"השיגרה המשעממת". הבטן הרכה של מוסד הנישואין!

כמה אומללות מקופלת בביטוי זה: שיממון, חד-גוניות ,ערפול חושי ואולי גם קצת עצלות מחשבתית. בשלב כלשהו, כעבור שנתיים, שלוש שנים, ואולי אחרי 12, 16 או 20 שנות נישואין, מגיע רגע בו נדמה לנו שהגענו לקצה יכולת השידרוג של היחסים.

המערכת נראית לנו מאובקת ומיושנת. הילדים כבר גדולים, את בן הזוג אנו כבר מכירים ושיגרת המירוץ הזוגית נדמית משעממת ומשמימה.

אז מופיעות כל התקלות. מנסים לחבוט לכל עבר. פתאום מתחילים ליצור קשר עם אנשים חדשים. נרשמים לחוגים חדשים. מתחילים להתעסק בתחביבים שנדחקו הצידה במהלך השנים. מתנסים בבישול תאילנדי, מנסים מתיחת פנים או שידרוג פדחת. אבל איכשהו גם בכל אלה אין ממש מענה לזוגיות שהולכת ונעלמת.

גם בן הזוג שלנו מתחיל להיעלם. הוא חוזר בשעות לילה מאוחרות. משקיע מרץ בפיתוח עסק מפותח דיו, או שהיא מתנדבת לאינספור אירגוני צדקה חשובים וחיוניים בהחלט.

גם שינוי התנהגותי קטן יכול להביא גאולה שלמה.

היא/הוא לא בדיוק בבית גם כשהוא/היא נמצא/ת. משהו במרקם העדין והנעים של השיגרה הרגילה הופך להיות קשה ובלתי נסבל. גם באותם מקרים קיצוניים בו שוברים בני זוג את הזוגיות ומחפשים זוגיות חליפית, מתברר להם מהר מאוד שאחרי תקופה קצרה של רכבת הרים אמוציונלית חוזר השיממון לשכון במעונם כמקדם.

אולם, לפני שעושים את כל המהלכים הללו, מערערי ההרמוניה הזוגית, כדאי וניתן לשנות ולשדרג את המערכת הקיימת בכמה אופנים.

הנה כמה עצות לרענון מערכת זוגית שהחלה 'להתעפש':

  1. קבעו זמן איכות עם בן/בת הזוג: זמן איכות הוא שעה מיוחדת בה אנחנו משוחחים עם בן הזוג שלנו במקום נעים המשרה אוירת רגיעות וחום. זה יכול להיות בית קפה קטן ואינטימי,פינת גן ציבורי מוצלת ונעימה, חוף ים שומם ומרגיע ועוד. בשעת איכות כזאת מניחים לבן הזוג שלנו להתבטא בחופשיות. לא נכנסים לו למשפטים. הקצו לכל אחד 10 דקות לומר את מה שעל ליבו בלא שיפסיקו את שטף דיבורו, בלא שיתווכחו איתו ובלא שיתקנו אותו (או את "עובדותיו").

    אחרי 10 דקות מחליפים תפקידים. בן הזוג ששמע הוא עכשיו בן הזוג שמשמיע. עכשיו זה שהאזין קודם, מדבר. גם הפעם ההקשבה היא ללא הפרעה.

  2. אחרי שהחלפתם תפקידים מספר פעמים ואתם חשים שמיציתם את הנושא. אפשר שכל אחד יעניק מתנה לבן הזוג. מתנה אישית. מותר לבקש דברים שאנחנו מאוד רוצים מבן הזוג שלנו.

    זו יכול להיות בקשה שלא יפזר את הגרביים במקלחת, בקשה שהאישה היקרה תחמם את האוכל 10 דקות לפני שהבעל מגיע הביתה, זה יכול להיות בקשה מסוג של עזרה עם הילדים, או כל בקשה שאינה דורשת להוריד את הירח, ובן הזוג יכול להעניק לנו בשינוי התנהגותי קטן.

    גם שינוי התנהגותי קטן יכול להביא גאולה שלמה. פתאום מבינים שאפשר כן לתת משהו לבן הזוג שישמח אותו .אפילו יחס שונה לגרביים יכול להביא שימחה גדולה לבן הזוג.

    ולמה?

    כי התייחסו לבקשה שלנו ברצינות. בן הזוג שלנו הקשיב לנו ורצה מאוד לתת לנו מתנה אמיתית.

  3. אפשר לצרף למתנה ההתנהגותית שלנו גם מתנה אחרת.

    אפשר לצרף שיר כתוב, או מכתב אישי עם מחמאות אישיות. אפשר לחשוב על פתקים שמדי פעם אנחנו משאירים אותם לבן הזוג שלנו במקום הפרטי שלו.

  4. אפשר מדי פעם סתם ככה להסתכל בעיניים ולהגיד לבן הזוג שלנו כמה הוא חשוב לנו, כמה בלעדיו לא היינו מסתדרים כל כך טוב ,כמה רגשית נעים לנו שהוא קשור אלינו. כמה הוא יקר לנו.

    ממש במילים פשוטות אלה אפשר להעלות את הדימוי העצמי של בן הזוג שלנו בעיני עצמו. ואם הדימוי שלו בעיני עצמו גבוה דיו, הוא ישמח לתת לנו קצת מעצמו.

  5. החליטו שפעם בחודש אתם יוצאים לטיול קצר משותף. נכון שעובדים ונכון שמחויבים לעבודה ולמשפחה, אבל אם המערכת שלנו מתחילה להישחק, אין דבר חשוב יותר מפסק זמן כזה שאפשר לקחת פעם בחודש או חודש וחצי. לצאת ביחד לטיול קצר, אפילו לכמה שעות בבוקר.

    משהו בתכנון המשותף, בהתארגנות הסודית והאישית הזו לטיול משותף ביחד מבלי לשתף אף אחד נותן הרגשה של ביחד.

    מתכננים מסלול קצר, אפילו סתם לוקחים אוטובוס לים ויושבים שם 3 שעות, או נוסעים לטיילת ויושבים שם שעתיים. מנסים למצוא משהו שמאוד קרוב לבית שלנו אבל שאף פעם לא העזנו לצאת לשם. ההעזה הזוגית הזו, היציאה מהשגרה, והשיזוף הקל בפנים יעידו עלינו שבאנו משם. באנו מה'ביחד' שלנו שמבסס לנו את הקשר הזוגי ומרענן אותו.

שינויים קלים כאלה יכולים להעניק לזוגיות שלכם תנופה אדירה, ולממש בצורה נפלאה את הפירות הגנוזים בקשר רב השנים ובהיכרות המעמיקה שבין בני זוג.