אופנת הגירושין התופסת תאוצה משנה לשנה, גורמת לרבים מאתנו לנסות להבין מה עומד בבסיס תופעה זו. מהי הסיבה לכך שבשונה מהעבר, אין זה נדיר כל כך לפגוש אנשים אשר נשואים בשניה או בשלישית. מציאות חיים עגומה זו רווחת בכל הציבור כולו.
גידול במספר המתגרשים
למרות שלעיתים הסקרים מראים שהגידול במספר המתגרשים נעצר, למרבה הצער תופעה זו אינה מבשרת על שינוי מהותי. אנשי המקצוע, אשר דעתם מתפרסמת יחד אם פרסום הסקרים מסבירים, שהסיבה לירידה במספרי הגירושין אינה נובעת משיפור חיי המשפחה. לדבריהם ירידה זו אינה אלא תוצר לוואי של המצב הכלכלי הקשה בו נתונים אזרחי ישראל. שבעקבותיו מתגרשים פחות מפני ש"נשים חוששות להישאר ללא גב כלכלי".
כדי להיות בטוח שבאופן כללי אכן אנשים כיום מתגרשים יותר מבעבר הצצתי לנתוני ה"לשכה המרכזית לסטטיסטיקה". ואמנם, קצב הגירושין גדל באופן דרסטי בעשור האחרון.
האם ה"חיים בשניים" באמת כל כך גרועים?
מהו הדבר הגורם בימינו לחוסר היציבות בחיי המשפחה? מהי הסיבה לכך? האם ה"חיים בשניים" היו תמיד כה גרועים, והפתיחות של תקופתנו, מעניקה לבני האדם את האומץ לחלץ את עצמם מהמצוקה? או שמא חל איזשהו שינוי באורח החשיבה ובצורת החיים של בני תקופתנו, המכשיל את חיי הנישואין?
עסקה גמישה!
מתברר, שתפיסת העולם הרווחת כיום לגבי גירושין, ומתייחסת לפירוק המסגרת המשפחתית כאל אפשרות זמינה ונוחה, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לאי היציבות בחיי הנישואין. כאשר ניגשים מתחילה לחיי הנישואין מתוך מחשבה שניתן לברוח מהנישואין, במקרה שייווצרו קשיים. אזי, חיי הנישואין אינם יציבים מלכתחילה וזאת בשני מישורים:
א. במישור הנפשי, האפשרות להחליף את בן/ת הזוג בכל עת, מונעת מאתנו במידה מסויימת להתמקד בהנאה ובשמחה של מה שיש לנו ומובילה אותנו לפזילה ובחינת מצב מחודשת בכל יום. היא גורמת לנו לעיתים לחשוב "כמה היה טוב, אילו הייתי נשוי/אה למישהו/י בעל/ת תכונות/מראה אחר", או להרהורים בסגנון "חבל שבחרתי בה/ו". מחשבות אלו גורמות לאי שביעות רצון מהנישואין, להתמקדות בנקודות החולשה של בן/ת הזוג, ולנטייה לגירושין.
ב. במישור המעשי, האפשרות להתגרש בכל רגע ללא מאמץ רב, נוטע בקרב בני הזוג חוסר רצון להתמודד עם קשיים. זאת משום, שהטקטיקה של הבריחה מהמערכה – הגירושין, נראית לפחות בטווח הקצר כקלה יותר, מההתמודדות היום יומית עם השוני באופיו של בן/ת הזוג.
מחקרו של דניאל גילברט
מה גורם לאנשים להיות מאושרים? שאלה טובה!
דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד, מצא לו עיסוק מעניין. הוא חוקר, לא פחות מאשר את השאלה: "מה גורם לנו לאושר". במסגרת מחקרו ערך גילברט את הניסוי הבא:
גילברט ביקש מקבוצת סטודנטים בכיתת הצילום בהרווארד, שכל אחד יבחר מתוך כלל התמונות שצילם את שתי התמונות האהובות עליו ביותר. מבין שתי התמונות הנבחרות, הוטל על כל תלמיד לבחור את התמונה הטובה ביותר, ולמסור אותה למרצה.
התברר, כי אלו שהייתה להם את האפשרות לשנות את החלטתם, לא היו מרוצים מהחלטתם.
