לפני שהוא מתעורר, ולעומת זאת - הוא חוזר הביתה בסביבות השעה 22:00-22:30 בערב) גם בזמנים שאנו נמצאים ביחד - בדרך כלל יש בינינו רק שתיקות מביכות, וגם אם קורה שאנו מדברים - זה תמיד נגמר בפגיעות (אפי' בחוסר תשומת לב) שגורמות לי להיסגר בעצמי ולהפסיק לתקשר. אני מעוניינת לתת עוד צ'אנס לנישואין, האם יש לי תקווה?
(6) אנונימי, 15/4/2006 16:32
שני שברת את ליבי
עברו שלושה שבועות וזה כאילו קרה אתמול, עדיין לא הצלחתי לאסוף את שיברי ליבי, מנסה לעכל את העובדה שאת לא רוצה בי למרות כל הטוב שהיה, מקווה שתביני יום אחד שקריירה באה והולכת אבל טוב לב ומידות טובות לא משתנים, ומה שהיה לנו לא מוצאים כל יום.
(5) מסודר יותר מידיי, 24/8/2004 15:13
שני דהרי
למרות שעברו מספר שנים (5)עדיין חושב עלייך
(4) שני דהרי, 1/8/2004 09:51
תודה לרב דב הלר
תודה רבה מקרב לב על כתיבת המאמרים הנפלאים ( קראתי את העוסקים בהיכרות ונישואין ) יכולתך להגדיר בשפה בהירה וברורה מצבים שונים , רצונות ודרכי פעולה משמשת לי לעזר רב ומקור הבנה ואף נחמה .אני אוהבת מאד את הסגנון הפשוט והקולח .
יישר כחך !!!
שני.
(3) אנונימי, 19/7/2004 08:02
פרק שני בחיים
אני אשמח לקבל מאמרים או טיפים בנושא נישואין מאושרים בזוגיות שניה עם ילדים
איך עלינו להתנהג מה עלינו לעשות וכד'
תודה מראש
(2) רות וידאל, 14/6/2004 11:19
תנאים של חיבה
נישואים מאושרים
שמתם לב , שאלה בינינו הנשואים באושר , נהנים מכימיה לא רגילה , שעבודת ביניהם בכל מקום בו הם נמצאים ביחד ?ביניהם בכל מקו בו הם נמצאים ביחד ?הם משגרים זה לזו מסרים של חיבה הדדית , בין אם הם ישובים במסעדה אינטימית , ובין אם הם עוקצים זה את זו בלצון , כעת עמידה בתור בסופרמקט , מאופן התקשורת ביניהם ברור לצופה , שהם צוות שפועל טוב ביחד , איך ה עושים את זה ?מה הסוד שלהם ?
הכלל הראשון הוא להתמקד בהיבטים החיובים של מעכת היחסים , ולהמעיט מערך הצדדים השליליים למשל , אם הוא שקוע בכדורגל כל השבת , את יכולה להתרגז , אבל גחם לעבור לחדר השינה ולקרוא ספר טוב , חשוב מאוד לא לפתח קטע של "קדוש מעונה" ולא להטיל את האחריות למצב הרוח הרע שלך על בן הזוג , בכל מקרה , בידינו הבחירה אם להדגיש את מה שמשביע את רצוננו בבן ' בת הזוג , או אם להדגיש את הנקודות החלשות או המאכזבות שלו , דבר השני , לא פחות חשוב , הוא לחלק את תחומי האחריות , כך ששני הצדדים יהיו מרוצים שני בני הזוג עובדים היום , וזה מקובל , והם צריכים לחלוק שווה בשווה את האחריות לבית , לילדים , לנקיון , לקניות , לבישול, להסעת הילדים , אין כמו חלוקת עבודה הוגנת כדי ליצור הרמוניה , נכון , החיים אינם פשוטים , ובדרך כל החלוקה היא של מטלות מעצבנות , ולא קל מי יערבב את הסלט ומי יבשל את הפסטה,
דבר שלישי :שינויים מוכרחים להכיר העבודה,
ששינוי כלשהו שחל אצלנו או אצל בן הזוג,
גורר בעקבותיו גם שינוי של מערכת היחסים המשתמע הוא , שאנחנו בכל זמן נתון צריכים לבחור מחרש באות בן זוג , משום שדברים השתנו , למשל , האישה חוזרת ללימודים באוניברסיטה ,או הבעל מחליט שנמאס לו לגור בעיר , הוא רוצה לעבור לחיות במושב,
הפיתוי הראשוני אצל כל אחר הוא להתכחש לשינוי , אבל זה כל כך הכל לאבד זמן על כעסים , כשמשהו משתנה, במקום זה , עדיף תמיד להשקיע אנרגיה באפשריות החדשות שצצות , בעקבות השינוי , בעצם , אין אפשרות לאיש להתחייב עם נישואיו, שכל חייו מכאן ולהביא הוא יהיה אותו אדם ,דברים משתנים ,אז למה לכעוס?