לחלק מחברי הקבוצה נאמר שבחירתם היא סופית ובלתי ניתנת לשינוי. לאחרים נאמר, שבעוד חודש ימים יוכלו –אם ירצו- לשנות את בחירתם ולהחליף בין התמונות.
במחקרו, בדק גילברט את רמת שביעות הרצון של הסטודנטים מבחירתם, והנה התברר, כי אלו שהייתה להם את האפשרות לשנות את החלטתם, לא היו מרוצים מהחלטתם. לעומתם שאר הסטודנטים אשר לא ניתנה להם הזכות לחזור ולשנות את בחירתם היו שלמים עם החלטתם ומרוצים מהתמונה אותה בחרו. [הובא ב"הארץ" (10.10.03) מתוך כתבה שהתפרסמה ב"ניו יורק טיימס"].
הניסוי של גילברט מטיל אור על תופעה המוכרת לרבים מאתנו: "האדם ניחון במנגנונים פסיכולוגיים, הגורמים לו להיות מרוצה אחרי שעשה צעד כלשהו, דווקא אם הוא יודע שמהלך זה סופי ומוחלט, הוא נוטה לקבל אותו ולהחליט כי נהג בדרך הנכונה. לעומת זאת, היכולת לשנות בכל עת את המצב גורמת לאדם לשגות בחלומות של 'יכול להיות יותר טוב', ולכן הוא אינו מרוצה".
ניתן להקיש ממסקנה זו לשאלת הגירושין: כאשר אנו מתחתנים תוך ידיעה מתמדת המקננת בלבנו שיש באפשרותנו לשנות את מעמדנו בכל עת, מתלווה לנישואין אלו חוסר שביעות רצון ונטייה לחשוב שוב ושוב, שאולי אם נשנה את החלטתנו יהיה לנו טוב יותר. מצב זה מונע מאתנו להיות מאושרים ומרוצים מהחלטתנו בבחירת בן/ת זוג הנוכחי/ת. וכאשר איננו מאושרים מנישואינו אך טבעי הוא שננסה לשפר את מצבנו, ועל כן אחוזי הגירושין עולים. יותר זול לקנות חדש בקניית רכב, נדל"ן וכדומה, אחד הנתונים אותו אנו משקללים בעת הקנייה הוא: כמה אפסיד/ארוויח כאשר אמכור את הנכס, מה יהיה שווי הנכס אם לא אהיה מרוצה ממנו וארצה למוכרו וכדומה. אולם בנישואין -מה לעשות- זה קצת שונה. כאשר אנו נכנסים לקשר נישואין כשבלבנו מנקרת בדל מחשבה ש"אני מתחתן, אבל אם לא אהיה מרוצה, תמיד יש אופציה לצאת מזה", אזי אפילו אם מתחתנים ברצינות, מאחר שאנו מלווים בהרגשה שניתן לפרק את החבילה בכל רגע נתון, לא ניתן לבנות קשר מהותי. זאת מפני, שבניית כל קשר(!) כרוכה בהתגמשות ושיפור תכונות. אפילו 'מלאך' ו'מלאכית', יפהפיים ומושלמים, לא יוכלו להיות מאושרים בחיי נישואין אם לא יתאימו את עצמם אחד/ת לשני/ה, וכמובן שההתגמשות וההתאמה לבן/ת הזוג דורשים השקעה ומאמץ. כאשר האפשרות לברוח מהעסקה-קרי להתגרש קיימת וזמינה אנו בוחרים לא להתאמץ ולבוא לקראת בן/בת הזוג, משום שבתודעתנו מונחת אפשרות קלה יותר לפתרון הבעיה. לעיתים, תופעה זו מזכירה לי את חברי העומד לרכוש דירה, ובינתיים גר בשכירות. כבכל דירה גם בדירתו יש אי אלו ליקויים או דברים שאינם מתאימים לו. ולמרות שאלו בעיות אשר ניתן לפותרם ללא מאמץ רב, הוא מזניח אותם. בגלל שבלבו מקננת המחשבה "מילא אני עומד להחליף דירה בעוד זמן מה, חבל להשקיע". כך, בינתיים הוא לא מרוצה מהדירה בה הוא חי. גם הרואה את אפשרות הגירושין כמוצא זמין, אינו מתמקד בהשקעה ואינו בונה את קשר הנישואין. אם מתחתנים מתוך מחשבה ש"אם יש קשיים מפרקים את החבילה", אזי החבילה מעולם לא נקשרת, שהרי, במקום להשקיע בלהתאים את עצמנו זה לזו, נוח וקל יותר להתגרש ולהתחתן מחדש. וכפי שאומר המוכר בחנות: "יותר זול לקנות חדש מאשר לתקן". אישה אינה מכונית, ואיש אינו מחשב. במחשב ומכונית מהות הקשר שלנו היא שימוש במכשיר גרידא. לעומת זאת קשר נישואין הוא חיבור והתקשרות נפשית הדדית. קשר זה נבנה אך ורק על ידי החיכוך המתמיד בין בעלי אופי שונה, ועל ידי היכולת של בני הזוג להתאים את עצמם. דווקא ההקרבה והנתינה ההדדית הם אלו שנותנים את העוצמה של "חיים בשניים". ואם נברח מההקרבה ההדדית ומההתמודדות, לעולם לא נחווה קשר נישואין אמיתי. איכות חיים הפתרון פשוט מאד, להחליט להתחתן עם בן זוג אחד, לתמיד! אז נהיה יותר שלמים עם עצמנו, נראה בצורה ברורה יותר את הטוב שקיבלנו, וגם נהייה נכונים להשקיע להתאים את עצמנו זה/ו לזו/ה, ולהסכים לשנות את עצמנו בתמורה לאיכות חיים: "חיי נישואין מאושרים". לסיום, סיפור מהעיירה. "בני זוג באו לבית הדין להתגרש, היא אינה יכולה לסבול אותו, וכנראה שההתייחסות שלו היתה הדדית. ערך הרב את הגירושין, והבעל והאשה נפרדו לדרכיהם. חולפות מספר דקות ושני הגרושים הטריים חוזרים לבית הדין. "מה קרה שוב" שואל הרב. והאשה עונה לו: "דיברנו, וראיתי שבתור בעל בנישואין שניים, הוא לא כל כך גרוע". אולי במקום להגיע לבית הדין ולצאת למסע חיפושים חדש, שיגרור מסעי חיפוש נוספים, משתלם לבחור בדרך טובה בהרבה. במקום לחפש מעלות ותכונות טובות במישהו אחר. פשוט להחליט שאנחנו חיים לעולם יחד, ולהתמקד בחיפוש מעלותיו של בן/ת הזוג.אם מתחתנים מתוך מחשבה ש"אם יש קשיים מפרקים את החבילה", אזי החבילה מעולם לא נקשרת
_(hebrew).jpg)
(27) זוהר, 21/10/2010 11:40
הבעיה היא בניצול
גירושים אמורים להיות האופציה האחרונה, מעין נתיב מילוט לאנשים שחייהם הרוסים ואין להם יכולת לשקם את הזוגיות (כפי שהיה, לצערי, אצל הורי. רק היום אני מבין בעצם כמה בר מזל הייתי, שהם התגרשו מסיבות הגיוניות ובלי להשאיר אותי מתוסבך נפשית סתם כי "בא להם"). הבעיה היא כשאנשים מתחילים לנצל את האקט הזה בצורה אופנתית, וכמובן שאפורטוניסטים ונהנתנים ינצלו את בן\בת זוגם ויתחתנו מתוך כוונה להתגרש, בלי לעבור את שלב המשחקים ורדיפת התענוגות. לאורלי (3): טיפת המזל היחידה של בן זוגך היה למצוא אישה נפלאה כמוך. הרבה גברים ונשים נופלים על מנובלים פעם אחרי פעם. לשאלתך (אם היא עוד רלוונטית לשנים אלו): את ובן זוגך תוכלו להגיש עתירה לבית המשפט להעביר את הילדים למשמרתו, אם אימם מזניחה אותם. עדיף יהיה לפנות למועצה לשלום הילד (אל תשכחי שזה פוגע מאוד גם בילדים, לחיות אם אימא כזאת...). הבעיה הגדולה תהיה להוכיח, זו המילה שלכם נגד המילה שלה... אם זה לא ילך, אני מציע לכם להגיש עתירה לבית המשפט על הפרת עיקרון השוויון במדינת ישראל. אפשר להגיע עם זה לבית המשפט העליון, אגב. אני נאלץ להגיד שיש לזם סיכוי קטן מאוד להצליח (שלטון החוק במדינה הוא לא איי איי איי, כידוע..) אבל אני מחזיק לכם אצבעות שתצאו מהגיהינום בו אתם חיים ולא בצדק. בהצלחה:)
(26) יגאל, 11/2/2009 03:55
יופסקו..