את העיקרון הרביעי של חיי נישואים מאושרים , אף אחד מאיתנו לא יאהב נישואים פשרה , ממש ככה , מה שאתם שומעים , חשוב לדעת מתי וכיצד להתפשר , למרות שזה קשה , פשרה נראית לנו ככניעה לא מוצדקת , כאשר הצדק איתנו , אבל החיים זה לא אולימפיאדה
אין מקום ראשון , מקום שני , אין תמיד מנצחים ומפסידים,
כנישואים בריאים ובוגרים , הצדדים מחפשים פתרונות מבלי לחשבו שהם מוותרים אמנם לא כך כך פשוט לדעת מתי ואיך להתפשר , אבל אם כל צד מתבצר בעמדתו , זה ודאי לא ישה שום מטרה , זוגות הסבורים שיאבדו את זהותם אם יחתרו מעבר לנקודה מסומימת , מכלים את כוחותיהם לשנווא במאבקי סרק נצחיים,
ולסיום , עיקרון חמישי:מוכרחים להבין שקונפליקטים , עימותים , סיכסוכים וכעסים הם חלק בלתי נמנע מחיי נישואים בריאים , נשמע סוחר את מה שכתבנו בהתחלה !לא בדיוק עימות בין זוג מעיר יותר מכל על דינמיקה , מערכת זוגית שהיא עדיין דינמית , תמיד יש לה סיכוי
****רק חמישה עקרונות פשוטות עומדים בינינו לבין נישואים מושלמים :ראש חיובי , קבלת שינויים , חלוקת אחריות , פשרה , והכשרוןלריב בלי לשבור את הכלים נשמע פשוט , לא?********
(1) מימי לוי, 7/6/2004 05:06
להיות מלך ומלכה
כל כך נכון! בתור אשה צעירה הנשואה רק מספר חדשים, אני חשה עד כמה הקשר בין המשפחה המורחבת יכול לעתים לבוא על חשבוןהקשר עם בן הזוג. הדבר נובע, לדעתי מכך שההורים ושאר בני המשפחה מתקשים, משום מה, להבין את הצורך של בני הזוג להיות עם עצמם ולבנות את חייהם המשותפים. פעמים רבות נוצרים מתחים בין בני המשפחה לבין הזוג הצעיר או אפילו בינם לבין עצמם, על רקע זה. ההורים שאכן בני הזוג חייבים להם הכרת הטוב ולכבדם בלי סוף, צריכים להבין את הצורך של בני הזוג בעצמאות ואפילו בהסתגרות ובהתנתקות זמנית ולא להפגע ולהעלב מכך שילדיהם מתרחקים מהם מעט בתקופה זו, שהיא כל כך קריטית בעבורם וכל כך חשובה לבניית הקשר ביניהם. חבל מאוד שהורים מערימים קשייים רגשיים על ילדיהם בזמנים שכאלה.
האם יוכל כותב המאמר לתת עצות כיצד להתמודד עם נושא זה?
תודה מראש. המאמרים כתובים נפלא ונכונים מאוד!!