.. יופסקו הנישואים בבני אדם! "
(25) מיטל, 15/11/2006 04:15
מסכימה לגמרי!
גם אני חושבת שברגע שמקבלים את העובדה שמשהו הוא סופי איננו אפילו מצטערים על זה ,אך ברגע שמתחילים ספקות אי אפשר באמת ליצור משהו אמיתי וכן.כתבה זו עזרה לי להבין יותר טוב מקרה אשר קרה בחיי.
תודה!
(24) גילה, 6/11/2006 03:07
חבל שזה כל כך נכון
אני נכנסתי לנישואין שלי מתוך ידיע שזה סופי ואידיאלי ביותר ולעומתי בעלי שנכנס לנישואין איתי מתוך ידיע שאם לא יהיה לו טוב הוא יכול להתגרש,לכן היום אני נאמנה מאוד ואילו בעלי בוגדני מאוד ומחפש את כל מה שיש לו בבית,אצל אשה אחרת ומנהל איתה רומן גלוי כבר חצי שנה,ואני כואבת יום יום מחקה לו ובוכה עד שיגמור את המסע הרוחני שלו ויבין שאין אישה טובה ממני ושאוהבת יותר ואולי הוא לא יבין ויפסיד את כל החיים ויבזבז המון זמן בחיים שכבר יש לו ,מחקים לו בבית אשה יפה וחסודה וילדים נהדרים וחכמים,מדוע הוא כל כך עוור ולא רואה שמא שיש לו זה עולם ומלואו,ומעדיף ללכת רכיל אחרי אשה שיש לה כסף ורכוש ,אני חושבת שהוא נצלן ומגעיל,אבל אני אוהבת אותו מאוד ומעריכה אותו על החיים הטובים שמעניק לי ובחיים לא העזוב אותו טוב לי איתו נקודה.....
אנונימי, 21/3/2014 11:20
תגובה לגילה (24) חבל שזה כל כך נכון
את מדברת כמו אישה מוכה! איך את יכולה לשקר לעצמך כשאת אומרת שהוא מעניק לך חיים טובים בזמן שהוא בוגד בך?
תתפכחי! לטובתך!! הוא לא אוהב אותך !
הוא מנצל אותך ואת פחדנית.
(23) אופיר, 10/10/2004 09:26
מוסד הנישואים והגירושים...
רציתי לאמר שהניסוי במאמר באמת נערך בצורה נכונה וחכמה.. אבל אין להכליל את את הצלחת מוסד הנישואין בהתפשרות בתכונות השונות בבני הזוג גרידא.. למרות שיש המון אמת בפסיכולוגיה המתבצעת במח האדם כשהוא יכול לברוח בקלות הוא בורח...
(22) עודד קדם, 29/9/2004 00:19
אופנת הגירושין
אהבתי מאוד את המאמר ואני מסכים איתו, מאמר חכם
אמנם כשמדברים על בני אדם קשה להכליל ולקבוע חוקים אך ללא ספק ב99% מהמקרים זה נכון.
מי יתן ומאמר חכם זה יגיע למה שיותר אנשים בארץ ובעולם.
(21) ברכה(בוקי), 15/8/2004 05:58
שלום רב
אהבתי את המאמר על גירושין אשמח לקרוא מאמרים נוספים בברכה ברכה אילון
(20) ליאור הלר, 5/8/2004 02:11
אתה גאון. מאמר מופלא. תודה רבה
(19) אסף, 4/8/2004 14:29
יופסקו הנישואים בבני האדם!
מוסד מיותר שאבד עליו הקלח
(18) קרן, 28/7/2004 07:58
התיחסות הילדים ותגובתם על גירשין הוריהם...
אני אישית יודעת שאם ההורים שלי היו מתגרשים היה לי נורא קשה! אני בת 16 עוד מעט ויש לי חבר שההורים שלו גרושים! החיים שלו לא ממש נלהבים...במיוחד שכשאתה יודע שהורה אחד איתך ואחד רחוק יותר! החיים לא מחייכים אליך שכההורים פרודים זה קשה!אני יכולה להגיד דבר אחד שאני מקווה שזה ימשיך ככה(ההורים שלי)ברוך השם אין יותר טוב מהורים שהם ביחד ואני מקווה שהקטע של הגירושין יהיה פחות יותר ממה שזה היום... אני אוהבת להיות עם שני ההורים שלי כייף איתם! וצר לי לשמוע על אלו שזה שונה אצלם!ילד שמקבל זאת בגיל צעיר אלול להיפגע נפשית מהעניין ולכן לפי דעתי מומלץ לדבר איתו לשבת ולדבר כמה שאפשר להיות פתוח עם הילד ואם הילד לא משתף פעולה אז לדאוג לפסיכולוג! ולהבעיר לילד שפסיכולוג זה לא בושה היום המון מדברים עם פסיכולוג והפסיכולוג רק עוזר ומשפר ומשנה ותומך בילד כמו שצריך אז שיהיה בהצלחה למי שבאמת נקלע למצב!!
(17) אודליה טל קציר, 15/7/2004 01:00
הרשה לי להתנסח בחופשיות -
אני בת 24, אני יודעת ששני הדברים האימננטים המאפיינים אותי הוא גמישות ויכולת גבוהה ביותר ללמוד מהחיים - שתי תכונות אלו גורמות לי להשתנות באופן גורף מדי שנה - שוני פנימי וחיצוני !!!
חברות רצינית של יותר משנה הייתה לי פעם יחידה, בתקופת הצבא. מעבר לכך, היו לי המון המון רומנים ואהבות קצרות (מלאות באהבה), אשר נמשכו מספר חודשים או פחות.
הנקודה שאליה אני רוצה להגיע היא, שגם הבחורים איתם אני יוצרת קשרים משתנים. היום לא הייתי יוצאת עם אדם שיצאתי איתו לפני שנתיים - לא הייתי אפילו מפתחת איתו שיחה בבר.
מה שמדאיג אותי, זה בדיוק הבעיה שהוצגה במאמר זה. עם זאת, יש לי נקודת אור ממנה אני מנסה לקבל נחמה: קיים אקס אחד או שניים שאין עליהם, מבחינתי כיום, "חוק התיישנות" - הם תמיד רלוונטים, ואני יודעת שהייתי מנסה בכל הכוח להחזיק אותם איתי, במידה והיו מכשולים.
אני יודעת שהאדם שאיתו אכנס לחופה, יהיה אחד שיגרום לי לאבד את העניין הזוגי עם גברים אחרים. אני בשום אופן לא ארצה להתחתן אם אדם שארגיש, שהוא לא מלהיב אותי לגמרי - אבל הוא טוב בשבילי ומתאים לי. הוא חייב להלהיב אותי. כן, הוא חייב להיות בעל חיים שלמים משל עצמו, חוץ ממני - אך נאמן לי לחלוטין.
עד כאן, תגובתי למאמר. תודה.
(16) רות וידאל, 1/6/2004 11:30
ביקורת בונה
אל תעביר ביקורת על אדם שהוא שונא אותך כי הוא לא יקבל את מה שאתה אומר לו , אם אתה אומר להבין זוג שלך שהוא גרוע בחיים לא יקבל ביקורת תמיד להגיד לבעל כמה טוב אתה כמה יפה אתה תמיד היית בעל טוב בעל אוהב שמפנקים אותו , אוהבים אותו , צריך לדעת מתי להעביר ביקורת אותו , צריך לדעת מתי להעביר ביקורת אם אישה קודשם מפנקת ואחר כך אומרת מה היא רוצה אז הוא מקבל את מה אומרת עליו רק ביקורת עם כבוד הדדי תמיד צריך לראות את הטוב שייש באדם ולא למצוא את הדברים הרעים באדפ לרשום 10 דברים מה הטוב שיש בבעל ,
כך לומדים תמיד לדבר טוב על האישה או על הגבר , גבר אם היה יודע כמה אישה עושה למען גבר והוא לא יודע להעריך אותה
איך מתקוטטים כלל ראשון מילולית לעולם בעל לא ירים יד על אישה גבר מרביץ הוא גבר שפל אדם חלש אופי אישה היא חלשת אופי כל גבר שמבריץ לאישה כאילו מרביץ חס ושלום לבורא עולם אסור בשום אופן לתת סטירה על הפנים אפילו לילד כאילו הוא מבריץ לבורא עולם אדם שהרים יד על אישה , בורא עולם מנדה אותו אסור לדבר איתו הוא חייב ללכת לבית כנסת לעשות התרת נדרים אחם לא איזה עונש חבל על הזמן
אלימות בפה , לשמור על לשון נקיה לשמור על הפה לומר מילים יפות לא לקלל אחד את השני לא להגיד בשעת ריב אסור להגיד בעל לאשתו בשעת כעס הכי גדול משוגעת איפילו שאתה בטוח שאשתך כזו , גם אישה אסור לה להגיד לגבר מפגר צריך לרוץ לאישה ולהגיד לה את צריכה להשתפר , גם האישה צריכה לרוץ אל הבעל ולהגיד לא אני רוצה שתתנהג איתי יותר יפה אתה פוגע בי יותר מידי זה מעליב , או להגיד לאישה את את זבל, זה דבר מאוד שאסור להגיד ,
אישה בשום אופן לא צריכה לרדת לדרגה שפלה של הבעל , ולדבר איתו באותו שפה אדם שמשפיל אחד את השני יש לא עסק עם קדוש ברוך הוא , מי שמשפילים אותו הם נענשים כי הם יצורים של קדוש ברוך הוא באותו רגע שגבר אומר לאישה דברים לא יפים שיגע שישי לא חשבון עם בורא עולם כי בורא עולם ברא אותך והוא פוגע במה שבורא עולם ברא , אם אדם אומר לאישה מסוגל לעשות את מה שהוא אומר אסור ללכת לישן עם ריב תמיד צריך ללכת לישון כשהם לא כועסים , גבר שהולך לישון ולא סולח לאישה ונותן לה לישון הוא גבר אכזר תמיד צריך לפיס אישה לפני שינה גבר שמצער אישה איזה יום מחכה לא כשהוא לא סולח לה גבר חייב בבקור ללכת לעבודה שמח ולא אין לא ברכה פרנסה כי הפרנסה בזכות האישה צער של אישה גורם לגבר הרבה סבל אם גבר לא יודע איך כל יום לסלוח לאישה אם גבר לא מבין מה זה לשמח אישה רק להכעיס אותה חבל על הזמן שלו,
גבר לחייב לעודד אישה ולהגיד לה כמה אני מעריך אותך כמה את עובדת קשה כמה את טובה כמה אני אוהב אותך אני תמיד אתמוך בך איזה אושר יש לך לאישה בורא עולם נותן ל א פרנסה בשפע וחיים טובים,
כשהאישה שמחה בשמחי שמחים גבר זה שנותן לאישה כוח לחיות ולעבדו בבית וחיים מאושרים
אתם תראו זה עובד ולא צריך להתגרש לחשוב רק מחשבה חיובית לדבר יפה אחד השני כל אהבה שמחה וכבוד זה הצלחה גדולה ,
(15) אנונימי, 26/4/2004 04:09
מאמר מעולה
יישר כח על המאמר,נכתב בטוב טעם ודעת.
הדברים נכונים ומועילים."מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת"
עלו והצליחו.
(14) אביץ, 14/4/2004 17:39
נכון
כך זה בהרבה דברים בחיים. לדוגמא אני לומד בישיבת הסדר. וכשאני בא לישיבה בידיעה שאני הולך לשהות בישיבה עכשיו תקופה ארוכה, אז ההשקעה שלי כבר מהיום הראשון הרבה יותר גדולה מאשר אם אני בא לישיבה לתקופה קצרה יותר. כי אדם אומר לעצמו: "לא שווה כל כך להשקיע בדבר זמני".
תופעת הגירושים הגיעה היום למימדים מחרידים. בריטני ספירס, למשל, התגרשה אחרי יום אחד בלבד שהיתה נשואה. טוב, כמובן שזו דוגמא קיצונית, אבל זה מחדד את העניין.
(13) בת'כלס, 2/4/2004 05:52
לא מדוייק
לא כל המתגרשים הם מסיבות שבגלל שידעו שיש להם אופציה אחרת. זה לא נכון. יש הרבה שלמרות שניסו וויתרו פשוט לא הסתדר לא הלך. מצער.
(12) האמיתי, 11/3/2004 23:29
פנטזיה
כל הכבוד המאמר משקף בידיוק את המציאות אפילו לא בערך , כנראה כולנו חיים בפנטזיה אחת גדולה שניקראת "קידמה" והמאמר הזה ירד ממש לעצם הבעיה
(11) אנונימי, 26/2/2004 06:59
כמה שזה נכון
המאמר ממש קלע בול למצב שהייתי נתונה בו לפניי שנה, ואני שמחה לדעת שיש מי שמאמין היום בדרך הקשה ולא בקיצור הדרך, מניסיון אישי אני יכולה לכתוב שזה עובד, והדברים הטווח הארוך נראים שונים ואחרים וניתנים לגישור, אך לא ניתן לגשר כאשר נמצאים במריבה ומפרקים את החבילה מכעס ובכעס.
(10) יעל, 25/2/2004 00:41
כתוב: "בורא נפשות רבות וחסרונן"
כך בברכה אחרונה, והפירוש- אנחנו מברכים גם על החסרון, שאם בני זוג היו דומים- אזי לא היתה ביניהם התאמה. השוני הוא הגורם המדביק. החסרון אצל האחד נמצא אצל השני.
ובנוגע לאחוז הגירושין- ישנם עוד גורמים-פתיחות היתר שיש היום, התחושה שהכל מותר, המוסכמות שכבר אינם, כל ה"טאבו" כבר פאסה,מותר הכל ושום דבר אינו מזעזע, זה היה בעולם "הישן" הנאורות היום היא השלטת . ואנחנו לא השכלנו להשתמש בנאורות הזאת לצרכינו. כמו שילד אוכל יותר מידי ממתקים ומקלקל את שיניו. ההורים שלי כדוגמא חיו יחד 60 שנה והם לא "התאימו" רבו הרבה התוכחו ונשארו ביחד. לא בלית ברירה. זה היה החינוך שהוטבע בהם.אנחנו היום מחליפים הכל,שלא כמו פעם, היום מחליפים בקלות רהיטים, דירה, אפילו האוכל הוא בשיטת זבנג וגמרנו- חימום מהיר של מוצרים קפואים, יש טיטולים {הניתנים לזריקה} כלים חד פעמיים אותם אנחנו משליכים בגמר השימוש, מכוניות מוחלפות כל כמה שנים. הבגדים והנעליים כבר לא נשמרים שנים, נעל עולה בזול ונזרקת אחרי שנה, זהו זה, למדנו לזרוק אחרי השימוש, והידיעה הזו מחלחלת בנו ואנחנו מעבירים אותה לאנשים מסביבנו. למי יש היום חברה עוד מהילדות? למעט. וחבל. לא כל מה שהיה פעם הוא רע...
(9) אנונימי, 23/2/2004 15:12
ועוד משפט יפה על זה: לא קיבלתי מהקב"ה את כל מה שביקשתי.. אבל קיבלתי ממנו את כל מה שנחוץ לי..
(8) maybe, 6/2/2004 13:05
ועל כך נאמר:
לא כל מה שמקבלים בחיים - רוצים
ולא כל מה שרוצים בחיים - מקבלים
אבל צריך לשמוח להשקיע ולברך על מה שיש!!
(7) חיים, 27/1/2004 06:22
לאורלי
דבר ראשון חשוב שהילדים לא יסבלו מכך שיש להם הורה אחד שלא מתפקד. במצב קיצוני ניתן להניח שאותו הורה לא קיים ולראות אותם כ'יתומים' לפחות מהצד של הציפיה שלנו לתמיכה ועזרה מצד ההורה השני.
אם לא ניתן לדבר איתו לגבי השפעות שליליות על הילדים, לפחות ניתן לספק להם בסיס אוהב ותומך ללא תנאים על ידי יצירת בית חם עבורם אצל ההורה המתפקד.
(6) שרי, 27/1/2004 05:58
כל כך נכון
אז העניין הוא רק לעשות סויטצ' בראש להסתכל על מי שאת חיה איתו.
ומה קורה אם את עושה והוא לא?
ואיך בכלל אדם שכבר נכנס למילכוד הזה ורק פוזל (לא עושה)פוזל מפנטז
משתחרר?
(5) אורלי, 27/1/2004 04:38
בהמשך לתגובתך, האם יש מה לעשות ?
והכוונה היא לאחר הסכמי הגירושין, החלטת השופטים והמשך החיים החדשים.. האם אפשר באמצעי מסויים לדאוג שהיום האם תטפל כמו שצריך בילדיה ותדאג לרווחתם, תפטל בכינים ולא תכניס כל גבר לביתה ?? והכי חשוב מה קורה עם היחס שלה כלפי האקס . האם יש מקום לפנות אליו לקבלת עזרה בנושא ?
(4) חיים, 27/1/2004 03:59
לאורלי - תגובה מס' 3
להביא לעולם ילדים היא אחריות כבדה, וצריך לחשוב מראש ולא לתת שיאנסו אותך. לאחר שנעשה מעשה וכבר ילדים חובה על שני ההורים לדאוג להם. אם אחד ההורים לא מתפקד ההורה השני אינו נפטר מהחובה.
אולי בעקבות הסיפור שלך ניתן להבין מדוע חשובה כל כך המסגרת הממוסדת של הנישואין בקשר בן גבר לאישה.
(3) אורלי, 27/1/2004 03:54
למה החובות הן רק על הגבר ?
במקרה שלי, בן זוגי איש יקר, טוב ותמים. נפל בפח לפני 10 שנים כשהיה בן 21. האקסית שלו "אנסה" אותו להתחתן מכיון שהיא בהריון ולא מתכוונת לעשות הפלה , כך המשיכה לעשות ילדים ללא חשיבה הדדית ומשותפת, תמיד דאגה "לעדכן" אותו בחודש שלישי ומעלה שכבר לא ניתן לעשות כלום...
בגדה בו מהיום הראשון של הנישואים וממשיכה להתראות עם גברים רבים ואף להביאם לביתה, שם גם גרות 3 בנותיהם.
בשלב מאוחר יותר שהיה לאמא חבר, היא החליטה שהיא רוצה עכשיו להתגרש אז כמו שהיא החליטה שמתחתנים ומביאים ילדים כך היא גם החליטה שמתגרשים ומאז היא עושה מה שהיא רוצה בחייה (בבקשה) ובחיי האנשים שסובבים אותה, הוריה הם אלו שדואגים יום יום לבנות. מכיון שהיא עובדת במשמרות אחה"צ וערב, כשהיא כבר כן עובדת .
ושאלתי היא: אם היא רצתה להתחתן, להביא ילדים ולהתגרש וכך גם היה, למה כל החובות על הגבר במקרה הזה ?? שאפילו לא רוצה להתגרש, טיפל ומטפל בבנות במסירות עד עצם היום הזה. אין פירצה בחוק שמתייחסת לסיבות הגירושין והנישואין מלכתחילה. היום בן זוגי נשאר עם מינימום של משכורת ודרישותיה של האקסית רק עולות והתייחסותה לבן זוגי מזלזלת ופוגעת, מה עושים ?!
(2) אורלי, 27/1/2004 02:52
איזה יופי של מאמר!
כמה זה נכון! וזה קשור לכל נושאי החיים, לא רק על חיים בשניים.
ניסוי גאוני היה לגילברט..
(1) אנונימי, 26/1/2004 07:18
כמעט נכון ומאוד קרוב למציאות!
מה שבעצם קורה וזה דומה מאוד למה שהיה כתוב,זה שישנם נשים שצריכות עזרה כספית, לא משנה אם מדובר בעזרה לצורך גידול ילדים או לפירנוס עצמי.
ישנם הרבה נשים,במיוחד בדור העכשוי, (וזוהי גם הסיבה שהאחוז לגירושין גדל בדור זה) שמעדיפות להביא ילדים לעולם, ולהקים משפחה ללא התחייבות רצינית כמו נישואין. ולכן הן מעדיפות לא להיתחתן,אך כאשר הן באות לבקש עזרה מהממשלה לגידול ילדהם בארץ-ישראל הממשלה מגיבה כך.. תתחתני ואז לא תצטרכי את עזרתנו.. לאחר שהן מתחתנות,ישנם נשים שצריכות עזרה כספית לגידול ילדם ולהצלת המשפחה. אזי המדינה מגיבה כך:" תתגרשי ואז תיהיי רשאית לקבל עזרה" זאת אומרת, שהמדינה משדלת אותנו להיתגרש.!
אנני אומרת זאת מניסיון אישי,אך יש לי המון חברות שאני מכירה,שסיפרו לי את זה, והתשובה הסופית מכולן הייתה :" תתגרשי ואז תיהיי רשאית לקבל עזרה" ואני בכוונה מצוטטת את זה,מפני ששמעתי את זה יותר מדי פעמים מנשים שבכלל לא מכירות אחת את השניה,כולן אמרו אותו הדבר בדיוק מילה במילה ---> סימן שזה נכון!